פסקי דין על אביב כהן | פסקי דין על a.i.g חברה לבטוח

3777/08 תאמ     04/05/2010




תאמ 3777/08 אביב כהן נ' a.i.g חברה לבטוח








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בכפר סבא




04 במאי
2010

תא"מ 3777-08 אביב כהן
נ' a.i.g חברה לבטוח




בפני

כב' השופטת
נאוה בכור

התובע
אביב כהן


נגד

הנתבעת
a.i.g חברה לבטוח




פסק דין


1.

על פי כתב התביעה שבפני
- בתאריך 7.4.08 ארעה תאונת דרכים, עת נהג התובע רכוב על קטנועו בנתיב הימני בכביש איילון מגשר ההלכה לכיוון דרום. רכב שנסע משמאל לתובע נדחף לנתיב נסיעתו, ועל מנת להמנע ממגע עם הרכב - סטה התובע לשול הימני כשבכוונתו לחזור לנתיב התנועה הימני, אז סטתה לשוליים מכונית מסוג מאזדה 3 שנסעה מס' מטרים לפני התובע בנתיב הימני, חסמה את דרכו, ועם חלקה הימני קדמי פגעה בחלקו השמאלי קדמי של הקטנוע עליו רכב התובע – כמפורט בכתב התביעה.


על פי התובע בכתב תביעתו – נהג המאזדה ציין בפני
ו כי סטה לשוליים עקב נורית אזהרה שנדלקה ברכבו, וכי לא הבחין בו.

התובע טוען כי נסע בשוליים על מנת להמנע מתאונה עם רכב אחר שסטה קודם לכן לנתיב נסיעתו, ובכל מקרה התכוון לחזור לנתיב הנסיעה.

עוד טען התובע כי לא ירד לשוליים על מנת לעקוף את התנועה, ולולא התנהגות חסרת אחריות מצידו של נהג המאזדה - התאונה לא היתה נגרמת כלל.


מאידך, טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי הרכב מטעמה (המאזדה) ירד לשוליים עקב תקלה ברכבו, אך התובע נסע בחוסר זהירות, בניגוד לתקנות התעבורה, בשולי הדרך - ופגע ברכב הנתבעת.

עוד נטען בכתב ההגנה כי התובע הודה כי רכב בשולי הדרך,
וטענתו כי נאלץ לרדת לשוליים עקב רכב אחר שגרם לו לכך אינה מבוססת ואינה מוכחת.

2.

בעדותו בביהמ"ש העיד התובע כי הפגיעה בקטנוע היתה בחזיתו, והפגיעה ברכב המאזדה היתה מעל הגלגל הימני קדמי. בזמן הפגיעה המאזדה בדיוק ירדה לשול בפני
ה מאוד חדה.

כן ציין כי זו לא היתה עקיפת התנועה מימין על ידו, לא היה מדובר בפקק, כיוון שהתנועה זרמה במהירות של 50-60 קמ"ש, הוא נסע במקביל לתנועה ובאותה מהירות שלה, ומה שגרם לתאונה היא האטה הדרסטית של נהג המאזדה וסיבוב ההגה.

בחקירתו הנגדית ציין כי ראה את המאזדה כ- 3 שניות לפני התאונה, והוא נסע במקביל לתנועה.

לא היה פקק, אלא עומס תנועה של השעה 17:00 – 18:00.

הוא נסע על השוליים 5-6 שניות עובר לתאונה, לאחר שהרכב שסטה לנתיב נסיעתו לא הותיר לו ברירה, וישנם מקרים רבים בהם האופנוע נעלם בשטח המת של המראה.

מה שמנע ממנו לשוב לנתיב הנסיעה היא הצפיפות שהיתה, והוא אותת וחיכה על מנת לחזור כמו שצריך ברגע שיפתח מקום.
הוא מודע לכך שאסור לנסוע בשוליים, אך גם הוא וגם נהג המאזדה ירדו לשוליים ירידת חירום – הוא כדי למנוע תאונה, ונהג המאזדה עקב תקלה ברכבו.

הוא נהג באופנוע שמשקלו 240 ק"ג, עם פנס דולק כחוק.

על נהג המאזדה היה להסתכל במראה הימנית.

לדברי התובע ישנו עד ראיה לתאונה ששמו דרור פינטו שהיה מאחוריו.

בפקקי תנועה הוא נוסע בין הנתיבים, אך במקרה הזה לא נסע בשוליים ולא לצד הנתיב.

לדברי התובע הוא סטודנט לחינוך גופני, ומחזיק ברישיון נהיגה על אופנוע מאז שנת 2005.


נהג הנתבעת העיד אף הוא, וציין כי נסע בנתיבי איילון לכיוון דרום, והתנועה היתה איטית. הוא היה בנתיב האמצעי מתוך 4-5 נתיבים, נדלקה נורה ברכבו, והוא רצה לרדת לשוליים.

הוא אותת לכיוון השוליים, ורכב שהיה לידו והבין שהוא מבקש לרדת לשוליים נתן לו להכנס, הוא הסתכל במראה, נכנס לשוליים עם הגלגל הימני, ואז הגיע האופנוע והתנגש בו.

לדברי נהג הנתבעת הוא נסע במהירות איטית של 10 קמ"ש, ולא יתכן שהתנועה זרמה במהירות של 50-60 קמ"ש – כדברי התובע, כיוון שבנתיבי איילון בשעת התאונה התנועה מאוד פקוקה.

בחקירתו הנגדית ציין כי נסע במהירות של 5-10 קמ"ש, ויש לו 3 מראות ברכב.
הוא לא הגיע מהנתיב הימני אלא מנתיב לצידו, ורצה להכנס לשוליים. הוא ראה במראה את הרכב שלידו שנתן לו לעבור.
לאחר מכן הסתכל שוב במראה לעבר השוליים, והם היו ריקים.
לדברי נהג הנתבעת הוא הסתכל במראה הימנית וגם דרך החלון,
ולא ראה כלום.
הוא לא הבחין באופנוע, למרות שבמראה הימנית של רכבו טען שניתן לראות למרחק של 20-30 מ', והוא כבר לא היה מרוכז בתקלה ברכבו אלא בירידתו לשוליים.

3.

לאחר שנדרשתי לראיות שהובאו בפני
, ולטיעוני הצדדים בכתבי טענותיהם ובע"פ – אין למעשה מחלוקת בין הצדדים באשר למעשיהם עובר לקרות התאונה.

בבחינת גרסת התובע – עולה כי גם לפיה נהג הוא במקביל לתנועת הרכבים שלשמאלו, לאחר שירד לשול הכביש ובעודו עליו.

גם אם סטה רכב לפניו ושלשמאלו לנתיב נסיעתו, ואילצו לרדת לשול הכביש – היה עליו לעמוד, ולא לנסוע במקביל לתנועת הרכבים, ועד להשתלבות בחזרה בכביש באופן שסטיית רכב הנתבעת בעת חרום הביאה בסופו של דבר לקרות התאונה.

משכך – היתה זו רשלנותו של התובע וחוסר זהירותו שגרמה לתאונה.


יצוין עוד, כי עד שטען התובע כי היה לו – לא הגיע למתן עדותו.

4.

נוכח המקובץ – הנני מורה על דחיית התביעה, ללא צו להוצאות.

5.

זכות ערעור תוך 45 יום מיום קבלת פסה"ד.


ניתן היום,
4 במאי 2010, בהעדר הצדדים, בלשכתי.

עותק פסה"ד ישלח לצדדים בדואר רשום.











תאמ בית משפט שלום 3777/08 אביב כהן נ' a.i.g חברה לבטוח (פורסם ב-ֽ 04/05/2010)