פסקי דין על אייל ברוך לוי-רוזנבאום | פסקי דין על אורן טובול

171315/09 א     02/05/2010




א 171315/09 אייל ברוך לוי-רוזנבאום נ' אורן טובול








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



02 מאי 2010

ת"א 171315-09 לוי-רוזנבאום נ' טובול
מס' תיק הוצל"פ:
מספר תיק חיצוני






בפני

כב' הרשם
יוחנן גבאי


תובע



אייל ברוך לוי-רוזנבאום


נגד


נתבע

אורן טובול


החלטה


הבקשה

1. בפני
בקשה לביטול עיקול זמני (להלן-הבקשה).

2. ראשית, ברצוני לציין, כי חרף החלטותי מיום 24.11.09 ומיום 15.4.10 החומר הדרוש למתן החלטתי זו הובא בפני
רק בימים אלה.

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את עדויותיהם בדיון שהתקיים בפני
, החלטתי לדחות את הבקשה .

דיון
4.להלן אדון בבקשה על פי השיקולים שנקבעו בדין למתן צו העיקול הזמני ובהתייחס לטענותיהם הצדדים.
ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה

5. תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- התקנות), קובעת כי אם הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה.

6. תקנה 362(א) לתקנות מגבשת את כללי הפסיקה הקודמת לעניין בדיקת זכויותיו לכאורה של התובע, עובר למתן הסעד הזמני. הכלל הבסיסי הנוהג לעניין סעד זמני הוא, כי על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה, קרי, התובע, צריך להוכיח סיכוי של הצלחה בתביעה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה של בקשה לסעד זמני, אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים (רע"א 7139/96 טריגוב נ' טפחות בנק למשכנתאות, פ"ד נא (2) 661, 663 ; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, תשס"ז - 2007) 506).

7. השלב הבא בבדיקה שמבצע בית המשפט הינו קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. בשלב זה לא מוטלת על בית המשפט החובה לנתח את הראיות ולדון בהן בצורה מקיפה. כפי שנקבע בע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן(פ"ד לח (4) 105, 108-109)"בדונו במתן סעד זמני אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות, ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות, כאילו עמד להכריע בעניין סופית." מדובר בבדיקה המתאימה לשלב המקדמי של הדיון(בר"ע (ת"א) 1354/03גרופר ואח' נ' הנסון (ישראל) בע"מ ואח', דינים מחוזי לד(2) 408).

8. אמנם, עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, על בית-המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ובכמותן
(רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ ואח', פ"ד נב (1) 193 , 197) . אך, הלכה פסוקה היא כי תצהיר יכול וישמש ראייה מהימנה המצדיקה מתן צו עיקול זמני אם משקלו מספיק כדי לתמוך בבקשת העיקול (רע"א
2622/94 רוטנברג נ' מזמור פתוח ובניה בע"מ, תקדין עליון94(2)112).מאחר שמדובר בבקשת ביניים רשאי המצהיר להצהיר לא רק מידיעתו האישית , אלא גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך

(תקנה 521 לתקנות; בר"ע (ת"א) 03/ 2452 שיקמים בנייני יוקרה

(1998) בע"מ נ' כגן
, פדאור
04 (8) 486, עמוד 4).

9. במקרה דנן, שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שהובאו בפני
בקיומה של עילת תובענה נגד הנתבע. עילות התובענה פורטו בבקשה ובתצהיר שצורף לה בהרחבה ולא נסתרו בחקירתו של התובע. גם תצהירו של הנתבע ועדותו לא הצליחו להטיל ספק ניכר בעילות אלה (ר ' בר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ' (4) 115). לפיכך, שוכנעתי בקיומה של עילת תובענה נגד הנתבע.



ראיות להכבדה על ביצוע פסק הדין

10. תקנה 374 (ב) קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

11. ליבה של הוראה זו הוא בצורך להוכיח הכבדה על ביצוע פסק הדין, אשר תיגרם למבקש אם לא יינתן הצו המבוקש. מצב נפוץ של הכבדה הוא מקרה, בו הנתבע עשה או מתכוון לבצע מעשי הברחה של נכסים או מעשים אחרים, העלולים למנוע או לסכל את מימושו של פסק הדין: "הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלוונטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק-הדין" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800). עם זאת, הוכחת מעשי הברחה אינה הדרך היחידה לבסס טענת הכבדה. כך נפסק, כי לעתים גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה, זאת "כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען" (רע"א 903/06 דלק - חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס (טרם פורסם); רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' .
icc industries inc
(טרם פורסם) ;

רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ'
גייר (טרם פורסם)).

12. במקרה דנן, הובאו בפני
ראיות כי לנתבע יש חובות רבים , מתנהלים נגדו הליכים בלשכת ההוצאה לפועל ומונה כונס נכסים לזכויותיו במקרקעין. לפיכך, שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

מאזן הנוחות

13. תקנה 362(ב)(1) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק.

14. במקרה דנן, נראה כי הנזק שייגרם לתובע אם לא יינתן הסעד הזמני גדול יותר מהנזק שייגרם לנתבע אם יינתן הסעד הזמני. זאת, לנוכח העובדה, כי עקב מצבו הכלכלי של הנתבע יקשה עליו לשלם את החוב נשוא התובענה אם וכאשר יינתן

פסק דין
לחובתו והתובע עלול למצוא את עצמו מול שוקת שבורה. לעומת זאת, הנתבע לא פירט ולא הוכיח אילו נזקים יגרמו לו עקב הטלת העיקול. אם תדחה התביעה הנתבע יוכל לתבוע את הנזקים שנגרמו לו מהתובע, מהערבויות שהפקיד לצורך מתן צו העיקול.

תום לב

15. תקנה 362(ב)(2) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין.

16. במקרה דנן, השתכנעתי כי הבקשה הוגשה בתום לב ומתן צו העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין. הבקשה הוגשה במטרה להבטיח את תביעתו של התובע לנוכח מצבו הכלכלי של הנתבע ומתן צו העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין.



מידתיות

17. תקנה 362(ב)(2) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, אם הסעד אינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

18. במקרה דנן, לא הובאה בפני
כל ראיה שהעיקול הזמני שהוטל פוגע במידה העולה על הנדרש. הצעתו של בית המשפט למשיב להציע חלופה לעיקול המבוקש נדחתה. מחדלו של המשיב להציע חלופה הולמת לעיקול יש בו כדי להוות נימוק נוסף לדחיית טענה בדבר היעדר מידתיותו של העיקול ( רע"א 4131/00
אחים אוקנין שותפות רשומה נ' חסון , תקדין עליון 2001(1), 1240 , 1241).

19. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי הנתבע רשאי להציע בכל עת חלופה הולמת לעיקול המבוקש.


20. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה לביטול העיקול.


הוצאות

21. הנתבע יישא בשכר טרחת עורך דינו של המבקש בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ , הפרשי הצמדה וריבית כדין.


ניתן היום,
י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 171315/09 אייל ברוך לוי-רוזנבאום נ' אורן טובול (פורסם ב-ֽ 02/05/2010)