פסקי דין על אלון מזרחי | פסקי דין על יוסף מרוד | פסקי דין על אהובה מורד |

35236-11/09 רעא     10/05/2010




רעא 35236-11/09 אלון מזרחי נ' יוסף מרוד, אהובה מורד








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



10 מאי 2010

רע"א 35236-11-09 מזרחי נ' מרוד ואח'





מספר בקשה:1

בפני

הרשמת - כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט

המבקש
אלון מזרחי


נגד

המשיבים
1. יוסף מרוד
2. אהובה מורד



החלטה

לפני בקשה להמרת הערבון שנקבע בהליך העיקרי בהתחייבות עצמית מטעם המבקש, "...או בפקדון בסך של 55,000 ₪ המופקד בתיק נשוא הערעור".
הטעם לבקשה: "...לאור הכספים הרבים ששולמו בתיק ולאור הכספים הרבים המצויים בתיק המקביל לרע"א, סבור המבקש כי אין מקום להוספת עירבון בתיק דנא" (לשון הבקשה).
עוד טוען המבקש, כי בתיק המתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום, מופקד פקדון בסך 55,000 ₪ להבטחת יתרת החוב בתיק ההוצל"פ, ועל כן יש להמיר פקדון זה בערבון שנקבע בהליך דנן.
עוד טוען המבקש, כי סיכויי ההליך העיקרי גבוהים.

בחנתי את הנטען בבקשה, בתגובה ובתשובה, והגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.
תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), קובעת כי על המערער (או מבקש רשות הערעור) מוטלת החובה לערוב להוצאות המשיב בהליך. בהתאם לתקנה 428 לתקנות, הדרך להבטחת הוצאות המשיב בערעור, הינה בדרך של הפקדת ערבון בקופת בית המשפט מטעם המערער. בנסיבות אלה, הערבון שנקבע בהליך זה נועד להבטיח את הוצאות המשיבים אם ההליך העיקרי יידחה ושיעורו נקבע בהתחשב במספר שיקולים. כך גם במקרה דנן, שיעור הערבון נקבע בהתחשב בכך שמדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, ובהתחשב בשיעור ההוצאות שנפסקות בדרך כלל במקרה של דחיית בקשות מסוג בקשה דנן.
על רקע זה, שיעור הערבון שנקבע בהליך דנן הינו ראוי, ואין כל רלוונטיות לטענה, כי המבקש הפקיד סכום כזה או אחר בהליך המתנהל בבית משפט השלום, שכן אין לגזור מהכספים שהופקדו לצורך הבטחת פעולות כאלה או אחרות בהליך משפטי אחר, להליך דנן. כך גם אין להסכים עם פרקטיקה, לפיה שאלת הבטחת הוצאות משיבים בערעור (או בקשת רשות ערעור, במקרה דנן), תבחן לאור כספים כאלה או אחרים ששולמו/הופקדו על-ידי מגיש ההליך, בהליכים אחרים – גם אם קיים קשר כזה או אחר בינם לבין ההליך דנן.

מסיבות אלה ראיתי לדחות גם את בקשתו של המבקש להמיר את הערבון בהתחייבות עצמית. בנוסף אציין, כי על המבקש היה לבסס את התשתית הנדרשת לבקשה שכזו, קרי: סיכויי ערעור גבוהים וקושי כלכלי (הנתמך בראיות) להפקיד את הערבון שנקבע.
ברי כי התנאי השני אינו מתקיים בעניינו, ומכל מקום, אין זה הטעם אשר בגינו עותר המבקש להמרת הערבון בהתחייבות עצמית.
בצד האמור יוסף, כי לפי הפסיקה, לא ייעתר בית המשפט בנקל להמרת הערבון שנקבע במסגרת הליך הערעור בהתחייבות עצמית, שהיא "נחותה יותר" מערבון –לצורך הבטחת הוצאות המשיב, כפי שנקבע בע"א 10152/07 מרסל פדידה נ' רפאלי ליאור בשם המנוח רפאלי שמאטל ז"ל (לא פורסם, 10.2.08): "...היותה של ערובה זו נחותה מטיבה באופן שאינו ממלא אחר מהותו של ערבון ותכליתו".
בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות גם מהטעמים האלה.
מאחר שקבעתי שסכום הערבון שנקבע הינו ראוי בנסיבות המקרה, ואינו תלוי בכספים אחרים שנטען כי הופקדו/שולמו על-ידי המבקש בהליכי משפטיים אחרים, ראיתי גם ראיתי לדחות את בקשתו החלופית של המבקש להפחית מסכום הערבון.

אשר על כן, הבקשה נדחית.
הערבון יופקד תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.
ת.פ. מעקב ערבון 15.6.10
.

ניתנה היום,
כ"ו אייר תש"ע, 10 מאי 2010, בהעדר הצדדים.
אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי







רעא בית משפט מחוזי 35236-11/09 אלון מזרחי נ' יוסף מרוד, אהובה מורד (פורסם ב-ֽ 10/05/2010)