פסקי דין על אריה ארגז | פסקי דין על עיריית בת ים | פסקי דין על יורם בצלאל | פסקי דין על יצחק גולוב |

8066/09 בשא     15/04/2010




בשא 8066/09 אריה ארגז נ' עיריית בת ים, יורם בצלאל, יצחק גולוב




בעניין:

1



בית הדין לעבודה


בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
בשא8066/09

בתיק עיקרי: עב 7607/09


בפני
כב' השופטת מיכל לויט


15/04/2010




בעניין
:
אריה ארגז


ע"י ב"כ
עו"ד חיה ברק-דנציגר
המבקש


נ
ג
ד


1. עיריית בת ים
ע"י ב"כ
עו"ד קובי רום
2. יורם בצלאל
3. יצחק גולוב


ע"י ב"כ
עו"ד אורלי לייבו
המשיבים

החלטה

1.
בפני
בקשת המבקש למתן צו לגילוי ועיון במסמכים מסויימים.

2.
המבקש הגיש תביעה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה אשר בחרה במשיבים 2 ו- 3 לתפקיד מנהלי תחנת הצלה בשירות העירייה, בשל פגמים לכאורה שנפלו בהליכי המכרז.

3.
בבקשה שבפני
ביקש להורות לעירייה לגלות לו ולאפשר לו לעיין במסמכים הבאים:

א.
מסמכי הצעות המכרז כפי שהוגשו על ידי המשיבים 2 ו- 3 לוועדת המכרזים בעירייה, לרבות כל נספח שצורף להצעות אלו.
ב.
תיקיהם האישיים של המשיבים 2 ו- 3 המצויים אצל העירייה.

4.
לטענתו המסמכים הנדרשים רלוונטיים ובעלי חשיבות עליונה לצורך השוואת נתוניהם האישיים של המתמודדים האחרים למול נתוניו ובחינת עמידתם בתנאי המכרז. המבקש טען כי העירייה הוציאה מתיקו האישי מסמכים שונים והכניסה מסמכים אחרים הכוללים תלונות ו/או הערות מבלי שהדבר הובא לידיעתו בזמן אמת ומבלי שהתאפשר לו להגיב עליהם, אלא לראשונה ולכאורה בלבד בפני
ועדת המכרזים וביקש לבחון באם גם בתיקיהם האישיים של המשיבים 2 ו- 3 קיימות תלונות או הערות.

5.
המשיבים התנגדו לגילויים של המסמכים בטענה כי אלו אינם רלוונטיים לניהול התביעה ויש בגילויים כדי לפגוע באופן בלתי מידתי בזכות הפרטיות ובצנעת הפרט של המשיבים 2 ו- 3.

הכרעה


6.
אחד מעקרונות היסוד המנחים בשיטת המשפט הישראלית הוא עיקרון הגילוי, הדורש כי מראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו. הרעיון העומד מאחורי עקרון זה הוא הצורך במניעת הפתעה, במתן אפשרות מלאה לצדדים להתכונן כהלכה ובמניעת הסתרת מידע.

כבר נפסק כי המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. תפקידו של השופט הוא "התפקיד לעשות כדי שהאמת תצא לאור העולם". גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור.

(רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד ואח', פ"ד מט(2) 516).

חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי. בקיומה של חובה זו מוגשם אינטרס ראשון במעלה, של המתדיינים ושל הציבור כאחד, לגילוי האמת והסרת
חשש מפני החלטה שרירותית של הרשות. (ע"ע 1185/04, בר"ע 1157/04 אוניברסיטת בר-אילן נ' ד"ר צמח קיסר ואח', ניתן ביום 24.3.05).

אחד הכלים למימוש חשיפת האמת במסגרת הדיון המשפטי הוא ההליך של גילוי מסמכים, שנועד לאפשר לבעל הדין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, על מנת לאפשר דיון הוגן וכדי להקל על בעל הדין להתכונן לניהול המשפט ולהערך בהתאם.


7.
באשר לשיקולים אשר צריכים להנחות את בית הדין בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי:

"תמיד תעמוד השאלה של הרלבנטיות של המסמך, שבו רוצים לעיין, ותמיד תעמוד השאלה של איזון אינטרסים: איזון אינטרסים – כשיקול כללי במסגרת סעיפים 32 ו- 33 לחוק בית הדין לעבודה ולא במסגרת דיני 'החסיון' שבמשפט הכללי שמקורם בחוק".
(ר' דב"ע מג/ 123 – 3 אליעזר וינר נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206, 210).

8.
יישומן של ההלכות האמורות בעניינו של המבקש הביאני לקבל את הבקשה באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

9.
משמדובר בתביעה לביטול תוצאות מכרז, נדמה כי אין ספק באשר לרלוונטיות של נתוני המשיבים 2 ו- 3, אשר לעמדת העירייה הינם המועמדים הראויים לתפקיד.

אולם, בצד שאלת הרלבנטיות עומדת תמיד השאלה של "איזון אינטרסים". כנגד זכותו של המבקש להוכיח את תביעתו עומדת זכותם של המשיבים 2 ו- 3 לשמירה על פרטיותם.

נכון הדבר שבעתיים עת מתבקש עיון בתיקים האישיים של המשיבים 2 ו- 3 אשר כוללים באופן טבעי מסמכים אישיים שאינם מעניינו של איש מלבד בעל התיק האישי ומעסיקו.

10.
בשים לב לשיקולים אלו סברתי כי יש לאפשר גילוי ועיון במסמכים מתוך התיק האישי ככל שאלו מתייחסים להשכלה, נסיון קודם ו/או תפקידים קודמים של המשיבים 2 ו-3 וכן תלונות ו/או הערות בנושאי תפקוד ו/או משמעת.

למסמכים אלו רלבנטיות לנשוא התביעה ואין בהם כדי לפגוע, מעבר לנדרש בפרטיותם, בשים לב לכך שהם בעלי דין בהליך.
11.
באשר למסמכי הצעות המכרז כפי שהוגשו על ידי המשיבים 2 ו- 3 לוועדת המכרזים, סברתי כי האיזון הראוי מביא לתוצאה לפיה אלו יימסרו לעיון המבקש ללא נספחים ותוך מחיקת פרטים אישיים כגון מצב משפחתי, שאינם רלבנטיים להכרעה בהליך.

הפרטים בדבר השכלה, ניסיון מקצועי, תפקידים קודמים וכו', שהם פרטים רלבנטיים להכרעה בהליך זה, לא ימחקו.

12.
יש לזכור, כי בית הדין אינו יושב כ"וועדת בוחנים" במכרז, ואינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של וועדת הבוחנים, ואינו קובע מי הוא המועמד הראוי. כל אשר בית הדין בוחן הוא את תקינות ההליך בפני
וועדת המכרזים.
לצורך בחינת תקינות ההליך בפני
וועדת המכרזים, די בכך שתהיה בפני
בית הדין תמונה כללית על המשיבים 2 ו- 3, בנוגע להשכלתם, נסיונם המקצועי וכו', כפי שהם באים לידי ביטוי בטפסי הגשת המועמדות למכרז.

ככל שידרש גילויו של מסמך מסויים המצויין בטופס הגשת המועמדות כנספח לו – תישקל ספציפית הבקשה לגביו.

סוף דבר

13.
הבקשה מתקבלת בחלקה, כפי שפורט לעיל.

14.
העירייה תאפשר עיון וגילוי של המסמכים כאמור, תוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה אליה.


15.
הוצאות הבקשה ישקלו בתום ההליך העיקרי.

ניתנה היום, 15 באפריל, 2010 (א' באייר תש"ע), בהעדר הצדדים.

מיכל לויט
,
שופטת
קלדנית: צביה אברהם







בשא בית דין אזורי לעבודה 8066/09 אריה ארגז נ' עיריית בת ים, יורם בצלאל, יצחק גולוב (פורסם ב-ֽ 15/04/2010)