פסקי דין על דיאנה לוי | פסקי דין על שר-הבטחון (לוי אשכול) | פסקי דין על מנהל לשכת הגיוס תל-אביב-יפו | פסקי דין על ואח' |

201/64 בג"צ     01/10/1964




בג"צ 201/64 דיאנה לוי נ' שר-הבטחון (לוי אשכול), מנהל לשכת הגיוס תל-אביב-יפו, ואח'




(פ"ד יח (4) 130)

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"צ מס' 201/64
השופטים: כבוד הנשיא (אולשן)
,
כבוד השופט לנדוי
,
כבוד השופט הלוי
העותרת: דיאנה לוי

ע"י ב"כ עו"ד א' בהרי

נ ג ד

המשיבים: שר-הבטחון (לוי אשכול)
, מנהל לשכת הגיוס תל-אביב-יפו
, ואח'

ע"י ב"כ עו"ד צ' טרלו
, סגן פרקליט המדינה

התנגדות לצו-על-תנאי, מיום י"ג באב תשכ"ד (22.7.64), המכוּון למשיבים והדורש מהם לבוא וליתן טעם, מדוע לא תשוחרר העותרת מחובת שירות בטחון.
פסק - דין

השופט הלוי
: העותרת הגישה בקשה לפי סעיף 30 (ג) לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], לפטור אותה משירות בטחון מטעמים שבהכרתה הדתית. ועדת הפטור (המשיבה 3 – הועדה לשחרור יוצאי צבא, נשים, שמונתה בהתאם להוראות תקנות שירות בטחון (פטור), תשי"ב-1952) דחתה את הבקשה, בהחליטה כי "לא שוכנעה שטעמים שבהכרה דתית מונעים בעדה מלשרת בשירות בטחון". בסעיף 4 (ג) של התצהיר שהוגש מטעם המשיבים נאמר כי "השיקול העיקרי שהביא את הוועדה להחלטה האמורה היא שהעותרת למדה בבית-ספר בחסותו של המיסיון" – הכוונה לבית-הספר על שם סאן ג'וזף ביפו, המנוהל (לפי סעיף 2 לבקשת העותרת) "על-ידי נזירות בהשגחתה הישירה של שגרירות צרפת בישראל והאקדמיה פואתיה בצרפת".

לפי סעיף 30 (ג) לחוק שירות בטחון – "יוצא-צבא אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות ולרשות שנקבעה על פיהן כי ..... טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות". לפי תקנה 6 לתקנות שירות בטחון (פטור), תשי"ב-1952 – "לא שוכנעה הוועדה, לאחר עיון בבקשת המבקשת ובהצהרתה, כי ....... טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, תבקש הוועדה הוכחות לאימות הצהרת המבקשת מכל אחד מן העדים ששמותיהם פורטו בבקשה.....". תקנה 7 קובעת כי – "נהגה הוועדה לפי תקנה 6, ועדיין לא שוכנעה כאמור, תתן הוועדה למבקשת הזדמנות לבוא לפני הוועדה ולהשמיע את טענותיה", ולפי תקנה 8 "הוועדה רשאית לקבל כל ראָיה שיכולה לדעתה לאשר או לסתור ראָיה שהובאה בפני
הוועדה מטעם המבקשת". לפיכך תפקידה של הוועדה הוא לברר אם אמת בטענתה של המבקשת כי טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון. השאלה באיזה בית-ספר התחנכה המבקשת יכולה בוודאי להיות אחד השיקולים החשובים של הוועדה לשם בירור השאלה הנ"ל, אבל אינה יכולה לשמש שיקול יחיד. נראה הדבר כי הוועדה התעלמה משיקולים אחרים הנוגעים לאישיותה של העותרת, משיקול ארץ מוצאה (עראק), גיל הילדה בהיכנסה לבית-הספר הנ"ל ותאריך סיום לימודיה בו, ומיתר הראָיות שעמדו לרשות הוועדה, כגון אישורו של אב-בית-הדין בירושלים, הרי סלמן עבודי, כי העותרת היא "דתית שומרת מצוות וגדלה וחונכה בבית שומר מצוות" (סעיף 17 לבקשת העותרת שלא הוכחש) – וצימצמה את הבירור המהותי לקביעת העובדה שהעותרת התחנכה בבית-הספר האמור. לפי דעתנו שגתה הוועדה בדחותה את בקשת העותרת, בצורה זאת, כאילו "על הסף".

מטעמים אלה אנו נעתרים לבקשת העותרת ועושים את הצו-על-תנאי החלטי, על מנת שבקשתה לקבלת פטור מחובת שירות מטעמים דתיים תידון מחדש על-ידי ועדת פטור בהרכב אחר.

הוצאות הבקשה שלפנינו (ובכלל זה שכר-טרחת עורך-דין) בסך כולל של -.200 (מאתיים) ל"י – לפי התוצאות.

ניתן היום, כ"ה בתשרי תשכ"ה (1.10.1964).









בג"צ בית המשפט העליון 201/64 דיאנה לוי נ' שר-הבטחון (לוי אשכול), מנהל לשכת הגיוס תל-אביב-יפו, ואח', [ פ"ד: יח 4 130 ] (פורסם ב-ֽ 01/10/1964)