פסקי דין על אמנון שפירה | פסקי דין על עוזי לנדאו שר התשתיות | פסקי דין על ד"ר יובל שטיניץ שר האוצר | פסקי דין על מדינת ישראל |

11755-05/10 סע     16/05/2010




סע 11755-05/10 אמנון שפירה נ' עוזי לנדאו שר התשתיות, ד"ר יובל שטיניץ שר האוצר, מדינת ישראל








בית דין אזורי לעבודה בירושלים



13 מאי 2010

ס"ע 11755-05-10 שפירה נ' שר התשתיות ואח'





מספר בקשה:1

בפני

כב' השופט
אייל אברהמי


מבקשים

אמנון שפירה


נגד


משיבים

1. עוזי
לנדאו שר התשתיות
2. ד"ר יובל שטיניץ שר האוצר
3. מדינת ישראל

החלטה


פתח דבר


בפני
נו בקשה לסעד זמני של צו מניעה למניעת קיומם של הליכי השימוע עד להכרעה בתביעה העיקרית. הסעד המבוקש בתביעה העיקרית עוסק בזכויות הנוגעות לזכות העיון קודם קיומו של הליך השימוע ועניינו להורות למשיב למסור למבקש פירוט הטענות כנגדו אשר יידונו בשימוע וכן למסור לידי המבקש פירוט של כל המסמכים הרלוונטיים להליך השימוע והעתקים מהמסמכים שאינם ברשות המבקש. המבקש ביקש כי הסעד הזמני והתיק העיקרי יידונו במאוחד.

הרקע העובדתי

1.
המבקש, מר אמנון שפירה
, מכהן כיושב ראש הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (להלן: "רשות החשמל") שהינה גוף סטטוטורי מכוח חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק החשמל"). סמכויותיו של יושב ראש רשות החשמל, המבקש, מוסדרות בסימן ב' לחוק החשמל. סעיף 29 לחוק החשמל קובע את דרכי סיום כהונתו של יו"ר הרשות בטרם תום תקופת כהונתו על פי החוק. סעיף 29(א) (5) הרלוונטי לענייננו, דן באפשרות סיום כהונתו של יו"ר הרשות בהחלטת ממשלה לפי הצעת השרים ועל דעת הרשות, בגין אי מילוי תפקידו כראוי. השרים הרלוונטיים בעניין הם שר התשתיות הלאומיות (בלשון החוק, שר האנרגיה והתשתית) ושר האוצר. סעיף 40 לחוק קובע כי הפסקת הכהונה תיעשה רק לאחר מתן הזדמנות לערור על החלטת הממשלה לפני ועדת השירות.

2.
בין המבקש למשיבה התנהלה תכתובת בנוגע לקיום הליך שימוע בנוגע לאפשרות סיום כהונתו. המבקש הלין על כלליות הטענות כנגדו כמו גם על אי מסירת המסמכים הרלוונטיים לידיו. במכתבה מיום 8.4.10 (נספח ד' לכתב התביעה) פירטה המשיבה את טענותיה כנגד המבקש. לאור בקשת המבקש ליתן לו 45 יום לבחינת הטענות המועלות נגדו, נקבע מועד השימוע למבקש ליום 23.5.10.

טענות הצדדים

3.
לטענת המבקש, יש לחייב המשיבה למסור לו פירוט של הטענות המועלות נגדו במסגרת הליכי השימוע בכדי שיוכל להתגונן כנגדן בצורה יעילה ואמיתית. המבקש טוען כי הטענות שהועלו נגדו במכתב השימוע השני (נספח ד' לכתב השימוע) בחלקן הינן מעורפלות וסתמיות ובחלקן הינן כלליות ולא מוגדרות ואינן מאפשרות לו להתמודד מולן. כמו כן טוען המבקש כי על המשיבה ליתן לו זכות עיון במסמכים או ברשימת המסמכים שקיימים בידי המשיבה בנוגע לעניינו, לרבות מסמכים פנימיים, שכן אי מתן זכות זו פוגעת קשות ביכולתו להערך לקראת השימוע.

4.
לטענת המשיבה, במכתב השימוע נעשה פירוט סביר של הטענות כנגד המבקש, ואין המשיבה מחוייבת ליתן למבקש פירוט נוסף על זה שקיבל שכן מדובר בפירוט יתר אשר אין המבקש רשאי לדרשו. לטענת המשיבה ידועים למבקש כל העובדות והמסמכים הרלוונטיים והוא מודע להם היטב וחלקם מצוי ברשותו. עוד טוענת המשיבה כי לא ניתן לדרוש מתן עיון בכלל המסמכים הרלוונטיים לאור הכמות הרבה, וכן אין לאפשר למבקש עיון במסמכים חסויים כגון תכתובות פנימיות. כמו כן טוענת המשיבה כי אין מקום ליתן הסעד המבוקש בשלב זה, שכן זכויותיו של המבקש נשמרות לו והוא רשאי לטעון ביחס למסמכים שלא קיבל או לכלליות הטענות כנגדו - לאחר עריכת השימוע, כאשר ישנן אינסטנציות נוספות שניתן לפנות אליהן בענין לאחר מתן ההחלטה בשימוע. חרף זאת, הסכימה המשיבה למסור לעיון המבקש את המסמכים שבבסיס השימוע תוך 48 שעות ממועד הדיון ומבלי לדחות את מועד השימוע עקב כך (סעיף 24 (ד) לכתב התגובה).

דיון והכרעה

5.
ההלכה העקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, בענין סעדים זמנים, אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והובאה בפסק הדין בענין גנץ, (דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל
- מרדכי גנץ פד"ע ד' 161, 164), סוכמה שם בזו הלשון:
"עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה הוא לשמור, כל עוד תלויה בבית-המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהוא היה קיים בעת הגשתה; אין בית-המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלול להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו".


הלכה זו חזרה ואושרה בפסקי דין מאוחרים יותר של בית הדין הארצי לעבודה (דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל פד"ע כג 274, 275, להלן: "עניין תובנה - סגל").

6.
בענייננו, הבקשה למתן סעד זמני של צו מניעה למניעת קיום הליכי השימוע עד למועד ההחלטה בסעד העיקרי, מטרתה למנוע שינוי המצב הקיים. אין ספק כי עריכת שימוע ללא שניתן למבקש מלוא המידע בעניינו, הן ביחס לפירוט הולם לטענות המועלות כנגדו, והן ביחס למסמכים הרלוונטים לשימוע ואשר עליהם תתבסס ההחלטה העתידית, עלולה להשפיע מהותית על תקינותו של השימוע, באופן שיש בו משום שינוי המצב הקיים.

7.
בפסק הדין תובנה - סגל, הביא בית הדין הארצי לעבודה את דברי י. זוסמן (סדרי הדין האזרחי בסעיף 492) דברים היפים גם לעניננו:

"הכלל הוא, כי שעה שערכאה שיפוטית נזקקת לשאלה אם ליתן צו מניעה זמני אם למאן לתיתו, הרי "השאלה הראשונה היא, אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית-המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה. הצידוק לכך נעוץ לעיתים בדוחק הנסיבות, כמו בעניינו של הדייר שנושל, או בצורך להפסיק מייד מטרד מזיק קשה... אך לעיתים קרובות יותר הצורך לשמור על מצב קיים שאם יחול בו שינוי עד לגמר דיון עלול התובע לקפח את זכותו" (
שם בעמ' 279).

8.
המקרה שבפני
נו, כפי שנראה להלן, נופל בגדר המקרים בהם מוצדק מתן סעד זמני, שכן קיום השימוע חרף אי מתן זכות עיון ואי פירוט הטענות עלול לאיין את הליך השימוע. אין לדרוש מהמבקש לוותר דה פקטו על זכות השימוע העומדת לרשותו ולהסתפק באפשרויות הערעור העומדות לו לאחריה. המבקש רשאי וזכאי לדרוש קיומן של זכויות אלה אף בשלב מקדמי זה, ואין בכך כל פסול, כפי שניסתה המשיבה לטעון.

מאזן הנוחות

9.
לית מאן דפליג כי למשיבה תגרם אי-נוחות ממתן הצו, לאור אי הוודאות הקיימת בנוגע לפעילות רשות החשמל, המשפיעה על פעילותה. ברם, לאור כל האמור לעיל, הרי שהמבקש הוכיח, ולו לכאורה, כי אי הענות לבקשתו תגרום לנזק, שהינו גבוה מהנזק שעלול להיגרם למשיבה אם יינתן כנגדה הסעד הזמני. מדובר בנזק ממשי לתקינותם ויעילותם של הליכי השימוע שייערכו למבקש, אשר אינו ניתן לפיצוי כספי הולם (בעניין זה ראה פסק הדין הנ"ל בענין תובנה - סגל בעמ' 280; דב"ע לח/0-16 המל"ל – שיקורה חיטבאשווילי פד"ע ט' 338, 344).
10.
נמצא אם כן, כי לפחות בשלב זה מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש. בעניין הפעלת מאזן הנוחות בבית הדין לעבודה, נפנה לפס"ד, דב"ע מז/ 149-3 שקם - גילה רוזין פד"ע יט 141, שם בסעיף 13 וכן לתב"ע נג/3-564 אפרתי אבנר - מפעלי ים המלח (ניתן ביום 13.7.93).

סיכויי התביעה העיקרית

11.
בהליך של סעד זמני, על בית הדין לשקול, בין יתר השיקולים, גם את סיכויי התביעה העיקרית. נטל ההוכחה מוטל על המבקש להראות כי הוא זכאי לסעד המבוקש. משמדובר בבקשה לצו מניעה זמני על המבקש להוכיח זכאותו לכאורה לסעד המבוקש. כפי שנראה להלן במקרה דנן הוכיח המבקש לכאורה זכותו לסעד המבוקש. נקדים ונאמר כי כל קביעותינו לעיל ולהלן הינן לכאורה בלבד ולצורך הסעד הזמני בלבד.

12.
ענייננו אינו עוסק בזכות השימוע במישרין, משטרם קויים שימוע, כי אם בזכויות משנה אלה, אשר חשיבותן אינה פחותה משהעדרן עלול לפגוע בזכות השימוע עצמה ולעקרה מתוכן. מילויה של זכות השימוע באופן הולם טעון קיומן של זכויות משנה, והן זכות העיון במסמכים הרלוונטיים, וחובת הגילוי של הטענות המועלות כנגד העובד. משכך, אף כי הבקשה עצמה עוסקת אך בזכויות הנושקות לזכות השימוע, הרי שזכות השימוע היא העומדת בליבה.

13.
זכות השימוע הינה זכות יסודית ובסיסית הקנויה לעובד במסגרת יחסי העבודה בינו לבין מעסיקו. זכות השימוע מעוגנת במשפט הישראלי מכוח כללי הצדק האלמנטרי הדורש כי בטרם ייחרץ גורלו של העובד, תינתן לו הזדמנות להסביר ולהציג את עמדתו. לא מדובר בהליך פורמאלי גרידא, אלא בהליך שכל כולו נתון לשמיעת העובד וכאשר טענותיו מועברות לגורם המחליט אשר אמור לאסוף את כל הנתונים הרלוונטיים, לרבות טענות העובד ולשקלן במכלול שיקוליו בבואו להחליט.
14.
בית הדין הארצי קבע לעניין חובת השימוע וזכות הטיעון כדלקמן:
"זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדתו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה" .
(ע"ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע לח 448).
עוד נפסק, כי מטרתו העיקרית של השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, להביא תימוכין לגרסתו ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס.
"ככל שטענותיו של המעסיק כלפי עובדו גוברות בחומרתן, כן מתעצמת זכות הטיעון של העובד למצות את ההזדמנות הקנויה לו להזים אותן טענות, או לפחות לנסות ולשכנע את מעסיקו לחזור בו מן ההחלטה"
(ע"ע 355/99 לורה לינדר - ארגון נכי תאונות עבודה פד"ע לז 846).
זכות השימוע הינה, כאמור, זכות יסוד של עובד המוקנית גם מכוח כללי הצדק הטבעי המחייבים מתן הזדמנות הוגנת או ראוייה לעובד להשמיע את טענותיו בפני
מעסיקו בטרם יוכרע גורלו.
זכות הטיעון עומדת לעובד במלוא הדרה, כלפי המעסיק הפרטי, בה במידה שעומדת היא לו כלפי המעסיק הציבורי וכלפי המעסיק הדו-מהותי (ע"ע 1027/01 גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע לח 448).
מול הזכות של העובד עומדת החובה המוטלת על המעביד – להציג בפני
העובד את הטענות המופנות כלפיו, ולשמוע את טיעוני העובד בלא פניות, בלב נקי ונפש חפצה (ע"ע 1290/02 מדינת ישראל
נ' אלי שדה ניתן ביום 6.3.03).

זכות העיון במסמכים

15.
כאמור, בסיפת כתב התגובה הסכימה המשיבה למסור לתובע את המסמכים שעל בסיסם תנתן ההחלטה בשימוע. נבהיר כי לדידנו לא מדובר בצעד הנעשה לפנים משורת הדין, כי אם בשורת הדין ממש, משהמשיבה מחוייבת לעשות כן לאור הפסיקה בנדון. (ע"ע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן נ' צמח קיסר (ניתן ביום 24.3.05)

;
בג"צ 7805/00 אלוני נ' מבקרת עיריית ירושלים פ"ד נז (4) 557 ; בג"צ 4914/94 טרנר נ' מבקרת המשינה מט (3) 771).

16.
אין חולק אפוא כי המשיבה מחוייבת ליתן למבקש לעיין במסמכים הרלוונטיים להליך השימוע. בפרט יודגש כי חובה לאפשר למבקש לעיין בכל מסמך שיש כוונה להעלותו בשימוע, או שהטענות המועלות כלפי המבקש נסמכות או מתייחסות אליו. באשר למסמכים אלה, אשר המשיבה הודתה כי המבקש זכאי לעיין בהם, יש להצר על כי מתן זכות העיון לא נעשה קודם לכן, בפרט לאור החשיבות הנודעת לזירוז ההליכים עבור שני הצדדים. אין ספק כי חובה על המשיבה לאפשר למבקש לעיין בהם בהקדם ואף למסור לו העתק מהם ככל שאינם ברשותו ואין לאפשר "סחבת" מנימוקים טכניים בענין זה.

17.
המחלוקת נטושה ביחס למסמכים פנימיים כדוגמת תרשומות פנימיות או תכתובות פנימיות בתוך המשרד וכן בין המשרדים הנוגעים בדבר במסגרת ההתייעצות ביניהם.

18.
סעיף 1 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק") קובע זכות כללית לקבלת מידע מרשות ציבורית, העומדת לאזרח או תושב ישראל. ברי כי זכות זו איננה בלתי מוגבלת, אלא היא ניתנת למימוש רק בכפוף לסייגים האמורים בחוק זה. סעיף 9 לחוק מבאר מהו המידע שאל לה לרשות למסור או המידע שאין היא מחוייבת לגלות. וזו לשונו של הסעיף בחלקו הרלוונטי לענייננו:
...(ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:
(1) מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה;
(2) מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב;
(3) מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות;
(4) מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין;
(5) מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור; ...
(ההדגשות שלי, א.א.)

19.
מעיון בהוראת החוק עולה, כי אין המשיבה מחוייבת למסור מסמכים פנימיים, למעט התייעצויות הקבועות בדין. הפסיקה הבהירה, כי אין בכך לפטור את המשיבה ממסירת מסמכים אלה רק על סמך היותם פנימיים, ועליה לשקול את הנזק שייגרם מחשיפתם למול חשיבות עניינו של המבקש. (בענין זה ראה בגץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' עוז (טרם פורסם, ניתן ביום 14.5.08) ; עע"ם 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ (טרם פורסם, ניתן ביום 19.1.06) (להלן: "ענין המועצה"). על המשיבה להפעיל את שיקול הדעת המוקנה לה, תוך מילוי חובותיה, כגון חובת ההנמקה, ולשקול את האינטרס הציבורי של חשיפת המידע כמו גם האינטרס של המבקש למול האינטרס של הרשות להותיר את המידע בחסיונו.

20.
לאור גישת המשיבה כפי שהובאה בפני
נו, לפיה המשיבה סבורה כי די בכך שמדובר במסמכים פנימיים בכדי להצדיק סירובה למסור המידע המבוקש, הרי ממילא לא נשקלו השיקולים הרלוונטיים ולא נקבעה נקודת האיזון הראויה. כפי שנקבע בענין המועצה הנ"ל, גישה עקרונית מעין זו פוגמת בסבירות החלטת המשיבה שלא לאפשר עיון במסמכים הפנימיים באופן גורף וכוללני, ללא התייחסות להבחנות בין סוגי המסמכים ולנזק שייגרם. חוסר הסבירות מצדיק אפוא בענייננו את ביטול החלטת המשיבה בענין זה ועל המשיבה לשקול באופן מושכל אילו מסמכים פנימיים יותרו לעיון המבקש.

21.
נעיר, כי ככל שהמשיבה תחליט, בהתאם לסעיפים 11 ו-13 לחוק, במסגרת הפעלת שיקול דעתה לפי החוק והפסיקה, כי לא תחשף זהותם של עובדים שהתלוננו כנגד המבקש, (למשל על חוסר שקיפות), יש לעשות זאת באופן מידתי וראוי, תוך בחינה האם ניתן להגשים מטרה זאת באמצעות השמטת פרטיהם מהמסמכים או עריכת שינויים בהתאמה או התניית תנאים על השימוש במידע, בהתאם ובכפוף לאמור בחוק, ולאו דוקא שלילה גורפת של הצגת המסמכים בפני
המבקש.

22.
כמו כן, במסגרת הפעלת שיקול הדעת על המשיבה לשקול בכובד ראש את הנזק שייגרם למבקש מאי מתן זכות העיון במסמכים הפנימיים תוך שימת דגש על מהותיות המסמכים להליך השימוע. כך למשל, ככל שמדובר בפרוטוקולים של ישיבות, אף פנימיות, שלגביהן נטענו טענות כלפי המבקש כדוגמת ביחס לניהולם באי שקיפות, כמו גם באשר להעלאת נושאים על סדר היום שלא בשקיפות, תיטה הכף באופן ברור לטובת המבקש, באשר הנזק שייגרם לו מאי חשיפת המסמכים, עולה לכאורה על הנזק שייגרם למשיבה כתוצאה מחשיפתם.

פירוט הטענות כנגד המבקש

23.
הפסיקה קבעה כי זכותו של העובד לידע מהן הטענות המועלות נגדו, בכדי שיוכל להתגונן למולן באופן מיטבי ובכך תושג מטרת השימוע. (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע לח 448).
24.
המבקש הצביע באופן קונקרטי על מספר טענות מעורפלות או כלליות המועלות כנגדו במכתב השימוע (נספח ד' לכתב התביעה).
25.
אכן, צודק המבקש, כי אין לדרוש הימנו להתגונן כנגד טענות כלליות או סתמיות, מבלי ליתן דוגמאות מוגדרות וקונקרטיות לענין. אמנם כי כן, מתן דוגמאות ספציפיות ימנע מהמשיבה להעלות טענות חדשות בשימוע במטרה להפתיע את המבקש, ומדובר בתוצאה צודקת ורצויה, המאפשרת ניהול שימוע הוגן וענייני.
26.
כך למשל, אין לדרוש מהמבקש לשער מהו המקרה הספציפי עליו נסמכת טענת המשיבה בדבר העדר שקיפות בפרוטוקולים של ישיבות, או העדר שקיפות בהעלאת נושאים לסדר היום. ככל שניתן, על המשיבה להפנות את המבקש למספר דוגמאות ספציפיות בכדי שיוכל להתמודד עימן תוך שיתאפשר לו להביא נתונים שונים, אשר יכול וישנו את דעתם של עורכי השימוע. ככל שישנו עיגון וביסוס לטענות במסמכים (כגון פרוטוקולים או תכתובות) תפנה המשיבה למסמכים אלה.
27.
המשיבה תתייחס אפוא לטענות שהעלה המבקש בפרוטוקול הדיון מיום 12.5.10 (עמ' 1 לפרוטוקול) ביחס לסעיפים 7 ו-9 למכתב השימוע השני, ותפרט ותבהיר את הדרוש הבהרה, במסמך מבואר מטעמה.

28.
אשר על כן הבקשה מתקבלת בחלקה.

סוף דבר

29.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור.
30.
המשיבה תבהיר בכתב את הטענות המועלות כנגד המבקש בסעיפים 7 ו-9 למכתב השימוע השני, באופן מפורט, ספציפי וברור, עד ליום 17.5.10 בשעה 16.00.
31.
המשיבה תאפשר למבקש לעיין בכל החומר הרלוונטי לעניינו. ביחס למסמכים הפנימיים אלה יימסרו בהקדם בהתאם להחלטת המשיבה, לאחר שתפעיל שיקול דעתה ותשקול את הנזק שייגרם מחשיפתם. במידת הצורך, ככל שאין ברשות המבקש העתק מהמסמכים, תמסור לו המשיבה העתק ממסמכים אלה.
32.
מתן אפשרות העיון במסמכים וצילומם ייעשו בהקדם ולא יאוחר מיום 17.5.10 בשעה 12:00.
33.
בכדי לאפשר שימוע יעיל ואמיתי, אין מנוס מלדחות את השימוע עד לאחר קיום זכות העיון.
34.
לפיכך, השימוע ייערך 14 יום לאחר העיון, בשים לב לקיומו של חג השבועות בשבוע הבא ובמטרה לאפשר למבקש פרק זמן הולם לבחינת החומר שיועבר אליו.
35.
המשיבה תשא בהוצאות המבקש ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪. זאת לאור נסיבות הענין ובין היתר בשים לב לכך שהמבקש נאלץ לפנות לבית הדין בכדי לקבל את זכות העיון במסמכים, אף אלה שאין חולק על זכותו לעיין בהם, וכן לאור משך הזמן שחלף עד לתגובת המשיבה לבקשות המבקש בנדון.
36.
לנוכח תוצאת ההחלטה נראה שמוצו ההליכים בהליך העיקרי ומשכך נראה שהחלטה זו מהווה סוף פסוק גם בהליך העיקרי. הצדדים יודיעו תוך 5 ימים האם יש לקיים דיון בהליך העיקרי ואם לא, יינתן להחלטה זו תוקף של

פסק דין
גם בתיק העיקרי.


ניתנה היום,
ג' סיון תש"ע, 16 מאי 2010, בהעדר הצדדים.





מר יוסי גרנות, נציג ציבור


מר אברהם רבינוביץ, נציג ציבור


אייל אברהמי
, שופט









סע בית דין אזורי לעבודה 11755-05/10 אמנון שפירה נ' עוזי לנדאו שר התשתיות, ד"ר יובל שטיניץ שר האוצר, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 16/05/2010)