Google

נחת ניהול חינוכי תורני, הרב חיים יהודה לייב פרג, יחיאל הרב מנדלזון ואח' - מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ

פסקי דין על נחת ניהול חינוכי תורני | פסקי דין על הרב חיים יהודה לייב פרג | פסקי דין על יחיאל הרב מנדלזון ואח' | פסקי דין על מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ

9524/09 תאק     03/05/2010




תאק 9524/09 נחת ניהול חינוכי תורני, הרב חיים יהודה לייב פרג, יחיאל הרב מנדלזון ואח' נ' מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



03 מאי 2010

תא"ק 9524-09 מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ
נ' נחת ניהול חינוכי תורני
ואח'






מספר בקשה:1

בפני

כב' הרשם
אורי פוני

המבקשים/הנתבעים
1
.
נחת ניהול חינוכי תורני

2
.
הרב חיים יהודה לייב פרג

3
.
יחיאל הרב מנדלזון

4
.
מנחם מנדל הרב אויירבך

5
.
אחיקם הרב שבח


נגד


המשיבה/התובעת

מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ



החלטה

המבקשת מס' 1 (להלן: "נחת") הינה עמותה המפעילה מוסד חינוכי בנכס המצוי ברח' בר אילן 22 בירושלים (להלן: :"המושכר") אותו שכרה מאת הבעלים, היא המשיבה, וזאת על פי הסכם שכירות מיום 18.6.03.

על פי הסכם השכירות נקבעה תקופת השכירות לתקופה של 13 חודשים החל מיום 1.7.03 ועד 30.7.06. בהסכם השכירות נקבע, כי ככל שנחת תקיים את התחייבויותיה על פי השכירות ניתנה לה האופציה להאריך את תקופת השכירות ל-4 תקופות נוספות של שנה אחת בכל אחת מהתקופות. עם מימוש האופציה הסתיימה תקופת השכירות ביום 30.7.08. למרות חלוף תקופת השכירות האחרונה ממשיכה נחת להחזיק בנכס.

על פי הסכם השכירות היה על נחת לשלם למשיבה דמי שכירות בסך של 25,000 ₪ כשסכום זה צמוד למדד חודש פברואר 2003.

המבקשים 2-5 ערבו בכתב למילוי כל התחייבויותיה של נחת כלפי המשיבה על פי הסכם השכירות (להלן: "הערבים").

ביום 14.9.09 הגישה המשיבה תביעה בהליך של סדר דין מקוצר ובו עתרה לסעדים הבאים:
האחד, סילוק ידה של נחת מהמושכר, השני, חיוב נחת והערבים בתשלום סך של 835,500 ₪. סכום זה מורכב מדמי שימוש ראויים לאחר מועד הפינוי דהיינו החל מיום 1.11.08 ועד ליום 20.8.09 לפי סכום של 750 דולר כאמור בסעיף 23 א' להסכם.
המשיבה בכתב התביעה טענה כי נחת הפרה את הסכם השכירות. בין היתר נטען כי לא שילמה את דמי השכירות לאורך תקופות האופציה וזאת חרף דרישות שהופנו אליה.
לאור הפרה זו נדרשה נחת לפנות את המושכר, וכן לפרוע את חוב דמי השכירות ודמי השימוש.
עוד נטען בכתב התביעה, כי למעט תשלום חלקי ששולם עד לסוף חודש אוקטובר 08 הרי שמאז חודש נובמבר 08 ועד היום היא מחזיקה במושכר ללא הסדר חוזי ובלא תשלום דמי שכירות.

המבקשים הגישו בקשה לרשות להגן אשר נתמכה בתצהירו של הרב מנדלזון (המבקש מס' 2). בתצהירו מועלות הטענות הבאות:
ראשית, חתימתו וכן חתימתם של יתר הערבים נעשתה לאחר שהוברר להם בטרם חתימתם על כתב הערבות כי דמי השכירות מכוסים מכספי משרד החינוך אותם אמורה נחת לקבל .
שנית, אף שהסכם השכירות פג ביום 30.7.08 הרי שנחת ממשיכה להחזיק בנכס מכוח הסכמה בע"פ בין הצדדים. הסכם חדש בין הצדדים לא נחתם ואף הערבים לא חתמו על כתב ערבות חדש, ולפיכך עם פקיעת הסכם השכירות פקעה ערבותם של הערבים, ולפיכך לא ניתן לתבוע אותם בגין ערבות להסכם שתוקפו פג.

בחקירתו הנגדית אישר המצהיר כי הוא באופן אישי הוא לא דיבר עם אף גורם של המשיבה לגבי המשך החזקת נחת בנכס ובפועל הדברים נודעו לו מפי המזכירה של נחת אשר היא זו שעמדה בקשר עם נציגי המשיבה הן לגבי המשך השכירות ותנאי התשלום. מהמזכירה הוא הבין כי קיימת הבנה בין הצדדים כי הסכם השכירות ממשיך לחול באותם תנאים שהיו קיימים על פי ההסכם.

המבקשים ביקשו להמציא קבלות ו/או חשבוניות שהוצאו להם על ידי המשיבה לאחר הגשת התביעה, וזאת על מנת לתמוך בגרסתם כי אף לאחר תום תקופת השכירות קיבלה המשיבה דמי שכירות וזאת מכוח ההסכמה בע"פ על המשך השכירות. בקשתה זו נענתה ואכן הומצאו העתקי שיקים כאשר השיק האחרון לפירעון היה בגין חודש אוגוסט 09. מכאן מבקש ב"כ המבקשים לקבוע כי דמי השכירות לשנת הלימודים 09 שולמו וכי נחת ממשיכה לשכור את המושכר מכוח הסכם בע"פ, ולפיכך לא היה מקום להגיש את התביעה.

ב"כ המשיבה גורס כי אין בפי המבקשים כל הגנה כנגד התביעה. לשיטתו, כספים אשר קיבלה המשיבה לאחר הגשת התביעה נגבו על חשבון החוב של חבה נחת וזאת על מנת להקטין את החוב. עוד טוען כי הטענה בדבר הארכת הסכם השכירות בע"פ אינה יכולה לעמוד שכן לא הובאו כל ראיות לאיזה תקופה הוארך הסכם השכירות, מהם דמי השכירות וכו'.
בהעדר פירוט זה אין ולא יכולה להיות הסכמה בע"פ להמשך יחסי השכירות בין הצדדים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי.
לעניות דעתי המבקשת מס' 1 לא הציגה תשתית עובדתית לתמיכה בטענתה כי הסכם השכירות הוארך בע"פ בהסכמת הצדדים. לא הוצגו ראיות עם מי ממנהלי המשיבה הושג סיכום לגבי המשך השכירות ואורך התקופה לרבות גובה דמי השכירות.
בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי הייתה גמירת דעת בין הצדדים לגבי המשך השכירות. יתרה מכך, אין בפי המבקשת מס' 1 להצביע על המועד בו הגיעה להסכמה בע"פ עם המשיבה לגבי המשך השכירות.
לגרסת המבקשים בסעיף 3 לנימוקי הבקשה נטען, כי הסכם השכירות אמור להסתיים עד ליום 30.7.10 למרות שכאמור לא הונחה תשתית עובדתית לכך.
לאור האמור בסעיף זה ואף לגריסת המבקשים עצמם הם אמורים לפנות את המושכר לא יאוחר מיום 30.7.10.
לפיכך ולאור האמור לעיל יש להורות על פינוי המבקשת מס' 1 מן הנכס, ככל שלא תעשה כן בעצמה, לאחר תאריך 30.7.10.
באשר לחיוב הכספי ולחיובם של הערבים נראה לי כי בנקודה זו יש להיעתר לבקשה. לעניין זה יש לקחת בחשבון את גרסת הערבים כי עם סיום הסכם השכירות פגה ערבותם לקיים החוזה וככל שקיים חוב כספי למשיבה לאחר תום תקופת הערבות לא ניתן להפנות כנגדם דרישת תשלום בהעדר כתב ערבות חדש, וכן בשים לב לתשלומים אשר שילמה למשיבה לאחר הגשת התביעה.

אשר על כן אני קובע כדלקמן:
1. ניתן בזאת

פסק דין
לפינוי המבקשת מן המושכר. פסק הדין לא יבוצע לפני המועד של 30.7.10.
2. למבקשים 2-5 ניתנת רשות להגן באשר לסעד הכספי בכתב התביעה.
3. ב"כ המשיבה ימציא פסק הדין לפינוי בתוך 7 ימים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום,
י"ט אייר תש"ע, 03 מאי 2010, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 9524/09 נחת ניהול חינוכי תורני, הרב חיים יהודה לייב פרג, יחיאל הרב מנדלזון ואח' נ' מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/05/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים