פסקי דין על אלון רונן | פסקי דין על עדנה טייכברג | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

21762-06/09 תק     04/06/2010




תק 21762-06/09 אלון רונן נ' עדנה טייכברג, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



04 יוני 2010

ת"ק 21762-06-09 רונן נ' טייכברג ואח'






בפני

כב' השופט
אייל
דורון


התובע

אלון רונן
, ת.ז. 066721309


נגד


הנתבעים

1.עדנה טייכברג
, ת.ז.
2.הראל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


1.
תביעת נזקי רכוש בגין תאונת דרכים שארעה ביום 21.3.09.

2.
טענות התובע - התובע עצמו, על שמו רשום הרכב הנוגע בדבר, לא היה בישראל בעת הדיון לגופו של עניין בתיק, ועניינו יוצג על ידי אביו. ממילא בעת התאונה היה הרכב מצוי בשימוש אחותו של התובע, גב' לי רונן. לטענת גב' רונן, היא הגיעה לסוף שבוע אצל חברה המתגוררת בחיפה והחנתה את הרכב צמוד למדרכה. חברתה ירדה אליה על מנת לעזור לה בנשיאת חפצים מהרכב. מאחורי הרכב עמד רכב נוסף. התובעת עמדה מאחורי רכבה, בינו ובין הרכב הנוסף, כאשר הבחינה ברכב הנתבעת 1 מתמרן בהילוך אחורי בנסיון להיכנס לחניה המצויה מאחורי אותו רכב נוסף שמאחורי רכבה, וצידו הימני מתחככך בכל הדופן השמאלי של רכב התובע. חברתה של גב' רונן צילמה מיד במקום תמונות של הנזק ברכב התובע ("ת/1").

3.
טענות הנתבעות – בכתב ההגנה מטעם הנתבעות מצויה הודאה בחבות, דהיינו בעצם הפגיעה של רכב הנתבעת 1 ברכב התובע אגב נסיעה בהילוך אחורי, אולם ישנה הכחשה לעניין הנזק הנתבע. בכתב ההגנה נטען כי הפגיעה גרמה לשריטה קלה בלבד ברכב התובע, אשר היתה באמצע הדלת ולא לאורך כל דופן שמאל כפי הנטען בתביעה. עוד צויין בכתב ההגנה כי לטענת הנתבעת 1 כאשר בחנה את רכב התובע מיד לאחר האירוע הבחינה כי הרכב שרוט ופגוע במקומות רבים וככל הנראה נזק זה הוא הנזק אותו העריך השמאי מטעם התובע.

4.
שמעתי את עדויות הנהגות המעורבות, אשר הדגימו כל אחד לגרסתה, את אופן התרחשות התאונה. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי ותמונות רכב התובע.

5.
אני מקבל את גרסת גב' רונן, אשר היתה מהימנה, ומעדיף אותה בבירור על פני זו של הנתבעת 1.


לבד מן ההתרשמות הבלתי אמצעית מן העדויות במהלך הדיון, אציין טעמים נוספים למסקנתי ולפיה דין התביעה להתקבל.


ראשית לכל, מונח בפני
י דו"ח שמאי ערוך כדין. לדו"ח צורפו תמונות המתארות בבירור את הנזק. הנתבעות לא זימנו את השמאי לחקירה. הנתבעות לא הביאו לעדות שמאי מטעמם. ככלל, די בכך על מנת להוביל לדחיית טענותיהן לעניין הנזק. גם לגוף העניין, בחינה יסודית של הנזק מעלה כי אמנם לא קיימת פגיעה "עמוקה" במרכב אך הפגיעה נמשכת לכל אורך דופן שמאל כמעט. ברור כי תיקון הנזק מצריך טיפול וצביעה במספר רב של חלקי הרכב, עניין אשר עלול להוביל גם לירידת ערך מסויימת, בסכום לא גדול, כפי שאכן ציין השמאי.



שנית, תמונות "ת/1" אשר צולמו לטענת גב' רונן ע"י חברתה מיד לאחר האירוע, משקפות נזק זהה לזה הנראה בתמונות שצורפו לדו"ח השמאי.


שלישית, הנתבעת הגישה תמונה של רכב התובע - "נ/1" (יצויין כי התמונה השניה מופיעה על גבי העמוד שנסרק הינה אותה תמונה בהיפוך). לטעמי התמונה אינה תומכת בגרסתה, ועצם הצגתה מחזקת את גרסת גב' רונן מטעם התובע:

(א)
התמונה "נ/1" צולמה לטענת הנתבעת 1 ע"י חברה שהיתה עמה ביום האירוע. חברה זו לא הובאה כדי להעיד כי היא אכן צולמה את התמונה. ככלל, בית משפט זה אינו כפוף לדיני הראיות, ומקבל כעניין שבשגרה כמעט מסמכים גם שלא באמצעות עורכם ותמונות רכבים גם שלא באמצעות מי שצילמן. אולם עת מתעורר ספק בנוגע לאותנטיות מסמך, ולענייננו – ספק האם תמונות לא טופלו באמצעות תוכנות וכלים גרפיים כאלה ואחרים מן השפע אשר יש בידי הטכנולוגיה כיום להציע – וכפי שיובהר מיד, ספק כזה אכן מתעורר בנסיבות העניין - אזי יש חשיבות לשמיעת עורך המסמך או מצלם התמונה בעצמו. זאת, לבד מהיותה של אותה חברה עדה פוטנציאלית נוספת להעיד על מה שקלטה בחושיה. אי הבאתה לעדות פועלת לחובת הנתבעת 1. להשלמת התמונה יצויין כי גם החברה של גב' רונן לא נכחה בעת הדיון, ותמונות "ת/1" הוצגו ע"י גב' רונן אף שצולמו ע"י חברתה. אולם כאן שונים פני הדברים לחלוטין. שכן אין מדובר בחברה עלומה אלא בעדה ששמה ופרטיה ידועים והיא אף התייצבה לעדות לדיון שנועד ליום 1.2.10 ואשר לא התקיים רק בשל אי התייצבות הנתבעת 1, ולדיון במועד החלופי התקשתה להגיע.

(ב)
בתמונה "נ/1" אמנם לא נראה הנזק הנתבע בתביעה, אולם גם לא נראה בה נזק אחר כלשהו – אפילו לא אותה שריטה קלה מאד שלטענת הנתבעת 1 עצמה כן נגרמה כתוצאה מהמגע בין הרכבים. גם לאחר שביקשתי מן הנתבעת 1 לסמן את מיקומה של אותה שריטה, והיא עשתה כן לבקשתי, טחו עיניי מראותה. מדובר בעובדה אשר לא ניתן להפריז בחשיבותה.

(ג)
בתמונה "נ/1" מצולמת רק הדלת הקדמית השמאלית של רכב התובע, אף שהנזק הנטען בתביעה מתייחס לחלקים נוספים בדופן שמאל. הדבר מעורר תהיה של ממש; אם כבר נכחה במקום האירוע חברה של הנתבעת 1, והיתה בידה מצלמה או טלפון נייד, והשתיים לא איבדו את עשתונותיהן ומצאו לנכון לתעד את רכב התובע, ומן הסתם בשל חשש מדרישה כספית עתידית, מדוע לא תיעדו גם את שאר חלקי הרכב? והרי הדבר התבקש מאליו דווקא לאור טענת הנתבעת 1 (סעיף 8 לכתב ההגנה) ולפיה הרכב היה "שרוט ופגוע במקומות רבים".


סיכומו של דבר – אני מקבל, כאמור, את גרסת גב' רונן במלואה וקובע כי על הנתבעות לשאת במלוא הנזק שנגרם בשל התאונה.

6.
הסכום הראוי בנסיבות העניין – התובע תבע סכום העולה על סכום נזקו הישיר וכלל בו, בין השאר, הפסד ימי עבודה וכיו"ב. בנוסף, אביו של התובע ביקש להדגיש את ההוצאות שנגרמו בשל הדיון אשר נועד ליום 1.2.10. ישיבת ההוכחות נקבעה תחילה לתאריך זה, ובשעה היעודה התייצב התובע עצמו, יחד עם אביו, עם גב' רונן ועם חברתה אשר הגיעה כדי להעיד. התובע, אביו ואחותו הגיעו לחיפה במיוחד מרמלה. אולם הנתבעת 1 לא התייצבה לדיון ומסרה לנציג הנתבעת 2 שעה לפני הדיון כי קמה משבעת ימי אבל בשל מות אביה יומיים קודם לכן ולא תוכל להגיע לדיון מאחר ועליה לערוך סידורים כגון רכישת מצבה וכיו"ב. אביו של התובע טען כי יכולה היתה להגיע לדיון והוסיף וטען כי יכולה היתה לכל הפחות להודיע כי היא מבקשת לדחותו. הוא אף צירף תלושי משכורת על מנת להוכיח כי הדבר עלה להם בימי חופש מבוזבזים, נוסף על כל שאר ההוצאות.


בית משפט זה אינו נוהג לפסוק סכומי כסף נפרדים בשל אובדן ימי עבודה בגין הכנסת רכב למוסך, הוצאת רכב מהמוסך וכו'. סכומים אלה מגולמים בסכום ההוצאות הכולל הנפסק בכל תיק ומשקף לעתים גם את הטרחה אשר נגרמה בשל התאונה, הכל בהתאם לנסיבותיו של כל עניין ועניין. ברם, נסיבותיו של עניין זה מחייבות פסיקת הוצאות בסכום משמעותי.

7.
אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע סכום של 4,000 ₪ בגין נזקו הישיר (גובה הנזק בהתאם לחוות דעת השמאי, שכר טרחת השמאי וירידת הערך שנקבעה ע"י השמאי, במעוגל כלפי מעלה לאחר שערוך בקירוב להיום).


בנוסף תשלמנה הנתבעות הוצאות משפט כדלקמן:

(א)
הנתבעת 1 תשלם לתובע הוצאות בסכום של 1,000 ₪. למען הסר ספק סכום זה ישולם על ידה באופן אישי, בנוסף לסכום השתתפות העצמית אותו היא תחוב כלפי הנתבעת 2.
(ב)
הנתבעת 2 תשלם לתובע הוצאות בסכום של 2,000 ₪. מן הראוי כי הנתבעת 2 תכיר בכך שישנם תיקים אשר מן הראוי להימנע מלנהלם, ובתוך כך לגרום לצד שכנגד הוצאות שלא לצורך.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תיווסף עליהם ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

8.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

מזכירות בית המשפט נא לשלוח העתק

פסק דין
זה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה
.

ניתן היום,
י"ט סיון תש"ע, 04 יוני 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 21762-06/09 אלון רונן נ' עדנה טייכברג, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/06/2010)