פסקי דין על אורלי זילברמן

11881/97 פ     05/11/1998




פ 11881/97 מדינת ישראל נ' אורלי זילברמן




בבית המשפט המחוזי
בתל - אביב - יפו

בפני
כב' השופט ד"ר ג. קלינג

המבקשים: 1. דליה קרולוביץ
2. ויליאם קרולוביץ
3. פיצה פון בע"מ
ע"י עו"ד צבי גביש
נ ג ד
המשיב: פאול בנדק
ע"י עו"ד רמי בלומנפלד

פ ס ק - ד י ן

1. ביום 1.5.95 נכרת הסכם, בין המבקשים מצד אחד למשיב מצד שני שלפיו הסכימו על הקמת חברה שתעסוק בניהול רכישה ופיתוח של עסקי אפיה, מזון וזכיינות.

בסעיף 11 להסכם (נספח א' לבקשת המבקשים) נאמר:
"11. א. כל מחלוקת בין הצדדים להסכם זה, או בינם לבין החברה, בכל דבר וענין, הקשור לבצועו או פירושו של הסכם זה, או של מסמכי ההתאגדות של החברה, או בכל דבר וענין, הקשור בהיותם מנהלים או בעלי מניות בחברה, תובא להכרעתו של בורר דן יחיד, שזהותו תקבע ע"י הצדדים בהסכמה, ובהעדר הסכמה בתוך 30 יום, ממועד פנית צד אחד למשנהו, ימונה הבורר ע"י המוסד לבוררות עסקית, שליד לשכת המסחר בת"א.
ב. חתימת הסכם זה, כמוה כחתימה על הסכם בוררות.
ג. על הבוררות יחולו הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח1968-."

2. תוך זמן קצר, נתגלע סכסוך בין הצדדים, והמשיב פנה ביום 14.2.96, למוסד הישראל
י לבוררות עיסקית והגיש תביעה (נספח ב' לבקשת המבקשים) נגד המבקשים, שבה הוא מעלה שורה של טענות וביניהן: המבקשים (הנתבעים) נהגו שלא בתום לב בניהול מו"מ, והציגו בפני
ו מצגים שיקריים; המבקשים (הנתבעים) שילשלו לכיסיהם כספים שקיבלו מהזכיינים, ובכך עברו עבירות של גניבה, תרמית, מרמה והפרת אמונים. בהסתמך על כל זאת, מבקש התובע בבוררות כי הנתבעים, ישיבו לו כספים שנלקחו ממנו.

3. המבקשים שבפני
(הנתבעים בבוררות) פנו ביום 12.3.97 (נספח ג' לבקשת המבקשים) למוסד הישראל
י לבוררות עיסקית וביקשו להימנע מדון בתביעה שהגיש התובע. לטענתם, בסעיף הבוררות שבין הצדדים, לא ניתנה לבורר סמכות לדון בטענות המתייחסות לעבירות פליליות. כן טענו שכאשר מועלות טענות מרמה, אין לברר את הטענות בבוררות ומקומו של הסכסוך בבית המשפט.
במכתב מיום 13.2.96 של פרופ' סמדר אוטולנגי, נשיאת המוסד לבוררות עיסקית, (נספח ד' לבקשת המבקשים) לב"כ המבקשים (הנתבעים), נאמר:
"ברצוני להפנות תשומת לבך, לכך, שלבורר אין סמכות לדון ולהחליט בענין עצם סמכותו, אלא אם כן שני הצדדים הסמיכוהו לכך. בהעדר הסכמה כזו, הסמכות בענין נתונה לביהמ"ש בלבד."

4. המבקשים עתרו למתן

פסק דין
שיצהיר כי על המוסד לבוררות עיסקית להימנע מדון בתביעה שהגיש המשיב.
המבקש טוען כי נתבע המואשם במרמה זכאי לדרוש, שבירור האשמה יהיה בבית משפט וכי שמו יטוהר בפומבי. בירור האשמות אלו בהליך בוררות, פוגע בעקרונות יסוד של המשפט הפלילי, ובכללם פומביות הדיון וזכות הערעור.
מנגד טוען המשיב, שהסכסוך הינו עיסקי, בגין חבות כספית בלבד של המבקשים. כל הטענות המפורטות בכתב התביעה, מקורן בעיסקה אחת, ונשענות על אותן עובדות.

5. המבקשים ביקשו להראות, שעילת התרמית שמועלית כנגד נתבע, לא יכולה להידון בפני
בורר. עיון בכתב התביעה שהגיש התובע למוסד הישראל
י לבוררות עיסקית (נספח ב' לבקשת המבקשים), מלמד, שלטענות המרמה והתרמית, משקל כבד בכתב התביעה.
פרופ' סמדר אוטולנגי, כותבת בספרה בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית מורחבת) בעמ' 192:
"אם ביהמ"ש מתבקש למנות בורר והצד שכנגד, מעלה טענת תרמית - יצטרך ביהמ"ש, לשקול אם מקרה כזה בכלל, ראוי להיות נדון בבוררות."

אדם שמועלית נגדו טענת תרמית, רשאי לבקש שביהמ"ש יטהר את שמו. כך נפסק בהמ' 57/76 יהודה ואסתר מור נ' יעקב הגלר ואח', פ"ד י"א 1123, ע' 1125-1124, מקום שם אמר השופט זוסמן (לימים הנשיא):
"כשפלוני מאשים את אלמוני במעשה תרמית, ויחד עם זאת דורש שהסכסוך בין השניים, יתברר בפני
בורר, יש בידי אלמוני לומר:
"רצוני כי אשמה זו תתברר בפני
בית משפט ולא בפני
הבורר, כדי ששמי יטוהר בפומבי.""

כך גם ע"א 50/157 ולטר נתן ויליאמס נ' ישראל
בית - אלי ואח' פ"ד ו', ע' 1234, 1241 (המר' (ב"ש) 84/469, בוטווין נ' נפתלוביץ, פ"מ, תשמ"ו(ג) ע' 397.
עיון בכתב התביעה שהובא בפני
המוסד לבוררות מלמד כי המשיב לא הסתפק באמירה סתמית כי המבקשים נטלו כספים לא להם, אלא דאג לציין את
הוראות חוק העונשין, שעליהן עברו לטענתו.
אין לשלול מהמבקשים, שנגדם טוען המשיב טענות מרמה ותרמית, את האפשרות לטהר את שמם בבירור פומבי בבית המשפט.

6. לאור מסקנתי לגבי הטענה הקודמת, אינני רואה צורך לדון בטענתם השניה של המבקשים, כי הבורר לא הוסמך בהסכם הבוררות, לדון בעבירות פליליות שיוחסו למבקשים.

7. לפיכך הנני נעתר לתובענה ומורה למוסד הישראל
י לבוררות עסקית להימנע
מדון בתביעה שהגיש המשיב, וכן להימנע ממינויו של בורר לדיון באותה תובענה.

הנני מחייב את המשיב, לשלם למבקשים את הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עורך-דין, בסכום של 5,000 ש"ח, בתוספת מע"מ.

ניתן בלישכה היום 23 בספטמבר 1998.

המזכירות תשלח לבאי כח בעלי הדין עותקים מפסק הדין בדואר רשום.
ד"ר ג' קלינג - שופט








פ בית משפט מחוזי 11881/97 מדינת ישראל נ' אורלי זילברמן (פורסם ב-ֽ 05/11/1998)