פסקי דין על סיבליוס בע"מ | פסקי דין על אלדר יצחק פלד

4743-04/10 תאח     16/06/2010




תאח 4743-04/10 סיבליוס בע"מ נ' אלדר יצחק פלד






בפני

כב' השופטת דורית פיינשטיין
תובעים

סיבליוס בע"מ
נגד
נתבעים

אלדר יצחק פלד

פסק דין
1. בפני
תביעה לפינוי מושכר שהוגשה בהתאם להוראות פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

רקע עובדתי:

2. התובעת היא הבעלים של נכס ברח' יד החרוצים 4 תלפיות ירושלים, הידוע כגוש 3002, חלקה 7 (להלן: הנכס). הנתבע היה מעוניין בסוף שנת 2008 לפתוח חנות אופניים בנכס, ולהפעיל אותה באמצעות חברה שתכנן לייסד.

3. ביום 22.12.08 חתמו התובעת והנתבע על הסכם להשכיר הנכס, תקופת השכירות על פי הסכם השכירות הייתה מיום 1.1.09 ועד ליום 31.12.11 , ודמי השכירות המוסכמים עמדו על 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. ( להלן: הסכם השכירות).

4. סעיף 11.3. להסכם השכירות קובע "כפי שהוסכם בין הצדדים אספקת החשמל והמים יסופקו מהמערכת הקיימת כפוף להתקנות מונים לחשמל, ומים. אספקת המונים לחשמל ומים תהיה באחריות המשכיר".

5. הנתבע שילם את שכר הדירה במלואו לשנת 2009 אך החל מיום 1.1.10. הפסיק לשלם את שכר הדירה ולא שילמו עד היום.

6. על פי ההסכם התחייב הנתבע לשלם את הוצאות החשמל והמים לידי התובעת אך אין חולק כי הנתבע לא שילם דבר בשנים 2009 ו-2010 בגין הוצאות אלו, וזאת חרף השימוש שעשה במושכר וחרף דרישות התובעת.
טענות הצדדים:

7. התובעת טוענת כי הנתבע הפר את הסכם השכירות הפרה יסודית, ולאחר שהודיעה לנתבע על ביטול ההסכם היא מבקשת מבית המשפט סעד של סילוק יד.

8. הנתבע מודה כי לא שילם שכירות בשנת 2010 אך לטענתו הדבר היה מוצדק מכמה טעמים. ראשית, נציג התובעת נסע לחו"ל והוא התקשה ליצור עמו קשר ולשלם את התשלומים, שנית, הוא מוכן לשלם את השכירות אם וכאשר יוסדר נושא המונים, ולבסוף, הוא מעוניין שההסכם והחשבונות שקיבל יהיו על שם חברה שבבעלותו, שמנהלת את חנות האופניים, ולא על שמו.

דיון והכרעה:

9. הוראות סעיפים 6 ו- 7 לחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א – 1970 (להלן: חוק החוזים (תרופות) קובעות:

" 6. לענין סימן זה, "הפרה יסודית" - הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה.

7. (א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.
(ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול."
10. בעניינו שני הצדדים טוענים כי הצד השני הוא שהפר את ההסכם, אך כפי שהובהר לנתבע, במסגרת ההליך שנדון בפני
נשקלת אך ורק הבקשה לפינוי המושכר.

11. התובעת טוענת כי הנתבע הפר את הסכם השכירות הפרה יסודית, שעה שכבר למעלה מחצי שנה אינו משלם את דמי השכירות. טענה זו של התובעת נסמכת על הוראת סעיף 6.2 להסכם השכירות.
ייאמר כי גם אם הוראה זו לא הייתה קיימת בהסכם השכירות, ברי כי על פי הוראת הדין והגדרת המושג "הפרה יסודית" בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות) דלעיל, הרי שעסקינן בהפרה יסודית. תכלית ההתקשרות בהסכם השכירות, מבחינת התובעת, הייתה קבלת דמי שכירות, וכאשר אלו לא משולמים ברור כי מדובר בהפרה יסודית.

12. אף שמדובר בהפרה יסודית ובהתאם לדין קמה לתובעת הזכות לבטל את ההסכם ללא מתן ארכה לקיומו, הרי שבענייננו התריעה התובעת בפני
הנתבע בטרם ביטלה את ההסכם. מעדויות שני הצדדים עולה כי התובעת שלחה לנתבע מכתב וקיימה עימו מספר שיחות לפני שהודיעה על ביטול ההסכם.

13. על אף התנהלותה ההגונה של התובעת, המשיך הנתבע לטעון כי הוא יהיה נכון לשלם את דמי השכירות, ואולי גם את הוצאות החשמל והמים,אך רק בתנאי שהתובעת תפצל את מוני החשמל והמים ותדאג שירשמו על שם החברה שבבעלותו.

14. לשיטתו של הנתבע הוא נפגע מכך שהתובעת לא העבירה את חשבונות המים והחשמל על שם החברה שבבעלותו, ולא הפרידה את המונים, ונוכח פגיעה זו הוא רשאי לא לשלם את חשבונות המים והחשמל וגם את דמי השכירות.

15. הנתבע מעולם לא הודיע לתובעת על ביטול ההסכם, אלא בחר באופן חד צדדי, גם לא למלא אחר חיוביו מכוח הסכם השכירות, וגם להפיק הנאה מהחזקה והשימוש בנכס. מהמכתבים ששלח הנתבע לתובעת עולה כי הנתבע לא ביקש לבטל את ההסכם אלא לאכוף על התובעת את חיוביה מבלי שהוא יקיים את חיוביו.

16. אשוב ואדגיש כי אף שהנתבע עשה שימוש בנכס וצרך מים וחשמל, הרי שהוא לא שילם דבר על חשבון צריכה זו. אין המדובר במי שטוען כי קמה לו זכות לקזז את דמי השכירות כנגד הוצאות מים וחשמל מופרזים אלא בשוכר שלא שילם דמי שכירות ולא שילם הוצאות.

17. יצוין כי הנתבע עצמו מודה כי במועד שבו חתם על הסכם השכירות חברת "בסט בייק" כלל לא הייתה קיימת, והוא הקים אותה רק לאחר ההתקשרות עם התובעת. בגוף הסכם השכירות עצמו לא קיימת כל התחייבות כי ההסכם או החשבונות מכוח ההסכם יועברו על שם החברה.
18. להשלמת התמונה יצוין כי טענתו של הנתבע לפיה לא ידע להיכן עליו להעביר את הכסף נסתרה מניה וביה. ראשית, בהסכם השכירות מצויים באופן בהיר ומפורש פרטי חשבון הבנק של התובעת. שנית מעדות הנתבע עולה כי עמד בקשר עם עורכי הדין של התובעת, רואה החשבון שלה, וכן עם נציג התובעת ששהה בלונדון וחבריו הישראלים. מכאן שמעדות הנתבע עולה כי עמד בקשר עם אנשים רבים מטעם התובעת, וכל אחד ואחד מהם ניסה לשדלו לשלם לתובעת.
נראה כי טענה זו של הנתבע נולדה אך לצורכי המשפט, שכן אין לה זכר במכתבים שהנתבע שלח לתובעת.

19. נוכח כל האמור לעיל הרי שלא הייתה כל הצדקה, לא משפטית לא כלכלית ואף לא טכנית לאי תשלום דמי השכירות .

20. מטעמים אלו אני קובעת כי על הנתבע לפנות את הנכס ולהשאירו כשהוא נקי מכל חפץ או אדם ובמצב תקין.

21. ניתנת בזו לנתבע שהות לבצע החלטה זו עד ליום 20.7.10 וזאת בכדי לאפשר לנתבע לפנות את הנכס באופן מסודר, ולשקול את צעדיו.

22. הנתבע יישא בשכ"ט בא כוח התובע בגין הליך זה בסך של 5000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תודיע לצדדים טלפונית כי פסק הדין בעניינם ניתן, והתובעת תמציא את פסק הדין לידי הנתבע.

ניתן היום, ד' תמוז תש"ע, 16 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום בירושלים
תא"ח 4743-04-10 סיבליוס בע"מ
נ' פלד
1 מתוך 5








תאח בית משפט שלום 4743-04/10 סיבליוס בע"מ נ' אלדר יצחק פלד (פורסם ב-ֽ 16/06/2010)