פסקי דין על גנאדי רוזנזפט | פסקי דין על יעקב אדרי

190/09 תק     27/06/2010




תק 190/09 גנאדי רוזנזפט נ' יעקב אדרי




11



11
בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



27 ביוני 2010

ת"ק 190-09 רוזנזפט נ' אדרי






בפני

כב' השופט
אור אדם

התובע:
גנאדי רוזנזפט


נגד

הנתבע:
יעקב אדרי




פסק דין


התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבע, בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים מיום 20.9.08 בצומת אשקלון.
לטענת התובע, הוא נסע במסלול הימני, והתקרב לצומת אשקלון מדרום, כשהאור הירוק ברמזור החל להבהב. בשלב זה עצר התובע את רכבו, אולם הנתבע שנסע מאחוריו, פגע ברכבו מאחור בפינה השמאלית מאחור, כשניסה לעקוף אותו, חצה את הצומת והמתין לאחריה.
לטענת הנתבע, הוא נסע אמנם אחרי רכבו של התובע, אולם בהתקרבם אל הצומת, וכאשר האור ברמזור עדיין ירוק, התובע לפתע סטה מהנתיב הימני אל הנתיב האמצעי, ולכן פגע בו הנתבע, שסטה אף הוא שמאלה בנסיון למנוע או לצמצם את הפגיעה.
הדיון החל בפני
כב' השופט בן-דור, והמשיך, בהסכמת הצדדים, בפני
.
התובע הציג תמונות של רכבו מייד לאחר התאונה. מהתמונות ת/1 ו- ת/3 עולה כי רכבו של התובע ניצב בנתיב הימני, כפי עדותו, כשהוא פונה ישר קדימה ולא בסטייה, ועובר במעט את קו העצירה, לדברי התובע, עקב הדיפת רכבו בעת הפגיעה. התמונות מחזקות את גרסת התובע.
הנתבע ניסה להסביר כי הפגיעה של בפינה של רכב התובע, הדפה ו"ישרה" את רכב התובע. לא מצאתי לנכון לקבל טענה זו. לגרסת הנתבע מדובר בסטיה חדה שמאלה של התובע, שנדחף לפניו בנתיב האמצעי. בנסיבות אלה, גם מכה בפינה לא היתה "מיישרת" את הרכב של התובע חזרה לנתיב הימני, כשפניו ישרות קדימה.
מנגד, התמונה ת/2 היא צילום רכבו של הנתבע, ובו ניכרת הפגיעה בקדמת רכבו בצד הימני, שנראית כמעיכה של פגיעה חזית-אחור בפינת רכבו של התובע. סטיה חדה שמאלה של התובע, לא היתה מביאה לפגיעה במיקום כזה.
לא זו אף זו - גרסתו של הנתבע גם עברה שינוי המקשה על קבלתה, באשר לנתיב בו נסע הנתבע בסמוך לפני התאונה:

בהודעה הראשונה למבטחת טען הנתבע: "נסעתי בכביש בעל 3 נתיבים. מימיני נסע צד ג'. אני נסעתי בנתיב האמצעי. צד ג' חתך את נתיב נסיעתי בכדי להגיע לנתיב השמאלי ביותר..." (ר' נ/2).

בעדותו בדיון הראשון העיד: "אני נסעתי בנתיב האמצעי, התובע נסע בנתיב הימני, ולפתע נתן בלימה והדליק וינקר וסטה לכיוון המסלול שלי..." (ע' 3 ש' 29-30).

לעומת גירסה זאת, בבית המשפט בדיון השני העיד הנתבע: "...אני נסעתי בנתיב מאחוריו, הנתיב הראשון מימין, אני ראיתי שהוא עצר, פניתי לנתיב השמאלי, וראיתי שאיך שאני פונה הוא חותך ממש את הכביש..." (ע' 8 ש' 17-18 לפרוטוקול).

גם אשת הנתבע העידה: "נסענו בנתיב הימני אחרי התובע, ופתאום הוא בלם וסטה שמאלה..." (ע' 9 ש' 20 לפרוטוקול).
שינוי גרסאות זה, אם נסע התובע אחרי הנתבע או במקביל אליו, הוא בעייתי. גם טענת הנתבע בדיון השני, כי התובע עצר, ולכן פנה הנתבע לנתיב השמאלי, היא טענה חדשה, כבושה ובעייתית: אם אכן נסע הנתבע בנתיב הימני אחרי רכבו של התובע, כפי שהעידו בדיון ביום 24.6.10 גם הנתבע וגם רעייתו, ולפתע סטה התובע שמאלה, אין שום הגיון שהנתבע יסטה אחריו.
אין גם הגיון בטענת הנתבע, כאילו התובע ביקש פתאום, ממש ברגע האחרון, לעבור מהנתיב הימני ביותר לנתיב הפניה שמאלה שהוא הנתיב השמאלי ביותר. אכן, אשת הנתבע העידה, כי אשת התובע אמרה מייד לאחר התאונה, כי היתה טעות והם היו צריכים לפנות שמאלה. אשת התובע העידה כי לא אמרה זאת באופן הזה, אלא רק אמרה "טעיתי" כי היתה מבולבלת. התרשמתי כי באותו שלב מדובר היה בצעקות הדדיות, שקשה היה לדלות מהן גרסה מסודרת, שיהיה בה כדי להפוך את הממצאים הברורים המטילים את האשם לתאונה על הנתבע דווקא.
הנתבע הגיש עוד צילומים של סימני בלימה על הכביש, שלדבריו הם מרכבו. ללא חוות דעת מומחה, קשה לשייך את הסימנים לרכב מסויים דווקא או להסיק מהם לגבי התאונה. מכל מקום, הסימנים הם במרכז הנתיב האמצעי, עם סטיה מימין לשמאל. אם סימני הבלימה נוצרו אכן ע"י רכבו של הנתבע, הרי שמדובר לפי כל העדויות בגלגל השמאלי של רכבו, ובנסיבות אלה ייתכן שהחלק הימני של רכבו היה עדיין בנתיב הימני בו ניצב רכב התובע.
כל נהג מכיר את המצב בו כאשר האור הירוק ברמזור מהבהב, והנהג הראשון עוצר, נעשה נסיון ע"י נהגים מאחור, לעבור נתיב כדי להספיק ולחצות את הצומת לפני שהרמזור יהפוך אדום. הסבר הגיוני זה, אשר תואם את גרסת התובע, הוא שכאשר הבהב האור הירוק ברמזור, החליט התובע לעצור, ואילו הנתבע שמאחריו, ביקש בכל זאת להספיק ו"לגנוב" את האור הירוק ברמזור. לנוכח עצירת הרכב ע"י התובע, סטה הנתבע כנראה שמאלה ככל שיכול היה, אולם עקב הקרבה לרכב התובע, פגע בכל זאת בפינה השמאלית אחורית ברכב התובע.
סיכומו של דבר, מכלל העדויות שבאו לפני השתכנעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע.
בהתאם לדו"ח שמאי, הנזק לרכב התובע עומד על 3,523 ₪, ועלות שכ"ט השמאי על 462 ₪ נוספים, כך שסך הנזק הישיר הוא 3,985 ₪. לא הוכחו בפני
נזקים חריגים נוספים.

אשר על כן, ישלם הנתבע לתובע סך של 3,985 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 2.2.09 ועד ליום התשלום המלא בפועל, וזאת בצירוף סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 300 ₪ נוספים.
המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.
בקשת רשות לערער ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
ניתן היום,
טו' בתמוז תש"ע, 27 יוני 2010, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 190/09 גנאדי רוזנזפט נ' יעקב אדרי (פורסם ב-ֽ 27/06/2010)