פסקי דין על דור מאיר | פסקי דין על כפיר סרוסי | פסקי דין על אברהם חי דהן | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

20227-09/09 תק     05/05/2010




תק 20227-09/09 דור מאיר, כפיר סרוסי נ' אברהם חי דהן, הפניקס חברה לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בעפולה



05 מאי 2010

ת"ק 20227-09-09 מאיר ואח' נ' דהן ואח'






בפני

כב' הסגן נשיא
יוסף בן-חמו

התובעים
1
.
דור מאיר

2
.
כפיר סרוסי


נגד

הנתבע
1. אברהם חי דהן
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


תביעה ותביעה שכנגד בעקבות אירוע תאונת דרכים שארע בצומת מירון ביום 26/5/09. בתאונה היתה מעורבת משאית מסוג וולוו שנת 2006 בבעלות התובע 1, בה נהג התובע מס' 2 וטרקטורון ריינג'ר בו נהג הנתבע.

טענת התובע
–
בעת שנסע בדרך ישרה, עקף את רכב הנתבע, לפתע, מבלי שום התראה או סיבה, סטה רכב הנתבע שמאלה לנתיב נסיעתו ופגע ברכבו.
התובע קיבל פיצויים מחברת הביטוח והוא מבקש פיצוי על נזקים עקיפים, ימי עבודה למשאית, השתתפות עצמית, בלאי, כינון, גרירה והוצאות.

טענת הנתבע
–
הנתבע טוען כי התאונה ארעה כתוצאה מנסיעה רשלנית של התובע [הנתבע שכנגד]. ביום התאונה נסע הנתבע בטרקטורון ריינג'ר בדרכו למגרש הממוקם בסמוך לכניסה למושב ספסופה, על מנת להיכנס לשביל העפר המוביל למגרש, נדרש הנתבע לצאת מהמושב ולפנות ימינה, לנסוע על הכביש קטע קצר, במקום בו יש קו הפרדה רצוף, ולאחר מכן לפנות שמאלה לכיוון הכניסה לשביל העפר. בעת שהגיע ליציאה מהמושב, עצר הנתבע את הטרקטורון בסמוך לכביש הראשי, הדליק את מתג האיתות ימינה, הסתכל שמאלה וימינה על מנת לוודא שהכביש פנוי. הנתבע ראה את המשאית כשהיא במרחק של 350 מטר מצד צפון [שמאל] כשהיא נוסעת לכיוון הכניסה למושב, המשאית אותתה ימינה לכיוון המושב, שדה הראיה היה טוב. משראה הנתבע שהתובע מאותת ימינה, השתלב בכביש ונסע ימינה, ולאחר מכן הפעיל את האיתות שמאלה, הסתכל במראה השמאלית, ראה כי המשאית ממשיכה לאותת ימינה, לאחר שנסע כ -
40 מטר מצומת היציאה מהמושב, הסתכל שוב במראה וראה שהמשאית מאותת ימינה. הנתבע החל בפני
יה שמאלה לכיוון כביש העפר, כשהדרך פנויה וכשהאיתות פועל,
אז החל התובע 2 בניסיון עקיפה מסוכן כשהוא חוצה קו הפרדה רצוף והתנגש בעוצמה בטרקטורון, גרם נזק קשה מאוד לרכב, ונזק גופני קשה מאוד לנתבע.

שמעתי את עדותם של הנהגים המעורבים וכן את עדותו של עד ההגנה מר קובי דואב. כמו כן, עיינתי בתיק המשטרה שהוזמן בהסכמת הצדדים.

נהג המשאית- התובע 2, העיד כי היה לבדו ברכב, נסע בכביש, הגיע לאיזור ספסופה, הכביש הוא בירידה, מהירות נסיעתו היתה 80 קמ"ש. כשהגיע לאיזור ספסופה יצא משם טרקטורון עם עגלה, למרות שלמשאית היתה זכות קדימה, נכנס הטרקטור לכביש. התובע בלם את המשאית ונסע אחריו ומייד לאחר היציאה מהצומת ולאחר שנגמר הפס הלבן, הוא החליט לעקוף את הטרקטורון שנסע ממש לאט, וכשהתובע נוסע אחריו עד שנגמר הפס הלבן. התובע יצא לעקיפה, ובמהלך העקיפה הוא החליט לפנות שמאלה לשטח ואז נגרמה התאונה.

על פי עדותו של הנהג התובע, הוא נסע למשך פרק זמן מסוים ולמרחק מסוים, אחרי הטרקטורון שהיה בנסיעה איטית. התובע יצא לעקיפה ואז ארעה התאונה.

במהלך הדיון הציג הנתבע תמונות של המקום ושל כלי הרכב המעורבים, שצולמו בסמוך מייד לאחר התאונה, מהן ניתן ללמוד כי התובע ניסה לצאת לעקיפה ואז תוך כדי עקיפה ארעה התאונה.

הנתבע חזר וסיפר כי הגיע לצומת היציאה ממושב ספסופה, הסתכל ימינה ושמאלה, כשהבחין במשאית במרחק 380-400 מטר מאותת ימינה לכיוון המושב. הנתבע יצא מהצומת, השתלב בכביש, מהירות הטרקטורון בו נסע היא איטית. הוא נסע כך עד לסוף קו ההפרדה.
הנתבע מציין שהוא כמעט השלים את הפנייה שמאלה וכמעט יצא מהכביש, ורק לקראת הסוף ארעה התאונה. קו ההפרדה מסתיים כ – 8 מטר לפני המקום בו ארעה התאונה.

מטעם הנתבע העיד מר קובי דואב, שסיפר כי ביום התאונה הוא חזר מהישוב מרום הסמוך לספסופה הוא נסע לכיוון הישוב ברכב מסוג טנדר סקודה, ישנן שתי כניסות לישוב – הכניסה הראשית והכניסה הצפונית יותר. המרחק בין שתי הכניסות הוא בין 600-700 מטר. העד נכנס לישוב מהכניסה הצפונית. העד אותת שמאלה כדי להיכנס אל תוך הישוב, ראה את המשאית שנסעה ממולו מאותתת ימינה כדי להיכנס לישוב גם כן מאותה פנייה שהוא נכנס, המשאית היתה עם חומרי בנייה עליה ומנוף בצבע כתום.
העד המתין כדי שהמשאית תיכנס אל תוך הישוב אך הוא הופתע לראות שהמשאית מגיעה לצומת במהירות, איננה מאטה, וממשיכה בנסיעה ישר בכביש הראשי ולא נכנסת לישוב למרות שאותתה ימינה. לאחר שחלפה המשאית העד פנה שמאלה ונכנס אל תוך הישוב, ירד מהרכב, הוריד מס' חפצים מהרכב, ואז הוא קיבל קריאה מגיסו שמתנדב במדא שאמר לו שיש תאונה בכניסה הראשית לישוב בין טרקטורון למשאית. העד הצטרף לגיסו ויחד ירדו עם ציוד עזרה ראשונה. כשהגיע למקום זיהה את המשאית וראה את הנהג עומד ליד המשאית, הוא טיפל בנתבע שהיה פצוע קשה, התובע לא היה זקוק לעזרה. העד מציין שהוא ראה מייד לאחר התאונה את הטרקטורון ריינג'ר כשהווינקר פועל באיתות לכיוון שמאל.
לאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני קובע שנסיבות התאונה היו כדלקמן:
התובע נסע במשאית לא האט בכניסות למושב, האיתות במשאית פעל לכיוון ימין, המשאית נסעה מרחק של כ – 40 מטר לאחר שהטרקטורון כבר השתלב בכביש הראשי, הטרקטורון השתלב בכביש כשמשאית היתה במרחק של כ – 350 מטר ממנו. נהג המשאית יצא לעקיפה בלתי זהירה ומסוכנת וגרם לאירוע התאונה.
גם הנתבע וגם העד מטעמו העידו שבמשאית דלק האיתות ימינה, כשהמשאית נוסעת למשך מרחק רב ועוברת שני
צמתים בהם יש פנייה ימינה וממשיכה בכל זאת ישר.
מתוך התמונות שהוצגו במהלך הדיון, עולה בבירור שהפנייה שמאלה, שאליה התכוון לפנות הנתבע, נמצאת מטרים ספורים לאחר שמסתיים קו ההפרדה.
התובע יצא לעקיפה, ככל הנראה, מייד בסיום קו ההפרדה, מבלי לוודא שיוכל לעקוף, למרות שהוא היה מוגבל מבחינת שדה הראיה שלו.
הנתבע העיד שלפני הפנייה שמאלה הוא אותת שמאלה כשם שלפני הפנייה ימינה והכניסה לכביש הראשי הוא אותת ימינה.
עד ההגנה העיד שכאשר הגיע למקום לאחר התאונה עדיין פעל האיתות של הטרקטורון שבו נהג הנתבע.
בהתייחס לכך נשאל נהג המשאית במשטרה:
"האם אתה ראית שהוא מאותת שמאלה? ת. לא.
ש. למה לא ראית?
ת. אין לי מושג, יכול להיות גם בגלל הגובה של המשאית.
ש. כמה מטר אחרי הצומת התחלת לעקוף אותו?
ת. אני התחלתי לעקוף אותו מייד אחרי שנגמר הפס הלבן אחרי הצומת...
ש. למה עקפת אותו?
ת. כי הוא נסע לאט".

מתוך התמונות ניתן לראות גם שקיים מרחק של עשרות מטרים בין הצומת שממנה יצא הנתבע ופנה ימינה עד לצומת שבה יש פנייה שמאלה לשביל.
רוב הקטע הזה הוא עם קו הפרדה רצוף.

שדה הראיה בכיוון נסיעתם של כלי הרכב המעורבים בתאונה, לפני התאונה, היה רחב. הראייה היתה טובה למרחק של כ- 200 מטר לפחות כפי שקובע בוחן המשטרה שהיה במקום.
נהג המשאית היה אמור לראות בנסיבות אלה גם את הפנייה ימינה.

כיוון שכך, האחריות לאירוע התאונה רובצת על כתפי נהג המשאית.

לעניין הנזקים
- התובע שכנגד טוען לנזקים בסך של 18,000 ₪ עבור תיקון הרכב. התובע צירף חשבונית על תיקון בסך 18,100 ₪ מיום 13/7/09.
לאחר הדיון ובהתאם להחלטת בית המשפט צירף התובע את פירוט עבודות התיקון שבוצעו ברכב.

אשר על כן, אני מחליט לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה שכנגד.

אני מחייב את הנתבעים שכנגד, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 18,100 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ניתן היום,
כ"א אייר תש"ע, 05 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 20227-09/09 דור מאיר, כפיר סרוסי נ' אברהם חי דהן, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/05/2010)