פסקי דין על אפי שטנצלר | פסקי דין על רואי בן דוד | פסקי דין על ישראל גל ואח' | פסקי דין על מפלגת העבודה הישראלית | פסקי דין על אהוד ברק | פסקי דין על שלום שמחון ואח' |

15016-06/10 הפ     14/06/2010




הפ 15016-06/10 אפי שטנצלר, רואי בן דוד, ישראל גל ואח' נ' מפלגת העבודה הישראלית, אהוד ברק, שלום שמחון ואח'




לפני כב' השופט אברהם יעקב
המבקשים:
1. אפי שטנצלר
המבקשים בה"פ 15041-06-10: 2. רואי בן דוד

3. ישראל גל
4. שלמה תנעמי
5. הילה טהר
6. חנה שלו
7. מאיר ליאני

נגד

המשיבים: 1. מפלגת העבודה הישראלית

2. אהוד ברק

3. שלום שמחון
4. ויצמן שירי
5. מזכירות הלשכה של מפלגת העבודה
החלטה

לפניי שתי בקשות של מבקשים שונים, לסעדים זמניים; ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להביא את התקנון שהכינו לצורך בחירות לתפקיד יו"ר קק"ל לאישור מזכירות הלשכה של מפלגת העבודה ו/או לשכת המפלגה, וכן ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע את הליך הבחירות על פי תקנון זה, ובכלל זה, הרכבת "ועדת הבחירות" וכינוסה.

לטענת המבקשים, מתווה התקנון המוצע מנגנון בחירה שאינו תואם את אמנת היסוד של המפלגה ואת חוקתה, ושלפיו, בתמצית, ייבחר מועמד יחיד על ידי מזכירות הלשכה, ויובא לאישור הלשכה.

1. הרקע העובדתי:

א. המבקשים, הם חברים במפלגת העבודה וכשרים לבחור ולהיבחר למשרות מטעמה.

מר אפי שטנצלר
(להלן: "המבקש") הוא חבר ותיק במפלגת העבודה, המשמש ב- 4 השנים האחרונות כיו"ר קק"ל. בעבר שימש במשך 14 שנים כראש עיריית גבעתיים.

ב. קק"ל, שנוסדה בשנת 1901 מכח החלטת הקונגרס הציוני העולמי (להלן: "הקונגרס"), היא כיום תאגיד מכח חוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד – 1953, ומהווה אורגן של הקונגרס. על פי הנטען בתובענה, מנהלת כיום קק"ל כ- 13% מקרקעות המדינה ומחזיקה בקופתה כ- 1.7 מיליארד ₪.

ג. המפלגה פועלת מכח חוק המפלגות, התשנ"ב – 1992, ובהתאם להוראותיו הותקן תקנון שמסדיר את פעולותיה ומוסדותיה השונים, וקרוי במפלגה "חוקת מפלגת העבודה הישראלית
" (להלן: "החוקה"). גרסתה האחרונה של החוקה אושרה ביום 5.8.2009, לפני כעשרה חודשים, ובה נקבע, בסעיף 8, עקרון של בחירות ישירות למוסדות המפלגה השונים.

כך קובע סעיף 8(א+ב) לחוקה:

"חבר מפלגה זכאי, בכפוף להוראות חוקה זו ותקנונים מכוחה, ליטול חלק בקביעת דרכה של המפלגה והכרעותיה בעניינים רעיוניים, ארגוניים, חברתיים, כלכליים ומדיניים, בדרכים כדלהלן:

א. לבחור ולהיבחר למוסדות המפלגה המקומיים והארציים ולהשתתף בכל תהליכי הבחירות אשר נקבעו בחוקה זו, או על ידי ועידת המפלגה ומרכז המפלגה.

ב. להיות מועמד ליושב ראש המפלגה, לרשימת המועמדים של המפלגה לכנסת, למוסדות ארציים ומקומיים של הסתדרות העובדים הכללית החדשה הכללית, לראשות מקומית, למוסדות הלאומיים ולכל גוף חיצוני אחר כנציג המפלגה."

ד. בכל הקשור לכהונת חבר מפלגה כנציג מטעמה באותם גופים חיצוניים, דוגמת קק"ל, נקבע בחוקה, בסעיף 87, שהמפלגה תתקין תקנונים להסדרת דרכי הבחירה, כך:

ייצוג המפלגה בגופים חיצוניים

87. דרכי הבחירה של נציגי המפלגה בגופים המפורטים להלן, יקבעו בתקנונים, שיאושר על ידי הלשכה, על פי הצעת מזכירות הלשכה ובהתייעצות עם הנהלות, או מוסדות אותם גופים:
א. סיעת תנועת העבודה הציונית וחברי הסיעה הישראלית.
ב. המוסדות הלאומיים, קק"ל, קרן היסוד,
הסוכנות היהודית הקונגרס הציוני וההסתדרות הציונית.

ה. החוקה אף קוצבת זמנים להתקנת תקנונים אלו, וקובעת שהליך הכנתם יחל בתוך שלושה חודשים מאישורה. עד להשלמת התקנונים, הוסדרה תחולת הוראות סעיפים אלו, ככל הוראות החוקה, בסעיף 108 שעניינו הוראות מעבר. שם נקבע שנושאי משרה ימשיכו בתפקידם לפי ההוראות שחלו עליהם עד להתקנת החוקה, למעט אם ייקבע תקנון שמורה אחרת לפי החוקה. כן נקבעו, בסעיף קטן (ב), הוראות מפורשות לעניין תקנוני המפלגה, ובפרט לעניין תקנונים לפי סעיף 87 הנ"ל.

מפאת חשיבות הוראות סעיף 108(ב), להבנת המחלוקות שלפני, הרי הוא כלשונו:

"הוראות קודמות של חוקת המפלגה בטלות. וכן בטלים תקנונים המסדירים דרכי פעולתם וסדרי בחירתם של מוסדות וגופי המפלגה ונציגות המפלגה בגופים חיצוניים.

בתוך שלושה חודשים מיום אישור חוקה זו יוחל הליך הכנתם של תקנונים המסדירים דרכי פעולתם וסדרי בחירתם של הגופים האמורים על ידי מזכירות הלשכה ולהבאתם לאישור המוסדות המתאימים הקבועים בחוקה זו, אלא אם התעורר הצורך לאשר תקנונים כאמור לפני כן.

נתעורר הצורך לבחור את נציגי המפלגה בגופים חיצוניים כאמור בסעיף 87 לעיל, טרם אישור תקנון כאמור, תבחר הלשכה, על פי הצעת מזכירות הלשכה, את נציגי המפלגה לאותם גופים, לאחר שתקיים מזכירות הלשכה התייעצות עם סיעת המפלגה באותם גופים".

ו. נראה, שסעיף 108(ב) אף מתייחס לאפשרות שיתעורר צורך לאשר תקנונים במסגרת זמנים קצרה יותר משלושה חודשים. למרות הוראותיו הברורות של סעיף 108(ב), בדבר התקנת התקנונים תוך זמן קצר, ולמרות הצורך הברור, והידוע מראש, בבחירת מועמד לתפקיד יו"ר קק"ל עד למועד הקונגרס, לא החלה המפלגה בהתקנת התקנון שיסדיר את אופן בחירת המועמד לתפקיד זה, וממילא, במשך עשרה חודשים, לא הותקן תקנון כאמור. בהיעדר תקנון כאמור, ביקשה המזכירות לנצל את הסמכות שהוקנתה לה במסגרת הוראות המעבר, ולהעביר לאישור הלשכה מועמד יחיד לתפקיד יו"ר קק"ל – הוא השר שמחון.

ז. זה המקום לציין, שהמבקשים טענו, בתמצית, שליו"ר המפלגה, מר אהוד ברק
, יש מועמד מועדף לתפקיד בדמותו של מר שלום שמחון, ושמזכירות המפלגה פועלת כדי למנות אותו מבלי להיזקק להליך בחירות כנדרש לפי חוקת המפלגה, ושאי התקנת התקנון נובעת מ"גרירת רגליים" מכוונת שמטרתה ריכוז הסמכויות בידי המזכירות לפרק זמן ארוך ככל הניתן.

ח. בנקודה זו אעיר, שתפקיד יו"ר קק"ל אינו התפקיד היחיד שצריך להיות מוסדר בתקנון ייעודי, וכאשר החליטה מפלגת העבודה למנות צירים מטעמה לקונגרס הציוני הל"ו, מבלי תקנון מסודר ומבלי לקיים בחירות בעניין, אלא על דרך של "וועדת צירופים" בראשותו של המשיב 2, עתר מר רואי בן דוד
(המבקש 1 בה"פ 09-06-15041 וחבר המפלגה), לבית הדין של המפלגה בדרישה לחייב את המשיבים להכין תקנון. עתירתו נדחתה, כמו גם ערעורו בעניין, תוך שבית הדין ציין, בין היתר, שהגם שסעיף 87 מהווה את דרך המלך, ואכן ראוי שיותקנו תקנונים כנדרש, הרי שמפאת סמיכות העתירה למועד האחרון להעברת רשימת הצירים להסתדרות הציונית, אין מקום להתערב בהחלטות המפלגה.

ט. מר בן דוד, בתמיכה של 90 מחברי הלשכה, שביקשו למנוע הישנות של אותן פעולות אשר, לדידם, מהוות הפרה של הוראות החוקה, פנה ביום 9.5.10, טרם החלטת המזכירות על מינוי השר שמחון לתפקיד, ליו"ר המפלגה, בדרישה לכינוס דחוף של לשכת המפלגה בעניין קיום בחירות למועמד המפלגה לתפקיד יו"ר קק"ל, בדרישתו ביקש שעל סדר יומה של הלשכה יהיו דיון והצבעה חשאית בעניין קיום בחירות לתפקידים במוסדות הלאומיים בין מועמדים אשר יחפצו בכך, כך שתישמר הזכות האלמנטארית של החברים לבחור ולהיבחר.

י. עו"ד חיים כהן, היועץ המשפטי של המפלגה ובא כוחה בהליכים אלו שלפניי, השיב למר בן דוד שאין מניעה לכנס את הלשכה כמבוקש, אך נושא הבחירה לתפקיד יו"ר קק"ל לא יוכל לעמוד על סדר היום, וזאת נוכח הכרעות קודמות של בית הדין של המפלגה ושל בית המשפט, שבהן נקבע, לכאורה, ש:"דרך הבחירה היא לפי סעיף 108(ב) סיפא לחוקה", קרי הוראות המעבר, וזאת משום שעדיין לא הותקן תקנון שיסדיר את אופן בחירת יו"ר קק"ל.

יא. נוכח עמדת היועמ"ש של המפלגה, הגיש מר שטנצלר עתירה בהולה לבית הדין של המפלגה להורות על דיון והצבעה בלשכה בנוגע לקיום בחירות לתפקיד יו"ר קק"ל. לאחר דיון בבית הדין ניתנו ביום 15.5.10 וביום 16.5.10

פסק דין
חלקי ו

פסק דין
משלים, וגם בהם, בתמצית, לא מצאו המבקשים את מבוקשם. נשיא בית הדין, עו"ד אמנון זכרוני, קבע, בין היתר, ששאלת קיום בחירות לתפקיד יו"ר קק"ל אינה חייבת לעמוד על סדר היום של הלשכה, והשאיר את שיקול הדעת באשר לכך שיו"ר המפלגה, או למזכירות הלשכה. המבקש הגיש ערעור על החלטה זו – וערעורו נדחה ביום 3.6.10.

יב. בשלב זה מינתה מזכירות הלשכה את פרופ' שמעון שטרית, יו"ר וועדת חוקה של המפלגה, לשמש נציג המפלגה לצורך בירור ובחירת מועמד המפלגה לתפקיד יו"ר קק"ל. פרופ' שטרית דן בעניין ביחד עם נציג סיעת "ארצנו", עו"ד ירון שביט, והמליץ על השר שלום שמחון כמועמד מפלגת העבודה לתפקיד יו"ר קק"ל, והמזכירות החליטה על מינויו. חברי המזכירות היו: מר אהוד ברק
, מר שירי ויצמן, פרופ' שטרית, מר ישראל סביון, מר אפי אושעיה ומר אמנון זך. חמשת החברים הראשונים אישרו את המלצתו של פרופ' שיטרית ומר זך כתב: "מאשר את הסיכום ומאחל לשלום שמחון בהצלחה. חשוב היה לי ולמפלגה שהדמוקרטיה תישמע וגם תיראה, אחרת נצטייר כחונטה וזה רע לנו – בכל הכבוד!". נוכח האמור, ונוכח כוונת המשיבים להביא את מינוי השר שמחון לאישור הלשכה תוך ימים ספורים, הגיש מר שטנצלר, ביום שישי, ה- 4.6.10, את התובענה הראשונה לבית משפט זה.

יג. הצדדים זומנו לדיון ביום ראשון 6.6.10, לפני כב' הנשיאה הילה גרסטל, ובבוקר יום הדיון הוגשה גם עתירת המבקשים (ה"פ 10-06-6191), והדיון בתובענות התנהל במשותף. בתום דיון זה הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה, בתמצית, יבוטלו ההליכים שננקטו וההחלטה שהתקבלה בעניין בחירת מועמד המפלגה לתפקיד יו"ר הקק"ל, ובתוך 3 ימים תוגש טיוטת תקנון, המתייחסת לבחירתו, לעיון הגורמים הרלוונטיים, והצדדים. אם טיוטה זו תאושר במזכירות, תועבר לאישור הלשכה, ואז יפעלו הצדדים לפיה. למבקשים בתובענות נשמרה הזכות לשוב ולפנות אל בית המשפט אם ימצאו שיש בטיוטת התקנון כדי לפגוע בזכויותיהם באופן קונקרטי. כן הוסכם שיוכלו לעתור לסעד של השארת מר שטנצלר בתפקידו עד להכרעה בדין, וזאת אם כתוצאה מהתנהלות לא תקינה של המשיבים או מי מהם במהלך אישור התקנון החדש לא ניתן יהיה לקיים את בחירת המועמד ליו"ר הקק"ל בקונגרס הקרוב.
הסכמה זו קיבלה תוקף של

פסק דין
.

יד. בהתאם להסכמה זו הוכנה טיוטת תקנון והוחל בהליך אישורה על ידי מזכירות הלשכה. טיוטת התקנון הובאה לעיון ב"כ המבקשים ביום 8.6.10, ולשכת המפלגה זומנה להתכנס ביום 10.6.10 כדי לאשר את הטיוטה המוצעת. כנגד טיוטת תקנון זו מופנות הבקשות שלפני, שהוגשו באופן בהול ביום 9.6.10.

2. ההליך:

א. ביום 10.6.2010 התקיים דיון ראשון בבקשות למתן צו מניעה זמני לפני כב' הנשיאה, השופטת גרסטל ובסופו של הדיון הוחלט, כי המשיבים יהיו רשאים להגיש תשובה לבקשות והמשך הדיון נקבע להיום. הדיון היה אמור להתקיים היום בפני
כב' הנשיאה, השופטת גרסטל, אולם מחמת אילוצים אישיים שלה – אותם הסברתי לצדדים בעל פה בתחילת הדיון – הועבר אליי המשך הדיון בבקשות.

ב. לקראת הדיון הוגשה תגובה מטעם המשיבים ושאר המבקשים, מלבד אפי שטנצלר
, ביקשו להצטרף לדיון ובקשתם נענתה בחיוב. מאחר והמשיבים סירבו שהדיון יתקיים היום בתובענה העיקרית, החלטתי כי הדיון יצומצם לבקשה למתן צווי מניעה זמניים בלבד. ב"כ הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים וסיכמו טענותיהם בקצרה.

ג. בא כוחו של אפי שטנצלר
טען, כי על המפלגה לבצע הליך דמוקרטי אמיתי. בנוסף טען כי ההליך צריך להיות כזה שללשכת המפלגה יוצג יותר ממועמד אחד. כמו כן טען, כי מר שמחון מנוע מלכהן כיו"ר קק"ל, וזאת לאור הנחייה מספר 1.1907 של היועץ המשפטי לממשלה, שם קובע היועץ המשפטי לממשלה תקופת צינון לשר הפורש מכהונתו ומבקש להיבחר לתפקיד כדוגמת יו"ר קק"ל. בא כוחו של מר שטנצלר הפנה להליך ו"ע 3011/09 בבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כוועדה למתן היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1999. באותו הליך נדון עניינה של מי שהייתה מנכ"לית משרדו של מר שמחון, ואשר ביקשה להתמנות לתפקיד מנכ"לית הקק"ל. באותו הליך החליטה הוועדה לקצר את תקופת הצינון והעמידה אותה על שישה חודשים מיום פרישתה משירות המדינה.

ד. ב"כ שאר המבקשים הצטרף לטיעוניו של בא כוחו של שטנצלר.

ה. ב"כ המשיבים טען באשר לסמכותו של בית המשפט להתערב בהליכים הפנימיים של המפלגה. בנוסף טען, כי המשיבים פעלו על פי סעיף 108(ב) לחוקה. לטעמו אין כל פסול בכך שמובא מועמד יחיד לבחירת הלשכה, וכי הלשכה סוברנית להצביע בעד או נגד אותו מועמד. עוד הפנה ב"כ המשיבים לסעיף 18 לחוקה העוסק בבחירת וועידת המפלגה. לטעמו, כשהמפלגה רצתה לקבוע דרך של בחירות היא ידעה לעשות זאת וקבעה את דרך הבחירה. עוד טען, כי כוונת המחוקק הייתה שמזכירות הלשכה תחליט על מועמד יחיד והלשכה סוברנית להצביע בעניין הזה. עוד הוא העלה תמיהה והציג מצב לפיו מזכירות הלשכה מראיינת שלושה מועמדים והיא חושבת שרק אחד מהם ראוי לאותו תפקיד, האם במקרה כזה היא חייבת להציג בפני
הלשכה יותר ממועמד אחד.

ו. בא כוחו של שלום שמחון טען כי הלשכה סוברנית להחליט איזה תקנון ראוי ואיזה תקנון אינו ראוי, ולטעמו לא ניתן לומר בקביעה מוחלטת מהו תקנון ראוי ומהו תקנון שאינו ראוי.

3. דיון והכרעה

א. נטען כי אין לבית המשפט סמכות להתערב בעניינים כגון אלה הנטענים בבקשה. יוער, כי אין זו הפעם הראשונה שעניינים מסוג זה הובאו בפני
בית המשפט והוכרעו פעם אחר פעם. ראה לעניין זה ע"א 189/76 מפלגת העבודה הישראלית
נ' לוין פ"ד לא(2), 265. באותו עניין נדון עניינם של חברי מרכז המפלגה אשר לטענתם נפגעה זכותם לבחור ולהיבחר לועידת המפלגה. בית המשפט העליון קבע כי חוקת המפלגה היא חוזה בין המפלגה לבין חבריה ולכן קיימת הסמכות להורות על אכיפתו של אותו חוזה. המקום היחיד להביא לקיום הוראות החוקה, כך נפסק, הוא בבית המשפט. דברים דומים נקבעו גם בה"פ (ת"א) 269/08 ששון ואח'

נ' אהוד ברק
ואח'

, שם נפסק כי הזכות החוזית הבסיסית לבחור ולהיבחר למוסדות המפלגה בהליך ראוי, במועד הנכון כמתחייב מהחוקה, ניתנת לאכיפה בדרך של תובענה בבית משפט.
לפיכך מסקנתי היא, שבית המשפט מוסמך לדון כאשר נטען על ידי חבר מפלגה להפרת החוקה ולפגיעה בזכויותיו על פיה.

ב. על פי התקנון המוצע, הוסדרה פרוצדורה של ארבעה שלבים לבחירת מועמד המפלגה לתפקיד יו"ר קק"ל. בשלב הראשון, כך מורה התקנון, תוקם ועדה לבחירת יו"ר קק"ל, שתמונה על ידי מזכירות הלשכה. יש לזכור, שאותה מזכירות בחרה כבר בשר שלום שמחון כמועמד יחיד לתפקיד יו"ר קק"ל. בשלב השני, תבחר אותה ועדה, שניים או שלושה מועמדים ותדרג את עדיפותם. בשלב השלישי, אמורה מזכירות הלשכה לבחור מועמד יחיד, מבין אותם שניים או שלושה מועמדים שהובאו בפני
ה על ידי הוועדה. בשלב הרביעי, תחליט המזכירות על מועמד יחיד, והוא אמור להיות מובא לאישור הלשכה.

ג. מפלגת העבודה חרטה על דגלה באמנת היסוד שלה, שנחתמה ב – 21.1.1968, את "שמירת העקרונות של חירות המחשבה הביטוי והדיון, אחדות המעשה והביצוע, קבלת מרות הכלל וההכרעה הדמוקרטית". סעיף 1 לחוקת המפלגה קובע את מטרות המפלגה, ברוח עקרונות מגילת עצמאות, על פי ערכי תנועת העבודה, העקרונות הסוציאל-דמוקרטיים, ובהתאם לאמנת היסוד של המפלגה. בנוסף, קובע סעיף 8 לחוקה, כי כל חבר זכאי ליטול חלק בקביעת דרכה של המפלגה והכרעותיה וכן הוא זכאי לבחור ולהיבחר במוסדות המפלגה, ולהשתתף בכל הליכי הבחירות על פי החוקה. כמו כן זכאי כל חבר מפלגה, להיות מועמד לתפקיד יו"ר המפלגה, לרשימת המועמדים שלה לכנסת, למוסדות ארציים ומקומיים של ההסתדרות, לרשות מקומית, למוסדות הלאומיים ולכל גוף חיצוני אחר.
על רקע זה יש לפרש את חוקת המפלגה כבאה לאפשר להגשים את ההליך הדמוקרטי, ואת אורח החיים הדמוקרטי בתוך המפלגה.

ד. סעיף 87 לחוקה קובע, כפי שצוין לעיל, שדרכי הבחירה של נציגי המפלגה יקבעו בתקנונים. סעיף 108(ב) לחוקה, קובע כי בהיעדר תקנון כאמור, תבחר הלשכה, על פי הצעת מזכירות הלשכה, את נציגי המפלגה לאותם גופים.
עינינו הרואות, שהן בסעיף 87, והן בסעיף 108(ב) עושה החוקה שימוש במונח "בחירה". נשאלת השאלה האם אותה "בחירה" יכולה להיות גם אישור של מועמד יחיד המובא בפני
הגוף הבוחר לאחר הליך של סינון בפני
גוף אחר.

ה. לטעמי, התשובה לשאלה הנ"ל היא שלילית.

המונח "בחירה" מגדיר מטבע מהותו פסיחה על שתי הסעיפים. כלומר, הבוחר חייב שתהיה בפני
ו, יותר מאופציה אחת. בחירה של אדם אחד מתוך רשימת מועמדים הכוללת רק את שמו של אותו אדם, אינה בחירה אמיתית, ונוגדת כל הליך דמוקרטי. נשמת אפה של הדמוקרטיה היא המגוון ואפשרות הבחירה בין מספר אפשרויות. בהיעדר אפשרות בחירה כאמור, לא מדובר בהליך דמוקרטי אמיתי, ועניין זה מנוגד לאמנת היסוד של המפלגה, כפי שצוין לעיל.

ו. אינני יכול לקבל את טענותיו של ב"כ המשיבים, באשר לפירוש המונח "בחירה". המפלגה החליטה בחוקתה שהתקבלה לפני כ-10 חודשים, לעשות שימוש במונח "בחירה" תחת שימוש אפשרי במונח "מינוי". אילו היה רצונו של מחוקק החוקה לאפשר תהליך של מינוי להבדיל מבחירה, יכול היה לעשות זאת על נקלה, תוך ציון עובדה זו במפורש. אולם, על רקע אמנת המפלגה, ואימוצה בסעיף 1 לחוקה, לא ניתן לפרש את המונח "בחירה", כמצביע על מינוי אדם להבדיל מבחירתו.
בחירה, לעולם היא ברירה בין מספר אפשרויות ואינה יכולה להיות אישור פורמאלי של המלצת גוף אחר בהיעדר ברירה אמיתית.

ז. התקנון המוצע אינו משאיר ללשכה כל בחירה אמיתית אלא אך ורק את אישור המועמד היחיד שיובא בפני
ה על ידי המזכירות.
מאחר וכפי שצוין, צריך להתקיים הליך של בחירה, הרי שהתקנון המוצע אינו מקיים תכלית זו.

ח. כאשר אני בא לבחון את מאזן הנוחות, הרי שמסקנתי היא שהוא נוטה לטובת המבקשים. אם לא יינתן הצו, תישלל מהם זכות היסוד הקבועה בסעיף 8 לחוקה – היא הזכות לבחור ולהיבחר. יודגש, כי ההליך, כפי שהוא מוצע בתקנון אינו מותיר בידי הלשכה, כפי שצוין, אפשרות בחירה אמיתית, אלא אישור פורמאלי של החלטת המזכירות בלבד. לעומת זאת, אם יינתן הצו המבוקש, לא ייגרם למשיבים כל נזק, וכל שעליהם לעשות הוא לנסח תקנון העולה בקנה אחד עם העקרונות שנקבעו באמנת היסוד של המפלגה ובחוקתה.
אמנם, טוענים המשיבים שלא נותר בידיהם די זמן לבצע את האמור, אך בעניין זה אין להם להלין אלא על עצמם. טוב היו עושים אילו היו מתקינים תקנונים כאמור בחוקה ולא ממתינים עד ערב כינוס הקונגרס הציוני ואז, בחופזה, פועלים להתקנת תקנון.

4. סיכום

לאור האמור, אני מקבל את הבקשה, במובן זה שניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להביא את התקנון המוצע לאישור מזכירות הלשכה, ו/או הלשכה עצמה.

כמו כן, ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע את הליך בחירת מועמד המפלגה לתפקיד יו"ר הקק"ל לפי התקנון המוצע.

קובע לקדם משפט ליום 6.7.10 בשעה 15:00.
המשיבים ישלמו לכל אחת מקבוצות המבקשים את הוצאות הדיונים בבקשה בסכום של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין לכל קבוצה.

ניתנה היום, ב' תמוז תש"ע (14 יוני 2010), בהיעדר הצדדים.
אברהם יעקב
,שופט

בית המשפט המחוזי מרכז

ה"פ 15016-06-10 14 יוני 2010
שטנצלר נ' מפלגת העבודה הישראלית
ואח'
ה"פ 15041-06-10
רואי בן דוד
ואח'

נ' מפלגת העבודה הישראלית
ואח'

עמוד 1 מתוך 11








הפ בית משפט מחוזי 15016-06/10 אפי שטנצלר, רואי בן דוד, ישראל גל ואח' נ' מפלגת העבודה הישראלית, אהוד ברק, שלום שמחון ואח' (פורסם ב-ֽ 14/06/2010)