פסקי דין על חגי בן מקסים לוי

49032-05/10 מת     21/06/2010




מת 49032-05/10 מדינת ישראל נ' חגי בן מקסים לוי





לפני כב' השופטת ק. רג'יניאנו
המבקשת
מדינת ישראל
נגד

המשיב
חגי בן מקסים לוי
ת.ז. 021629415
ע"י עו"ד פורר
<#2#><#3#>
החלטה

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירות של הריגה וסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בקלות ראש אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש.

2. כתב האישום
בכתב האישום נטען כי במהלך שנת 2008 נפסל הנאשם מלנהוג ופסילתו הייתה בתוקף במועד הרלוונטי לכתב האישום.

נטען כי בתאריך ה- 19.5.10, בשעות אחר הצהרים, בילה הנאשם בחוף פלמחים עם חברתו לחיים עדי פרז (להלן: "עדי") ושתה משקאות משכרים במהלך הבילוי.
בשעה 17:00 לערך עזבו השניים את חוף הים כאשר הנאשם נוהג ברכב שכור מסוג שברולט מ.ר. 54-157-70 (להלן: "השברולט") כשהוא פסול מלנהוג ונוהג ללא ביטוח ובדמו אלכוהול בריכוז העולה על 80 מ"ג/אחוז.
שוטר שעמד מחוץ לחוף הבחין בשברולט שעוררה את חשדו וסימן לנאשם לעצור. בתגובה, האיץ הנאשם את קצב נהיגתו, כשהוא חולף על פני השוטר על כביש 4311 לכיוון מזרח (להלן: "הכביש"). הכביש הינו כביש דו סטרי ובכל מסלול נתיב נסיעה אחד. בין המסלולים מפריד פס הפרדה בחלקו רצוף ובחלקו מקוטע. הנאשם המשיך בנסיעה מהירה במהירות של כ- 100 קמ"ש, עקף משמאל מספר כלי רכב תוך נסיעה במסלול הנגדי על פני מרחק העולה על 200 מטר.
נטען כי במסלול הנגדי נסע רכב מסוג פורד מ.ר. 90-528-65 (להלן: "רכב הפורד") נהוג על ידי אורנית גרא כאשר במושב האחורי ישב בנה הפעוט. הנאשם הבחין ברכב הפורד ובמקום לחזור למסלול נסיעתו המשיך בנסיעה מהירה לעברו של רכב הפורד, תוך שהוא מנסה לסטות שמאלה כדי למנוע את ההתנגשות. בשלב זה פגע רכב השברולט ברכב הפורד וכתוצאה מכך נפגעה עדי באיבריה הפנימיים ונפטרה זמן קצר לאחר מכן מפצעיה (להלן: "התאונה").
כתוצאה מהתאונה נפגעו קלות נוסעי רכב הפורד. לנאשם נגרמו שברים באפו ושני הרכבים ניזוקו קשות.

3. במקביל להגשת כתב האישום ביקשה המדינה להורות על מעצרו של הנאשם (להלן: "המשיב") עד לגמר בירור דינו.

עילת המעצר מבוססת על שתי עילות. עילת המסוכנות בשים לב לאופן נהיגתו של המשיב. סיכון חיי אדם וסיכון המשתמשים בדרך. עילה נוספת היא החשש להימלטותו של המשיב מן הדין בהתבסס על כך שהמשיב נמלט מן השוטרים שרדפו אחריו, תוך סיכון חייו שלו וחייה של חברתו לחיים, חיי השוטרים ושאר המשתמשים בדרך.

לטענת המבקשת לא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר בשים לב גם לעברו של המשיב. למשיב הרשעות קודמות בעבירות של הפרת הוראה חוקית, עבירות רכוש, איומים, החזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית ובנוסף 11 הרשעות בתעבורה ובניהן עבירות של נהיגה בשכרות ואי ציות להוראת שוטר.

4. בדיון בפני
לא חלק ב"כ המשיב שהמשיב גרם למותה של חברתו דע עקא, שלדבריו הראיות מקימות לכאורה עבירה של גרם מוות ברשלנות ולא עבירת הריגה כפי שמייחסת לו התביעה. לא הייתה מחלוקת שהמשיב לא ציית להוראות השוטר ועקף שורה של כלי רכב תוך חציית קו הפרדה לבן ונסיעה במסלול הנגדי.
הסנגור חלק על העבירה של נהיגה בזמן פסילה וטען שהפסילה לא הובאה לידיעתו של המשיב. המשיב מודה שרישיונו לא היה בתוקף.
בנוסף חלק גם על העבירה של נהיגה בזמן שכרות וטען כי לא נעשתה למשיב בדיקת מאפיינים וציין כי חוות הדעת של המומחה מבוססת על הנחות והשערות בלבד ואין בה כדי לבסס את טענת השכרות אפילו לצורך הליך זה.
בסופו של טיעון מיקד הסנגור טיעוניו בבקשה לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר. הוא התייחס לגילו הצעיר של המשיב, ציין כי זהו מעצרו הראשון וביקש לא להתעלם מהטרגדיה שנגרמה לו כתוצאה ממות חברתו לחיים בתאונה.

המבקשת מתנגדת לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

5. ראיות לכאורה
אין חולק שנגרמה תאונה, עדי קיפחה את חייה וניזוקו רכבים באופן המלמד על עוצמתה של התאונה.
נהיגתו המסוכנת והפרועה של המשיב, תוך כדי בריחה מהשוטרים ואי ציות לשוטרים ולתמרורים, נלמדת מעדותם של מספר עדים שהיו עדים לאופן נהיגתו ולקרות התאונה.
תחילתו של המרדף כאשר המשיב איננו מציית להוראת שוטר המסמן לו לעצור וממשיך בנהיגה מהירה ופרועה. ההתרחשות תועדה במצלמות האבטחה בחוף פלמחים.

דו"ח פעולה מיום 19.5.10, ערוך על ידי המתנדב אשר זילברשפורן (להלן: "אשר") מתאר את המפגש הראשון בין המשיב למשטרה.
בוצעה בדיקה שגרתית לרכבים שיצאו מחוף הים. אשר סימן לרכב השברולט לעצור לביקורת אך הנהג "נתן גז" והתחיל בנסיעה מהירה והוא (אשר) נאלץ לסור מהדרך מאחר ורכב השברולט כמעט פגע בו. קשר העין עם רכב השברולט נותק והוא הגיע לזירת התאונה לאחר שהודע לו על התאונה. סיפר כי הנהג השתולל וצעק שהוא לא נהג ברכב אלא הנוסעת לידו וביקש להציל אותה.

דו"ח פעולה מיום 19.5.10 ערוך על ידי השוטר סוטור צחי (להלן: "צחי"). כעולה מהדו"ח רכב של המשיב עקף אותו ורכבים אחרים אחריו כשהוא חוצה פס לבן. הוא (צחי) הבחין ברכב המגיע ממול. על מנת לאפשר לרכב העוקף לחזור לנתיב הימני הוא ירד לשול הימני "אך הרכב העוקף במקום לחזור לימין ברח שמאלה והתנגש בפינה הקדמית ימנית של הרכב שבא מולו". ציין כי נהג רכב השברולט נסע במהירות בזמן העקיפה.

העד בוצ'יק מוטי, מסר בחקירתו כי עובר לתאונה ניסה המשיב לעקוף אותו ולאחר מכן כשהסתכל במראה הבחין במשיב כשהוא מנסה לעקוף רכב אחר שנסע מאחוריו ואז קרתה התאונה.
רובין גבריאל, מסר כי המשיב עקף אותו משמאל במהירות גבוהה. ציין כי רוב הזמן ראה אותו נוסע במסלול הנגדי במהירות גבוהה. גם אשתו מרגלית נחקרה ומסרה פרטים דומים.

לאחר התאונה המשיב הובהל לבית החולים "שיבא". לשאלת החוקר הוא הסכים ליתן בדיקת דם החוקר מציין בדוח הפעולה כי לא הריח ריח של אלכוהול מפיו של המשיב מציין (זכ"ד מיום 19.5.10 ערוך ע"י רס"ב ידגר יעקב). בבדיקת הדם נמצא כי ריכוז האלכוהול בדמו של המשיב היה mg 52%. לא נתגלו סמים בבדיקת הדם.

לעומת החוקר בסיכום מחלה מיום 19.5.10 נרשם כי בעת ששהה המשיב במיון, הריח מאלכוהול.

המשיב מסר גרסתו לתאונה ביום 20.5.10 בעת שהיה מאושפז בבית החולים שיבא. המשיב מסר גרסתו לתאונה וכתב האישום משקף את גרסתו לתאונה. לדבריו, השוטר "קפץ לו לכביש". הוא היסס אם לעצור "כי הייתי ללא רישיון". מחשש שייעצר נהג במהירות של למעלה מ-100 קמ"ש.
הוא נשאל מדוע נהג אם ידע שאין לו רישיון ועל כך השיב "לא יודע משהו דחף אותי לנהוג". נשאל אם יודע שהוא פסול נהיגה ולדבריו "אני כבר חודש לא פסול אך אין לי רישיון בתוקף. תוך חודש הייתי מסיים את הטיפול בנושא".
הוא הודה בחקירתו כי שתה שתי בירות היניקן קטנות אך לדבריו לא היה שיכור. הוסיף כי גם אם לא היה שותה "שום דבר לא היה עוצר אותו מהפחד הזה שיתפסו אותי".

על פי מזכר מיום 24.5.10 סיפר לעורך המזכר כי עובר לתאונה שתה שלוש בירות.

ב- 22.5.10 נחקר פעם נוספת ולא השיב לשאלות החוקרים.

לאחר שהמשיב הודה כי שתה בירה עובר לאירוע נתבקשה חוות דעתו של ד"ר גופר מהמעבדה הטוקסיקולוגית. ד"ר גופר קיבל נתונים ונתבקש לחוות דעתו לגבי אחוז ריכוז האלכוהול בדמו של המשיב בעת התאונה. על סמך הנתונים שקיבל העריך כי ריכוז האלכוהול בדמו של המשיב בעת התאונה היה %mg 86 (טווח בין mg% 75 ל- mg% 110).

לא הייתה מחלוקת על קיומה של עילת מעצר.

6. דיון
לאחר בחינת הראיות אין חולק שדי בהודאתו של המשיב כדי לקיים לפחות את דרישת הראיות לכאורה בעבירת ההריגה, סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה בקלות ראש אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש ונהיגה כאשר רישיון הנהיגה אינו בתוקף.
אינני סבורה כי יש להכריע במסגרת הליך אם מדובר בעבירת הריגה או בעבירה של גרם מוות ברשלנות כטענת הסניגור. מלאכה זו תעשה על ידי המותב שידון בתיק העיקרי. די אם אומר לצורך הליך זה כי מי שנוהג כפי שנהג המשיב, תוך עקיפת פס הפרדה לבן, זיגזוג על הכביש, נוסע במסלול הנגדי כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול (אפילו אם איננו שיכור), נוטל במודע סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת תוצאה קטלנית, ומשמעות הדבר כי הוא נוהג בפזיזות או לפחות תוך עצימת עיניים. אפילו אם יוכח שהמשיב לא היה במצב של שכרות בעת קרות התאונה די בעקיפה בפס לבן רצוף, בנסיבות העולות מתיק, זה כדי לגבש את עבירת ההריגה.

חוות הדעת של ד"ר גופר התומכת לכאורה בטענת התביעה כי המשיב היה שיכור בעת התאונה תיבחן אף היא על ידי המותב שידון בתיק העיקרי. לצורך הליך זה די בהודאת המשיב כי עובר לנהיגתו שתה 2-3 בקבוקי בירה וריכוז האלכוהול בדמו בעת הבדיקה היה mg 52% מכאן שבעת התאונה ריכוז האלכוהול בדם היה גבוה יותר ולכאורה ניתן לומר כי אופן נהיגתו היה מושפע גם מנתון זה.

מסוכנותו של המשיב נלמדת ממעשיו ובנהיגתו גילה המשיב דעתו כי הוא מסוכן לציבור ולמשתמשים בדרך.
המשיב הודה בחקירתו כי ברח מהשוטרים מחשש שייתפס מאחר ורישיון הנהיגה שלו לא היה בתוקף. על מנת למלט עצמו הוא לא חס על ביטחונם וחייהם של אחרים, לרבות על חייה של בת זוגו שישבה לידו במהלך הנהיגה. קדושת החיים היא ככל הנראה ממנו והלאה. נהיגתו מלמדת על המסוכנות הגבוהה הטמונה בו. רק בדרך נס לא קופחו חיי אדם נוספים לרבות יושבי המכונית שבאה ממול והייתה מעורבת בתאונה.

להשקפתי מסוכנותו של המשיב זועקת בחומרתה וספק אם ניתן לאיינה בחלופת מעצר. לפיכך אני סבורה כי בנסיבותיו של תיק זה, כפי שפורטו ניתן להורות על מעצרו של המשיב גם מבלי שיתקבל תסקיר מעצר בעניינו. לא נעלם ממני כי בת זוגו של המשיב קיפחה את חייה בתאונה ואין לי ספק שהמשיב מתייסר בגין כך.
מסוכנותו של המשיב מתעצמת גם נוכח עברו הפלילי. בעברו גם הרשעות בעבירות של נהיגה בשכרות, אי ציות להוראות שוטר והפרת הוראה חוקית. לא אוכל להתעלם מכך שהמשיב רק בן 25 והרשעותיו הקודמות מצביעות לכאורה על אורח חיים עברייני.
המשיב נשאל בחקירתו מדוע נהג אם ידע שאין לו רישיון נהיגה ועל כך השיב, "לא יודע משהו דחף אותי לנהוג". אמירה זו מלמדת כי המשיב פועל מתוך דחפים ולא מתוך שיקול דעת.

בסופו של יום, נוכח ההחלטות שהוצגו לעיוני, בהם הורה בית המשפט העליון על שחרור למעצר בית בנסיבות דומות לתיק זה (בש"פ 8708/06 מ"י נ' שמואל כדור, פורסם בנבו) אני מפנה עניינו של המשיב לשירות המבחן שיגיש חוות דעת בעניינו של המשיב.
אין בהפנייתו של המשיב לשירות המבחן כדי לטפח ציפיות במשיב לגבי השחרור וכדי לשנות עמדתי העקרונית לגבי בקשת המעצר.

תסקיר המעצר יוגש לישיבה ביום 14.7.2010 שעה 13:30.
תשומת ליבו של שירות המבחן מופנית לכך שהמשיב עצור בכלא ניצן.
המשיב יובא באמצעות שב"ס.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' תמוז תש"ע, 21/06/2010 במעמד הצדדים.
קלרה רג'יניאנו, שופטת

הוקלד על ידי: רינת מימוני
10
בית המשפט המחוזי מרכז
מ"ת 49032-05-10 מדינת ישראל
נ' דנינו לוי(עציר)
21 יוני 2010








מת בית משפט מחוזי 49032-05/10 מדינת ישראל נ' חגי בן מקסים לוי (פורסם ב-ֽ 21/06/2010)