פסקי דין על דמרי דוד | פסקי דין על דמרי יוסף | פסקי דין על עזבון המנוח אליה אנדרי ז"ל | פסקי דין על ויקטור (חיים) אליה | פסקי דין על גד כהן | פסקי דין על כהן דינה | פסקי דין על מינהל מקרקעי ישראל | פסקי דין על בית הגדי - מושב עובדים |

7220/03 א     19/11/2003




א 7220/03 דמרי דוד ,דמרי יוסף נ' עזבון המנוח אליה אנדרי ז"ל ,ויקטור (חיים) אליה ,גד כהן ,כהן דינה ,מינהל מקרקעי ישראל ,בית הגדי - מושב עובדים




1
בתי המשפט

א 007220/03
בית משפט מחוזי באר שבע
19/11/2003
תאריך:
כבוד השופטת, רחל ברקאי

בפני
:
1. דמרי דוד

2. דמרי יוסף

בעניין:
התובעים
איתן עדשה

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. עזבון המנוח אליה אנדרי ז"ל

2. ויקטור (חיים) אליה
- ע"י ב"כ עו"ד חי חיימסון

3. גד כהן

4. כהן דינה
ע"י ב"כ עו"ד סרחיו
סירוטה
5. מינהל מקרקעי ישראל

6. בית הגדי - מושב עובדים
הנתבעים
החלטה
1. החלטה זו נוגעת לשאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה אשר הוגשה על ידי התובעים.

2. ביום 21.8.03 פנו התובעים בבקשה למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מהנתבעים מלבצע כל פעולה משפטית או להשתמש במשק מספר 79 במושב בית הגדי (להלן: "המשק").

3. טוענים התובעים כי ביום 28.5.95 נערך הסכם רכישה בינם לבין הנתבע 1 ז"ל (להלן: "המנוח"), שבו סוכם כי המנוח ימשיך לגור במשק עד אריכות ימיו ולאחר מכן תועבר החזקה במשק לתובעים בתמורה לסך של 300,000 ₪.

4. בפועל נמצא כי משהלך המנוח לעולמו, ביום 29.10.98 ירש הנתבע 2 (להלן: "ויקטור") את המשק, וזאת בהתאם לצוואה אשר הותיר אחריו המנוח, וכי אותו ויקטור ערך הסכם מכר ביום 18.6.02 למכירת המשק לנתבעים 3 ו-4 (להלן: "כהן"), וזאת כאשר היה ידוע להם על ההסכם בין התובעים למנוח.

5. מאידך, טוענים ויקטור וכהן כי כלל לא היה הסכם בין המנוח לתובעים וכי העיסקה שביניהם נעשתה בתום לב ובתמורה וכי כהן אף החלו לשפץ את המשק.

6. בדיון שנערך בפני
ביום 27.8.03 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ניתן צו מניעה זמני אשר ימנע את העברת הזכויות במשק החקלאי, וכי הזוג כהן יהיו רשאים לגור במשק עד למתן פס"ד חלוט בתיק. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה.

7. סלע המחלוקת בין הצדדים נוגע לעניין הסמכות העניינית לדון בתובענה, וזו הובאה בפני
לאחר שהגישו התובעים כתב תביעה לבית המשפט. בתביעתם זו ביקשו התובעים לאכוף את קיומו של ההסכם אשר נערך בינם לבין המנוח ולרשום אותם כבעלי הזכויות במשק.
טוענים התובעים כי המדובר באכיפת הסכם מכר מקרקעין, וגם אם זכות זו אינה רשומה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), הרי שזכות זו תהיה ראויה להירשם ביום מן הימים. משכך, סבורים הם כי הסמכות העניינית והייחודית לדון בתובענה זו מוקנית לבית משפט זה.
מאידך, טוענים הנתבעים כי מאחר ומדובר בזכויות במשק חקלאי שהינן זכויות של "בר רשות", יש לומר כי המדובר בחזקה ושימוש במקרקעין ומשכך נתונה הסמכות לדון בתובענה לבית המשפט השלום. ועוד לחילופין כי מדובר בזכויות חוזיות שאינן במקרקעין ועל כן ידונו על פי שווין, ומשאין חולק כי שווי הזכויות מוערך בכ- 300,000 - 500,000 ₪, נתונה הסמכות לבית המשפט השלום.

8. סעיף 51(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 קובע לעניין סמכותו של בית משפט שלום כלהלן:

"(א) בית משפט שלום ידון באלה:
1. 1. ...
2. 2. תביעה אזרחית - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים, ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
3. 3. תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין." (הדגשה שלי ר.ב)

הצדדים לא חלקו על העובדות הבאות:
א. המדובר במשק חקלאי הנמצא במושב בית הגדי.
ב. הזכויות במקרקעין רשומות על שם מינהל מקרקעי ישראל
.
ג. המינהל החכיר את המקרקעין לסוכנות היהודית בחכירה לדורות.
ד. הסוכנות היהודית נתנה את הרשות לאגודת מושב בית הגדי להחזיק בקרקע.
ה. המנוח היה בר רשות של אגודת מושב בית הגדי להחזיק בקרקע, בבחינת בר רשות של בר רשות.

9. האם מדובר באכיפת הסכם מקרקעין שאז, נתונה הסמכות לבית המשפט המחוזי או שמא מדובר בזכות חוזית (בסכומים הנקובים לעיל) או בתביעה לחזקה ושימוש במקרקעין שאז נתונה הסמכות לבית המשפט השלום?

10. אין חולק כי התביעה מגלה נגיעה או קשר למקרקעין שהרי טוענים התובעים כי המנוח התחייב להעביר להם זכויות מסויימות שיש לו במקרקעין. אולם אין לומר כי מדובר בזכות קניינית.
מקום שהזכות של המנוח במשק החקלאי הינה מסוג "בר רשות" של "בר רשות" כל שהיה בידיו הוא זכות חוזית כלפי האגודה שאף לה זכות חוזית כלפי המינהל, הבעלים הרשום במקרקעין ו/או הסוכנות היהודית כחוכרת לדורות.
מאחר ומדובר בזכות חוזית ולא בזכות במקרקעין, הרי שקביעת הסמכות תעשה לפי שוויה של הזכות.
בעניין זה ראה בר"ע 8602/86 תמר לנצוט נ' אלי צבי לנצוט פ"מ תשמ"ז (ג) 438 וכן
ת"א (ב"ש) 74/88 תמר חן דמרי נ' רחל דניאלוביץ ואח', תק- מח 88(3)1
טענת התובעים כי יש לראות בתביעה זו כ"תביעה הנוגעת למקרקעין " כלשון
סעיף 51(א)(3) דינה להדחות. סבורתני כי יש לתת לתיבת מילים זו פרשנות מצומצמת הנוגעת לאכיפת זכויות קנייניות במקרקעין. (בדעה זו החזיק כב' השופט גרוניס בפרשת דמרי לעיל). פרשנות רחבה לתיבה זו עלולה להרחיב את היריעה למבחר עצום של אפשרויות בהן הנתונים העובדתיים יכולים לבסס קשר כלשהו למקרקעין מבלי שמדובר בזכות קניינית דווקא לענין מעמד בר הרשות.
משקבעתי כי מדובר בזכות חוזית יש לבדוק את שוויה של הזכות.
בחוזה הלכאורי שנחתם עם המנוח נקבע כי שווי המשק החקלאי יעמוד על סך של 300,000 ₪. בחוזה המכר בו נמכר המשק לנתבעים נרשמה תמורה שקלית השווה ל- 102,000 $ (כ- 450,000 ₪).
לנוכח דברים אלו, יש לקבוע כי לבית המשפט השלום הסמכות העניינית לדון בתובענה וזאת מכח סמכותו לדון בתביעות כספיות עד סך של 2.5 מליון ₪. בנסיבות אלו לא נותר לי אלא להעביר את הדיון בתובענה לבית המשפט השלום בבאר שבע. העברת התיק תיעשה יחד עם צו המניעה הזמני אשר ישאר בתוקפו, עד למתן החלטה אחרת.

11. בשולי הדברים אחזור על דברים אותם אמרתי בענין ת.א. (בק.ג) 418/97 מינהל מקרקעי ישראל
נ' קריספל פנחס, פ"מ תשנ"ז (4), 103 כי הגיע העת לבטל את האבחנה הקיימת בנושא הסמכות העניינית לדון בסוגיות במקרקעין. המדובר בהוראה ישנה שאבד עליה הקלח. בשנים האחרונות הורחבה סמכותו העניינית של בית המשפט השלום בנושאים ממוניים ואין כל הצדקה כי לא תוקנה סמכות מלאה לבית משפט השלום לדון בסוגיות במקרקעין.
ניתנה היום כ"ד בחשון, תשס"ד (19 בנובמבר 2003) בהיעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

רחל ברקאי
, שופטת

007220/03א 055 לירון








א בית משפט מחוזי 7220/03 דמרי דוד ,דמרי יוסף נ' עזבון המנוח אליה אנדרי ז"ל ,ויקטור (חיים) אליה ,גד כהן ,כהן דינה ,מינהל מקרקעי ישראל ,בית הגדי - מושב עובדים (פורסם ב-ֽ 19/11/2003)