פסקי דין על בן חמו יצחק | פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי

987/07 בל     20/05/2010




בל 987/07 בן חמו יצחק נ' המוסד לבטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

ב"ל 987-07 בן חמו יצחק
נ' המוסד לבטוח לאומי


20 מאי 2010







בפני

כב' השופט
נוהאד חסן
נציג עובדים- מר אילן פלטי
נציג מעבידים –מר ליאור מרגולין


התובע

בן חמו יצחק
ע"י ב"כ:עו"ד סודאי אורן


נגד


הנתבע

המוסד לבטוח לאומי
ע"י הלשכה המשפטית



החלטה

1.
זוהי תביעה במסגרתה מבקש התובע להכיר בנזק שנגרם לו בגבו
כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, על פי עקרון "המיקרוטראומה"

2.
התובע, יליד שנת-1948. החל משנת 1970 עבד כנהג אוטובוס בחברת "אגד" בקווים עירוניים ובין עירוניים במשך כ-40 שנה.

3.
תביעת התובע הוגשה כנגד החלטת הנתבע שלא להכיר בליקוי שבגבו כ"פגיעה בעבודה", על פי עקרון המקרוטראומה .

4.
לגרסת התובע -אשר לא נסתרה על ידי הנתבע, במסגרת תפקידו כנהג אוטובוס, הוא נדרש לעבוד במשך שנים רבות כ-18 שעות ביום, ובשנים האחרונות הוא עובד כ- 12 שעות ביום, כ-6 ימים בשבוע. מסלולי נסיעתו במהלך כל שנות עבודתו
תוארו בתצהירו כך:

"5.
החל משנת 1970 ועד היום אני עובד בתור נהג אוטובוסים בחברת "אגד".


6. בתחילת עבודתי הייתי עובד עד 18 שעות ביום. נכון להיום אני עובד כ-12 שעות ביום. כל שנות עבודתי אני עובד 5-6 ימים בשבוע.


7. במשך כ-20שנים הראשונות לעבודתי כנהג עבדתי על אוטובוסים מסוג "ליילנד",אשר אינם מצוידים בכסא הידראולי בעל בלמי זעזועים. לעיתים בלבד הייתי עובד על אוטובוס מסוג "דאף" אף בסוג זה,למיטב זכרוני,היה כיסא מקובע.


8. לאחר מכן התחלתי לעבוד על אוטובוסים שונים,חלקם בעלי כיסא הידראולי וחלקם בעלי כיסא רגיל מקובע. להערכתי כ-80% מהזמן עבדתי על אוטובוסים בעלי כיסא רגיל מקובע.


יש לציין כי עובדים שכירים ואני ביניהם, עבדו לרוב על האוטובוסים הישנים יותר וכן במשך יותר שעות,וזאת לעומת חברי "אגד" שתנאיהם היו טובים יותר.


9. החל משנת 2001 רוב הזמן אני עובד על אוטובוסים בעלי כסאות אויר.


10. משנת 1970- ועד שנת 1980 הייתי עושה לרוב קו חיפה-תל אביב בכביש ישן מאסף.מדובר בקו קשה במיוחד,על כביש ישן ולא מתוחזק.


11. החל משנת 1985 ועד שנת 2000 לערך הייתי עושה גם קו שירות לגליל ולכפרים.

המדובר בנסיעות יומיומיות על כבישים קשים ביותר בגבול הצפון,לרבות כניסות לכפרים הקטנים ללא כבישים מסודרים.


12. החל משנת 1985 ועד לשנת 1998 לערך היו כלולים בסידור עבודתי נסיעות כלהלן:

א.
נסיעות לבסיסים צבאיים בצפון הארץ, לרבות בגליל ובגולן. נסיעות אלה הייתי מבצע מספר פעמים בחודש. מדובר בנסיעות על כבישים ישנים,כבישים לא מתוחזקים,כבישי עפר,כאשר כל הכבישים לעיל הינם בעלי מהמורות קשות במיוחד וכן עליות וירידות תכופות.


ב.
טיולים עם תלמידים לגליל במהלך חופשות מביה"ס. מדובר באותם הכבישים כמפורט בסעיף 12(א) לעיל.


13. משנת 1990 ועד שנת 2000 עבדתי בקו חיפה-אילת,קו לילי. קווים אלה הייתי עושה פעמיים שלוש בשבוע.


14. משנת 2000 ועד היום אני עושה בעיקר קו חיפה -קריות- נהריה,כולל חיפה פנימי רבתי.

מדובר בכבישים עירוניים, בחלקם סלולים ובחלקם לא. רוב הכבישים הינם בעלי מהמורות,פסי האטה וכן עליות וירידות רבות.

...

15. במהלך הנהיגה על כבישים כמפורט לעיל,כאשר מדובר בכבישים בעלי מהמורות,שיבושים,שקעים,פסי האטה,כבישים לא סלולים וכו' הרגשתי באופן תמידי "קפיצות" בגב התחתון והרגשת עומס ומאמץ באזור זה. ..."


5.
מהנדס המרכב של חברת אגד, הוזמן להעיד מטעם הנתבע, ומשלא התייצב לדיון, הצדדים הגיעו להסכמה, כי כל צד יצרף לסיכומיו פסיקה רלוונטית ביחס לכיסאות המותקנים באוטובוסי אגד .

6.
לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח כי, מסלולי הנסיעה בהם נהג, היו בכבישים משובשים, וכמו כן לא הוכיח מה היה מצבם של הכבישים בהם נסע לטענתו בשנים 1985 ועד 2000. לטענת הנתבע, קביעה שהתובע הוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה תביא למצב שבו לגבי כל מי שנוהג תתקיים תשתית עובדתית למיקרו טראומה.


דיון והכרעה
7.
הלכה פסוקה היא, כי על מנת להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה, יש להוכיח, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הפגיעות הזעירות הינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.(ראה: עב"ל 313/97
המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, בעמ'
533).

8.
בע"בל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב, פד"ע לה עמ' 529), נפסק :

"שניים הם התנאים לחלות המיקרוטראומה הגבית:
האחד
– קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה.















לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.
השני –
על
-
מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות
-
דעת של מומחה-רופא, היכול להבחין בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע.
במספר לא מועט של מקרים הוכר הליקוי בגב כפגיעה בעבודה על
-
פי יסודותיה של תורת המיקרוטראומה כמפורט לעיל...".


9.

בעב"ל 451/08 אליהו שחף נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 31.5.09) נדון עניינו של עובד "אגד" שעבד כנהג אוטובוס בשנים 1974-1987 כ- 8-10 שעות ביום, כשבחלקן נסע בכבישים משובשים, והחל משנת 1987 עבד במוסך של "אגד" ושימש גם כנהג
כ-3-8 שעות ביום, אך לא נדרש לנהוג בכל יום. העובד טען כי יש להכיר בפגיעה בגבו כתאונה מכח תורת המיקרוטראומה. בית הדין הארצי באותו עניין קבע :


"
באשר לעבודתו של המערער כנהג
-

המערער עבד במשך 13 שנים כנהג אוטובוס, במשך 10 - 8 שעות מדי יום, כשבחלקן נהג בכבישים משובשים. על כל אלה לא היה חולק. לדברי התובע שלא נסתרו, גם בתקופה שלאחר 1987 המשיך לנהוג על אוטובוס אם כי לא זה היה תפקידו העיקרי. לפי קביעת בית הדין האזורי בפסק דינו, בתקופה שלאחר 1987 נהג 3-8 שעות, ולפי העולה מן התיק לא נהג מדי יום.
יצוין כי התשתית העובדתית לעניין משך הנהיגה ותכיפותה בתקופה שלאחר 1987 נותרה בלתי ברורה דיה.

מתצהיר התובע עולה כי בחלק מן התקופה שעד 1987 נהג באוטובוסים עם טכנולוגיה מיושנת. בית הדין האזורי מפנה למסמך אגד שהוגש לתיק, לפיו במהלך השנים 1965 - 1980 התקינה אגד כסאות נהג עם מנגנוני שיכוך, ומשנת 1980- 1995 הותקנו באלפי אוטובוסים כסאות בעלי מערכת שיכוך הידראולי. משנת 1995 הכיסאות הינם כסאות נהג פנאומטיים מקצועיים(להלן-מסמך אגד). על סמך הנתונים שבמסמך אגד, ונוכח העובדה שהמערער לא שם דגש בתביעתו על עבודתו כנהג אוטובוס קבע בית הדין כי אין תשתית עובדתית להכרה בעבודתו של המערער כנהג במסגרת תורת המיקרוטראומה.

11.
דעתי היא כי בקביעה זו של בית הדין האזורי נפלה טעות. כבר נקבע, כי בעבודת נהג הכוללת זעזועי נסיעה על פני כבישים משובשים, לאורך שנים, במשך מספר רב של שעות בכל יום, יש לכאורה משום תשתית עובדתית מספקת לבחינת הפגיעה ממנה הוא סובל בגבו במסגרת תורת המיקרוטראומה (
עב"ל 313/97
המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529). ויודגש- במסמך אגד בו ישנה התייחסות לפעילות אגד לאורך שנים בקשר להתקנת כסאות בולמי זעזועים, לא נמצא התייחסות ספציפית לסוג הכסא שהיה מותקן באוטובוס או באוטובוסים בהם נהג המערער משנת 1974 ועד 1995. אכן, כטענת ב"כ המשיב, חלף זמן רב מאז שהסתיימה תקופת עבודתו של המערער בתפקיד יחידי כנהג, ועד שהוגשה התביעה דנן, כשבמהלך התקופה מאז 1987 עסק בעבודות אחרות כעבודות עיקריות. עם זאת, למדנו לדעת שגם בשנים לאחר מכן עסק בנהיגה אם כי לא כתפקיד עיקרי. מכל מקום, משהתקיימה תשתית עובדתית לכאורית לבחינת התביעה במסגרת תורת המיקרוטראומה ולו לגבי חלקה של התקופה, לבית הדין נדרשת חוות דעת רפואית על מנת לקבוע קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל המבוטח בגבו לבין התשתית העובדתית . בנסיבות אלה היה מקום למנות מומחה יועץ רפואי על מנת שייתן דעתו לכלל הנסיבות הרלוונטיות, לרבות לעבודתו של המערער בתקופה שהחל משנת 1987 בעבודות מסוג אחר, כשבמהלך התקופה הוסיף המערער לנהוג באוטובוס, אם כי בהיקף מצומצם יותר."


10.
התובע מסר גרסה אחידה ועקבית, והותיר עלינו רושם מהימן במסגרת עדותו בפני
נו.

מעיקרי הדברים עולה, כי בראשית דרכו כנהג אגד, עבד כנהג כ-18 שעות ביממה, ולאחר מכן עבר לעבוד כנהג
כ-12 שעות ביממה. יצוין, כי התובע צירף מכתב מחברת אגד אשר ממנו עולה בין היתר כי "התובע הועסק בנהגות בסניף נהריה. הסניף מופקד על קווים עירוניים פרבריים ובין עירוניים. ביצוע נהגים לקווי השירות משתנה לפי צרכי התנועה, אין ברשותינו דו"ח היסטורי לגבי הקווים הספציפיים אותם ביצע מר בן חמו" (העתק המכתב צורף לתצהירו)

11.
התובע הצהיר כי בין השנים -1985 -2001, בנוסף לנסיעות בקווים בינעירוניים חיפה, תל-אביב- דרך הכביש הישן שהיה משובש ונסיעות לאילת, עבד גם בקו שירות גליל גולן וצפון,מספר פעמים בחודש ולא כל יום. הוא הסיע חיילים לבסיסים צבאיים ותלמידים במסגרת טיולי בית הספר. לטענת התובע, המדובר בנהיגה בדרכי עפר ובכבישים ישנים שאינם מתוחזקים, ובנהיגה במסלולים עם עליות וירידות טלולות ומהמורות ובורות בדרך.

12.
כאמור,עבודת התובע כנהג "אגד", במשך כ-40 שנים, בקווים עירוניים ובין עירוניים, מתאפיינת בנהיגה רציפה וממושכת בנסיעותיו לאילת במשך כ-10 שנים, ובנסיעה על כבישים משובשים ובעליה על פסי האטה, בנסיעות בתוך כפרים ומושבים, וכן בהסעת תלמידי ביה"ס וחיילים בגליל ובגולן בדרכי עפר משובשות ובורות בדרך. כמו כן, נסיעותיו בקווים פנימיים הצריכו עצירות תכופות בתחנות.

13.
תנאי עבודתו של התובע כנהג מקצועי אשר עסק רק בנהיגה ובחינת הנתונים העובדתיים כפי שהוצגו על ידי התובע, מגלה כי עלה בידו להביא ולו ראשית ראיה, באשר לתנאי עבודתו אשר לא נסתרה במהלך החקירה נגדית ולפיכך, יש מקום להפנות את עניינו למומחה רפואי אשר יקבע בחוות דעת האם יש קשר בין תנאי עבודתו למחלה ממנה הוא סובל בגבו.

14.
זעזועים חוזרים ונשנים בגב,כתוצאה מנהיגה ממושכת במשך עשרות שנים לרבות בדרכים משובשות ובדרכי עפר, יכולה להוות תשתית עובדתית מספקת שתצדיק את הבחינה הרפואית של שאלת המיקרוטראומה.

15.
באשר לטענת הנתבע, כי לא כל מסלולי הנסיעה של התובע במסגרת עבודתו, היו כרוכים בגרימת זעזועים לגב, נציין כי- עובדה זו אינה יכולה לשלול את האפשרות שהתובע נפגע מסדרת ארועים תאונתיים זעירים,בשעה שנסע תקופה של למעלה מ-15 שנים בדרכים משובשות(בשנים: 1985 -2000),
בהן הסיע חיילים ותלמידים באזור גליל וגולן, והן בשנים בהן ניכנס לכפרים ומושבים בהם יש פסי האטה .על פי ההלכה הנוהגת, תדירותן של התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

16.
במסגרת חקירה נגדית, ב"כ הנתבע הפנה את התובע למכתב של מהנדס מרכב של "אגד" שעניינו, כסאות הנהג שהורכבו באוטובוסים בזמנים הרלוונטיים לתביעה, ונשאל האם הוא מודע לכך שהחל משנת
- 1980 היו כסאות עם מערכת שיכוך הידראולית שניתנת לשינוי רציף כאמור במכתב, והתובע הסביר:

"ת. אני יודע שכסא הידראולי הוא יותר משוכלל מהכסא הרגיל מברזל שעבדתי עליו וגם כשהיה כסא הדראולי וכסא אויר, עדיין עבדתי על הכסא הרגיל. לא קיבלתי כסא אויר אחרי שנת 2000. אני שכיר. ניתן לראות בכרטיסי העבודה שלי במשך 38 שנים במה עבדתי".(עמ' 4 לפ')

17.
הנתבע טען בסיכומיו, כי מהאמור במכתבו של מהנדס מרכב "אגד" עולה, כי החל משנת 1965 כסאות הנהג באוטובוסי אגד היו עם מנגנוני
שיכוך, ונתון זה אף מתאים לעובדות אשר נקבעו בתיק 1508/03 אשר צירף התובע
לסיכומיו.
ברם , אין בידינו לקבל טענה זו, מאחר ובתיק בל 1508/03 נרשם בפרק העובדתי, כי החל משנת 1965 רק באוטובוסים החדשים כסאות הנהג היו עם מנגנוני שיכוך, ובמכתב של מהנדס המרכב נרשם, שכסאות נהג עם מנגנוני שיכוך אשר עומדים בתקן, הותקנו באלפי אוטובוסים החל משנת 1980. כלומר, לא בכל האוטובוסים הורכבו כסאות עם מנגנוני שיכוך בעלי תו תקן אם בכלל. ולמעשה, כפי שגם עולה ממכתבו של מהנדס המרכב- עד לשנת 1995
היו אוטובוסים עם כסאות נהג
אשר קפיצי הכיסאות לא היו מהמשופרים.
מה גם, שהתובע הצהיר ואף חזר על כך במסגרת עדותו בבית הדין (עמ' 4 לפ'). כי היות והיה נהג שכיר ולא חבר אגד, לרוב הוא נהג על אוטובוסים ישנים, היות ואת האוטובוסים החדישים קבלו חברי אגד, וכמו כן הוא עבד שעות רבות ביום,
לעומת חברי אגד שתנאיהם היו טובים יותר.

18.
בענייננו קיימת התשתית העובדתית הנחוצה לצורך מעבר לשלב של מינוי מומחה רפואי,
לבחינת הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לעניין כאבי הגב ,מהם הוא סובל ותנאי עבודתה כאמור לעיל.

19.
לאור האמור לעיל, עניינו של התובע יועבר למומחה רפואי בתחום האורטופדיה על מנת שיתן חוות דעת רפואית בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה הגבית ממנה סובל התובע לבין עבודתו כנהג, על פי תורת המיקרטראומה. החלטה כאמור תינתן בנפרד ותשוגר לצדדים.

20.
הנתבע רשאי לבקש רשות ערעור על החלטה זו מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך

15 ימים מיום שהחלטה זו תומצא לו.

ניתנה היום, ז בסיון תש"ע,20 מאי 2010, בהעדר הצדדים.





נוהאד חסן
, שופט
אב"ד

מר אילן פלטי
נציג עובדים

מר ליאור מרגולין
נציג מעבידים







בל בית דין אזורי לעבודה 987/07 בן חמו יצחק נ' המוסד לבטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 20/05/2010)