פסקי דין על יעל קינסקי | פסקי דין על אדריכלית | פסקי דין על אילן לוין | פסקי דין על פלורום תעשיות תמציות תערובות וריחות |

52861/01 א     21/06/2010




א 52861/01 יעל קינסקי, אדריכלית נ' אילן לוין, פלורום תעשיות תמציות תערובות וריחות בע"מ






בפני

כב' השופטת חנה קלוגמן
תובעת

יעל קינסקי
, אדריכלית

ע"י ב"כ עו"ד חן בר און מנחם ו/או אלחנן פיין
נגד
נתבעים

תובעים:

נתבעים

1.אילן לוין

2.פלורום תעשיות תמציות תערובות וריחות בע"מ
-
שניהם ע"י עו"ד אילן בר חנין


תביעה שכנגד

1.אילן לוין

2.פלורום תעשיות תמציות תערובות וריחות בע"מ
נגד

1.יעל קינסקי
, אדריכלית
-
ע"י ב"כ עו"ד א. אלרום ו/או ק. אסולין ואח'

2.דן קשינסקי מהנדס תנועה ע"י עו"ד ציון צמח –
ע"י ב"כ עו"ד ציון צמח ממשרד עו"ד אהרונסון ואח'

3.הועדה המקומית לתכנון ובניה לוד-
ע"י ב"כ עו"ד ענבל כהן ממשרד א. שטיין
פסק דין
1. תחילתה של תביעה זו בתביעת שכר טרחה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים והמשכה בתביעה שכנגד שהגישו הנתבעים כנגד התובעת בגין רשלנות מקצועית. הנתבעים הגישו את התביעה שכנגד גם כנגד מהנדס התנועה והוועדה לתכנון ובניה בלוד.

א. הצדדים:
2. התובעת יעל קינסקי
(להלן:"האדריכלית
" או "התובעת") היא אדריכלית
במקצועה. בתוקף עיסוקה זה נוצר הקשר בינה לבין הנתבעים.
הנתבעים אילן לוין
ופלורום תעשיות תמציות תערובות וריחות בע"מ
(להלן:"היזמים" או "הנתבעים") שכרו את שרותיה של התובעת לצורך ביצוע תכנון מבנה תעשיה פרטי בגוש 3992 חלק מחלקה 53 מגרש 4 (להלן:"המבנה" ו"המגרש" בהתאמה).

התביעה שכנגד:
3. התובעים אילן לוין
ופלורום תעשיות תמציות תערובות וריחות בע"מ
(להלן:"היזמים") הגישו את תביעת הרשלנות המקצועית בהתייחס לתכנון המבנה.
הנתבעת שכנגד יעל קינסקי
(להלן:"האדריכלית
") תכננה את תכניות המבנה (במסגרת התביעה שכנגד יוצגה האדריכלית
ע"י עו"ד מטעם חברת הביטוח).
נתבע שכנגד 2 דן קישנסקי מהנדס תנועה (להלן:"מהנדס התנועה" או "יועץ התנועה") נשכר למתן שרותי יעוץ.
נתבע שכנגד 3 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה לוד (להלן:"הוועדה") אשר בתחום שיפוטה
מצוי המבנה, היתה אחראית להוצאות היתרי הבניה על כל הקשור בכך.

ב. רקע כללי:
4. היזמים בקשו להקים מבנה על המגרש, ולצורך תכנונו שכרו את שרותיה של האדריכלית
.
האדריכלית
הגישה תוכניות לוועדה לצורך קבלת היתרי בניה. לאחר שהתקבלו היתרים לתוכנית הראשונה שהוגשה ולתוכנית המעודכנת, הוגשה התוכנית השלישית אשר על פיה החלה הבניה עוד לפני שהונפק היתר הבניה. עוד בשלב הראשוני של בנית היסודות ומרתף החניה, הודיעו היזמים לאדריכלית
על סיום הקשר העסקי ביניהם. למעשה, היזמים הפסיקו את בנית המבנה סמוך לאחר מכן. מספר חודשים לאחר הפסקת הבניה הגישו היזמים באמצעות אדריכל חדש ששכרו, תוכנית חדשה שכללה ניצול מרבי של זכויות הבניה המותרות עפ"י התב"ע. בפועל, המבנה שנבנה ללא היתר נהרס, התקבל היתר בניה לתוכנית החדשה והמבנה נבנה על פיה.

5. האדריכלית
תבעה את שכר טרחתה כפי שנקבע לטענתה, ב"הצעה לשכר לתכנון שינויים במבנה פלורום – לוד" ונחתם ע"י היזמים ב- 6.99 (כך במקור- נספח טז' לתצהיר עדות ראשית מטעם האדריכלית
, להלן:"ההסכם"). היזמים לעומתה טענו שלא רק שאין היא זכאית לשכ"ט, אלא אף עליה לפצותם בגין ההפסדים שנגרמו להם כתוצאה מעבודתה הרשלנית בהכנת התוכניות.
עיקר טענתם של היזמים הופנתה כנגד תכנון מרתף החניה בצורה בה תאי החניה היו בלתי נוחים לחניה והיה צורך לבצע תמרונים לצורך שימוש בחלק מתאים אלו. לטענתם הדבר נבע מתכנון רשלני של האדריכלית
.

האדריכלית
דחתה מכל וכל טענה זו וטענה שתאי החניה תוכננו בהתאם לתקן והכללים המקובלים ולאחר קבלת האישורים המתאימים.
היזמים אף טוענים בכתב תביעתם שכנגד לרשלנותם של מהנדס התנועה והוועדה לתכנון ובניה של העיר לוד בתחומה נמצא המבנה.
6. לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת מטעמם הוחלט על ידי בית המשפט למנות מומחה מטעם בית המשפט, את האדריכל עוזי גורדון (להלן:"המומחה").

ג. טענות הצדדים :
7. תמצית טענות התובעת :
7.1. התובעת הגישה תביעה ע"ס 340,000 ₪ בשל אי תשלום שכר טרחתה עבור תכנון מבנה תעשייה שהזמינו ממנה הנתבעים.
7.2. בהתאם להסכם, שכר טרחתה עמד על 5.2% מעלות הפרויקט עבור השטחים לבניה החדשה וכן 50% משיעור זה עבור השינויים הנדרשים במבנה שתוכנן.
7.3 התביעה כוללת שכר עבור הכנה והגשה של בקשה חדשה בתחילת 1999 להיתר בניה וכן סט מלא של תוכניות אדריכליות חדשות למכרז, בהתאם לאלטרנטיבה שבחר המזמין - היזמים.
7.4 טרם החלה הבניה צירפו הנתבעים שותפים לפרויקט, ואלו דרשו שינויים שכללו בין היתר שינוי ייעוד הבניין והחלפת הקבלן הזוכה במכרז שהוכן.
7.5 מומחה מטעם התובעת העריך את שכר הטרחה הראוי והמגיע לכדי 220,000 $ ואילו מומחה מטעם בית המשפט קבע ששכר הטרחה הנתבע (שהינו פחות מהשכר שנקבע ע"י המומחה מטעם התובעת) הינו סביר והגון.
7.6 בטענת הרשלנות המקצועית, אותה טענו הנתבעים בתביעה שכנגד, אם הייתה כזו, יש לדון במסגרת התביעה שכנגד שכן מדובר בטענת רשלנות מקצועית בגינה רכשה התובעת פוליסת ביטוח מקצועי וחברת הביטוח אף העמידה עורך דין מטעמה לייצג את התובעת במסגרת התביעה שכנגד.
7.7 לטענת הקיזוז אותה טענו הנתבעים, השיבה התובעת כי הסך של 222,875 ₪ שולם עבור פרויקטים אחרים שבצעה עבור הנתבעים.

לאור האמור לעיל, לטענת התובעת, יש לקבל את התביעה לתשלום שכ"ט.

8. תמצית טענות הנתבעים 1,2 והתובעים שכנגד 1,2 (להלן: "היזמים"):
8.1 רשלנותה של התובעת בתכנון הלקוי של המבנה גרם להם נזקים גדולים, הם נאלצו להרוס את כל מה שבנו, כתוצאה מכך הבניה התעכבה כשנה.
8.2 בפועל לא נעשה כל שימוש בתוכניות שהוכנו על ידי התובעת.
8.3 עיקר הרשלנות לה טוענים הנתבעים התבטאה באי ניצול מלוא זכויות הבניה ותכנון לקוי של תאי החניה בניגוד לתקן, כשההשלכה המעשית הייתה שחלק ממקומות החניה אינם ברי שימוש.
8.4 באשר לאי ניצול מלוא אחוזי הבניה בתוכניות שהוכנו על ידי האדריכלית
טוענים היזמים כי האדריכלית
הטעתה אותם וגבתה מהם תשלומי שכר טרחה עבור תוכניות מתוקנות מיותרות.
לחלופין, גם אם התובעת זכאית לתשלום עבור תכנון השינויים בתוכנית, הרי הצורך בכך נבע ממידע מוטעה בדבר אפשרויות הבניה שמסרה הוועדה לאדריכלית
ומכאן שיש להטיל על הועדה את האחריות לנזק שנגרם כתוצאה מכך.
8.5 באשר לתכנון הלקוי של תאי החניה התברר כי האדריכלית
הסתירה מהיזמים את דו"ח יועץ התנועה אשר ממנו ציטט המומחה מטעם בית המשפט, ועל פיו מרבית תאי החניה אינם עומדים בהנחיה לתכנון חניה.
לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע נאלצו היזמים להרוס את מרתף החניה שנבנה ובסופו של דבר לבנות מבנה אחר תחתיו.

לאור כל זאת, טוענים היזמים כי הם זכאים לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מעבודתה הרשלנית של האדריכלית
, ובסכום הגבוה מהסכום שנקבע על ידי המומחה כשכר הטרחה הראוי שיש לשלם לאדריכלית
.

9. תמצית טענות הנתבעת שכנגד 1 – האדריכלית
- לתביעה שכנגד:
9.1 האדריכלית
טוענת כי פעלה במיומנות ובמקצועיות תוך הקפדה על דרישות החוק והפניית תשומת לב היזם לדרישות אלה.
9.2. התביעה נגדה באה לעולם לצורך איון זכותה לתשלום שכר טרחתה ולא בגין רשלנות מקצועית אשר התפתחה בשלב מאוחר יותר.
9.3. הטענה לפיה פוטרה בשל רשלנות מקצועית אין לה על מה לסמוך משום שטרם הגשת התביעה מעולם לא הועלתה טענה שכזאת.
9.4. היזמים היו מעורבים בכל שלבי התכנון וידעו את כל פרטיו. התכנון נעשה בהתאם לדרישתם ובהתאם לרמת התכנון הנדרשת במבנה פרטי.
9.5. אין לייחס אחריות לליקויים בתכנון תאי החניה לאדריכלית
היות והיא פוטרה מהפרויקט לפני שהושלם התכנון, ולאחר שהיזמים שכרו את יועץ התנועה ואנשי מקצוע נוספים.
9.6. מומחה מטעם בית המשפט קבע כי לאור דרישת היזמים לשינוי כל הקונספט של המבנה ממילא נדרשה הריסת המבנה הקיים ותכנון מחדש של המרתף, כך שברי כי אין קשר סיבתי בין התכנון של האדריכלית
לבין הנזק הנטען.
9.7. היזמים לא הביאו הוכחות לכך שנגרם להם נזק ממשי בפועל כתוצאה מהתכנון האדריכלי.

לאור כל זאת, לטענת האדריכלית
, יש לדחות את התביעה שכנגד.

10. תמצית טענות נתבע שכנגד 2 – יועץ התנועה:
10.1 מומחה מטעם בית המשפט פטר מכל אחריות את מהנדס התנועה.
10.2 מהנדס התנועה נשכר לצורך תכנון הרמפה והדו חניון, בעוד שהתביעה עוסקת בתכנון החניות אשר היו קיימות טרם החל הוא את עבודתו.

לאור האמור לעיל, לטענת יועץ התנועה, יש לדחות את התביעה נגדו.

11. תמצית טענות נתבעת שכנגד 3 – הוועדה לתכנון ובניה:
11.1 המחלוקת בין האדריכלית
ליזמים היא מחלוקת בדבר תשלום שכר טרחה שהוועדה לתכנון ובניה נקלעה אליה בעל כורחה.
11.2 מומחה מטעם בית משפט קבע כי לא מצא עילה לרשלנות בפעילות הוועדה.
11.3 כמו כן קבע המומחה כי מצא שמסירת המידע ע"י הוועדה אינה רלוונטית לשורש המחלוקת בתביעה.
11.4 מתן המידע החסר שנטען שלא נמסר על ידי הוועדה, לא גרם ולא תרם לנזקים הנטענים על ידי היזמים, תימוכין לכך ניתן לראות בחוות הדעת של המומחה לפיה "ייתכן שהזמן שבוזבז והמבנה שנהרס ונבנה מחדש הביא בסופו של דבר לתועלת היזם".
11.5 נזקיהם הנטענים של היזמים, אם וככל שייקבע כי נגרמו נזקים, אין להם קשר למחדלה הנטען של הוועדה.
11.6 האחריות לבדיקת זכויות הבניה חלה על היזמים והאדריכלית
ואין להטיל אחריות על הוועדה רק מתוקף מסירת מסמך כללי במסגרת קבלת מידע כללי בדבר זכויות הבניה במגרש.

לאור האמור לעיל, לטענת הנתבעים, דין התביעה שכנגדה להדחות.
ד. סיכום ביניים:
האדריכלית
הגישה תביעת שכ"ט כנגד היזמים, שהגישו כנגדה תביעה בגין רשלנות מקצועית. לתביעה זו צרפו היזמים כנתבעים גם את מהנדס התנועה והוועדה מהקומית לתכנון ובניה.

תמצית ההליכים בתיק:
לאחר הגשת התביעה התקיימו דיונים אצל לפחות 4 שופטים שונים אשר מסיבה זו או אחרת לא המשיכו לדון בתיק. כמו כן, חל עיכוב בהמשך ההליכים בתיק לאחר שהוגשה בר"ע לבית המשפט המחוזי בגין החלטת ביניים.

גם מלאכת בחירת המומחה ע"י בית המשפט נתקלה בקשיים כפי שציין עו"ד בר און בדיון מיום 29.11.06:
"המסלול היום כאשר מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר עדיין לא פסל עצמו- זו כבר התקדמות".

ההחלטה העקרונית למינוי מומחה נתנה ביום 9.7.06 ע"י כבוד השופטת נועה גרוסמן ולפיה:
"הצדדים השלימו את מסכת העדויות והתיק בשל להוכחות.
הצדדים הסכימו כי מן הראוי למנות מומחה בית המשפט אשר חוות דעתו תחייב, בסוגיות השנויות במחלוקת בתיק זה.
עוד הוסכם כי המומחה יהא ארכיטקט במקצועו, אשר מתמחה בתכנון מבני תעשיה או מבנים גדולים אחרים.
הצדדים ביקשו כי בית המשפט ימנה את המומחה."

ביום 13.7.06 נתנה החלטה נוספת ע"י כבוד השופטת נועה גרוסמן ובה רשימת מומחים מומלצים.
ביום 16.10.06 מונה כמומחה מטעם בית המשפט האדריכל מר עוזי גורדון, לאחר שבית המשפט נאלץ לבטל מינוי מומחה קודם.

התיק הגיע לשולחני בשלהי שנת 2007 וחוות דעת המומחה הוגשה ב 9.12.07.

לאחר שהוגשה חוות הדעת נקבע בהסכמת הצדדים מתווה דיוני לפיו ויתרו הצדדים על חקירת המצהירים והסתפקו בחקירת המומחה, כדלקמן:

"1. מוסכם על הצדדים כי המומחה מטעם בית המשפט, האדריכל עוזי גורדון, ייחקר על חוות דעתו.
2. מוסכם על הצדדים כי יתר הצדדים והמומחים מטעמם לא יחקרו וכי תצהירי הצדדים וחוות הדעת מטעמם ישמשו כראיה מבלי שאי חקירתם הנגדית תחשב לחובת מי מבעלי הדין או כהסכמה לתוכן האמור בהם".

הסדר דיוני זה קיבל תוקף של החלטה ביום 23.6.08, ובהתאם נוהלו ההליכים בתיק משלב זה ועד לסיומו.

המומחה נחקר בשתי ישיבות. לאחר הישיבה הראשונה הופנו אל המומחה שאלות הבהרה שבעקבותיהם קבעתי מועד נוסף לדיון. בעקבות הדיון הנוסף הגיש המומחה חוות דעת משלימה ביום 14.12.08.

לאחר שלא נעניתי לבקשת הנתבעת 3 לחקירת המומחה בגין חוות הדעת המשלימה, הגישו הצדדים את סיכומיהם האחד אחר השני.

ה. השאלות העיקריות השנויות במחלוקת:
12. 1. מהו שכר הטרחה הראוי והאם זכאית האדריכלית
לשכ"ט כלשהו ?
2. האם התרשלה האדריכלית
בעבודתה ?
3. האם היה מהנדס התנועה אחראי לתוכניות הלקויות של תכנון תאי החניה בחניון ?
4. האם הייתה רשלנות בהתנהלות הוועדה לתכנון ובניה במסירת פרטים המתייחסים לתכנית בנין עיר בגין הנכס עבורו נערך הברור והרלוונטיות של הפרטים החסרים, אם היו כאלה, לגרימת הנזקים הנטענים.
5. האם נגרם ליזמים נזק כלשהו ?

ו. דיון :
13. תמצית השתלשלות האירועים כעולה מהתצהירים-
13.1 היזמים והאדריכלית
התקשרו בהסכם לתכנון המבנה (נספח ב' 2 לתצהיר האדריכלית
מיום 30.1.03).
13.2. באותה תקופה התב"ע שחלו על המבנה היו לד/138, לד/1012 (סעיף 5 לתצהיר מהנדס הוועדה).
13.3. ביום 27.5.93 הגישה האדריכלית
תוכנית שאושרה ביום 25.7.93 ואף הונפק על פיה היתר ביום 21.4.94- תוכנית זו לא ניצלה את כל אחוזי הבניה המותרים לפי התב"ע (ס' 6 לתצהיר מהנדס הוועדה).
13.4. ביום 16.12.97 הגישה האדריכלית
בקשה לשינויים להיתר מתאריך 25.7.93. בקשה זו אושרה רק לאחר שמולאו התנאים שנדרשו ע"י המשרד לאיכות הסביבה. ההיתר התקבל ביום 6.1.1999. גם בתכנית זו לא נוצלו כל אחוזי הבניה המותרים על פי התב"ע.
13.5. ביום 31.5.00 הוגשה תוכנית נוספת תוך ניצול כל אחוזי הבניה המותרים (להלן "התוכנית השלישית"). לבקשה זו לא הופק היתר בניה (סעיף 6.3 לתצהיר מהנדס הוועדה).
13.6. ביום 17.5.01 הגיש המתכנן עמירם ניב תוכנית נוספת תוך ניצול כל הזכויות ע"פ תב"ע לד/138 ולד/1012 שהיתר הבניה בגינה ניתן ב 28.10.01 (ס' 8 לתצהיר מהנדס הועדה).

14. עיקרה של תביעה זו באירועים שאירעו במהלך שנת 2000, כדלקמן:
14.1. היזמים צרפו שותפים חדשים כיזמים לביצוע הפרויקט.
14.2. הוחלט על שינוי יעוד המבנה ממבנה תעשייתי למבנה משרדים היי טק בלבד. השינוי גרר צורך בהוספת מקומות חניה מעל הנדרש בתב"ע .
14.3. האדריכלית
הציעה מספר אופציות ונבחרה האופציה של הכנסת מתקן דו חניון (להלן:"אופציית דו חניון"). אופציה זו התבססה על תכנון החניות כפי שכבר תוכננו בתוכנית השלישית. עם בחירת אופציית דו חניון דרשה האדריכלית
כי יצורף יועץ תנועה (מכתביה מ-1.7.2000, 17.7.00 המצורפים כנספחים לתצהיר עדות ראשית של האדריכלית
מיום 30.3.03).
14.4. ביום 25.7.00 הגיש יועץ התנועה דן קשינסקי הצעת מחיר (נספח לא' לתצהיר עדות ראשית של האדריכלית
כנתבעת שכנגד מיום 6.7.06).
14.5. ביום 28.9.00 כתב יועץ התנועה לאדריכלית
בסעיף 6 למכתבו (נספח לתצהיר מהנדס התנועה מיום 6.7.06) "אבקש להדגיש שהחניות במקומות מס' 1,2,3,4,5,6,7,14,15,16,17,18 אינן עומדות בהנחיות לתכנון חניה ואין אנו ערבים לכך שהכניסה אליהם תתאפשר לכל רכב פרטי. סימונם בתוכניתנו נעשה בהסתמכות על ....יועץ התנועה של עיריית לוד".
14.6. ביום 29.10.00 פנה מר נחום שקד, המפקח מטעם היזמים לאדריכלית
לאחר פגישה שהיתה לו עם מהנדס התנועה ובסוף מכתבו מציין כי "יש לקחת בחשבון ששטח החניה בין צירים 5 ל- 3 בצד הצפוני אינם תקניים לחניה. נא טיפולך" (נספח א' לתצהיר מהנדס התנועה מיום 6.7.2006)
14.7. בפועל, החלה בנית החניון, למרות שעדיין לא הוצא היתר בניה. כבר בשלב הראשוני הגיע הקבלן המבצע למסקנה שתכנון החניון בעייתי. הקבלן המבצע זימן את היזמים לראות זאת במו עיניהם לצורך בחינת אפשרויות שונות לשינוי ותיקון. הקבלן המבצע עמוס ויטורי (להלן:"הקבלן") בסעיף 15 לתצהירו מציין:
" ישנם מספר דברים אשר נראו לי תמוהים כאשר ראיתי את התוכניות שהכינה התובעת – בין היתר, תכנון במרתף ותכנון ליבת הבניין באלכסון בצורה שפוגמת הן בחניה והן ביכולת ניצול שטחי המשרדים בקומות העל."
סעיף 16:
"בחודש נובמבר 2000 הזמנתי את בעלי המגרש לערוך סיור בחניה ולראות את "גודל האסון", כלומר את אי היכולת להיכנס עם רכב לחלק גדול מן החניות."

יצוין כי האדריכלית
התנגדה לבחירתו של הקבלן שהיה קרובו של אחד השותפים החדשים. היזמים בעצה אחת עם הקבלן ולאחר התייעצויות עם מומחים נוספים, החליטו על הריסת החניון ובנייתו מחדש.
14.8. ביום 10.12.00 שלחו היזמים הודעה על סיום התקשרות העסקית בינם לבין האדריכלית
. ההודעה שנחתמה ע"י היזם אילן לוין
(נתבע) מהווה למעשה הודעת פיטורין, למרות הנוסח המעודן בדבר פרידה (נספח א' לתצהיר האדריכלית
).

14.9 ההיתר הסופי ניתן, כאמור, ב 28.10.01 לתוכנית שהוגשה ע"י האדריכל שהחליף את האדריכלית
.
14.10 אחר פיטוריה הגישה האדריכלית
חשבון סופי. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי שכר טרחתה.

ז. המומחה:

15. בהתאם להחלטתה של כבוד השופטת נועה גרוסמן למינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו בדבר העקרונות של הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ולאחר שכבוד השופטת דודקביץ' מנתה את המומחה עוזי גורדון, הוגשה חוות דעתו שהיוותה את הבסיס להמשך הדיונים בהתאם למתווה הדיוני שנקבע בהסכמת הצדדים.

16. המומחה מהפן המשפטי:
למעמדו של המומחה מטעם בית המשפט קיימת התייחסות רבה בפסיקה . כבוד השופט אליקים רובינשטיין התייחס לסוגיה זו בהרחבה בע"א 4330/07 מוזס אוריאל נ מדינת שראל ואח'. כבוד השופט רובינשטיין מביא מדברי הנשיא בדימוס כבוד השופט מאיר שמגר בע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 189,185 לעניין האיזון שבין מעמדו המיוחד של מומחה מטעם בית המשפט, לבין זכות הצדדים לחקור אותו:
"מינויו מטעם בית המשפט של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי, שיש לעודדו... כפועל יוצא ממינויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם; מאידך גיסא, מוגבלת כמובן, יכולתם לערער על מסקנות המומחה. הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה (אלא אם כן הסכימו במפורש שלא לערער על חוות הדעת) . עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של מומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטוין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הרציונאליות של מסקנותיו".

בהתאם להנחיות אלו נוהל ההליך המשפטי במקרה דנא, כאשר המומחה מטעם בית המשפט קבע למעשה את הממצאים העובדתיים מקצועיים שהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים, אך לאיזון ניתנה לצדדים האפשרות לחקור את המומחה ולהגיש לו שאלות להבהרה, והוא אף הגיש בעקבות כך חוות דעת משלימה.

17. חוות דעתו של המומחה הינה בעלת מעמד מיוחד בקביעת ההכרעה השיפוטית, כפי שנקבע בע"א (עליון) 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ואח', ע"י כבוד השופט ש. אלוני בעמ' 3:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים
מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן"

בהתאם להנחיה זו התייחסתי גם אני לחוות דעתו של המומחה ולאחר שבחנתי אותה גם בהתייחס לשאר הראיות שהוצגו בפני
י כולל חוות דעת המומחים מטעם הצדדים מצאתי כי יש לקבל את ממצאי המומחה כפי שיפורט להלן.

המומחה ציין בפתח חוות דעתו שעיין בחוות הדעת של הצדדים, בדק את המסמכים הרלוונטיים, שמע את הצדדים וביקר במקום.

חוות הדעת אכן תואמת את השתלשלות האירועים כפי שפורטו על ידי לעיל.
18. שכר טרחה:
אין מחלוקת על כי האדריכלית
הכינה תוכניות למבנה ואף קבלה היתר והיתר מתוקן. אין גם מחלוקת על כך שהיזמים החלו בבניה לפי תוכנית נוספת (שכונתה על ידי "התוכנית השלישית") שהכינה האדריכלית
(אמנם לפני שהתקבל ההיתר).
בהתאם להסכם שכר הטרחה שבין האדריכלית
ליזמים שכר טרחתה עמד על 5.2% מעלות הפרויקט.
בפועל לא הושלם הפרויקט והוא אף הופסק עוד בחיתוליו, כך שדרך החישוב שנקבעה בהסכם איננה רלוונטית ולמעשה גם הצדדים הסכימו על כך שהשכר הראוי ייקבע על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט.
בנסיבות אלו לא מצאתי לנכון להיכנס לפרטי המחלוקת בעניין גובה שכר הטרחה במיוחד לאור העובדה שהמומחה קבע שהשכר הנתבע הינו סביר וראוי וכפי שציין בחוות דעתו בסעיף 2 תחת הכותרת "יעל קינסקי
":

"דרישות שכרה מבוססות על תעריפי א.א.א.י ונראות סבירות"

19. בשולי הדברים יוער, כי גם טענות היזמים כנגד ההסכם אינן רלוונטיות שכן גם אם הייתי קובעת שההסכם לא חל, הרי שהאדריכלית
הייתה זכאית לשכר ראוי והמומחה כאמור קבע שהשכר הנתבע הוא סביר ומכאן שהוא בוודאי ראוי.

20. לאחר שקבעתי כי דרישת שכר הטרחה הייתה סבירה וזאת לאור חוות דעתו של המומחה, נשאלת השאלה האם זכאית האדריכלית
לשכר זה או לחלקו לאור טענות היזמים בדבר הרשלנות המקצועית הנגועה בעבודה זו.

21. טענת הרשלנות המקצועית:

היזמים העלו שתי טענות עיקריות כנגד עבודתה של האדריכלית
כמפורט להלן:
* תכנון לקוי של תאי החניה, עד כדי כך שלא ניתן לעשות שימוש בחלק ניכר מתאי החניה שתוכננו.
* אי ניצול כל אחוזי הבניה האפשריים בהכנת התוכנית.

22. תכנון החניון:
המחלוקת בין הצדדים התמקדה בעיקר בתכנון תאי החניה אשר היזמים טענו שחלקם הגדול תוכנן בניגוד לתקן והם אינם ברי שימוש, בעוד האדריכלית
טענה שתאי החניה תוכננו בהתאם לתקן, גם אם ברמת שירות נמוכה המותרת במבנה פרטי כבמקרה הנדון.
היזמים טענו כי יועץ התנועה שלח חוות דעת ביום 28.9.00 אל התובעת ובה קבע כי "החניות . . . אינן עומדות בהנחיות לתכנון חניה ואין אנו ערבים לכך שהכניסה אליהם תתאפשר לכל רכב פרטי...."(ראה תצהיר אילן לוין
נתבע 1 נספח יא') עוד באותו תצהיר טוענים היזמים כי " לאחר שנבנו הקירות..... הזמין הקבלן אותי ואת השותפים על מנת להראות לנו את הבעיות הרבות שהיו קיימות במרתף ...." (סעיף 28 לתצהיר) ובהמשך סעיף 42 "נאלצנו להרוס את כל אשר נבנה. כמו כן נאלצנו לחתום על הסכם מחודש עם הקבלן אשר דרש פיצוי בגין העיכובים הרבים.....".

האדריכלית
טענה מנגד כי "החניון תוכנן בהתאם להנחיותיו של יועץ התנועה......לא דרש מהקונסטרוקטור..... לשנות את מיקום עמודי קומת המרתף ........ לצורך ריווח של מקומות חניה מתוכננים (ראה תצהיר האדריכלית
סעיף 55 כמו כן נספח כ"ד, כ"ה לתצהיר).
עוד טענה האדריכלית
כי "תכנון מחדש והריסת חלק המבנה שנבנה, אינם בשל תכנון התובעת, אלא בשל שינוי בדרישות היזם ושותפיו החדשים..." (עמוד 2 סעיף 11 לסיכומי התשובה מטעם התובעת).

חקירת המומחה נסובה בחלקה הגדול על מהות הליקוי בתכנון תאי החניה. דהיינו, האם מדובר בתכנון שהינו בניגוד לתקן או לחלופין בתכנון תאי חניה ברמת שרות בדרגה נמוכה אך מותרת.
המומחה ואף הצדדים, לא הציגו הוראות תקן מחייב כלשהו, כאשר יתכן והדבר נבע מפרק הזמן הרב שעבר מאז התכנון ועד בדיקות המומחה. יחד עם זאת ממכלול הראיות עולה כי תאי החניה שתוכננו לא היו נוחים לשימוש ולמעשה נדרשו תמרונים על מנת לבצע בהם חניה.
הסברה של האדריכלית
על כי מדובר בתאי חניה ברמת שירות מדרגה נמוכה אך מותרת בבנין פרטי, אינו מהווה מענה למספר רב כל כך של תאי חניה הדורשים תמרון לצורך ביצוע השימוש בהם.

התרשמתי כי היזמים ניסו למצוא פתרון לבעיית החניה במסגרת המבנה שהוחל בבנייתו, אך לאחר התייעצויות וכפי הנראה לאור השלב המקדמי בו הייתה הבניה, הוחלט על הריסת המבנה הקיים והקמת אחר תחתיו. כפי הנראה בהחלטה זו היו מעורבים גם שיקולים נוספים כפי שציין זאת המומחה.

23. האדריכלית
כנתבעת שכנגד 1 טענה כי הציגה ליזמים מספר חלופות תכנוניות לחניון, ולטענתה:
"בעצם הצגת החלופות וההסברים על היתרונות והחסרונות שנמסרו ליזם בישיבה חצי שנה לפני כניסת השותפים החדשים מילאה האדריכלית
את חובותיה בנושא." (עמוד 3 סעיף 24 לסיכומים מטעם האדריכלית
כנתבעת שכנגד1)

24. טענות הצדדים בנידון נבדקו על ידי המומחה אשר קבע בחוות דעתו ב"רחל בתך הקטנה" בעמוד האחרון לחוות הדעת בסעיף 1 לסיכום כי :

"יעל קינסקי
התרשלה בתכנון החניה והביאה אותה למצב של חניה בסטנדרט נמוך שאינו מחייב הריסה, אלא מקשה על נוחיות המשתמשים ומחייב תמרוני כניסה ויציאה מסובכים"

בסעיף 4 בפרק "יעל קינסקי
" שבחוות הדעת קובע המומחה קביעה חמורה עוד יותר כדלקמן:

" למרות כל זאת יעל קינסקי
התרשלה (ההדגשה במקור) בתכנון מרתף החניה.
מרתף החניה תוכנן שלא בהתאם לתקן"

למרות האמור לעיל קבע המומחה בסעיף 2 לחוות דעתו כי ליזמים אחריות משותפת המהווה בלשון המשפטית רשלנות תורמת :

"אילן לוין
התרשל בתפקידו כיזם וכמשקיע בבניה, ........ כוונות היזם לא ברורות לו עצמו, אין זה מתפקידו של המתכנן להבהיר לו את רצונותיו היזמיים"

25. לאחר הדיונים שהתקיימו בהם נחקר המומחה ולאחר שאלות ההבהרה שנשלחו לו על ידי ב"כ הצדדים אני מעדיפה את קביעתו מפרק הסיכום, שכן במהלך החקירה הנגדית ואף במתן התשובות בכתב לא יכול היה המומחה להצביע על התקן שבניגוד להוראותיו תוכנן החניון. יתכן והדבר נבע מפרק הזמן שעבר ממועד התכנון ועד מועד הבדיקה על ידי המומחה, אך לאור חומרת הקביעה אינני מקבלת אותה מבלי שהוצג לי פרסום רשמי של אותו תקן.

26. יחד עם זאת אני מקבלת את קביעתו לגבי איכות התכנון כפי שחזר עליה גם בעדותו בפני
י בעמוד 38 לפרוטוקול שורות 20-24:

"ת. בסך הכל קבעתי התרשמתי שבנושא המרתף היתה טעות ליקוי בתכנון, בצורה גלובלית קבעתי בהתחשב בשכר טרחה זה מחייב קנס. זה מה שנראה לי שזה גודל הקנס הראוי, מרתף החניה רשלני. מה שאת מבקשת אם זה היה וירטואלי....
ש. אם יש תוכנית שאסור לבנות לפיה, שכר הטרחה הוא ראוי או שהוא היה גבוה?
ת. אפילו אם התוכנית הוצגה ליזם, זה גם רשלנות לא משנה אם בנו או לא".

המומחה ציין בתשובה לשאלת עו"ד בר חנין שניתן היה לתכנן את מרתף החניה כך שתאי החניה יהיו נוחים לחניה, ובדבריו: "תאורטית, אפשר לתכנן הכי טוב בעולם, על המגרש הספציפי הזה" (פרוטוקול מיום 7.7.08 שורה 29).

27. במהלך החקירה ביקש המומחה להקטין את ה"קנס" או ההפחתה משכר הטרחה שכן התברר שהתוכניות עדיין לא היו לביצוע (פרוטוקול עמוד 40 שורה 5-9):
"ת. ערערו את הבטחון שלי לגבי כמה דברים... התוכניות לא היו לביצוע אז העונש צריך להיות יותר קטן אבל אני צריך לבדוק. התוכנית שנמסרה לי ע"י האדריכלית
וככה זה נבנה. אם זה תוכניות רעיוניות הם גם שגויות... הקנס יכול להיות יותר קטן, התכנון לא טוב, יש הבדל אם זה יצא לביצוע בחתימה שלה ... לפני הבניה זה דרגה אחת יותר חמורה".

28. לאחר הדיון השני התבקש המומחה להגיש חוות דעת משלימה אשר הוגשה על ידו ביום 22.12.08 ובסיכומה הוא קובע כדלקמן:

"אני חוזר על קביעתי הקודמת כי למרות אי התאמת 11 תאי חניה מתוך 18 להנחות התכנון, הרי ניתן לחנות בכל אחד מהם, אולם הכניסה ברכב לכל תא כנ"ל דורשת תמרוני נהיגה מסובכים ובלתי נוחים. כמו כן קיים קושי בפתיחת דלתות ויציאת אנשים במרווח הצר שבין מכוניות סמוכות".

29. לאור חוות הדעת מיום 9.12.07 וחוות הדעת המשלימה מיום 22.12.08 ולאור העדות שנמסרה בע"פ בשני הדיונים שהתקיימו בפני
י אני מקבלת, כפי שכבר ציינתי, את חוות דעתו של המומחה על כי החניון תוכנן בצורה לקויה וכי השימוש בחלק מתאי החניה דרש תמרוני חניה שאינם מקובלים.

מן המפורסמות הוא שחניון לקוי גורם לירידת ערך הבנין גם אם בשימוש הראשוני של היזם ירידת ערך זו לא באה לידי ביטוי, שכן הפוטנציאל גלום ובא לידי ביטוי במכירה או השכרה עתידית.

סבורתני כי גם אם משפטית לא הוכח כי תאי החניה תוכננו בניגוד לתקן הרי שמבחינה מעשית התכנון היה לקוי ולא ניתן היה לעשות שימוש ראוי בכל החניון. מטעמים של מדיניות שיפוטית- חברתית, אני מגיעה למסקנה שיש להקפיד בתכנון חניונים על כך שתאי החניה יהיו ניתנים לשימוש בנהיגה רגילה, שכן אין זה סוד שחלק מתאונות הדרכים נגרמות בחניונים ובתמרוני חניה.

30. כמו כן אני מקבלת את חוות דעתו של המומחה כי ככל הנראה הזמן שבוזבז והמבנה שנהרס ונבנה מחדש הביא בסופו של דבר לתועלת ליזם, כפי שציין בסעיף 4 לפרק הסיכום בחוות הדעת:
"יתכן שהזמן שבוזבז והמבנה שנהרס ונבנה מחדש, הביא בסופו של דבר תועלת ליזם. אם מבנה פלורום היה נבנה בשנת 1994, בהתאם לכוונתו המקורית של היזם משנת 1992, ברור שהניצול הכלכלי של הקרקע היה נמוך בהרבה מהמצב כיום. לפיכך, אין טעם להכנס להתחשבנות על הוצאות והפסד הכנסות המשקפות את חוסר הבהירות של היזם בין רצונו הראשוני לבנות מפעל לעצמו, לבין הבנתו בסופו של דבר כי יש לנצל את זכויות הבניה במגרש להקמת נכס מניב בניצול זכויות מקסימאלי".

31. אחריות מהנדס התנועה:
אני מקבלת את קביעתו של המומחה בחוות הדעת שאין אחריות למהנדס התנועה:

"אני לא רואה ביועץ התחבורה דני קשינסקי אחראי לליקוי תכנון החניון.
דני קשינסקי נשכר כדי לפתור בעיות משניות בתכנון שהתעוררו עקב רצונו של המזמין להגדיל את מספר החניות במרתף. האחריות הכוללת לתכנון המרתף עדיין היא של האדריכלית
ומחובתה לדעת מרחקים בין עמודים וגדלי תאי חניה הנדרשים. ולהתריע בפני
היזם כאשר תקן החניה לא מבוצע כהלכתו".

האדריכלית
תכננה את מרתף החניה עוד לפני שנכנס מהנדס התנועה לתמונה והוא היה זה שהתריע על היות חלק מתאי החניה בלתי ראויים לשימוש.

32. מכתב היזמים אשר לטענת האדריכלית
משחרר אותה מאחריות לתכנון מרתף החניה (נספח ג' לתצהיר היזם אילן לוין
מה 20.2.03), מתייחס לרמפה שתוכננה לצורך הדו חניון ולא רטרואקטיבית לתכנון הקיים כפי שטענה האדריכלית
ואני מקבלת בענין זה את טענתם של היזמים. מכתב זה מה 2.8.00 הינו למעשה תשובה למזכרה של האדריכלית
מיום 28.7.00 בו דרשה מינוי יועץ תנועה לתכנון הרמפה.
בפועל מונה יועץ תנועה, אשר מיד לאחר שקיבל את התוכניות מהאדריכלית
התריע על הליקויים בתכנון תאי החניה ועל כי 11 מהם אינם עומדים בסטנדרטים שנקבעו בהנחיות לתכנון החניה.

הצדדים בסיכומיהם זנחו את טענותיהם בדבר רשלנותו של מהנדס התנועה, ולא בכדי. מחומר הראיות שהיה בפני
י עולה שלא רק שמהנדס התנועה לא היה זה שהכין את התוכניות, אלא היה זה שהתריע על ליקויי החניה בחניון.

לאור האמור לעיל ולאור קביעתו של המומחה אני דוחה את התביעה כנגד מהנדס התנועה.

33. התנהלות הוועדה לתכנון ובניה:
הטענה כנגד הוועדה הייתה למעשה על כי מסרה לתובעת מידע חלקי ובכך מנעה ממנה את האפשרות לנצל את מלוא זכויות הבניה המותרים.
הועדה טענה כי " מתן המידע החסר ע"י הוועדה, כנטען, לא גרם ולא תרם לנזקים הנטענים ע"י הנתבעים" (עמוד 4 סעיף 20 לסיכומים מטעם הנתבעת שכנגד 3).
הוסיפה וטענה הוועדה כי " ..... לא מחדל זה הביא לשורת הליקויים בתכנונה של קינסקי לרבות ובעיקר תכנון מרתף חניה לא תקני ושאינו מאפשר חניה ולא עיכוב של 4 חודשים ב"גילוי" המידע ע"י קינסקי הביא לסיום ההתקשרות בין קינסקי לנתבעים" (עמוד 10 סעיף 57 לסיכומים מטעם הנתבעת שכנגד 3).

34. המומחה לא התייחס כלל, בחוות דעתו, לגבי אחריותה של הועדה לתכנון ובניה, באי מסירת המידע, מה שמביא אותי להסיק כי טענה זו כנגד הועדה הייתה זניחה ואי התייחסותו כמוה כאי הטלת אחריות.

אוסיף ואומר כי האחריות לבדוק את זכויות הבניה חלה הן על היזם והן על האדריכלית
ובודאי שלא ניתן להסתפק במסמך כללי הניתן ע"י העירייה. יחד עם זאת יש לבדוק כל מקרה לגופו לצורך קביעת אחריותה של הוועדה. במקרה הנדון לא מצאתי כי יש להטיל על הוועדה אחריות כל שהיא במיוחד לאור מבחן התוצאה בו נוצלו בסופו של דבר כל אחוזי הבנייה ולא הוכח כי נגרם נזק.

לעניין הטענה כי מהנדס הוועדה נתן אישור לתכנון מרתף החניה, אני מקבלת את קביעתו של המומחה כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו בעמוד 2:
"אין להטיל כל אחריות בגין רשלנות למהנדס הוועדה שאישר את החניון כפי שהוא. מהנדסי הרשויות בודקים בדרך כלל את הגישה למגרש מהדרך הציבורית ואת מספר החניות הנדרש במגרש. רק לעיתים נדירות הם מתערבים בתכנון החניון ואין באישור שניתן על ידם לחניון לקיחת האחריות המוטלת על האדריכלית
".

לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה כנגד הוועדה.

35. נזק ליזמים:
היזמים טענו כי כתוצאה מהתכנון הלקוי של האדריכלית
נגרם להם נזק המגיע כדי 2,100,000 ₪ עקב אובדן שכירות, הריסת המבנה ובנייתו מחדש ופיצויים (סעיף 47 לתצהיר עדות ראשית של לוין).
למעשה, לא הוכח נזק ממשי בראיות והוא אף לא פורט כדבעי בכתב התביעה או בתצהיר היזמים. הנזק הוערך על ידי המומחה בקביעת הקנס שהמליץ להטיל על האדריכלית
בגין התכנון הלקוי של החניון.
את גובה הנזק בהתייחס לפיצוי הקבלן המבצע, בקשו היזמים להוכיח באמצעות תצהיר הקבלן אשר ממנו עולה לכאורה כי בתוספת להסכם ההתקשרות בין היזמים לקבלן נכלל פיצוי בגין ההריסה והעיכוב בהמשך הבניה, אשר הוערך בסך של 800,000 ₪ ופיצוי של 300,000 ₪. אלא שחישוב אריתמטי של הסכומים המצוינים בחוזים אינו תואם גרסה זו (התמורה הבסיסית לפי החוזה שבין הקבלן ליזמים מיולי 2000 עמדה על סך 2,600,000 ₪ - נספח א' לתצהיר הקבלן, בעוד התמורה לפי התוספת לחוזה – נספח י"ב לתצהיר היזמים- הכוללת גם את הפיצוי הנתבע, עמדה על סך של 3,200,000. ההפרש הוא 600,000 ₪ בלבד). התוספת לחוזה נחתמה בשנת 2002 לאחר הגשת תביעה זו ולא צורפו קבלות המעידות על התשלום וחלוקתו, כך שיש להתייחס במשנה זהירות להוכחת נזק יחידה זו.

המומחה אף הדגיש כי יש להטיל על היזמים רשלנות תורמת שכן הם היו מעודכנים בכל לאורך כל הדרך, ואף היו מעורבים בתכנון בצורה תמידית. מן הראוי לציין כי קיימת על היזמים החובה להיות מעורבים והם אינם יכולים להסתפק בהטלת האחריות על גורמים אחרים.

כפי שכבר ציינתי הצדדים בפועל התמקדו בליקויים שחלו בתכנון החניון והטענה בדבר הטעות בניצול אחוזי הבניה כמעט ונזנחה ולא בכדי. בסופו של דבר אחוזי הבניה כאמור נוצלו ולמעשה נבנה מבנה חדש. בנסיבות אלו הנזק שנגרם הוא בעיקר ההוצאות שהוצאו בגין הכנת התוכניות על ידי האדריכלית
.

לא מצאתי לנכון לקבוע פיצוי בגין הריסת מבנה אשר הוחל בבנייתו עוד לפני שהתקבל היתר הבניה, גם אם נוהג זה הפך להיות מקובל במקומותינו, מה גם שבמקרה הנדון בסופו של דבר יצאו היזמים נשכרים כפי שציין המומחה בחוות דעתו בעמוד האחרון בסעיף 4 :

"יתכן שהזמן שבוזבז והמבנה שנהרס ונבנה מחדש הביא בסופו של דבר תועלת ליזם ........"

36. בהתחשב ברשלנותם התורמת של היזמים ובמצב שנוצר בפועל אני מקבלת את דעתו של המומחה שיש לאמוד את הנזק ביחס להוצאות שהוצאו בגין התוכניות. המומחה קבע בחוות הדעת שיש להעמיד את הקנס על 50%, אך בדיון שהתקיים לאחר שהתברר למומחה שכפי הנראה עדיין לא הגיעו לשלב תוכניות הביצוע (למרות שהתחילו בביצוע) קבע הוא שיש להפחית את גובה הקנס. בשקלול כל הפרמטרים כפי שפורטו לעיל אני מעמידה את הנזק על 40% מסכום שכר הטרחה הנתבע.

37. בסיכומו של דבר, לאחר עיון בכתבי הטענות וחוות הדעת ולאחר ששמעתי את עדותו של המומחה, אני קובעת כדלקמן:
1. החניון שתוכנן ע"י האדריכלית
סבל מליקויים שתוצאתם יכולת מוגבלת של שימוש בחלק ניכר מתאי החניה (11 מתוך 18 תאים), או שימוש תוך כדי תמרון שאינו מתאים לכל הנהגים.
ליקויים שכאלה עלולים לגרום לירידת ערך המבנה שכן מן המפורסמות הוא שכל מבנה, הן ציבורי והן פרטי, נבחן במקומות החניה שהוא מספק לבעליו.
גם אם נכונה טענת האדריכלית
שהחניות תוכננו בהתאם לתקן, הרי שהחניה מטבעה אמורה להיות מעשית ואין להסתפק בבדיקה תיאורטית של מידות תקינות.

בפועל, עיקר הדיון התמקד בתכנון הלקוי של תאי החניה אך אתייחס בקצרה לטענה בדבר ניצול אחוזי הבניה.

למעשה, מדובר בויכוח תיאורטי שכן בפועל המבנה המקורי נהרס ונבנה מבנה אחר תחתיו, אשר לגביו נוצלו כל זכויות הבניה. המבנה שנהרס היה בשלבים התחלתיים ביותר ולמעשה הוחל בבנייתו לפני שהתקבל היתר לכך, כך שלא מצאתי לנכון לבחון את הדרישה לפיצוי כפי שפורט לעיל.

38. דרך התשלום:
המומחה הציע לקזז את סכום ההפחתה משכר הטרחה וכך למעשה בקשו לעשות גם היזמים. האדריכלית
לעומתם בקשה לקבוע בנפרד את גובה שכר הטרחה לו היא זכאית ובמידה וקיימת רשלנות מקצועית לחייב בגינה בנפרד. האדריכלית
הסבירה בקשתה להפרדה זו בכך שגם אם יקבע שהייתה רשלנות מקצועית בעבודתה מבקשת היא לנצל את פוליסת הביטוח המקצועי שרכשה למקרים כגון אלו. האדריכלית
מסיבה זו יוצגה על ידי שני עורכי דין נפרדים עו"ד חן בר און שייצג אותה בתביעה העיקרית שהוגשה על ידה ועו"ד אסולין ממשרד אלרום שייצג אותה בתביעה שכנגד מטעם חברת הביטוח. אני מקבלת בקשה זו של האדריכלית
שכן זו בדיוק המטרה ברכישת פוליסת ביטוח כנגד תביעות של רשלנות מקצועית. היזמים טענו שתביעתם היא בעילה חוזית ולא נזיקית ולכן לא ניתן לבצע את ההפרדה אלא יש לבצע פעולת קיזוז. אינני מקבלת טענה זו שכן מהות התביעה היא נזיקית. גם היזמים עצמם טענו זאת בסכומיהם.

עוולת הרשלנות נקבעה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] כדלקמן:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

המקרה הנדון נופל בגדר ההגדרה המצויה בסעיף 35 לפקודה.

העובדה שמבחינה תיאורטית ניתן לטעון שהתוצאה היא הפרת חוזה, שכן החוזה לא בוצע כנדרש, איננה פוגמת ומנטרלת את המהות הנזיקית של עילת התביעה.
אוסיף ואומר שהעילה הנזיקית עומדת בפני
עצמה, בעוד העילה החוזית התאורטית זקוקה בראש ובראשונה להוכחת העילה הנזיקית. מסיבה זו בלבד יש להעניק את הבכורה לעילה הנזיקית.

למרות התמשכות ההליכים בתיק שהייתה תולדה של צירוף מקרים בלתי צפוי, היה נכון להגיש את תביעת הרשלנות המקצועית לאחר שהוגשה התביעה העיקרית לתשלום שכר טרחה בדרך של תביעה שכנגד, ולסיים את הדיון במחלוקת שבין הצדדים הנובעות בסופו של דבר מאותו סט עובדות בהליך אחד .

39. קיזוז:
היזמים טענו כי שלמו לאדריכלית
סך של 222,875 ₪ במהלך השנים כשכר טרחה, ויש לקזז סכום זה היה ויפסק כי עליהם לשלם סכום כלשהו לאדריכלית
. האדריכלית
לעומתם טענה שמדובר בשכ"ט עבור עבודות אחרות שעשתה עבורם.
היזמים בקשו להוכיח טענה זו באישור רואה חשבון סנדק דן ושות' שצורף לכתב התביעה שכנגד המתוקן כנספח ז'. באישור זה יש התייחסות לתשלומים החל משנת 1993 ועד 20.2.2000. אין ברשימה כל שיוך ספציפי לפרויקטים וכן לא צורפו העתקי חשבוניות או קבלות מהן היה אולי ניתן ללמוד על השיוך. האדריכלית
לעומתם, טענה שמדובר בתשלומים עבור פרויקטים אחרים שבצעה עבור היזמים ואף צרפה כנספחים לתצהירה מיום 6.7.2006 (נספח נ"ז) תוכניות והתכתבויות המתייחסים לפרויקטים בת"א ובחולון. כמו כן יש לציין כי התשלומים ששולמו עד ליום 25.1.99 אינם רלוונטיים שכן התביעה מתייחסת להסכם מיוני 1999 ולו הייתה יתרה לקיזוז, היא הייתה באה לידי ביטוי בהסכם מיוני 1999.
לאור זאת אני דוחה את טענת הקיזוז של הסכומים ששולמו לאדריכלית
ומקבלת את גרסתה בעניין זה.

ח. סוף דבר:
40. אני מקבלת את התביעה לתשלום שכר הטרחה ומאידך אני מקבלת את התביעה שכנגד בעניין הרשלנות המקצועית באופן חלקי כפי שפורט בהרחבה בפסק הדין.

התוצאה המעשית הינה כדלהלן:
במטרה לאזן בין האינטרסים של כל הצדדים אני קובעת כדלקמן: היזמים – הנתבעים בתביעה העיקרית ישלמו לתובעת את שכר טרחתה בסך 214,000 ₪ (לאחר הפחתה של 40 אחוז).
חברת הביטוח תשפה את האדריכלית
בגין יתרת התשלום בכפוף לתנאי פוליסת הביטוח שבין הצדדים.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום ויישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
לאור התוצאות אינני עושה צו להוצאות בהתייחס לתביעות ההדדיות שבין האדריכלית
ליזמים.

היזמים ישלמו לנתבע 3 הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ .
היזמים ישלמו לנתבעת 4 הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ט' תמוז תש"ע, 21 יוני 2010, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בתל אביב - יפו

21 יוני 2010
ת"א 52861-01 יעל קינסקי
, אדריכלית
ואח' נ' לוין ואח'
1 מתוך 21








א בית משפט שלום 52861/01 יעל קינסקי, אדריכלית נ' אילן לוין, פלורום תעשיות תמציות תערובות וריחות בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/06/2010)