פסקי דין על גב' שרה דורון נציגת עובדים | פסקי דין על מר שחר בן נון נציג מעבידים | פסקי דין על סוהיל עותקי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

6272-12/08 בל     03/06/2010




בל 6272-12/08 גב' שרה דורון נציגת עובדים, מר שחר בן נון נציג מעבידים, סוהיל עותקי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 6272-12-08 עותקי נ' המוסד לביטוח לאומי







בפני

כב' השופט
אלכס
קוגן
גב' שרה דורון – נציגת עובדים
מר שחר בן נון – נציג מעבידים


התובע
סוהיל עותקי


נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי





פסק דין



1.
העובדות בתיק זה אינן שנויות במחלוקת והן הוגדרו בהודעה מוסכמת של ב"כ הצדדים מיום 21.1.10, כדלקמן:

א.
התובע יליד 1.4.33.

ב.
התובע הגיע לגיל פרישה (65) ביום 1.4.98.

ג.
התובע הגיש טופס תביעה לקיצבת זיקנה ביום 12.7.07.

ד.
הנתבע אישר לתובע תשלום קיצבת זיקנה החל מחודש 7/06.

ה.
התובע עצמאי מאז שנת 1978.

ו.
כתובת התובע ברישומי משרד הפנים מאז שנת 1986 בשד' הציונות 8 חיפה.

2.
הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק זה הינה – האם כדין שילם הנתבע לתובע את קיצבת הזיקנה בעד 12 חודשים בלבד שקדמו בתכוף לחודש 7/07, הוא החודש בו הוגשה תביעתו למוסד לביטוח לאומי, או שמא היה על הנתבע לשלם לתובע קיצבת זיקנה מהמועד בו הוא הגיע לגיל פרישה, הוי אומר, מיום 1.4.98.

3.
תיקון מספר 60 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), חל על תביעות שהוגשו החל מיום 1.7.03.


נוסחו של סעיף 296 לחוק, כפי שתוקן בתיקון מספר 60 הינו כדלקמן:

"מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם
(א)
כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
(ב)
הוגשה תביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור...".

4.
אם כן, ומאחר וטופס תביעתו של התובע הוגש למוסד לביטוח לאומי רק ביום 12.7.07, חל כאן סעיף 296 לחוק, בנוסחו כפי שתוקן בתיקון מס' 60.

5.
עלינו לזכור, כי הזכאות לקיצבת זיקנה היא לא זכאות אוטומטית. משום כך, מקובלת עלינו טענת ב"כ הנתבע, כי במקרה של התובע, אשר היה עובד עצמאי משנת 1978, ולו הגיש תביעתו בהגיעו לגיל פרישה ביום 1.4.98, על מנת לקבוע זכאותו לקיצבת זיקנה, היה צריך לבחון שהכנסתו לא עלתה על ההכנסה המירבית.

6.
לא ניתן להעניק למבוטח קיצבת זיקנה אם לא הגיש "תביעה" בגינה למוסד לביטוח לאומי (ראה דב"ע לח/95-0 המוסד לביטוח לאומי
– יצחק בר פד"ע י', 247).

7.
רק לאחרונה שב בית הדין הארצי לעבודה ופסק בהתאם להלכה עניפה קודמת, לפיה:
"בהעדר הוראה חוקית, לא מוטלת על המוסד חובה לחפש אחר מבוטחים ולהעניק להם זכויות או כספים שלא תבעו. בהעדר הוראה נוגדת, דרכי התקשורת של המוסד עם מבוטחיו נתונה להחלטת הנהלת המוסד ובית הדין לא יחייב אותו לנהוג אחרת."
(ראה עב"ל 628/08 פרופ' אליעזר גלעדי נ' המוסד לביטוח לאומי
והיועהמ"ש לממשלה פס"ד מיום 15.4.10).

8.
בנסיבות המקרה שלפנינו לא היתה לנתבע כל אפשרות לשלם לתובע קיצבת זיקנה על סמך הנתונים שבמאגר המידע, מבלי שהתובע יעמוד בתנאי ההכרחי של הגשת תביעתו לקיצבת זיקנה, שרק לאחר מכן נבחנת זכאותו לקיצבה.

9.
שוב מודגש, כי על מנת לבחון את זכאותו של התובע לקיצבת זיקנה, זוהי חובתו של התובע להגיש טופס תביעה המהווה תנאי הכרחי לבחינת הזכאות.

10.
נוסחו של סעיף 296 לחוק לאחר תיקון מס' 60, מחייב את המבוטח להגיש תביעתו תוך הגבלת הזכות לתשלום למפרע לתקופה של 12 חודשים בלבד, הנספרת מהמועד בו הוגשה התביעה. "אין חולק כי למוסד בכלל אין שיקול דעת לאשר התביעה למעלה מ-12 חודשים למפרע. הוראה זו, על פי טיבה, היא מהותית. אין מדובר בהוראת "שיהוי" או "התיישנות" אלא בהוראה המגבילה את הזכות ככל שמדובר בתשלום למפרע. בהתחשב בכך אין זה מסמכותו של המוסד לסטות מהוראה זו ואין מסמכותו של בית הדין להורות לו לעשות כן."
(ראה עב"ל 628/08 פרופ' אליעזר גלעדי נ' המוסד לביטוח לאומי
והיועהמ"ש לממשלה פס"ד מיום 15.4.10).

11.
למעלה מן הצורך יוער, כי מהודעת ב"כ הנתבע שהוגשה לבית הדין ביום 13.4.10, עולה כי ביום 12.7.07 הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי את טופס התביעה לקיצבת זיקנה, שם ציין את כתובתו ברח' הרצל מס' בית 26 דירה 20, עכו.


אכן בהודעה המשותפת שהגישו הצדדים מיום 21.1.10, נרשם כי כתובתו של התובע ברישומי משרד הפנים מאז שנת 1986 היא בשד' הציונות 8 חיפה, אך בשונה מכך, ניתן לראות כי בטופס התביעה לקיצבת זיקנה הוא ציין כתובת אחרת.


כפי שעולה מהודעת ב"כ הנתבע מיום 13.4.10, דווקא בעניינו של התובע נערך ע"י הנתבע יזום תביעות בחודשים 1/03 ו-6/07, כאשר טפסי התביעה נשלחו לכתובתו כפי שציין הוא עצמו בטופס התביעה לקיצבת זיקנה שהוגש לאחר מכן ביום 12.7.07, שהיא גם הכתובת שהופיעה לנתבע בקובץ מבוטח.

12.
כפי שצויין לעיל, בית הדין הארצי לעבודה בירושלים פסק במספר מקרים, כי אין זו חובתו של המוסד לחפש אחר מבוטחיו ולהעניק להם קיצבאות או זכויות שלא תבעו.


"אכן, הוראות החוק ופירושו הנכון עלולים להביא למצבים בהם מבוטח לא יוכל לממש את זכותו בשל הגשת תביעה באיחור, אך זה גורלו של כל אדם שזכותו מותנית בעשיית מעשה תוך פרק זמן קצוב הקבוע בחוק... טיעונו של המערער כי הוראות ונהלי המוסד אינם נהירים לו, אינו טיעון, שהרי אי ידיעת החוק אינה מהווה טעם לפעולה באיחור."

(עב"ל 1112/01 נוגידאת ראתב – המוסד לביטוח לאומי
, לא פורסם, ניתן ביום 18.5.2003).

13.
במקרה שלפנינו, התובע הגיע לגיל פרישה ביום 1.4.98 ולמעלה מ-9 שנים לאחר מכן הגיש טופס תביעתו לקיצבת זיקנה. ניתן לראות, כי התביעה הוגשה הרבה מעבר ל-12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, כאמור בסעיף 296א לחוק וכפי שנקבע ע"י בית הדין הארצי, במספר רב של פסקי דין, הרי למוסד לביטוח לאומי אין כלל שיקול דעת לאשר תביעה למעלה מ-12 חודשים למפרע.

14.
אשר על כן, התביעה נדחית.


אין צו להוצאות.


ניתן היום,
3.6.10,
בהעדר הצדדים.







גב' שרה דורון
נציגת עובדים

מר שחר בן נון
נציג מעבידים

אלכס קוגן

- שופט







בל בית דין אזורי לעבודה 6272-12/08 גב' שרה דורון נציגת עובדים, מר שחר בן נון נציג מעבידים, סוהיל עותקי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 03/06/2010)