פסקי דין על אורן אבלס | פסקי דין על אלון משה | פסקי דין על קרנית קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים |

13316/06 א     11/05/2010




א 13316/06 אורן אבלס נ' אלון משה, קרנית קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בירושלים

ת"א 13316-06 אורן אבלס
נ' אלון משה
ואח'


11 מאי 2010









בפני

כב' השופט
ארנון דראל

התובע:
אורן אבלס
ע"י ב"כ עוה"ד עמוס אגרון ואמיר כהן


נגד

הנתבעים:
1.אלון משה
ע"י ב"כ עו"ד יובל כהן

2.קרנית קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
ע"י ב"כ עו"ד עמליה ליאור




פסק דין


מבוא

1.
התובע, (להלן: "אורן") יליד 31.3.1973 נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 25.6.06 בעת שנהג על קטנוע מ.ר. 3214957 (להלן: "הקטנוע"). אין מחלוקת על עצם התרחשות התאונה בשעה 16:50 לערך ועל פציעתו של התובע בתאונה. עוד אין מחלוקת על כך שהנתבע מס 1' (להלן: "אלון")
היה בעת התאונה בעליו של הקטנוע וכי לקטנוע הוצאה תעודת ביטוח חובה 'נקובה בשם' על שמו של אלון, באופן המתיר רק לו לנהוג על הקטנוע.

2.
המחלוקת בין הצדדים היא באשר לחבות הנתבעים, אלון והקרן הסטטוטורית לביטוח נפגעים (להלן: "קרנית"), לשאת בנזקי התובע בהינתן כי מבטחת הקטנוע דחתה את חבותה בשל כך שלא נהג ברכב מי שהותר לו לנהוג בו ובעיקרה האם נהיגתו של אורן על הקטנוע הייתה לאחר שקיבל היתר מאלון והאם אורן ידע או היה שהיה סביר שידע כי לקטנוע אין ביטוח המכסה את נהיגתו.

3.
במהלך שמיעת הראיות הוברר כי בטרם התאונה התעניין אורן ברכישת הקטנוע והשניים נפגשו במקום העבודה של אורן ומשם הסיע אלון את אורן לביתו בקרית משה. באשר למה שאירע מאותו שלב היו הגרסאות שונות:
לטענת אורן – ביקש לערוך סיבוב על הקטנוע. מאחר ועד לאירוע לא החזיק מעולם ברכב דו גלגלי, הוא לא ידע כי קיימת פוליסה נקובה בשם. הוא טוען כי שאל את אלון במפורש האם קיימת תעודת ביטוח התקפה גם לנהיגתו ואלון השיב בחיוב והראה לו תיק מסמכים שהיה בתא המטען של הקטנוע. אלון לעומתו טוען כי אמר לאורן שאינו יכול
לנהוג על הקטנוע ולכן סוכם שאורן יחכה עד להגעתו של רכב שיקח את הקטנוע לבדיקה.

4.
כל אחד מהמעורבים הגיש תצהיר ונחקר עליו. כן הובאה לעדות אשתו של אורן, מיכל והוגשו מסמכים.


גרסת התובע - אורן

5.
אורן מספר כי באותו יום בשעה 16:00 נפגש עם אלון אותו הכיר ממקום העבודה. הוא שוחח עם אלון עוד לפני כן על אפשרות רכישת הקטנוע וביום התאונה נפגש עמו לאחר שסוכם כי יסע עם הקטנוע לביתו במעלה אדומים כדי לבדוק אותו ולאחר מכן יחזיר אותו לביתו של אלון. הוא מתאר כי השניים יצאו כאשר אלון רוכב על הקטנוע ואורן מאחריו עד לביתו של אלון וכאשר הגיעו לביתו של אלון ירדו שניהם.

6.
לטענת אורן באותו שלב מסר לו אלון את הציוד של הקטנוע: המעיל, הכפפות והקסדה כדי שיוכל לרכב לביתו עם הקטנוע. הוא מדגיש כי שאל מפורשות את אלון אם קיימת תעודת ביטוח חובה תקפה לנהיגתו בקטנוע למקרה שיעצור אותו שוטר ואלון השיב בחיוב והצביע על תיק מסמכים אשר היה בתוך תא המטען של הקטנוע שבתוכו מצויה תעודת החובה. הוא מבהיר כי הכיר את אלון היטב במסגרת העבודה ולא הייתה לו סיבה לחשוש או לחשוד שמא יש בעיה כלשהי עם הביטוח או לפקפק בדבריו.

7.
לאחר שהוברר לו שקיימת תעודת ביטוח חובה הוא עלה על הקטנוע והחל בנסיעה מקריית משה למעלה אדומים. הוא מדגיש כי אלון ראה אותו לובש את המעיל, מרכיב את הקסדה ומתחיל לנסוע. עוד הוא מוסיף כי מעולם לא החזיק ברכב דו גלגלי למעט בשיעורי הנהיגה ולכן לא עיין בפוליסה לביטוח חובה של רכב דו גלגלי. רק לאחר התאונה כאשר נדרש להמציא מסמכים התברר לו כי תעודת החובה היא 'נקובה בשם'.

8.
באשר להיכרות הקודמת עם אלון כתב אורן בתצהיר כי הכיר אותו והשניים היו נפגשים במסוף באופן יומיומי, שותים קפה ביחד, משוחחים בטלפון ועוד.

9.
בחקירה הנגדית הוא נשאל מדוע היה צורך לנסוע עד למעלה אדומים כדי לבדוק את הקטנוע והדבר לא נעשה סמוך לביתו של אלון. הוא השיב כי רצה לבדוק את מסוגלות הקטנוע לעלות בעליות של מעלה אדומים (עמ' 3). הוא לא ידע להסביר מדוע לא נהג על הקטנוע בתחילה בעת הנסיעה ממקום העבודה לביתו של אלון ואמר שכך סוכם ביניהם. הוא טען כי מעולם לא נהג על האופנוע לפני המקרה (עמ' 4).

10.
אורן אישר בחקירתו הנגדית כי גרסתו היא שהפעם הראשונה שבה נודע לו שאין ביטוח הייתה כאשר נדרש על ידי משטרת ישראל להציג מסמכים (עמ' 6). עוד הוא סיפר כי אלון הגיע כמעט בכל יום בתקופה הראשונה של הפציעה והרבה להתנצל על המעשה. למרות זאת הוא אישר כי בתקופה הראשונה לא היה 'שיח לגבי ביטוחים'. כאשר חודדה הנקודה מדוע היה על אלון להתנצל בשעה שלא דובר כלל על ביטוחים באותו שלב הוא אמר 'אני מדבר על התנצלויות עוד הפעם לא לגבי הביטוח או לא הביטוח אלא לגבי זה שקרתה תאונה' (עמ' 6).

11.
אורן עומת עם חוסר ההגיון בגרסה זו שכן ככל שעניין הביטוח לא עלה עדיין מדוע היה אלון צריך להתנצל ונשאל האם הוא זה שהתנצל בפני
אלון על הריסת הקטנוע אך השיב כי 'לי לא היה על מה להתנצל כי אני לא אשם בשום דבר' (עמ' 7).

12.
עוד נשאל אורן לגבי זיקה כל שהיא בין אמו לבין תיק המשטרה והוא השיב כי מדובר בדבר דמיוני (עמ' 8). הוא אישר כי האם עובדת במשרד לבטחון פנים. בהמשך החקירה נזכר גם הקשר למשפחת אלפרון – שאליו התייחס אלון בתצהירו, כפי שאפרט להלן – אורן אישר כי לאשתו יש קשר רחוק לאותה משפחה אך התרעם על הנסיון לקשור בינו לבין בני המשפחה (עמ' 11).


13.
אורן אמר כי במהלך השנים שבהן הוא נהג מקצועי ועבד בעבר בנהיגה על מונית למשך 4-5 שנים (עמ' 16). בזמן שהנהג על מונית דאג לבדוק את הביטוח שהיה לה. עוד הוא נשאל האם בזמן שנהג על מונית ידע שפעמים רבות נהגי מונית עושים פוליסה לביטוח המכסה נהג נקוב בשם והוא השיב 'מה השאלה'. כאשר נשאל האם הוא ידע זאת הוא השיב 'שמעתי על זה כן' (עמ' 17).

14.
בתשובה לשאלה האם 'את התעודות ביטוח במהלך השנים שאתה נהג מקצועי אתה טורח לבדוק באופן סדיר' הוא השיב 'כן' (עמ' 18) אך בהמשך הדברים הסתייג והוסיף כי כאשר הוא עובד במקום מסודר הוא אינו בודק אלא סומך על המעסיק. היא הסביר כי הוא בודק שיש תיק מסמכים (עמ' 19).הוא אישר כי לא בדק פיזית את תעודת הביטוח אלא סמך על אלון (עמ' 16).

15.
באשר להיכרות בינו לבין אלון הוא שב ואמר כי ההיכרות הייתה קרוב והשניים נפגשו מדי יום. לדבריו 'מאחר והקשרים שלי עם עלון היו קשרים חבריים, זה אומר כל יום מדברים מספר פעמים בטלפון ונפגשםי במסוף מספר פעמים גם אחרי שעות העבודה' (עמ' 9).


גירסת הנתבע מס' 1 – אלון

16.
אלון מתאר בתצהירו כי הכיר את אורן שהתעניין ברכישת הקטנוע ונהל עמו משא ומתן. לדבריו הוא עבד במסוף פי גלילות כמאבטח בעוד שאורן היה נהג מיכלית. הוא כותב כי באותו יום לקראת השעה 14:30 נפגשו השניים לאחר תיאום מראש כדי לאפשר לאורן לבדוק את הקטנוע 'בדיקה לפני קניה' ב'מוסך מטעמו'. אלון טוען שהבהיר לאורן שלא יוכל לנהוג על הקטנוע כי ביטוח החובה הוא רק על שמו ועליו להעמיס אותו על מוביל או על רכב כדי שיסיע אותו למוסך ובתום הבדיקה להחזירו באותו אופן. הוא מציין כי זו הסיבה לכך שבדרך ממקום העבודה לביתו הוא נהג על הקטנוע ואלון ישב אחריו.
הוא מוסיף כי כאשר הגיעו לחניית הבניין שבו התגורר הוא שלף את מסמכי הקטנוע מתוך הכיס במעיל הרוכבים המוגן שלו ונתן בידיו של אורן את התיק שהכיל את ספר הרכב, קבלות על טיפולים במוסך, רשיון רכב ותעודת ביטוח חובה. הוא הראה לתובע כי התעודה מכסה רק אותו ולכן אמר לו שאסור לאף אחד אחר לנהוג על הקטנוע. בהמשך הוא פשט את מעילו, נתן אותו לאורן והפקיד בידיו את מפתחות הקטנוע. הוא פתח את תא המטען והראה לאורן את הפריטים הנוספים של הקטנוע שנמצאים בו – שרשרת וכיסוי. הוא מסביר כי כל הפריטים לרבות המעיל והקסדה שהשתמש בה והסיר מראשו היו חלק מעסקת המכירה של הקטנוע ולכן מסר אותם לאורן. בהתייחס לטענתו של אורן כי אלון ראה אותו לובש את המעיל ואת הקסדה. טוען כי הקסדה נשארה על ראשו של אורן בהמשך לנסיעה שנסעו שניהם ממקום העבודה לביתו.

17.
אלון מוסיף ומתאר בתצהיר כי אורן אמר לו שידאג להעמסת הקטנוע על רכב, יסיע אותו לבדיקה במוסך בתלפיות ויחזיר אותו מייד לאחר הבדיקה שכן היה על אלון להשתמש בקטנוע בשעה 21:00 כדי להגיע עמו מהדירה למקום העבודה למשמרת הלילה. אורן, כך הטענה, נשאר במקום והמתין לרכב ואלון עלה לביתו כדי לישון לקראת משמרת הלילה.

18.
לאחר שעתיים שעתיים וחצי אלון התעורר וראה שהקטנוע טרם הוחזר ואז התקשר לאורן ושאל אותו מדוע הקטנוע טרם הוחזר אליו. אורן השיב כי הבודק עוד לא התפנה והבדיקה התעכבה אך עתה נערכה והוא מעוניין לרכוש את הקטנוע ויחזיר אותו לאלון בתוך שעה. לקראת שעה 21:00 משהתברר שהקטנוע לא הוחזר נאלץ אלון לצעוד לעבודה ברגל ורק כשהגיע למקום העבודה איתר את מספר הטלפון של מיכל אשתו של אורן מתוך מאגר הטלפונים במקום העבודה והתברר לו שאורן נפצע בתאונת דרכים.

19.
לטענת אלון למחרת היום שוחח טלפונית עם אורן שסיפר לו שהחליט לבדוק איך הקטנוע סוחב ב'עליות' של מעלה אדומים ובדרך התהפך. אלון מספר כי ביקר את התובע בבית החולים ובני משפחתו של התובע הבטיחו לו כי יפצו אותו על הנזק שנגרם לקטנוע. אשתו של אלון גם שילמה לו 700 ₪ במזומן לתשלום נסיעות במוניות עד שהכסף
יוחזר לו.


עוד הוא מציין כי נאמר לו שאמו של אורן היא קצינת משפטרה ולכן 'היא יכולה לסדר את העניינים'.

20.
בסיום תצהירו הוא מתאר כי בשלב מאוחר יותר נתבקש להגיד שהתיר לתובע לנסוע על הקטנוע אך הוא סרב לכך ואז היחס כלפיו השתנה והחלו להישמע איומים. בין היתר הוא מציין כי אורן אמר לו שהוא מסבך את עצמו בצרות ועליו לשקול פעמיים שכן כי הוא 'מקורב לעבריינים כמו אלפרון ושגם אני עלול למצוא את עצמי כמוהו שוכב בבית חולים עם רגליים שבורות'. לאחר מכן ניתק אלון, לדבריו, מגע עם אורן.

21.
אלון התייחס בחקירה הנגדית לקשר עם אורן ואישר כי היה פוגש אותו מדי יום אך השיב את התשובה 'לא ממש' כאשר נשאל אם היו אוכלים ביחד. הוא ציין כי יצא להם פעמים ספורות מאוד לשתות קפה ביחד וכי שיחות הטלפון שהתקיימו ביניהם נסבו על רכישת הקטנוע (עמ' 25).

22.
אלון אישר כי אורן נשאר עם הקסדה על הראש בזמן שנפרדו ועד שעלה לביתו והוא נשאל האם הדבר נראה לו הגיוני ששעה שממתינים לבואו של המוביל אורן ממשיך לחבוש את הקסדה. הוא השיב כי לא היתה לו סיבה לחשוד לאחר שהבהיר לאורן שאינו רשאי לנהוג, היה לחוץ בזמן ורצה לישון (עמ' 27).

23.
בחקירה הנגדית שב אלון וטען כי כאשר ביקר בבית החולים עלה עניין הביטוח וכן כי הוא רצה לקבל את שווי הקטנוע שנהרס בתאונה בחזרה. בשלב מסוים החלו להישמע כלפיו איומים וחש פחד (עמ' 28). הוא חזר ואמר כי נושא הביטוח עלה בעת הביקורים שערך והוא התבקש לעזור לאורן 'לטייח את עניין התאונה' (עמ' 30).


גרסת אשת התובע – מיכל

24.
מיכל, אשת התובע, מציינת כי אלון הגיע למחרת האירוע לבית החולים כשהוא מבוהל ואמר לה שהוא מצטער שנתן לה לנהוג על הקטנוע ללא ביטוח. היא הכחישה את טענת אלון כי שילמה לו פיצוי בסכום של 700 ₪ או כי אמרה לו את הדברים שהוא טוען שאמר.

25.
בחקירת אשת התובע התחדדה השאלה מתי נמסר לאורן על כך שקיימת בעיה עם הביטוח. האשה, מיכל, טענה כי אמרה לו את הדברים רק במועד מאוחר יחסית מספר ימים לפני שפנו למשטרה וכי עד אז הוסתרו הדברים ממנו (עמ' 22).


המסמכים שהוגשו

26.
מטעם קרנית הוגשו מסמכים שונים ובהם תדפיס מידע אודות תאונות קודמות של אורן. מתוך התדפיס עולה כי אורן היה מעורב כנפגע בשבע תאונות דרכים שקדמו לתאונה נשוא התביעה. בנוסף הוגש רישום הרשעות תעבורה קודמת של אורן וממנו עלה כי קיימות 13 הרשעות בעבירות תנועה שונות ובהן הרשעה אחת בעבירה של אי הצגת רשיון נהיגה/רכב/ביטוח הורשעה נוספת בעבירה של אי החזקת תעודת ביטוח משנת 2003.

27.
בנוסף הוגשו מסמכים שסומנו נ/2 – נ/4 שעניינן הקשר בין אורן לבין המשטרה שבוצע באמצעות אמו כעולה מן המסמכים.


הערכת הראיות

28.
אורן טוען כי יש להעדיף את גרסתו על פני גרסתו של אלון והוא נסמך על הנימוקים הבאים:

א.
אין כל צורך והגיון שאלון ימסור לידיו את ציוד הרכיבה, הקסדה, המעיל והכפפות אם אין כל כוונה לכך שירכב על הקטנוע מהמקום שבו עמדו. הוא סבור כי מסירת הציוד תומכת בטענה כי אורן היה אמור להשתמש בו במהלך הנסיעה לאחר שהשניים נפרדו.

ב.
הישארותו של אורן עם הקסדה על הראש בזמן שהשניים נפרדו מצביעה על כך שאלון ידע על כוונתו של אורן לצאת מהמקום בנהיגה על הקטנוע.

ג.
הגיונם של דברים הוא שמי שמבקש לרכוש כלי רכב ובמיוחד אופנוע או קטנוע יבקש לבדוק את איכותו ואת התאמתו באמצעות נהיגה עליו ולכן הדעת נותנת שזו הייתה ההסכמה בין השניים.

ד.
הגרסה של אלון ולפיה היה עתיד הקטנוע להיות מובל ברכב הובלה למוסך ולאחר מכן היה נדרש להשיבו מתארת פרוצדורה מסורבלת וקשה ליישום הסותרת את הנוהג המקובל ואת ההגיון. לא הייתה כל מניעה לכך שאלון יסיע את האופנוע לאותו מוסך בעצמו תוך שהוא מרכיב את אורן במקום לנקוט בדרך של הובלה כאמור.

ה.
מסירת הקטנוע לידיו של אורן לצורך הובלתו כאמור תואמת את גרסתו של אורן באשר לקשר בין השניים ומצביעה על מידת הקרבה ויחסי האמון ששררו בין שניהם.

ו.
שעת אירוע התאונה וגרסתו של
אורן לגבי המועד שבו עזבו את מקום העבודה – 16:00 – תומכת בגרסת אורן על כך שהיה אמור לנסוע על הקטנוע ואין לקבל את גרסת אלון כי הדבר היה בשעה 14:30, שנעשתה בדיאבד כדי ל'הקדים' את שעת היציאה ולהתאים אותה למועד שבו נערכה שיחת הטלפון שעתיים וחצי לאחר שנפרדו.

ז.
הימנעותו של אלון מלהגיש תביעה על נזקי הרכוש של הקטנוע תומכת בכך שחש 'מוסר כליות' מהתנהגותו.

29.
אלון וקרנית מבקשים כי תועדף דווקא גרסתו של אלון וזאת בשל הטעמים הבאים:

א.
נסיון החיים של אורן מעלה כי מדובר בנהג מקצועי, עבד בנהיגה על מיכלית וקודם לכן על מונית למשך מספר שנים. הוא עבר תאונות דרכים רבות וביניהן תאונות שבהן נגרמו לו נזקי גוף והוא הגיש תביעות כנגד מבטחים. ניסיון זה מצביע על כך שאורן ידע שיש לבדוק קיומה של תעודת ביטוח; היה ער לכך שהביטוח לקטנועים יכול להיות נקוב בשם ולגביו ההנחה שידאג להגעת מוביל אינה בלתי סבירה.

ב.
הקשר האישי או הידידותי בין אורן לאלון היה רופף ולא כפי שמציג זאת אורן. מדובר בפער גילאים גדול. אין מדובר בחברים של ממש אלא בהיכרות שטחית ממקום העבודה.
לא היו ביקורים הדדיים בבתים אלא שתיית קפה מזדמנת ב'בודקה' של השומר.


ג.
לאורן הרשעות קודמות בעבירות תעבורה ובהן כאלה הנוגעות לאי הצגתה של תעודת ביטוח. מכאן עולה כי אורן מודע לכך שלעיתים נדרש נהג להציג תעודת ביטוח חובה.

ד.
אורן העיד על עצמו כמי שנוהג לבדוק תעודות ביטוח.

ה.
אין לקבל את גרסתו של אורן כי נסע עד למעלה אדומים כדי לבדוק את יכולתו של האופנוע לעלות ב'עליה חזקה' שכן נמצאות באיזור הקרוב לקריית משה עליות חזקות אחרות. ההנחה שנסיעת מבחן תקח פרק זמן כה ארוך אינה סבירה.

ו.
היו סתירות בגרסאותיו של אורן לגבי מעורבותה של אמו, שנטען כי הוא עובדת במשרד לבטחון פנים, בטיפול בתאונה. אורן שלל את מעורבות האם אך זו עולה מתוך נ/2, נ/3 ונ/4.

ז.
אין לייחס משקל לכך שבכתב ההגנה לא כפר אלון בשעות האירוע כפי שטען לה אורן ולאחר מכן כאשר הגיש תצהיר ציין שעה אחרת. מדובר בהתייחסות לרכיבים עובדתיים רבים שההודאה נעשתה לגביהם באופן כללי.

ח.
כך גם
אין לייחס משקל להישארות הקסדה על ראשו של אלון. דבר זה מקובל ואפשרי וכך נוהגים גם אנשים אחרים, שליחים ועובדים, המשאירים את הקסדה על ראשם פרק זמן קצר.

ט.
אין ללמוד דבר מאי הגשת תביעת הרכוש. העניין נבע, כפי שעלה מתוך הראיות מפחדו של אלון ואורן ומקרובי משפחה שזהותם הוזכרה בין הצדדים; נסיעה להודו והמתנה להליך זה.

י.
לוח הזמנים תואם את שתי הגרסאות לגבי זמן העזיבה את מקום העבודה. בין שעזבו את המקום בשעה 14:30 ובין שעזבו אותו בשעה 16:00. כך גם לפי האפשרות האחרונה היה זמן הנסיעה ממקום העבודה לביתו של אלון מספר דקות; השיחה גם היא לקחה מספר דקות ולאחר מכן קיים פרק זמן של יותר מחצי שעה עד לתאונה.

יא.
ככל שגרסתו של אורן נכונה אין הסבר לכך שאלון לא אפשר לו לנהוג על הקטנוע כבר מהשלב שבו יצאו ממקום העבודה.

יב.
אין לקבל את גרסתו של אורן כי נודע לו על היעדרו של כיסוי ביטוחי לתאונה רק כאשר נחקר במשטרה. אין זה סביר שלכל אורך התקופה, שארכה מספר חודשים, אף לאחר שאורן התאושש מהפציעה לא נאמר לו על ידי אשתו כי יש קושי בעניין זה.

יג.
גרסתו של אורן לעניין התנצלותו של אלון אינה מתקבלת על הדעת. אשתו של אורן טענה כי אלון התנצל על כך שנתן לאורן לנהוג בעוד שאורן הכחיש זאת וטען כי ההתנצלות הייתה על כך שארעה תאונה ולא על ענין הביטוח. לא ניתן הסבר מדוע על אלון להתנצל על התרחשות התאונה שלא היה מעורב בה כלל.


30.
כמפורט לעיל קיימות במקרה זה גרסאות קוטביות שלא ניתן ליישב ביניהן. הארכתי בתיאור הגרסאות והטענות של כל צד כלפי גרסתו של הצד האחר משום שבסופו של דבר לא נותר מנוס מהכרעה על בסיס התרשמותו של בית המשפט מהעדים השונים והערכתו את עדותם בגדרו של האמור בסעיף 53 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971.

31.
במסגרת התרשמות זו משלושת העדים מצאתי כי אני מעדיף את גרסתו של אלון ומבכר אותה על פני גרסתם של אורן ושל אשתו.

32.
מסקנה זו אינה נובעת רק מההתרשמות במהלך העדות אלא נסמכת גם על שיקולים נוספים:

א.
לא מצאתי כי ניתן לייחס משקל מכריע לחוסר ההגיון שבהסעת הקטנוע על ידי רכב אחר לבדיקה, בהישארות אורן עם הקסדה על ראשו או בטענות לעניין הזמנים. עוד לא מצאתי כי יש לייחס משקל להימנעותו של אלון מהגשת תביעת רכוש בנוגע לנזק לקטנוע.

ב.
לטעמי ניתן ללמוד דווקא מדברים אחרים תמיכה לגרסת אלון ובהם – כי אלון הוא שנהג על הקטנוע ממקום העבודה ועד לביתו מקום בו אולי היה מתבקש כי היה מאפשר לאורן לרכב על הקטנוע כבר בעת היציאה ממקום העבודה.

ג.
גרסאותיהם של אורן ושל אשתו לא נמצאו אמינות בעיני בכל הנוגע למועד שבו ידע אורן על העדרו של הכיסוי הביטוחי – עדותו שידע על כך רק בעת שהגיע למשטרה
(עמ' 6) למול עדות אשתו שאלון התנצל על כך יום לאחר האירוע וגרסתה כי סיפרה על כך לאורן מספר ימים לפני הגעתו למשטרה.

ד.
עוד מצאתי כי גרסה זו אינה מהימנה בעיני מקום בו אלון הגיע לבית החולים סמוך לאירוע והוא ואשתו של אורן שוחחו בנושא זה. לא מתקבל על דעתי כי עניין כה משמעותי זה לא עלה משך כשלושה חודשים עד לחקירה במשטרה –ואף לאחר שאורן כבר החל להתאושש מהפגיעה.

ה.
ההסבר שנתן אורן לנוכחותו של אלון ליד מיטתו ולכך שהתנצל בפני
ו גם הוא אינו סביר בעיני. כמתואר לעיל אורן טען כי אלון הגיע ליד מיטתו והתנצל אך לא על מתן האפשרות לנהוג ללא ביטוח כפי שניתן היה להניח שיעשה אלא על עצם קרות התאונה.

ו.
איני סבור כי ניתן לזקוף לחובת אלון את ההודאה בכתב ההגנה באשר לשעת היציאה ממקום העבודה נוכח ההסבר שניתן לכך על ידי בא כוחו בסיכומיו וכי מדובר בהודאה כללית לסעיף הכולל עובדות ופרטים רבים.


התנאים לתחולת סעיף 7א' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

33.
נוכח המסקנה אליה הגעתי לא מתקיים אחד היסודות של סעיף 7א' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") שכן אין מדובר בנהיגה בהיתר. מכאן שאין צורך להדרש לשאלה האם ידע אורן על כך שאין תעודת ביטוח חובה והאם בנסיבות העניין לא היה סביר שידע.

34.
למרות זאת אציין כי מקובלת עלי גם בעניין זה עמדת הנתבעים כי אין תחולה יש לסעיף 7א' לחוק ואין לראות את התובע כמי ש'בנסיבות העניין היה סביר שיידע'.

35.
מסקנה זו נובעת מהשיקולים הבאים:

א.
אורן העיד כי הוא נוהג לבדוק את תעודות הביטוח. תעודה זו, כך לפי העדות, הייתה בהישג יד ובתוך תיק מסמכים שהוצג לו. בהינתן כי מדובר בנהג מנוסה מאוד, שעוסק שנים בנהיגה כמקצוע וכן היה מעורב בתאונות דרכים קודמות והורשע פעם אחת באי הצגת תעודת ביטוח – ספק אם זהו המקרה שבו ניתן להסתפק באמירה מצד אלון כי יש תיק ובו תעודת ביטוח – גם אם הדברים נאמרו.

ב.
זאת ועוד מתוך עדותו של אורן עלה כי הוא היה מודע לכך שקיימים ביטוחים שנערכים רק עבור נהגים נקובים בשם. בהינתן כי טרח ושאל אם יש לקטנוע תעודת חובה דומה כי סביר לצפות לכך שיברר את תוקף הביטוח שהוצא לקטנוע.

ג.
אף שהייתה קיימת היכרות בין אורן לאלון אין מדובר בחברות אמיצה כפי שזו תוארה אלא בהיכרות על בסיס עבודה באותו מקום עבודה ומפגשים אקראיים במקום העבודה. מכאן, הדרישה כי אורן יבדוק את קיום תעודת החובה לאופנוע אינה דרישה בלתי סבירה.

ד.
אין מדובר בהחלטה ספונטנית או בנוסע שנקלע לרכב במקרה אלא בכוונה מתוכננת של אורן לרכב על הקטנוע לצורך בדיקתו ולנסוע עמו עד למעלה אדומים.
גם שיקול זה תומך במסקנה כי לא ניתן לראות באורן כמי שלא היה סביר שידע על העדרו של כיסוי ביטוחי לנהיגתו.


הערה בטרם סיכום

36.
לאחר תום שמיעת הראיות הציע בא כוחו של אורן כי יעמוד לבדיקת פוליגרף תוך שהוא מבקש כי סירוב מקביל מצד אלון יחשב לחובתו. מאחר וסברתי כי ההצעה אינה עומדת בתנאי הדין; הועלתה בשלב מאוחר מדי, לאחר שנשמעו הראיות, דחיתי את הבקשה אף מבלי לקבל את תשובת אלון וקרנית אליה. מטעמים אלה ואף שהדברים חזרו בסיכומים לא מצאתי לנכון להתייחס להצעה זו או לתת לה כל משקל.

37.
בשולי הדברים אוסיף כי התובע הפנה בסיכומיו לת.א. (ת"א) 32/80 כחלון נ' מנורה, פ"מ תשמ"ב (1) 418 (1982) ואולם עיון בהחלטה זו מעלה כי ספק אם ניתן ללמוד ממנה לענייננו. באותה החלטה נדונה בקשתה של חברת ביטוח לחייב מבוטח להשיב לשאלה בשאלון שבה נשאל האם המבטחת הציעה לו לעמוד בבדיקת פוליגרף; האם סירב לכך; מדוע סירב ואם הוא מוכן לעמוד לבדיקה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט א' וינוגרד) מצא כי בתביעות ביטוח ניתן להתיר העלאת שאלות כאלה מקום בו מוטלת חובה מכוח עקרונות של חוקי הביטוח לעזור לחברת הביטוח לאמת את תביעתו או טענותיו (עמ' 422).
איני רואה כיצד ניתן ללמוד מכך לענייננו מקום בו אחד הצדדים מחליט לאחר תום שמיעת הראיות להעמיד את עצמו לבדיקת פוליגרף ומבקש כי אם הצד האחר יסרב תיוחס לכך משמעות.

סיכום

38.
התביעה נדחית.

39.
התובע ישלם לנתבע מס' 1 ולנתבעת מס' 2 שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט (שניהם ביחד) בסכום של 5,000 ₪ תוספת מס ערך מוסף
לכל אחד מהנתבעים.


ניתן היום,
כ"ז אייר תש"ע, 11 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 13316/06 אורן אבלס נ' אלון משה, קרנית קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פורסם ב-ֽ 11/05/2010)