פסקי דין על זהבה מורר לוי | פסקי דין על גיא כהן

11815-11/09 א     16/05/2010




א 11815-11/09 זהבה מורר לוי נ' גיא כהן








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



16 מאי 2010

ת"א 11815-11-09 מורר לוי נ' כהן




בפני

כב' השופטת
אושרי פרוסט


תובעים

זהבה מורר לוי


נגד


נתבעים

גיא כהן




פ ס ק
דין



בפני
תביעה כספית בסך 65,000 ₪ אותה הגישה התובעת, גרושה, אם לארבעה, הגרה בדירת עמידר וחיה מקצבת נכות, כנגד הנתבע, בטענה שהוא חייב לה סכום זה כיתרת הלוואה שנתנה לו ו/או סכומי כסף שמסרה לו.

תמצית טענות התובעת

התובעת הכירה את הנתבע כאשר שימש כספק בלוני גז לדירתה והוא ביקש ממנה להלוות לו סכומי כסף. לראשונה הלוותה לו 12,000 ₪ ולאחר מכן הלוותה לו לבקשתו 1,000 ₪ כל חודש. בנוסף, נתנה לו 50,000 ₪ נוספים בביקוריו בביתה.
לטענתה, כאשר סירבה למסור לנתבע כספים נוספים ספגה ממנו איומים קשים. לאור איומים אלה שילמה עבורו את ביטוח החובה לרכבו.

למרות צו הרחקה שהוצא על ידי התובעת נגד הנתבע, הוא נהג להגיע לביתה, לאיים עליה, לנהוג באלימות נפשית ופיזית, אשר בעטיים אף נאלצה לקבל טיפול רפואי בבית חולים, וכך סחט ממנה כספים נוספים.

לטענת התובעת, הנתבע נטל ממנה בכוח עד להגשת התביעה סך 50,000 ₪ ובידיה קלטת בה מודה הנתבע כי מסרה לו סכום זה ואף הבטחה להשיבו.

מטעם התובעת
העידה אחותה, עליזה כהן, כי בעת שישבו בני המשפחה "שבעה" על מות אביהם, נשמעה צפירת מכונית והתובעת ירדה מהבית עם מעטפה בידיה כדי למסור לנתבע. העדה עקבה אחריה וראתה את אחותה מתווכחת עם הנתבע, לאחר מכן מסרה לו את המעטפה עם סכום כסף לא מבוטל, ואת הנתבע סופר את הכסף והנתבע אמר לתובעת: "בסדר אני אחזיר לך".
ששאלה את אחותה לפשר מסירת הכסף, השיבה לה כי הנתבע הבטיח שיתחתן איתה.

התובעת עותרת לחייב את הנתבע להשיב לה את הסך 50,000 ₪ אשר נתנה לו בצירוף ריבית והצמדה כחוק והוצאות משפט.

בחקירתה העידה התובעת, כי אינה יציבה מבחינה נפשית וכי אין לה כל מסמך המאשר את טענתה, לפיה מסרה ו/או הלוותה לנתבע כספים.
התובעת לא ידעה להשיב מהם המועדים בהם מסרה את הכספים הנטענים על ידה לנתבע, והשיבה לשאלה מתי בפעם האחרונה מסרה לנתבע כסף:
"זה היה רגע, סליחה, יומיים לפני שהתחתן, ביום 2 לפברואר ביומיים לפני זה, יומיים לפני.
ש. איזו שנה
ת. שנה שעברה, אני לא יודעת כמה זמן, שלוש וחצי או שנה משהו כזה.
ש. אני רוצה להבין, כמה פעמים נתת לו כסף
ת. כל פעם
ש. כמה פעמים
ת. הרבה פעמים, והוא גם היה מאיים עלי, כאילו כרטיסים של טלפונים...."
(ע' 3 שורות 18 – 26 לפרוטוקול)

התובעת אישרה בעדותה, כי נהגה להגיע לבית הנתבע והפסיקה זאת לאחר שהוצאו נגדה צווי הרחקה. לטענתה, הנתבע נהג לאיים עליה ולהכותה, ואף נזקקה לטיפול רפואי.

התובעת העידה כי הצדדים הגישו תלונות הדדיות במשטרה, ומאז היא הפסיקה להגיע לבית הנתבע.

התובעת אישרה כי הנתבע העביר על שמה את הבעלות במכונית הסובארו שלו , גם זאת ללא הסכמתה ולאחר שאיים עליה, לטענתה. את האוטו מכר הגרוש שלה ואת הכסף מתמורת מכירת הרכב מסרה לבנה.

תמצית טענות הנתבע

הנתבע טוען כי התובעת הינה במצב נפשי לקוי, אושפזה וטופלה פעמים רבות בבית חולים פסיכיאטרי והרקע לקשרים הינו תוצאה של עבודת הנתבע כמחלק גז באזור מגורי התובעת. הנתבע אשר ריחם על התובעת שסיפרה לו כי מצבה הכלכלי גרוע, נהג להביא לה במשך כשנתיים מוצרי מזון.

הנתבע מאשר כי "בעבר הרחוק" הלוותה לו התובעת 10,000 ₪ אותם השיב לה ביום 18.1.04 על ידי העברת הבעלות של רכבו מסוג סובארו מס' 2550789, ששוויו היה באותה עת 10,000 ₪.
לטענתו, מאז מטרידה אותו התובעת ללא הפסקה, בכל דרך, יוצרת מהומות בסביבת מגוריו, גורמת הטרדות לאמו ולשכניו, והוצאו כנגדה צווי הרחקה.

את ההלוואה קיבל ממנה להצעתה, כדי להקל עליו להגיע לעבודתו ולהיות בקשר עמה.
לפנים משורת הדין ו"כדי להיפטר ממנה" הוסיף לה הנתבע 2,100 ₪ והתובעת חתמה בכתב ידה, שזה עבור ביטול המשפט נגדו לאחר שקיבלה ממנו 16,500 ₪. (נספח א' לכתב ההגנה).

הנתבע אשר מכחיש את טענת התובעת כי איים עליה וכי הלוותה לו ו/או מסרה לו 50,000 ₪ טוען, כי התובעת לא צירפה ולו בדל של ראייה להלוואה בסך 50,000 ₪ הנטענת על ידה. לטענתו, התובעת מעולם לא שילמה לו עבור רישיון רכב ו/או ביטוחו ולא הציגה כל ראייה גם לכך.
עם זאת, כיוון שביום 18.1.04 העביר את הבעלות ברכב על שם התובעת, חלה עליה חובת תשלום הוצאותיו.
בחקירתו טען הנתבע שהוא זה שביקש מהתובעת הלוואה לרכישת רכב ולאחר מכן, עקב ההטרדות שסבל ממנה העביר לבעלותה את הרכב, למרות ששוויו היה גבוה מסכום ההלוואה שנתנה לו וזאת, כדי להפסיק את הקשר עמה.


מדובר בתביעה כספית ונטל ההוכחה מוטל על התובעת להוכיח את תביעתה.
התובעת לא הציגה כל ראייה לכספים שלטענתה מסרה לנתבע וכן לא הציגה כל התחייבות של הנתבע לפיה, נטל ממנה הלוואה ו/או כספים. יתרה מכך, היא אף לא ידעה להשיב בחקירתה לשאלה, מתי מסרה לנתבעת את הסכומים הנטענים על ידה.

הנתבע הודה, כי הלווה מהתובעת 10,000 ₪ ולטענתו השיבם לתובעת באמצעות העברת הבעלות על רכב הסובארו שהיה בבעלותו וכן מסר לה כספים נוספים בסך 2,100 ₪ כדי להפסיק את הקשר עמה ואת הטרדותיה.

הנתבע תמך את גרסתו בממסך מיום
30.9.07 עליו חתמה התובעת, ( נספח א' לכתב התביעה) , בו אישרה
"עבור ביטול בית משפט נגד גיא כהן
ניתן לי פיצוי קבלתי 2,100 אני שבעת רצון כלפי הפיצוי קבלתי רכב בשווי 16,500 ₪ מרוצה מהפדיון הכספי. אין לי שום דבר נגדו"

אמנם לגרסתה, חתמה על המסמך כיוון שאיים עליה, אך לא התלוננה על כך במשטרה כיוון שפחדה ממנו, אך לא הביאה ולו בדל של ראייה לטענתה זו.

התובעת לא ידעה להשיב לשאלות ב"כ הנתבע, מהם המועדים בהם נתנה לנתבע את הכספים הנטענים.
היא הודתה כי הנתבע העביר את הבעלות ברכב הסובארו שרכש על שמה, וכי כספי מכירת הרכב הועברו לבנה.
התובעת לא הציגה כל ראיה המאשרת כי הוציאה כספים במזומן שנמסרו לתובע, ובפרט כאשר לטענתה מסרה לו 50,000 ₪ בעטפה במזומן.

על אי הבאת ראיות התובעת הן לגבי סכומים במזומן שהוציאה מהבנק והן לגבי מסירת כספים לאורך זמן כבר נאמר:
"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89
קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ
מד(4) 595)
התובעת הגישה תמליל שיחות טלפון, שלטענתה הנתבע מודה בהן, כי הינו חייב לה כספים. לדברי ב"כ התובעת, עורך התמליל לא אותר כדי להביאו לעדות. (ע' 8 שורה 8 לפרוטוקול). עוד טענה כי קיים תמליל של גב' קדוש אשר אינה מוכנה להגיע לעדות. (ע' 10 שורה 2 לפרוטוקול).

התובעת טענה כי הקליטה את הנתבע פעמים רבות "....לפני שנתיים, לפני שלוש שנים...במכשיר הקלטה, טייפ קטן....." והעבירה את ההקלטה לקלטת "......עשיתי רמקול בטלפון והצמדתי אותו למכשיר"
ש. אז
העברת מה שאת רוצה לקלטת
ת. כן
ש. ומה העברת לקלטת
ת. הייתי צריכה לשמוע את זה , לא את הכל..
." (ע' 8 שורות 14-33 לפרוטוקול).

מעבר לעובדה
שעורך התמליל לא הובא לעדות מסיבות השמורות עמו ועם התובעת, הרי שהתובעת הודתה כי הקליטה את השיחות מהטלפון לקלטת, אך לא את כל השיחות, אלא חלקים מהם על פי בחירתה, ואף לא ידעה להשיב מתי נערכו השיחות.
. ועצם מתן ההלוואה על 10,000 ₪ מעלה תמיהות, הרי שכמפורט בפסק דיני זה, התובעת לא הוכיחה את תביעתה ולו בבדל של ראייה.

אני דוחה את התביעה.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך 3,000 ₪ כולל מע"מ






ניתנה היום,
ג' סיון תש"ע, 16 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 11815-11/09 זהבה מורר לוי נ' גיא כהן (פורסם ב-ֽ 16/05/2010)