Google

תאגיד לאיסוף כלי משקה בע"מ - אריה קראוס ו-10 אח'

פסקי דין על תאגיד לאיסוף כלי משקה בע"מ | פסקי דין על אריה קראוס ו-10 אח'

8521/03 עא     12/02/2004




עא 8521/03 תאגיד לאיסוף כלי משקה בע"מ נ' אריה קראוס ו-10 אח'






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 8521/03

כבוד השופט א' ריבלין

בפני
:

תאגיד לאיסוף כלי משקה בע"מ

המערערת:

נ ג ד


1. אריה קראוס
המשיבים:
2. עירא קרואוס

3. יעל חן קראוס

4. נריה קראוס

5. אחינועם קרא - עוז

6. אילן צבי קרא - עוז

7. נדב קרא - עוז

8. טל קרא - עוז

9. קו-אופ רשת הריבוע הכחול לישראל בע"מ

10. קלאב מרקט רשתות שיווק בע"מ

11. שופר סל בע"מ


ערעור על החלטת הרשם

בשם המערערת: עו"ד רון גזית
, רוטנברג ושות'
בשם המשבים: עו"ד יעקב קלדרון
החלטה

1. השאלה המתעוררת במסגרת ערעור זה היא, האם נתונה לתובע, אשר בקשתו לאישור תובענה ייצוגית נדחתה על-ידי הערכאה המבררת, זכות ערעור על ההחלטה, או שמא עליו לבקש רשות ערעור. כבוד הרשם עודד שחם סבר כי החלטה שכזו מקימה זכות ערעור, ולפיכך דחה את בקשת המערערת, למחוק על הסף את הערעור שהגישו המשיבים. כנגד החלטה זו של כבוד הרשם מופנית השגתה של המערערת.

2. לאחר ששקלתי בדבר, סבורני כי אין להתערב בהחלטת כבוד הרשם. המבחן לעניין קיומה או אי-קיומה של זכות ערעור נגזר, כידוע, מן השאלה האם מדובר ב"פסק-דין" (שהערעור עליו הוא בזכות) או שמא ב"החלטה אחרת" (שאין ערעור עליה אלא בזכות). ההבחנה בין זה לבין זו טמונה בשאלה "אם בירור המחלוקת שהובאה בפני
בית המשפט הסתיים עם מתן ההחלטה, שאם לא כן, ונשאר לשופט לעשות דבר מה נוסף, אין החלטתו

פסק דין
" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, 1995) 756). השאלה היא, אפוא, שאלת סופיות הדיון, ובעניין זה, אמת-מידה חשובה גלומה ב"מבחן הסעד", כנקודת ציון המאפשרת לקבוע כי תחום מוגדר של ההליך הסתיים (ע"א 6053/93 מנדלבליט נ' מנדלבליט, פ"ד נא(4) 354).

3. לאור המבחנים האלה, נפסק כי קיימת זכות ערעור על החלטה לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית. כך קבעה השופטת ט' שטרסברג-כהן:

"ערעורו של ברזני נסב על חלקה של ההחלטה הדוחה את אישור התובענה הייצוגית ככל שזו נוגעת למתן סעד כספי. הלכה פסוקה היא, כי החלטת בית המשפט למחוק מכתב התביעה חלק הנוגע לאחד הסעדים מהווה

פסק דין
חלקי... ההחלטה נשוא הערעורים שלפנינו סיימה את הדיון בשאלת הסעד הכספי ועל כן יש לראות בה

פסק דין
חלקי עליו ניתן לערער בזכות" (ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק החברה הישראלית, פ"ד נה(4) 584, 607).

כך סברתי גם אני ברע"א 10052/02 בועז יפעת נ' דלק מוטורס, תק-על 2003(2) 2033; ראו גם דברי השופטת ד' דורנר ברע"א 6392/01 עו"ד שי פורת נ' עיריית תל-אביב-יפו, תק-על 2002(2) 2219, דברי הרשם עודד שחם בע"א 7346/01 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ, תק-על 2002(1) 190 ודברי הרשם בועז אוקון בע"א 3105/03 רייס נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם); כן ראו העמדה שהושמעה בספרו של ד"ר ש' לוין, פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג) 122.

4. עמדה זו נכונה וראויה היא. כאשר עוסקים אנו בשאלות הקשורות לתובענות ייצוגיות, עלינו להביא בחשבון כי תובענות מסוג זה יש בהן "מאפיינים שאינם תואמים קונספציות משפטיות מוכרות. השוני מתבטא הן בדין המהותי, הן בדין הדיוני והן בדיני הראיות..." (רע"א 7633/98 דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות נ' שמש (טרם פורסם)). זאת ועוד, "מקום שבו מוגשת תביעה אישית... ובד בבד עמה מוגשת גם בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית, העיקר הוא הבקשה לאישור וזהו ההליך שאליו נושא התובע-המבקש את פניו, כענין מרכזי" (דברי השופטת א' חיות בבש"א 16995/01 מועצת עיריית רמלה נ' חדד (טרם פורסם); ההחלטה אושרה, על הנמקתה, בידי השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 281/02 מועצת עיריית רמלה נ' חדד (טרם פורסם)). תפיסה זו היא העומדת ביסוד הקביעה, כי שאלת הסמכות העניינית נחתכת לא על-פי הסעד המבוקש בתביעה האישית, כי אם על-פי הסעד הצפוי בתובענה הייצוגית הפוטנציאלית (שם). תפיסה דומה ראוי שתנחה אותנו גם כאן.

5. אכן, אין ספק כי החלטה שלא לאשר הגשת תובענה כייצוגית מסיימת את הדיון בעניין זה. לא נותר עוד דבר לעשות במישור זה, ואין שום אפשרות, בהסתיים הפרשה הייצוגית כולה, שבשלב מאוחר יותר יתהפכו היוצרות. אמנם, יש והדיון בתביעה האישית נמשך. אם אכן כך, בדרך-כלל נעשה הדבר בערכאה אחרת, לאור שאלת הסמכות. אולם, אין באפשרות כי התביעה האישית תיוותר על כנה כדי לשנות מן המסקנה, שהדיון בשאלת ההליך הייצוגי - וממילא גם בשאלת הסעד הייצוגי - בא על סיומו. מבחינה פורמאלית, יש ממש בטענת המערערת, כי זהו סעד שטרם ניתן אישור לתבוע אותו. אולם, כאמור, המטריה בא אנו עוסקים מחייבת בחינה עניינית של המהות האמיתית של התביעה, וכאשר זו לנגד עינינו, ברי כי שלב מוגדר - ועיקרי - תם ונישלם, וההשגה על כך ראוי שתהא בזכות.

אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דינם, בסכום כולל של 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ' בשבט תשס"ד (12.2.2004).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03085210_p03.doc/אמ
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 8521/03 תאגיד לאיסוף כלי משקה בע"מ נ' אריה קראוס ו-10 אח', [ פ"ד: נח 3 289 ] (פורסם ב-ֽ 12/02/2004)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים