פסקי דין על תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל | פסקי דין על תעשיות מזון תנובה אגודה שיתופית חקלאית בישראל | פסקי דין על גפן מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח'

8728-06/08 הפ     16/06/2010




הפ 8728-06/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, תעשיות מזון תנובה אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ נ' גפן מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בהרצליה



ה"פ 8728-06-08 שירותי יצוא ושיווק תנובה בע"מ ואח' נ' גפן מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח'






בפני

כב' השופט שאול אבינור


מבקשות

1
.
תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

2
.
תעשיות מזון תנובה – אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ




נגד



טוענים


1. גפן מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

2. נושי טוען 1 לפי חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1992
3. מימי מבואות ירושלים אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע"מ
(בפירוק)
4. איגוד ערים לשירותי כבאות והצלה אזור בית שמש
5. מנהל מקרקעי ישראל





פסק דין

1.
בקשה בדרך של טען ביניים בה עותרות המבקשות (שיכונו להלן – תנובה) להכרעת בית המשפט בשאלה כיצד לנהוג בקשר עם כספים המעוכבים אצלן, להם זכאי טוען 1 ושלגביהם קיימות טענות המכחישות זו את זו, בין השאר מכוח צווים שהוטלו בהליכים שונים, של טוענים 2 עד 5.
2.
זמן מה לאחר שהוגשה הבקשה הגישו טוענים 4 ו-5 הודעות הסתלקות, כך שהמחלוקת אודות הכספים המעוכבים נותרה נטושה, כפי שעוד יובהר בהמשך הדברים, בין טוענים 2 ו-3 בלבד.

א.
רקע כללי וטענות הצדדים:
3.
ביום 7.1.08 הושלמה "עסקת תנובה–
apax
" (להלן – העסקה), שהביאה לשינוי מבני מקיף בתנובה, לרבות על פי הסדר חברים לפי סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, וסעיף 59 לפקודת האגודות השיתופיות, אשר אושר במסגרת תיק פש"ר (ת"א) 1218/07.
4.
במסגרת העסקה נפדו יחידות ההשתתפות, היינו המניות, של החברים בתנובה, ובהם טוען 1, גפן מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ.
5.
טוענים 2 הינם נושי טוען 1 לפי הוראות חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1992 (להלן – חוק ההסדרים). טוענים 2 ניהלו הליכים שונים במסגרת המנהלה להסדרים, שהוקמה על פי הוראות חוק ההסדרים. במסגרת הליכים אלה הוציא כב' המשקם, שמונה מכוח הוראות חוק ההסדרים, צווים שונים לטובת טוענים 2, לרבות צו מימוש מיום 20.9.07 המורה לתנובה להעביר את מלוא התמורה הכספית המגיעה ממנה לטוען 1 לקופת ההסדר (להלן – צו המימוש).
6.
טוענת 3, מימי מבואות ירושלים אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע"מ (בפירוק), עסקה במתן שירותי מים לישובים שונים, ובהם טוען 1. טוענת 3 פתחה בהליכי הוצל"פ כנגד טוען 1, לאחר שקיבלה פסקי דין לטובתה בתביעות שהגישה נגד טוען 1.
7.
על פי האמור בבקשה, על זכויות טוען 1 בתנובה הוטלו ביום 26.4.07 ארבעה צווי עיקול לטובת טוענת 3 בסכום כולל שערכו, נכון למועד השלמת העסקה, 253,032 ₪. לפיכך, תנובה עיכבה סכום זה בידיה (להלן – הכספים המעוכבים), שלגביו קיימות להבנתה טענות המכחישות זו את זו של טוענים 2 ו-3, לאחר שאת יתרת תמורת פדיון זכויות טוען 1 העבירה לקופת ההסדר לטובת טוענים 2.
8.
תנובה נקלעה אפוא, לטענתה, לסכסוך בין טוענים 2 ו-3, כאשר צעדיה עלולים להביא לכדי חשיפתה לתביעה מצד מי מהם. לפיכך – ולנוכח הצהרתה שאין כל עניין בשאלה מי מהטוענים יקבל את הכספים המעוכבים, והיא אינה מצויה בקנוניה עם מי מהם – הגישה תנובה את הבקשה דנא, על מנת שבית המשפט יורה לה כיצד לנהוג בכספים המעוכבים ולמי להעבירם.
9.
טוען 1 הגיש "תגובה" לבקשה הגם שלפי הוראות תקנה 231 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי), טוען בבקשה בדרך של טען ביניים רשאי להגיש "הודעת הסתלקות" או "הודעת פרטים" בלבד. מכל מקום, בתגובתו לא טען טוען 1 לזכויות בכספים המעוכבים אלא ביקש שהכספים יועברו לטוענים 2, וזאת לנוכח כפירתו בחובו הנטען כלפי טוענת 3. ב"כ טוען 1 הוסיף וטען כי טוען 1 אף הגיש, בהוצאה לפועל, בקשה בטענת "פרעתי" לפי הוראות סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, בעניין חובו הנטען כלפי טוענת 3.
10.
טוענים 2 הגישו הודעת פרטים מפורטת באמצעות עו"ד יצחק אבידני, אשר מונה כזוכה פעיל מטעמם בהחלטת כב' המשקם מיום 1.6.08 לפי הוראות תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת המשקם), תשנ"ח-1998.
11.
עיקר טענות טוענים 2, שכללו גם הפניות למסמכים שצורפו להודעת הפרטים מטעמם, היו כדלקמן:
(א)
טוענים 2 אוחזים בידיהם פסקי דין חלוטים הקובעים את חוב טוען 1 כלפיהם, עד למועד הקובע לפי הוראות חוק ההסדרים, על סך של עשרות מיליוני ₪. ביום 16.11.05 נחתם הסכם להסדר החוב, בו נקבע כי בתמורה למתן שעבודים שונים על נכסי טוען 1 לטובת טוענים 2, לרבות זכויות טוען 1 בתנובה, יופחת חובו האמור של טוען 1 לסכום כולל של 8,000,000 ₪ נכון ליום 31.5.03. במסגרת הסדר החוב נחתם ביום 16.11.05 שטר משכון והמחאת זכויות על דרך שעבוד לטובת טוענים 2, אשר נרשם בתעודת רישום שעבוד של רשם האגודות השיתופיות ביום 23.8.06 (להלן – השעבוד משנת 2006).
(ב)
בנוסף לשעבוד הרשום האמור, נרשמו לטובת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, שהינה אחת מהטוענים 2, שעבודים קודמים על כלל רכוש טוען 1. שעבודים אלה נרשמו לפני שנים רבות, החל משנות ה-60' של המאה שעברה, כאשר היקף נשייתה של הסוכנות היהודית בטוען 1 עומד על סך של 1,500,000 ₪.
(ג)
במסגרת הליכי השיקום לפי חוק ההסדרים, עובר להוצאת צו המימוש (ר' בפסקה 5 דלעיל), הוטלו לטובת טוענים 2 צווי עיקול, מניעה ואיסור דיספוזיציה, על כלל נכסי טוען 1, לרבות זכויותיו בתנובה. בהקשר זה צורפו להודעת הפרטים החלטות כב' המשקם מיום 25.7.01 ומיום 28.3.07. כמו כן, במסגרת צו המימוש הורה כב' המשקם, כאמור לעיל, על העברת כלל הכספים המגיעים לטוען 1 מתנובה לקופת ההסדר.
12.
על רקע זה, כך לטענת ב"כ טוענים 2, זכויותיהם הקנייניות הרשומות של טוענים 2 גוברות ועדיפות על פני זכויות טוענת 3, שהן זכויות דיוניות גרידא, ולפיכך היה על תנובה להעביר את מלוא הכספים המעוכבים אצלה לידיהם.
13.
לחלופין הוסיף ב"כ טוענים 2 וטען כי אף אם ייערך, למצער, חישוב פארי פאסו – בין שיעור החוב המופחת המגיע להם, לפי הסדר החוב, לבין שיעור החוב הנטען לטוענת 3 – חלקה היחסי של טוענת 3 לא יהא יותר מאשר שולי וזניח.
14.
טוענת 3, מצידה, הגישה הודעת פרטים קצרה ביותר. בהודעה נטען כי כתוצאה מאי תשלום חובות חבריה של טוענת 3 היא נקלעה למשבר חריף, עמדה על סף קריסה וניתוק אלפי בתים מזרם המים, ולפיכך מונה לה מפרק. המפרק תבע את חברי טוענת 3, לרבות טוען 1, וזכה נגדו בפסקי דין חלוטים שבגינם נפתחו תיקי הוצאה לפועל ונשלחו הודעות עיקול לתנובה.
15.
להודעה צורפו פסקי דין נגד טוען 1, שניתנו לזכות טוענת 3 במהלך שנת 2006. עם זאת, בהודעה לא צוין מתי נפתחו תיקי ההוצאה לפועל הנ"ל ומתי הוטלו צווי העיקול לטובת טוענת 3 בתנובה, ואף לא הובהר על סמך מה סבורה טוענת 3 כי זכויותיה בכספים המעוכבים גוברות על אלה של טוענים 2.

ב.
השתלשלות ההליכים בבקשה וטיעוני ב"כ הצדדים:
16.
בישיבה הראשונה שנקבעה לדיון בבקשה, לאחר שב"כ טוענת 3 ציין כי מדובר במחלוקת "משפטית בעיקרה" ולאחר שבאי-כוח כל הצדדים לא ביקשו להביא ראיות כלשהן, החליט בית המשפט לאלתר על הגשת סיכומים בכתב בסדר שנקבע (ר' בפרוטוקול, עמ' 3-1).
17.
ההליכים בבקשה זו התמשכו על רקע משא ומתן לפשרה שהתנהל בין הצדדים. משא ומתן זה עסק גם בבקשה שהוגשה בה"פ 5650-06-08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
ואח' נ' לוזית מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח', שנשמעה אף היא לפניי ושעיקר הצדדים בה – הזוכה הפעיל וטוענת 3 – הינם צדדים גם בבקשה דנא.
18.
הלכה למעשה, טוענים 2 ו-3 הגיעו להסכמות בדבר אופן חלוקת הכספים המעוכבים ביניהם בשתי הבקשות (ר' בפרוטוקול, בעמ' 4 ואילך). ואולם, בסופו של יום, המשא ומתן לא הסתייע. לפיכך נדרשת הכרעת בית המשפט בבקשה, כאשר לנוכח העובדה שהצדדים לא ביקשו להביא ראיות כל שמצוי בפני
בית המשפט הוא כתבי הטענות וסיכומי הצדדים.
19.
להבדיל מהודעת הפרטים שהגישה טוענת 3, שהינה כאמור קצרה וחסרת הנמקה משפטית של ממש, הסיכומים שהגיש ב"כ טוענת 3 הינם ארוכים וכוללים שלל של טענות, שבחלקן הגדול הינן טענות-של-עובדה.
20.
דומה, כי ב"כ המלומד של טוענת 3 לא ויתר על אף טענה אפשרית, כאשר, בין השאר, טען כי טוענים 2 כלל אינם נושים של טוען 1 (שכן לא הוכיחו קיומו של חוב לטובתם, קל וחומר שיעורו); כי עו"ד אבידני כלל אינו בבחינת "זוכה פעיל" בעל מעמד בהליך דנא (בין היתר משום שבהחלטת כב' המשקם על מינויו יש משום חריגה מסמכות); וכי השעבוד משנת 2006 הינו בטל מעיקרו (בשל פגמים שונים שנפלו ברישומו) או בלתי רלוואנטי לענייננו.
21.
זאת ועוד: בסיכומיו – בעיקר בסיכומי התשובה – בחר ב"כ טוענת 3 להטיח בטוענים 2 האשמות חמורות, לרבות בגין כך שהעלימו מסמכים שונים, ובהם פסק כב' המשקם והסדר החוב הרלוואנטי.
22.
ייאמר מיד כי אין לקבל טענות אלה, שכלל לא היה מקום להעלותן כאשר טוענת 3 נמנעה מהבאת ראיות כלשהן. ב"כ טוענת 3 אמנם לא העלה בסיכומיו טענה מפורשת למרמה – הגם שאופן התבטאותו בסיכומיו כלפי טוענים 2 רחוק מלהיות מתון – אך טענה כזו משתמעת במפורש הן מטיעונו כי טוענים 2 אינם נושים בטוען 1 והן מטיעונו כי לעו"ד אבידני אין כל מעמד בהליך דנא.
23.
כידוע, טענת מרמה הינה טענה חמורה מכדי שניתן יהא להעלותה, כביכול בהינף של קולמוס, במסגרת סיכומים גרידא. אם סבר ב"כ טוענת 3 כי עו"ד אבידני כלל אינו בעל מעמד בבקשה דנא, או כי טוענים 2 כלל אינם נושים בטוען 1 ומנסים לקבל בהליך זה כספים לא-להם בתואנות שווא ותוך העלמת מסמכים, היה עליו להביא ראיות ולהוכיח טענות חמורות אלה.
24.
אין זה מתקבל על הדעת כי טוענת 3 תסתפק בהודעת פרטים קצרה ולאקונית, תימנע מהבאת ראיות כלשהן, ורק בשלב הסיכומים תבקש מבית המשפט לקבוע כי טוענים 2 הינה קבוצת גופים חסרי מעמד המבקשים לקבל במסגרת הליך זה, בתואנות שווא, כספים לא להם; וכל זאת במיוחד לנוכח הודעת הפרטים המפורטת של טוענים 2 והמסמכים המהותיים שצורפו לה (ר' בפסקה 11 דלעיל), אשר לא נסתרו בראיות כלשהן מטעם טוענת 3.
25.
אכן, מתוך בקשת ב"כ הצדדים כולם להסתפק בהגשת סיכומים, ללא שמיעת ראיות, משתמעת הסכמת כולם לעובדות, הנטענות בבקשה, שלפיהן גם טוענים 2 וגם טוענת 3 הינם נושים לגיטימיים בכספים המעוכבים, והכרעת בית המשפט נדרשת רק בשאלה למי מטוענים אלה צריכה תנובה להעבירם, לאחר שמרבית דמי פדיון זכויות טוען 1 בתנובה כבר הועברו לקופת ההסדר. ברי, אפוא, כי בנסיבות אלה לא היה מקום להעלות את הטענות האמורות כנגד טוענים 2, וממילא אין לשמוע להן.
26.
בהקשר זה גם לא למותר להוסיף ולציין כי בסיכומיו ביקש ב"כ טוענת 3 שבית משפט זה יעביר תחת שבט ביקורתו הליכים שונים שברקע הבקשה, הן באשר להחלטות כב' המשקם, שלשיטת ב"כ טוענת 3 חורגות מסמכותו, והן באשר לאופן רישום השעבוד משנת 2006, שלסברת ב"כ טוענת 3 נעשה באופן לקוי ופסול.
27.
ואולם, בפרט לנוכח העובדה שלא נשמעו לפניי ראיות, אין כל מקום כי אקבע בהליך דנא ממצאים, ועוד באופן אינצידנטלי, בקשר לעניינים האמורים. אכן, בצדק ציין ב"כ טוענים 2 בסיכומיו כי אם היו לטוענת 3 השגות כלשהן כנגד השעבוד היה עליה לנקוט בהליך משפטי מתאים כנגד תוקפו של השעבוד ולא לנסות ולתקפו תקיפה עקיפה אגב בקשה בדרך של טען ביניים מטעם המבקשות; ולמעשה, רק בשלב הסיכומים בבקשה.
28.
עוד יש לציין כי בין באי-כוח טוענים 1 ו-3 נתגלעה מחלוקת בשאלת תקפות חובו של טוען 1 לטוענת 2. מסתבר, כי הבקשה שאוזכרה לעיל בטענת פרעתי נדחתה וגם ערעור שהגיש טוען 1 על החלטת הדחייה נמחק. עם זאת, מחיקת הערעור נעשתה על רקע הודעת טוען 1 כי בכוונתו להגיש תובענה נפרדת לסעד הצהרתי בעניין, תובענה שהוגשה לבית משפט השלום בירושלים וכנראה טרם הוכרעה. ואולם, בכל מקרה מדובר במחלוקת שהינה חיצונית להכרעה בבקשה שלפניי ואין כל מקום שאזקק לה, קל וחומר אכריע בה, במסגרת הבקשה דנא.

ג.
דיון והכרעה:
29.
הנה כי כן, השאלה הטעונה הכרעה לפניי הינה השאלה אם העיקולים שהוטלו על זכויות טוען 1 בתנובה לטובת טוענת 3 בשנת 2007 (ר' בפסקה 7 דלעיל) גוברים על זכויותיהם השונות של טוענים 2, לרבות מכוח השעבוד משנת 2006 (ר' בפסקה 11 דלעיל).
30.
על פני הדברים, התשובה לשאלה זו הינה בשלילה. כידוע, עיקול הינו סעד דיוני גרידא, שבא לייחד נכס מסוים לצורך הליכי הוצאה לפועל ולמנוע את בעל הנכס מלהוציא את המעוקל מרשותו או מלשעבדו לאחר (ר' למשל ע"א 542/85 המועצה הישראלית ליצור ושיווק כותנה בע"מ נ' אתא חברה לטקסטיל בע"מ ו-טתה בע"מ ואח', פ"ד מב (4) 559, 564; ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט (1) 177 , 189).
31.
פשיטא, אפוא, שאין כוחו של עיקול יפה לגבור על שעבוד ספציפי, המגבש זכות קניינית-מהותית, אשר קודם לו בזמן, וממילא העיקולים שהוטלו לטובת טוענת 3 בשנת 2007 נסוגים מפני השעבוד (הרשום) משנת 2006.
32.
מתוך ניסיון להתמודד עם תוצאה משפטית מתבקשת זו העלה ב"כ טוענת 3 טענות שונות ומשונות כנגד תוקפו של השעבוד משנת 2006. כפי שצוין כבר לעיל, אין מקום במסגרת ההליך דנא לשעות לטענות ב"כ טוענת 3 באשר לאופן רישום השעבוד האמור, בפרט כאשר תעודת רישום השעבוד הוצאה בהתאם להוראות סעיף 28 לפקודת האגודות השיתופיות וסעיף 185 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן – פקודת החברות), שלפיהן התעודה תהא ראיה חלוטה שנתמלאו כל הדרישות בנוגע לרישום.
33.
עוד ביקש ב"כ טוענת 3 להיבנות מכך שבתעודת רישום השעבוד משנת 2006 מופיעה הערה, לפיה "רישום השעבוד באיחור אושר בתנאי שלא ייפגע מצבם של הנושים או של חברי האגודה". כזכור, השעבוד מכוח הסדר החוב נוצר עוד ביום 16.11.05, כאשר רישומו נעשה באיחור, ביום 23.8.06 (ר' בפסקה 11(א) דלעיל). לפיכך, כך הטענה, השעבוד אינו חל בענייננו מהטעם שנשיית טוענת 3 בטוען 1 מקורה בחובות משנים הקודמות למועד רישום השעבוד, ומכאן סברת טוענת 3 כי השעבוד משנת 2006 אינו רלוואנטי לענייננו.
34.
ואולם, בטענה זו אין ולא כלום. ההערה האמורה, המופיעה בתעודת רישום השעבוד, אינה אלא פועל יוצא של ההלכה שנפסקה בע"א 2734/92, 2802/92 איסכור שרותי פלדות בע"מ ואח' נ' מפרק אלקול בע"מ (בפירוק), פ"ד מו (4) 289, בה נקבע כי חרף הוראות סעיף 179(א)(1) לפקודת החברות – הקובעות שמסירת פרטי שעבוד לרישום צריכה להיעשות תוך עשרים ואחד ימים מיום היווצרו – גם רישום שיעבוד במועד מאוחר יותר הינו בר תוקף כלפי מי שלא נפגע ממנו (ר' שם, בעמ' 300).
35.
במקרה דנא, צווי העיקול לטובת טוענת 3 הוטלו בשנת 2007, דהיינו: לאחר מועד הרישום – המאוחר – של השעבוד האמור בשנת 2006. ברי, אפוא, כי צווי העיקול אלה אינם יכולים לגבור על השעבוד הרשום, הקודם להם בזמן.
36.
בהקשר זה לא למותר לציין כי אין בטענות ב"כ טוענת 3, לפיהן החובות מכוחם הוטלו העיקולים הינם קודמים בזמן לרישום השעבוד, כדי להעלות או להוריד, שכן המועד הקובע – הן לגבי השעבוד והן לגבי העיקולים – הוא מועד הרישום. יתר על כן, אף לו היה המועד הקובע מועד היווצרות החוב, עדיין היו טוענים 2 גוברים על טוענת 3 מהטעם שנשייתם בטוען 1 נוצרה שנים רבות לפני היווצרות נשיית טוענת 3.
37.
העולה מן המקובץ הוא כי די בשעבוד הרשום משנת 2006 על מנת לקבוע שזכויות טוענת 3 נסוגות מפני זכויות טוענים 2; וזאת אף מבלי להתייחס לטענות הנוספות שהעלה ב"כ טוענים 2, לפיהן השעבוד הנ"ל כלל לא היה טעון רישום מהטעם שבמהותו הוא המחאת זכויות על דרך המכר (במסגרת הסדר החוב), כמו גם לזכויות הנטענות הנוספות של טוענים 2.
38.
למעלה מן הצורך יצוין כי זכויות נטענות אלה כוללות, בנוסף לצווים והחלטות של כב' המשקם, גם שעבודים רשומים לטובת הסוכנות היהודית לארץ ישראל החל משנות ה-60' של המאה הקודמת (ר' בפסקה 11(ב) דלעיל); ועל פני הדברים, צווי העיקול שהוטלו לטובת טוענת 3 נסוגים אף מפני שעבודים אלה.

ד.
סוף דבר:
39.
אשר על כן אני קובע כי על תנובה להעביר את הכספים המעוכבים אצלה, במלואם, לידי טוענים 2. בהתאם, ניתנים בזה צווים גודרים לפי הוראות תקנה 233 לתקנות סדר הדין האזרחי.
40.
נותרה סוגיית ההוצאות. ב"כ טוענים 2 ביקש לחייב הן את תנובה והן את טוענת 3 בהוצאות ראויות בגין ניהול ההליכים בבקשה דנא, שלדידו היו מיותרים. ואולם, אין לקבל בקשה זו. על הכספים המעוכבים בתנובה הוטלו צווים שונים, המכחישים אלה את אלה, על ידי טוענים 2 עד 5. פניית תנובה לבית המשפט בבקשה בדרך של טען ביניים היתה אפוא בגדר הסביר, ואין מקום להטיל עליה הוצאות בגינה.
41.
בנסיבות אלה גם אין מקום להטיל הוצאות על טוענת 3, בפרט כאשר התרשמות בית המשפט היא שנעשו מאמצים כנים לסיום ההליך בדרך של פשרה ואף לכך יש ליתן משקל בפסיקת ההוצאות.

אין, אפוא, צו להוצאות בגין הליך זה.

ניתן היום, יום רביעי ד' תמוז תש"ע, 16 יוני 2010, בהעדר הצדדים.












הפ בית משפט שלום 8728-06/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, תעשיות מזון תנובה אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ נ' גפן מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 16/06/2010)