פסקי דין על עוז מירב | פסקי דין על טירן והדי | פסקי דין על נתן שובבו ואח' | פסקי דין על ג'ון פרבר | פסקי דין על אמיר אנדולט |

1570/06 א     10/05/2010




א 1570/06 עוז מירב, טירן והדי, נתן שובבו ואח' נ' ג'ון פרבר, אמיר אנדולט










בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו




10 מאי 2010

ת"א 1570-06 עוז מירב
ואח'
נ' פרבר ג'ון ואח'





בקשה מס'

1


בפני

כב' השופטת, ד"ר דפנה אבניאלי

מבקשים

1.

עוז מירב


2.

טירן והדי


3.

נתן שובבו

4.

גואטה נטלי

5.

קולדין עוז

6.

מרדכי שובבו


נגד

משיבים

1. ג'ון פרבר


2. אמיר אנדולט





החלטה


בקשה לביטול החלטה שניתנה ביום 21.2.10, בה נמחקה תביעתם של המבקשים בהעדר התייצבות.
המשיב 1, לא הגיש תגובה לבקשה.
המשיב 2 הגיש תגובתו, עליה נוספה גם תשובתם של המבקשים עצמם.

טיעוני הצדדים
המבקשים טוענים, כי ביום 21.2.10 נודע להם, להפתעתם, כי התקיים דיון במועד זה ללא נוכחות בא-כוחם הקודם, עו"ד יוסי כהן, שהתפטר מייצוגם על פי בקשתו של מר אשר עוז, ללא ידיעתם.
לדבריהם, במהלך הדיון מר אשר עוז, בעלה של המבקשת 1 ומנהלה של התובעת 3 (שאינה צד לבקשה), התיימר להציג עצמו כמייצגם, הגם שלא היו תחת ידיו יפויי כוח שלהם והדבר עולה מפורשות מפרוטוקול הדיון.

המבקשים עותרים לביטול ההחלטה מחובת הצדק.
לטענתם, מר עוז אינו מייצגם ואף אינו מוסמך לייצגם, מאחר שאינו עורך-דין. המבקשים לא היו מודעים למהלך הדברים, במיוחד להחלטה מיום 15.2.10 המורה על המשך קיום ההליכים כמתוכנן, שכן החלטה זו לא הומצאה להם. בנסיבות אלה סבורים המבקשים, כי בית המשפט אינו רשאי לשקול אם ההחלטה היתה נכונה לגופו של ענין, ועליו לבטל את ההחלטה מחובת הצדק.

לגופו של ענין, טוענים המבקשים, כי בניגוד לאמור בפרוטוקול, מר אשר עוז לא נטש את אולם בית המשפט, באופן אשר נחשב כאי-התייצבות מטעמם. לדבריהם, מבדיקה שביצעו עם מר עוז עולה, כי לא נטש את אולם בית המשפט, אלא יצא את אולם בית המשפט, לאחר שניתנה החלטה כי "לא ניתן להמשיך בהליכים, עד שתינתן החלטה בבית המשפט העליון במסגרת ההליכים אשר לדברי מר עוז ננקטו על ידו, בכל הנוגע להחלטת הפסלות". מר עוז אמר למבקשים, כי כלל לא נאמר לו להישאר באולם בית המשפט,
שכן אחרת היה מקפיד להישאר במקום.

לחילופין, טוענים המבקשים, כי לא היה מקום להורות על מחיקת התביעה, מאחר שלא הוגשה בקשה למחיקתה מטעם הנתבעים, כנדרש על פי תק' 157(ב) לתסד"א.
בנוסף, המבקשים סבורים, כי סיכויי התביעה להתקבל טובים הם, והדבר מלמד כי בקשתם לביטול ההחלטה ראויה להתקבל.

המשיב 2 מתנגד לבקשה. לדבריו, נגרם לו עיוות דין מתמשך, בשל התנהלות התובעים במשך 6 שנים, מאז הוגשה התביעה לביהמ"ש, ולכן יש לחייב את המבקשים בהוצאות
ושכ"ט בגין המשפט כולו.

לגופו של ענין נטען, כי מחיקת התביעה לא נבעה רק מאי התייצבות המבקשים, אלא גם בשל יחס מזלזל באופן יוצא דופן, שהקשה על קיום הדיון ועל התנהגות ודברים שלימדו, כי אין ברצון התובעים להמשיך את ההליך בפני
המותב הדן בתביעה. בכלל זה מציין המשיב 2 את העובדה, שמר עוז הקליט בסתר את דיוני ביהמ"ש, ללא היתר, ואת התבטאויותיו במהלך הדיון.

המשיב 2 מפנה להוראות תק' 100 לתסד"א וטוען, כי בית המשפט רשאי ליזום מחיקת הליך בכל עת, גם אם לא באה בפני
ו בקשה למחיקה על ידי צד כלשהו, במיוחד לאור התנהלות מזלזלת כלפי בית המשפט.

עמדת המשיב 2 בענין סיכויי התביעה להתקבל היא, כי מדובר בתביעת סרק, במיוחד כלפיו, לאור העובדה שבזמנים הרלבנטיים שימש כמנכ"ל בחברת תעשיות אלקטרוכימיות, ולא מן הנמנע כי צורף לתביעה רק בשל היות החברה בהקפאת הליכים באותה עת.

בתשובה שהוגשה מטעם המבקשים נטען, כי לא ניתן להסתמך על הוראות תק' 100 לתסד"א, אלא רק על תק' 157(3), הדנה באי-התייצבות צד לדיון. עוד נטען, כי בית המשפט נדרש להתנהלותו המזלזלת של מר עוז בלבד, ולא להתנהלות המבקשים, שלא הוזמנו לדיון כנדרש.

המבקשים הציגו מצג כי מר אשר עוז מוסמך לייצגם
המבקשים לא התייצבו לאף אחד מהדיונים שהתקיימו בעניינם.
בדיון הראשון מיום 25.11.09, בו נדונה בקשת המשיבים לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום, נכחו רק מר אשר עוז וב"כ המבקשים דאז, עו"ד אטי אברהמי ממשרד עו"ד יוסי כהן. עמדת המבקשים לבקשת הביטול נשמעה מפי באת-כוחם, ומפי מר אשר עוז, כעולה מפרוטוקול הדיון.

לאחר הדיון הוגשה ביום 15.1.209 בקשת פסלות בשם המבקשים, באמצעות באי כוחם ממשרד עו"ד יוסי כהן. הבקשה נתמכת בתצהירו של מר אשר עוז, המוציא והמביא מטעם המבקשים כל העת.

הודעה על הפסקת ייצוג הוגשה בשם כל המבקשים ביום 15.2.10 ונאמר בה "התובעים 1-7 באמצעות מר אשר עוז, שהינו מנהל ובעל השליטה בתובעת 3, מודיעים לבית המשפט על הפסקת ייצוגם על ידי עוה"ד יוסי כהן... כתובת התובעים למסירת מסמכים בתובענה זו תהיה ת.ד. 11624 רמת גן".

בעקבות ההודעה ניתנה החלטה ביום 15.2.10 לפיה "המזכירות תעדכן רישומיה בהתאם לאמור בהודעה זו. יובהר לתובעים, כי אין באמור בהודעה זו כדי לשנות או לבטל את הדיונים הקבועים בתיק"

באותו יום, 15.2.10, שבו נשלחה ההודעה על הפסקת ייצוג, הוגשה בשם המבקשים "בקשה חוזרת לתיקון פרוטוקול וכן בקשה חוזרת לפסלות", חתומה אף היא על ידי מר אשר עוז. המבקשים אינם טוענים, כי בקשה זו הוגשה ללא ידיעתם.

ההזמנה לדיון, שהתקיים ביום 21.2.10, נשלחה למשרדו של עו"ד יוסי כהן בפקס והתקבלה במשרדו ביום 2.2.10, בטרם הוגשה הודעת המבקשים על הפסקת הייצוג, כעולה מרישומי מחשב ביהמ"ש. עו"ד כהן לא החזיר את ההזמנה ולא ציין, כי יש לזמן את המבקשים ישירות על פי כתובתם הפרטית. בנסיבות אלה, משלוח ההזמנה למשרד עו"ד כהן כמוהו כמשלוח למבקשים עצמם.

לדיון שהתקיים ביום 21.2.10 התייצב כאמור מר אשר עוז לבדו, אשר טען "... אני מייצג את עצמי ואת כל התובעים בתיק ואם יש צורך ביפוי כוח אמציא כזה" (ע' 2 ש' 26).
העובדה שמר עוז התייצב לדיון, בעקבות ההזמנה שנשלחה למשרד עו"ד יוסי כהן, מלמדת כי מועד הדיון הודע למבקשים כנדרש על ידי בא-כוחם דאז.

בפי המבקשים אין הסבר מדוע לכל הדיונים התייצב מר אשר עוז, וכל הבקשות הוגשו בשמם על ידו.

התנהלותם של המבקשים, בצירוף דבריו המפורשים של מר אשר עוז, כי הוא מייצג את כל התובעים, יצרה מצג כי כך הם פני הדברים.

אין בפני
טענה, כי המבקשים הגישו תלונה למשטרה נגד מר אשר עוז, על כך שהתחזה בפני
בית המשפט כמי שמוסמך לייצגם.

אם נכונה טענתם של המבקשים, כי הפסקת הייצוג על ידי משרד עו"ד כהן לא היתה על דעתם, מדוע אין הם מיוצגים על ידי משרד זה כעת אלא ע"י ב"כ אחר?
מה הסיבה שהמבקשים לא גילו ענין בתביעה עד כה, וסמכו על פעולותיו של מר אשר עוז כל העת? כיצד התיימר מר אשר עוז להגיש "בקשה חוזרת לתיקון פרוטוקול וכן בקשה חוזרת לפסלות" אך המבקשים אינם טוענים כי לא היה מוסמך להגישה בשמם?
מדוע לא הוגשה למשטרה תלונה נגד מר עוז על התחזות?

אין בבקשה ובתשובה מענה לשאלות אלה.

שחרור ב"כ המבקשים מייצוג
המבקשים זומנו לדיון באמצעות בא-כוחם עו"ד יוסי כהן, אותו לא שחררו מייצוג לגרסתם. טענותיהם צריכות להיות מופנות כלפי בא-כוחם, שלא התייצב לדיון בבית המשפט ולא קיבל את אישורו של בית המשפט להסתלק מייצוגם, כנדרש. תק' 473(ב) לתסד"א מורה, כי בעל דין רשאי להחליף את עורך דינו אך "בלא חילופין בדרך האמורה, אין עורך
הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת".

טענותיהם של המבקשים צריכות להיות מופנות גם כלפי מר אשר עוז, שהתחזה בפני
בית המשפט לאורך כל הדרך כמי שמוסמך לייצגם. אולם, רק עתה, משנמחקה תביעתם מבקשים הם לנער חוצנם מפעולותיו, וגם זאת רק בהתייחס לפעולה אחת – של הופעה לדיון ביום 21.2.10 וההודעה כי הוא מייצג בדיון את התובעים כולם.

חובתו של בעל דין להתייצב לדיון בעניינו מעוגנת בהוראות תסד"א. הסנקציה בגין אי התייצבות חמורה. תק' 157(3) מורה כדלקמן:

"התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה...".

הסמכות להורות על מחיקת התביעה בהעדר התייצבות, אינה מותנית רק בבקשת הנתבע, והיא מוקנית לבית המשפט גם מיוזמתו. זאת לאור הוראות תק' 100 לתסד"א, המסמיכה את בית המשפט למחוק תביעה "בכל עת". רשימת העילות למחיקה בתק' 100 אינה רשימה סגורה ובית המשפט רשאי, במסגרת סמכותו הטבעית להיזקק גם לעילת מחיקה שאינה מנויה בתקנה (א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהד' עשירית, 168).

בית המשפט רשאי למחוק את התביעה בכל שלב מיוזמתו "אפילו הנתבע אינו עותר לכך ואפילו הנתבע מתנגד לכך" (א' גורן, שם). במיוחד הדברים נכונים עקב התנהלות מזלזלת של בעל דין (רע"א 3454/01 ורקר נ' הראל, פורסם ב"נבו"; ת"א (ב"ש) מועצה תעשייתית רמת חובב נ' אל דנפירי, פורסם ב"נבו").

מחיקת התביעה עקב נטישת אולם בית המשפט
ב"כ המבקשים מציין בכתב תשובתו, כי בענין ורקר הורה בית המשפט על מחיקת כתבי טענותיו של בעל דין, אשר נהג בזלזול מתמשך בהחלטות בית המשפט וטוען, כי לא כך בענייננו. נראה, כי ב"כ המבקשים בחר להתעלם מהתנהלותו המזלזלת של מר אשר עוז, שהגיעה לשיאה בנטישת האולם על ידי מר אשר עוז ולטעון כי לא היו דברים מעולם.

כזכור, המבקשים לא היו נוכחים בדיון וכל האמור בבקשתם נסמך על דבריו של מר אשר עוז.
למרבה הצער, מר עוז מתכחש לדברים שנרשמו בפרוטוקול, ובעיקר דבריו כי:

"אני יוצא מאולם בית המשפט אני לא לוקח חלק במשחק המכור"
(ע' 3 ש' 31).

בעקבות דברים נטש מר עוז את האולם בהפגנתיות כפי שנכתב בהחלטה על מחיקת התביעה:
"לצערי הרב מר עוז אשר לדבריו מייצג את התובעים נטש את אולם בית המשפט, על אף שהתבקש על ידי בית המשפט להשאר באולם.
בנסיבות אלה, וכאשר מר עוז מייצג את התובעים, לדבריו, נטש את אולם בית המשפט הרי הדבר נחשב כאי התייצבות מטעם התובעים ולפיכך אני מורה על מחיקת התביעה.
מעבר לנדרש אציין, כי יחסו המזלזל והתנהגותו של מר עוז באולם בית המשפט הקשו מאוד על קיום הדיון אך דבריו נרשמו בפרוטוקול לאורך כל הדרך וכן בקשות בכל הנוגע להליכים שהתקיימו בפני
. עזיבתו ההפגנתית של מר עוז את אולם בית המשפט מלמדת על חוסר רצון להמשיך בהליכים בפני
מותב זה בתביעה שהוגשה לבית משפט זה בשנת 2006 ולכן בלית ברירה ומחוסר אפשרות להמשיך בניהול ההליך אני מורה כאמור על מחיקת התביעה".
אין בכוונתי להתווכח עם הדברים שנמסרו למבקשים, לטענתם, על ידי מר אשר עוז. פרוטוקול הדיון משקף היטב את העובדות ואסתפק בכך.
סיכויי התביעה
המבקשים טוענים, כי סיכויי תביעתם להתקבל טובים, ולכן ראוי לבטל את החלטת המחיקה.
כידוע, גם אם מדובר בהחלטה שלא נפל בה פגם, לבית המשפט שיקול דעת לבטלה, לפי תק' 201 לתסד"א, תוך הפעלת מבחן כפול, שעניינו הסיבה לאי התייצבות בעל הדין, והסיכויי ההליך אם תבוטל ההחלטה (בר"ע 7034/00 צדקה נ' וייל, פורסם ב"נבו).


מדובר בתביעה העוסקת בהודעה של חברת
icc
על כוונתה לרכוש את מניותיה של חברת תעשיות אלקטרו כימיות. ההודעה האמורה נסמכת על מכתב מיום 25.4.03, בה נאמר כי

icc
מתכוונת להציע לרכוש את המניות במחיר של 45 אג' למניה. המשיבים היו בזמנים הרלבנטיים נושאי משרה בחברת
icc
ובחברת תעשיות אלקטרו כימיות, והמבקשים טוענים, כי נגרמו להם נזקים עקב הסתמכותם על הודעה זו.
חברת
icc
לא נתבעה בכתב התביעה המקורי או המתוקן. בקשת המבקשים לצרפה ולהמציא לה את כתבי בי הדין לחו"ל, שהוגשה לאחר שכבר הומצאו תצהירי עדות ראשית לתיק,
נדחתה כאמור בהחלטתי מיום 1.12.09.
המבקשים טוענים, כי סיכויי התביעה להתקבל טובים, מאחר שהיא נסמכת על הוראות חוק ניירות ערך, הקובע חובות סטטוטוריות אשר חלות על חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, ועל חוות דעתו של פרופ' גרוס, מומחה לדיני חברות.
ראוי לציין, כי בר"ע שהוגשה על ידי המבקשים לבית המשפט העליון על החלטתי לביטול היתר ההמצאה - נדחתה, מבלי לבקש את תגובתם של המשיבים (רע"א 107/10 עוז נ'
icc
, החלטה מיום 28.4.10). כב' השופט מלצר אף קבע בהחלטתו, כי
"העובדה שהמבקשים... המשיכו בניהול ההליך במשך כחמש שינם, ללא המשיבה כנתבעת, מעמדיה בסימן שאלה את הטענה, כי המשיבה חיונית כנתבעת בהליך. בנסיבות המתוארות, בדין נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה לביטול היתר ההמצאה".
בנסיבות אלה אני מתקשה לקבל את הטענה, כי סיכויי התביעה להתקבל הם טובים.
ביטול ההחלטה מחובת הצדק
המהלך שהותווה בהחלטתי, היה אמור להוביל למסקנה, כי דין הבקשה להידחות. אולם, לאור טענת המבקשים, כי הפסקת הייצוג של עו"ד כהן לא היתה על דעתם, ובשל היות זכות הגישה לערכאות זכות יסוד, נראה כי יש להעדיף אמצעים שפגיעתם במבקשים תהיה פחותה מזו של סגירת שערי בית המשפט. לפיכך, הגעתי למסקנה, כי חיובם של המבקשים בתשלום הוצאות למשיב 2 ולאוצר המדינה, יהווה תנאי לחידוש ההליכים.
ההחלטה תבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪ + מע"מ לזכות המשיב 2, ו- 10,000 ₪ לאוצר המדינה, שתשולמנה תוך 30 יום.
מאחר שהמשיב 1 לא הגיש במועד תגובה לבקשה, אין חיוב בהוצאות לזכותו.


ד"ר דפנה אבניאלי
, שופטת



ניתנה היום,
כ"ו אייר תש"ע, 10 מאי 2010, בהעדר הצדדים.






הוקלד על ידי .......







א בית משפט מחוזי 1570/06 עוז מירב, טירן והדי, נתן שובבו ואח' נ' ג'ון פרבר, אמיר אנדולט (פורסם ב-ֽ 10/05/2010)