פסקי דין על מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה | פסקי דין על מדלן אונגיל | פסקי דין על גיורא לב | פסקי דין על ל.א שטרית נכסים ואח' |

2485/06 פ     02/06/2010




פ 2485/06 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' מדלן אונגיל, גיורא לב, ל.א שטרית נכסים בע"מ ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בכפר סבא



02 יוני 2010

ת"פ 2485-06 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה
נ' אונגיל ואח'






בפני

כב' השופט
מיכאל קרשן


המאשימה

מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה


נגד


הנאשמים

1.מדלן אונגיל
2.גיורא לב
3.ל.א שטרית נכסים בע"מ
4.שטרית לוי
5.הילת השרון השקעות בע"מ
6.אפרים מאיר
7.ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ
8.עמוס לוזון
9.הכשרת הישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ



החלטה

הנאשמת 1 טענה "טענה מקדמית" בגדרה בקשה את בית המשפט לקבוע כי אחד מבאי-כוח המאשימה, עו"ד הררי, אינו מוסמך לנהל הליך זה. לא מצאתי ממש בטענה והחלטתי לדחותה. אלה נימוקיי:

רקע עובדתי
1.
לבית משפט זה הוגש, בשנת 2006, כתב אישום המייחס לנאשמת 1 ושמונה נאשמים נוספים, ביצוע עבירות שונות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) וכן לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"א-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה). הנאשמת 1 כיהנה בעת ביצוע העבירות המיוחסות לה, ומכהנת גם היום, כמהנדסת העיר פתח תקוה

. קודם לכן שימשה כמנהלת האגף לרישוי ופיקוח בעיריית פתח תקוה.

המעשה המרכזי בגינו עומדת הנאשמת 1 לדין פלילי עניינו הוצאת היתרי בניה, בניגוד להחלטת הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, למבנה ה"פאוור סנטר" בצומת ירקונים (להלן – המבנה), באופן שמהווה לטענת המאשימה הפרת אמונים פלילית, והתנהגויות פליליות נוספות שהמאשימה טוענת כי נלוו למעשה זה.

על כתב האישום חתומים עו"ד דנה נאמן, סגנית בכירה לפרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ועו"ד שחר הררי, ב"כ היועץ המשפטי לממשלה.

2.
הנאשמת כפרה באשמה וכן העלתה להגנתה מספר רב של טענות מקדמיות. בית משפט זה (השופטת מימון-שעשוע) דחה ביום 19.4.09 מקצת הטענות המקדמיות האמורות, והורה כי יתרתן יוכרעו בתום בירור האשמה.

3.
בישיבת תזכורת קביעת מועדים שקיימתי ביום 29.12.09 טען ב"כ הנאשמת 1 כי עו"ד הררי אינו מוסמך לייצג את המאשימה בהליך זה, משום שככל הנראה ייפוי הכוח שלו מוגבל לעבירות לפי חוק התכנון והבניה. עו"ד הררי הצהיר באותו מעמד כי בידו ייפוי כוח ספציפי לניהול התיק, ללא הבחנה בין סוגי עבירות. הוריתי לעו"ד הררי להעביר את ייפוי הכוח המדובר לבית המשפט ולב"כ הנאשמים בתוך שבוע ימים.

4.
ביום 1.1.10 הגיש עו"ד הררי לבית המשפט את כתב הסמכתו. וזו לשונו של כתב ההסמכה שנחתם בידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם ביום 31.12.06:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הנני מסמיך בזה את עורך הדין שחר הררי להופיע במסגרת התיקים עמק 123/05 שלום פתח תקוה) מדינת ישראל נ' ל.א. שטרית נבטים בע"מ ואח'
ותיק פלילי 2485/06 (שלום כפר סבא) מדינת ישראל נ' מדלן אונגיל
ואח'."

בקשת הנאשמת 1
5.
הנאשמת 1 מבקשת כי בית המשפט יורה לתביעה להיות מיוצגת בהליך הנוכחי, ככל שהדבר נוגע לעבירות לפי חוק העונשין, אך ורק על ידי הפרקליטות ולא על ידי עו"ד מהמגזר הפרטי. הנאשמת משאירה לשיקול דעת בית המשפט את שאלת ייצוג המדינה בידי עו"ד הררי בעבירות לפי חוק התכנון והבניה.

6.
בקשת הנאשמת נסמכת על פסיקת בית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) בסוגיית הייצוג הפרטי בהליכים פליליים, ועל הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

על פי הנטען בבקשה, קובעת ההלכה הפסוקה כי בעבירות הליבה של המשפט הפלילי ניהול התביעה חייב להיעשות על ידי הפרקליטות, ועל כן היועץ המשפטי לממשלה אינו רשאי להסמיך כתובע עורך דין מהמגזר הפרטי לעניין עבירות לפי חוק העונשין.

לגבי העבירות לפי חוק התכנון והבניה עמדת הנאשמת 1 היא שלא מתקיים במקרה זה החריג שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 8.1100 ("הסמכת תובעים ברשויות מקומיות ובוועדות לתכנון ובניה") המצדיק ייצוג פרטי. עוד נטען כי ממילא אין טעם בייצוגו של עו"ד הררי בהתחשב בכך שהפרקליטות מייצגת בתיק.

תגובת המאשימה
7.
המאשימה טוענת כי אין הנאשמת 1 יכולה לערער על סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להסמיך את תובעיו.

8.
המאשימה מציינת בתגובתה כי קיים קושי בערעור על סמכות זו של היועץ המשפטי לממשלה בדרך של תקיפה עקיפה במסגרת ההליך הפלילי, אך מסכימה כי בית המשפט ידון בבקשה לגופה. לדעת המאשימה, אין להתערב בשיקול הדעת שהפעיל היועץ המשפטי לממשלה כאשר החליט להסמיך את עו"ד הררי כתובע בתיק זה. שיקול דעת זה, לטענת המאשימה, היה סביר וראוי, ובוודאי לא ניתן לומר שהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

9.
המאשימה מסבירה בתגובתה כי עו"ד הררי שימש כתובע של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, ולשם כך קיבל הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה לנקוט הליכים פליליים לפי חוק התכנון והבניה. עו"ד הררי הגיש בשעתו כתב אישום (עמ"ק 123/05 בבית משפט השלום בפתח תקוה) נגד 89 נאשמים, שהם בעלים של מבנה ה"פאוור סנטר" ומשתמשים שונים בו (להלן – כתב האישום הראשון). כתב האישום הראשון הותלה בשל סיבות המפורטות בתגובת המאשימה.

במקביל להגשת כתב האישום הראשון, החליטה המדינה, באמצעות פרקליטות המחוז, להגיש כתב אישום נגד מהנדסת הועדה המקומית (נאשמת 1) וראש העיר (נאשם 2), בגין הוצאת ההיתרים למבנה. פרקליטות המחוז נעזרה לשם כך במומחיותו של עו"ד הררי בתחום התכנון והבניה וכן בהיכרותו את נסיבות המקרה מטיפולו בכתב האישום הראשון. פרקליטות המחוז הגישה לבית משפט זה את כתב האישום הנוכחי. בהמשך, תוקן כתב האישום כך שנוספו כנאשמים מקבלי ההיתרים ובעלי הקרקע (נאשמים 9-3) – ואלה נמחקו מכתב האישום הראשון. לאחר תיקון כתב האישום גבר הצורך בסיועו של עו"ד הררי בניהול החלק של עבירות התכנון והבניה שבכתב האישום הכולל.

על רקע האמור לעיל, ולאחר שהן פרקליטת המחוז והן מנהל המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין בפרקליטות המדינה המליצו על כך, החליט היועץ המשפטי לממשלה להסמיך את עו"ד הררי לשמש כתובע נוסף, לצד הפרקליטות ובכפיפות לה, בהליך הנוכחי כולו. כך נעשה משום הקושי הפרקטי שעלול היה להתעורר אם עו"ד הררי היה מוסמך לטפל אך בחלק של עבירות התכנון והבניה (בנוגע לחקירות, הגשת מסמכים וטיעון בפני
בית המשפט), בשל הצורך להיעזר במומחיותו בתחום התכנון והבניה (בג"ץ 1783/00 חיפה כימיקלים בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(3) 652, 656-655 (2003), להלן – עניין חיפה כימיקלים), ומשום הרצון להיעזר בהיכרותו של עו"ד הררי את חומר הראיות – כמי שליווה את התיק המקביל מראשיתו (והלא בין שני האישומים קשר הדוק).

המאשימה מוסיפה ומציינת כי ההליך מנוהל ומובל על ידי פרקליטות המחוז, ומפוקח באופן צמוד על ידה. מינויו של עו"ד הררי כתובע בתיק זה היה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולא בניגוד להן. המאשימה אינה כופרת במגמת צמצום השימוש בתובעים חיצוניים, אולם אין בחוק כל מניעה לכך שהיועץ המשפטי לממשלה יסמיך תובע מהמגזר הפרטי לנהל הליך פלילי יחד עם תובע מהמגזר הציבורי.

10.
לדעת המאשימה, הסמכתו של עו"ד הררי לשמש כתובע בהליך הנוכחי שונה בתכלית מן המקרה שנדון בבג"ץ 1783/00 האמור, שכן באותו מקרה נדונה הסמכת תובעים חיצוניים לפעול לבדם, בעוד שעו"ד הררי הוסמך לנהל הליך פלילי לצד פרקליט מפרקליטות המדינה, ובפיקוחה הקרוב של פרקליטת המחוז.

המאשימה סבורה כי פסק הדין בעניין הפרטת בתי הסוהר (בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ועסקים נ' שר האוצר (טרם פורסם, 19.11.2009), אינו רלוונטי לענייננו, ואולי אף תומך בעמדת המאשימה. זאת משום שבפסק הדין נקבע כי הסתייעות בגורמים פרטיים, שאין עמה העברת סמכויות שלטוניות, אינה פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות.

11.
המאשימה מציינת עוד כי כי קשה לראות כיצד הסמכתו של עו"ד הררי עלולה לפגוע בהגנתה של הנאשמת 1.

דיון והכרעה
12.
דין הבקשה להידחות, ולכך שני טעמים חלופיים.

13.
הטעם הראשון

הוא שהסעד לו עותרת הנאשמת אינו מצוי בתחום סמכותו של בית משפט זה, אלא בתחום סמכותו הבלעדית של בית המשפט הגבוה לצדק (סעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד: השפיטה).

בתי המשפט האזרחיים מוסמכים אמנם לדון בטענות נגד החלטות מינהליות העולות כשאלות שבגררא במסגרת ההליך המתנהל בפני
הם ("תקיפה עקיפה"), אולם במקרה זה הסעד היחיד המבוקש הוא, למעשה, ביטול החלטת היועץ המשפטי לממשלה (או הכרזה על בטלותה). הסעד המבוקש אינו נדרש – ולוּ באופן אינסידנטלי – לשם הכרעה בעניין שהוא בתחום סמכותו של בית משפט זה במסגרת ההליך הפלילי. אין זה פלא כי ב"כ הנאשמת 1 לא הצביעו בבקשתם על סוג הטענה המקדמית שלדעתם עומדת להם. "טענה מקדמית" בגדרה מתבקש בית המשפט לבטל הסמכת תובע אינה מוכרת לבית המשפט.

מכול מקום התקיפה העקיפה אינה אפשרית במקרים בהם הסעד המבוקש הוא צו פררוגטיבי שנתון בתחום סמכותו הייחודית של בג"ץ (ע"א 55/66 ראש המועצה וחברי המועצה המקומית אשדוד נ' אורן, פ"ד כ(4) 841 (1966); ע"א 256/70 פרידמן נ' עירית חיפה, פ"ד כד(2) 577, 581 (1970); רע"א 483/80 מפעלים פטרוכימיים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 812, 816 (1990)). במקרה קרוב לענייננו מצאנו כי בית המשפט המחוזי בירושלים פסק שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לא לאשר קובלנה פרטית נגד עובד מדינה אינה בתחום סמכותם של בתי המשפט האזרחיים, ואין הם יכולים להכריז על בטלותה (עפ"א (י-ם) 17/08 המטה למען ארץ ישראל נ' מזרחי (18.12.08)). אכן, לא בכדי פסקי הדין שדנו בתקיפת החלטות היועץ המשפטי לממשלה להסמיך תובעים מן המגזר הפרטי ניתנו על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

מכאן שלבית משפט זה אין סמכות להוציא צו נגד היועץ המשפטי לממשלה שיורה לו לבטל את כתב ההסמכה שנתן בידי עו"ד הררי מכוח סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי. אם מבקשת הנאשמת להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה להסמיך את עו"ד הררי לנהל הליך פלילי תתכבד ותתקוף את שיקול דעתו באופן ישיר על דרך של פניה לבג"ץ.

14.
הטעם השני

לדחיית הבקשה נעוץ בעובדה שעו"ד הררי לא עתיד לנהל את התביעה הפלילית נגד הנאשמים לבדו. אמנם כתב ההסמכה שנתן היועץ המשפטי לממשלה בידי עו"ד הררי אינו מוגבל באופן זה, אולם התביעה הכללית הצהירה בפני
כי ההליך ינוהל במשותף – על ידי עו"ד הררי ועל ידי הפרקליטות, כאשר האחרונה מפקחת על הראשון בכל פעולותיו.

בפסק הדין בעניין חיפה כימיקלים, שהובא על ידי הנאשמת 1 כתמיכה לטענותיה, הבהיר בג"ץ כי מכוח סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי ניתן למנות תובע שאינו חלק מהרשות השלטונית, וזאת משיקולי יעילות, שיקולים של מסורת ותרבות משפטית, שהרי בכל ארצות המשפט המקובל נוהגת התביעה הציבורית להיעזר במגזר הפרטי, וכן שיקולים של יציבות משפטית שיסודם בהכרה במצב הקיים בישראל מאז היווסדה. בצד זה קבע בית המשפט כי הסמכת היועץ צריכה להיעשות בזהירות ראויה, ויש לקיים בדיקות קפדניות ומקיפות באשר להתאמתו של התובע "החיצוני" למינוי. בית המשפט הזכיר את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 52.002 ולפיה נדרשת "המלצת פרקליט מחוז להסמכה תוך התבססות על הידע המשפטי של המומלץ, על כושרו להופיע באופן עצמאי במשפט ועל הניסיון המעשי שלו בעבודה משפטית".

תשובת המדינה הניחה את דעתי כי כל מנגנוני האישור, הבקרה והפיקוח הנדרשים התקיימו במקרה זה. פרקליטת המחוז הרלוונטית המליצה לפני היועץ המשפטי לממשלה להסמיך את עו"ד הררי לשמש כתובע נוסף בתיק זה, נוכח כישוריו המקצועיים, ניסיונו בתחום התיכנון והבניה והכרותו האינטימית עם עובדות התיק בשל טיפולו בהגשת כתב האישום הראשון. עו"ד הררי מונה לנהל את ההליך הפלילי הנוכחי לצד ולא במקום פרקליטות המחוז, והמאשימה הצהירה כי פעולותיו מפוקחות ויפוקחו על ידה. במצב דברים זה יש לקבוע כי הפרקליטות היא שמנהלת את ההליך, תוך שהיא נעזרת בעו"ד הררי. מכאן עולה כי לא ניתן לומר שההליך הנוכחי מנוהל על ידי עורך הדין מהמגזר הפרטי.

אמנם נכון, בעניין חיפה כימיקלים הביע בג"ץ את העמדה כי "יש לקבוע סוגים של עבירות – ובהן עבירות הליבה של המשפט הפלילי – שבהן נדרש כי ניהול התביעה ייעשה על ידי הפרקליטות". ברי כי כתב האישום הנוכחי מייחס לנאשמת 1 עבירות מהסוג האמור (למשל העבירה של מרמה והפרת אמונים), אולם הפרקליטות – ולא עו"ד הררי – היא שמנהלת במקרה זה את התביעה.

15.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות גם לגוף העניין.

16.
בשולי הדברים אעיר כי לוּ היה עו"ד הררי מנהל לבדו את ההליך שלפני, היה הדבר עומד לכאורה בסתירה הן להנחיות היועץ המשפטי לממשלה והן לפסיקת בג"ץ. אלא שהמאשימה הצהירה כי הניהול הוא משותף, ופעולותיו של עו"ד הררי מפוקחות, ומכול מקום לבית משפט זה אין כאמור סמכות לבטל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה להסמיך את עו"ד הררי לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי.

הבקשה המקדמית נדחית.

ניתנה היום,
כ' סיון תש"ע, 02 יוני 2010, בהעדר הצדדים.













פ בית משפט שלום 2485/06 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' מדלן אונגיל, גיורא לב, ל.א שטרית נכסים בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 02/06/2010)