פסקי דין על שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ | פסקי דין על אברהם מזרחי | פסקי דין על פרידה מזרחי |

38289-03/10 הפ     10/05/2010




הפ 38289-03/10 שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ נ' אברהם מזרחי, פרידה מזרחי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



10 מאי 2010

ה"פ 38289-03-10 שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ
נ' מזרחי ואח'





מספר בקשה:1

בפני

כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט

המבקשת
שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ


נגד

המשיבים
1. אברהם מזרחי
2. פרידה מזרחי



החלטה

לפניי בקשה "...להטלת עיקול זמני ולחילופין למתן צו מניעה", במסגרתו עותרת המבקשת להטיל "...צו מניעה ו/או עיקול זמני...על זכויותיה של המשיבה בנכס מקרקעין..." במצוי בתל-אביב (להלן – הנכס).
ביום 23.3.10 נדחתה בקשת המבקשת להטיל את העיקול ו/או צו המניעה במעמד צד אחד, ובעקבות כך, הוגשה תגובת המשיבים לבקשה וכן תשובת המבקשת לתגובה.

יאמר כבר עתה, כי גם עתה לאחר שבחנתי את מלוא הנטען בבקשה, בתגובה ובתשובה לא ראיתי לשנות ההחלטה שלא להעתר לבקשה.
יודגש, כי מטרתו של הסעד הזמני בהליך המשפטי (צו עיקול זמני ו/או צו מניעה), הינה להבטיח ביצועו היעיל של פסק הדין בהליך העיקרי.
במצב דברים שכזה, צריכה להתקיים זיקה משפטית כלשהי בין הסעד הזמני המבוקש לבין הסעד העיקרי המבוקש בהליך העיקרי, על מנת שהסעד הזמני אכן יגשים את מטרתו, ויבטיח את ביצוע פסק הדין.
במקרה שלפני נפתח ההליך העיקרי בדרך של המרצת פתיחה, כשהסעד העיקרי המבוקש בו הינו סעד הצהרתי, קרי: להצהיר כי מחצית הזכויות בנכס הינן של המשיב על אף שאלו רשומות במלואן על שם המשיבה.
בנסיבות אלה, ברי כי בקשת המבקשת להטלת צו עיקול זמני על הנכס, אינה מן הענין, ואינה מתאימה בנסיבות המקרה, מאחר שאין מדובר בתובענה כספית [ראו: תקנה 374(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984].
על משקל זה, וכל עוד עסקינן בסעד "הצהרתי" בהליך העיקרי, לא ברורה טענת המבקשת, לפיה המשיב הינו אדם מבוגר חסר אמצעים, ועל כן אי היעתרות לבקשה למתן צו עיקול זמני, תותיר אותה "...מול שוקת שבורה, והעדר יכולת לגבות את החוב ביום מתן פס"ד כנגד המשיב...". כך גם אין ממש בטענה כי "...באם לא יוטלו העיקולים קיים חשש ממשי כי המשיבים ינסו להבריח נכסיהם או חלק מהם בכדי להימנע מפירעון החוב...".
כאמור, מדובר בסעד הצהרתי, ועל כן מתן צו עיקול זמני – לא יבטיח את ביצועו של פסק הדין, ועל כן אין להיעתר לבקשתו.
למעלה מן הצורך אוסיף, כי מהבקשה עולה שבין הצדדים מתנהל הליך משפטי (תובענה כספית) בבית משפט השלום בהרצליה. עם זאת, ברור כי בית משפט זה אינו מהווה הערכאה המוסמכת למתן סעדים זמניים אשר מטרתם – ככל הנראה, וכעולה מהבקשה – להבטיח את ביצוע פסק הדין אשר יכול שינתן לטובת המבקשת בבית משפט השלום. בנסיבות אלה, ולאור האמור – הבקשה לצו עיקול זמני נדחית.

על רקע האמור ראיתי גם לדחות את בקשתה החלופית של המבקשת, לתן צו מניעה זמני.
ראשית, בבקשה לא הונחה התשתית העובדתית אשר ממנה ניתן ללמוד על ההכרח במתן הצו הזמני המבוקש (קרי: מאזן הנוחות), כפי שלא הוסבר כלל בבקשה, מה מטרת הסעד, וכיצד עתיד הוא להבטיח את ביצוע של פסק הדין בהליך דנן, ככל שיינתן. ודוק, בהליך העיקרי עותרת המבקשת להצהיר כי מחצית מזכויות הנכס שרשומות ע"ש המשיבה, שייכות למשיב. בנסיבות אלה, לא ברור כיצד מתן "צו מניעה זמני על הנכס" עשוי להבטיח את פסק הדין ההצהרתי המבוקש, כאשר אחזור ואעיר, כי בבקשה כלל לא הוסבר מה נועד צו המניעה הזמני המבוקש "למנוע".
ודוק, המבקשת לא הביאה ראיות אשר מצביעות על חשש ממשי לביצוע דיספוזיציה כלשהי בנכס, ומכל מקום, לא הרימה את הנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה כי מאזן הנוחות אכן נוטה לטובתה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיבים שכ"ט בגין הבקשה בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתנה היום,
כ"ו אייר תש"ע, 10 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














הפ בית משפט מחוזי 38289-03/10 שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ נ' אברהם מזרחי, פרידה מזרחי (פורסם ב-ֽ 10/05/2010)