פסקי דין על אבו נמר סמיר מוחמד חמדאן | פסקי דין על אריה יוגב אליעזר | פסקי דין על מדינת ישראל |

4467/04 א     22/04/2010




א 4467/04 אבו נמר סמיר מוחמד חמדאן נ' אריה יוגב אליעזר, מדינת ישראל








בית משפט השלום בחדרה



22 אפריל 2010

ת"א 4467-04 סמיר מוחמד חמדאן נ' יוגב אליעזר ואח'






בפני

כב' השופטת
קרן אניספלד


תובע

אבו נמר סמיר מוחמד חמדאן


נגד


נתבעים

1.אריה יוגב אליעזר
2.מדינת ישראל



החלטה

1.
התובענה שלפני נסבה על אירוע מיום 20.3.1995 לגביו נטען כי הוא מהווה תאונת דרכים (להלן: "האירוע"). עוד נטען כי בגדרו של האירוע נפגע התובע כהולך-רגל מרכב בבעלות הנתבעת 2 שהיה נהוג על-ידי הנתבע 1. התובע תושב חאן יונס שברצועת עזה וגם האירוע, כך על-פי כתב-התביעה, התרחש ברצועת עזה (להלן: "האזור"). במסגרת התובענה נתבע סעד של פיצויים בגין נזקי גוף על-פי
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
(להלן: "חוק הפיצויים").

2.
בכתב-ההגנה טענה הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") שיש להקדים ולהכריע בשאלה אם אכן מהווה האירוע תאונת דרכים ואם חוק הפיצויים חל באזור. לפיכך ולבקשת הצדדים ניתנה ביום 23.12.2008 החלטת כב' ס' הנשיא מוחסן המורה על פיצול הדיון באופן שתישמע ותוכרע תחילה שאלת החבות ולאחר מכן תתברר שאלת גובה הנזק. בתוך כך נקצבו מועדים להגשת ראיות הצדדים בתצהירים.

3.
מאז ניתנה ההחלטה הנ"ל לא התקיים דיון ענייני בהליך זה. דיונים שנקבעו נדחו מעת לעת לבקשת הצדדים, תצהירי עדות ראשית לא הוגשו ואף הליכים מקדמיים לא הושלמו.

4.
במצב דברים זה הוריתי ביום 24.12.2009 כי הצדדים יקדימו ויסכמו טענותיהם בכתב בשאלת תחולתו של חוק הפיצויים על האירוע, זאת לאור הגדתו של האירוע בכתב-התביעה כתאונת דרכים, התרחשותו של האירוע באזור ומעמדו של התובע כתושב האזור.

5.
התובע לא הגיש את סיכום טענותיו כמתחייב מהחלטה זו, בין בתוך המועד שנקבע בה ובין לאחר נטילת ארכות שניתנו לו לבקשתו. בהחלטה מיום 29.3.2010 נקצבה לתובע ארכה נוספת ואחרונה לשם הגשת סיכום טענותיו. בתוך כך נקבע שאם לא יוגשו סיכומי התובע עד יום 21.4.2010 תינתן החלטה המורה על מחיקת התובענה תוך חיוב התובע בהוצאותיה.

6.
אף על פי כן לא הוגשו סיכומי התובע, כמתחייב מן ההחלטות שניתנו בעניין זה. מהתנהלות התובע עולה לכאורה כי הוא אינו מעוניין בבירור ההליך אשר נפתח בשנת 2004, נסב על אירוע משנת 1995 ואין ספק שהגיעה העת לבררו. בנסיבות אלה נבצר מבית-המשפט לדון בתובענה בשל חוסר מעש מצד התובע, באופן המצדיק את מחיקתה.

7.
זאת ועוד, בפסיקתם של בתי-המשפט נקבע כי חוק הפיצויים הינו בעל תחולה טריטוריאלית המוגבלת לתחומה של מדינת ישראל
[ראו למשל
ת"א (מחוזי ירושלים) 8433/06
שושה נ' נתשה
(טרם פורסם, 21.5.2007)]. פסיקה זו משליכה על סיכוייו של התובע להצליח בתביעתו לגופה. לתובע ניתנה הזדמנות להתייחס לפסיקה האמורה בהחלטה הנ"ל מיום 24.12.2009. משלא הוגשו סיכומי התובע, באופן שיש בו כדי לשלול את תחולתה של הפסיקה האמורה על המקרה שלפני, קמה סמכותו של בית-המשפט להורות על סילוק התובענה על הסף כאמור בתקנה 143(8) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

8.
אני מוחקת אפוא את התובענה. לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין איני עושה צו להוצאות. ככל שתוגש על-ידי התובע תובענה חדשה באותו עניין, תותנה הגשתה בתשלום הוצאות הנתבעת 2 בהליך שלפני בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום,
ח' אייר תש"ע, 22 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.















א בית משפט שלום 4467/04 אבו נמר סמיר מוחמד חמדאן נ' אריה יוגב אליעזר, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 22/04/2010)