פסקי דין על נתנאל זיקרי

1086/09 פח     29/06/2010




פח 1086/09 מדינת ישראל נ' נתנאל זיקרי






בפני

כב' השופטת אבידע
– אב"ד

כב' השופטת סלוטקי
כב' השופטת ברנט
בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נגד

נתנאל זיקרי
(עציר)
הנאשם
נוכחים: ב"כ המאשימה עו"ד
הנאשם וב"כ עו"ד
גזר דין
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה שיוחסה לו בכתב באישום המתוקן, עבירה של סיוע לניסיון רצח, עבירה לפי סעיף 305 בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון, לפיו יוחסה לנאשם בכתב האישום המתוקן העבירה הנ"ל, חלף העבירות והאישומים שיוחסו לו בכתב האישום המקורי.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

2. העובדות המקימות את העבירה בה הורשע הנאשם הן כדלהלן :
בתאריך 12.4.2009 בשעה 21:00 לערך, נהג הנאשם בקטנוע, כאשר מאחוריו יושב אדם אחר, הנאשם והאחר חבשו קסדות והאחר החזיק באקדח שלא כדין.

בזמן הנ"ל, הנאשם והשותף הסתובבו באילת בחיפושים אחר מוני חזן. הם איתרו אותו נכנס לרכב בו נהגה זוהרה סויסה. הנאשם והאחר נסעו אחר הרכב.
זוהרה הגיעה לכיכר והאטה את מהירות נסיעתה, אז הנאשם והאחר עקפו את הרכב וכשהגיעו במקביל לחלון הנוסע, שלף האחר את האקדח וירה במוני חזן ובזוהרה כשש יריות, כשכוונת האחר היתה לגרום למותו של מוני חזן. הקליעים פגעו בראשו, בחזהו ובגבו של מוני חזן.

הנאשם והאחר נמלטו מהמקום. במהלך ההימלטות נעצר הקטנוע הגנוב והנאשם הניעו באמצעות חיבור חוטי חשמל. הנאשם והאחר נטשו את הקטנוע מוסתר במתחם בטון שבחניה.

מוני חזן אושפז בבית חולים במצב קשה, כשהוא מורדם, משותק ומונשם, וסובל מפצעי ירי בראש, בבית החזה ובעמוד השדרה הצווארי. מוני הועבר לבית חולים אחר ונותח. במהלך האשפוז חזר מוני והניע את גפיו התחתונות ונגמל מהנשמה. מוני הועבר בתאריך 13.5.09 לשיקום בבית לוינשטיין ושוחרר בתאריך 2.6.09.

במעשיו אלו הנאשם הוביל את האחר בקטנוע, מילט אותו מהמקום וסייע לניסיון לגרום למותו של מוני חזן.

3. מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם רווק, בן 20.
משפחת המוצא מונה שישה ילדים, כשהנאשם הוא השני בסדר הלידה. אביו עובד בנמל אילת ואמו טבחית, סובלת ממחלה קשה. אחיו תוארו כבעלי תפקוד תקין.

הנאשם סיים 10 שנות לימוד ומאז נמצא ללא מסגרת לימודית או תעסוקתית. לדבריו, מגיל צעיר התקשה להסתגל למסגרות לימוד בשל בעיות התנהגות וקושי להתמודד עם סמכות וגבולות. לאחר עזיבתו את הלימודים החל לעבוד בעבודת שליחויות על גבי קטנוע לצד התחברותו לחברה שולית וצריכת סמים.
להתרשמות קצינת המבחן, התנהלות זו העצימה את קשיי השתלבותו התקינה בחברה בעוד הוא מגיע לתחושת השתייכות וערך בחברה שולית.

הנאשם שוחרר מגיוס לצבא. הוא ייחס זאת לתאונת דרכים שעבר.

הנאשם מיעט לשתף בפרטים אודות עברו ומעורבותו הפלילית. הוא התקשה להתייחס למערך היחסים המשפחתי, למקומו בו ולהיעדר גורמי תמיכה.
מהמידע שמסר התרשמה קצינת המבחן כי מדובר בבחור בעל הערכה עצמית נמוכה. לדבריו, בני משפחתו לא היו ערים להתנהלותו השולית והוא הצליח להציג בפני
הם חזות מתפקדת.

ביחס למעורבותו הפלילית התרשמה קצינת המבחן ממעורבות וסיכון לעבריינות, דבר המתבטא בערכים של נאמנות לעולם העברייני וקושי של הנאשם בהיפרדות מהם.

ביחס למעשה העבירה, הנאשם הודה בביצועה. הוא תיאר כיצד סייע לאחר בעת שרכב על הקטנוע להתנקש בחיי אדם.
בהתייחסותו לעבירה, התרשמה קצינת המבחן כי הנאשם מרוכז בעצמו ובמצוקתו הקשורה להליך הפלילי. מבחינת רגשית אינו מבטא אמפטיה לנפגע ולמצבו ונראה כי יכולתו של הנאשם לגלות תובנה ביחס למניעים האישיותיים וההתנהגותיים הקשורים בו ואשר הובילוהו לביצוע העבירה, מוגבלת.
עוד התרשמה קצינת המבחן, כי הנאשם אינו משקיע מחשבה מעמיקה בהתנהגותו. הנאשם התמקד בכך שהוא נשלט על ידי האחר ופעל על פי דרישתו. הנאשם שב וחזר על חלקו בעבירה שהתמקד בהסעה בלבד ולא בירי.
התייחסויותיו אלו, להערכת קצינת המבחן, הן ביטוי לתפיסתו המצמצמת את חומרת העבירה ואת אחריותו לתוצאותיה.

המדובר בנאשם שהינו בחור צעיר, אשר יתכן וההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבורו, אולם למול זה קיים טשטוש של החלקים הבעייתיים בהתנהגותו, קושי שלו לראות עצמו כשותף לפגיעה באחר ולהעריך ולבקר את התנהגותו. כל אלה מהווים גורם סיכון משמעותי להישנות התנהגות פורצת גבולות.
כמו כן, פרק הזמן בו שוהה הנאשם במעצר, לא הביא לעריכת שינוי בתפיסתו העצמית, של אדם לא פוגעני.

הנאשם אינו רואה צורך בכל התערבות טיפולית בעניינו ולכן סבורה קצינת המבחן כי יש מקום לענישה מוחשית.

4. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש עמד על נסיבות ביצוע העבירה, כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן. זהותו של האחר לא ידועה.
לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם, למרות גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה, ביצע עבירה חמורה ובעלת נורמות עברייניות והוא אדם מסוכן. הנאשם והאחר חיפשו אחר הקורבן, עקבו אחריו ולא חדלו ממעשיהם, למרות שברכב היתה אישה שלא היתה המטרה. לדבריו, הנאשם ביצע את חלקו בצורה מושלמת, הוא הביא את היורה לביצוע הירי והעובדה שהנפגע לא מת אינה תלויה בנאשם.

ב"כ המאשימה הפנה לתסקיר שירות המבחן ממנו אפשר ללמוד על אופיו של הנאשם. שירות המבחן התרשם ממעורבות וסיכון לעבריינות. מדובר בנאשם שצורך סמים, שאינו מגלה אמפטיה לקורבן, בעל תפיסה מצמצמת אחריות ושירות המבחן קובע כי קיים סיכון משמעותי להישנות התנהגות פורצת גבולות וכי לא חל שינוי של ממש בנאשם והוא אף מעוניין לשמר את מקומו בעולם העברייני. שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו.

ב"כ המאשימה עמד על כך כי מדובר בנאשם אשר אינו עובר הליך טיפולי, יש להרחיקו מהחברה ולגזור עליו את העונש המקסימאלי ובכך גם להעביר מסר לאחרים שהתנהגות כזו מסוכנת, ועונש מרתיע בצידה.
ב"כ המאשימה ביקש גם להשית על הנאשם עונש מאסר על תנאי משמעותי.

5. ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש עמד על כך כי בקשת המאשימה לגזור על הנאשם עונש מקסימאלי מתעלמת מהעובדה כי כתב האישום תוקן ביחס לנאשם.
ב"כ הנאשם עמד על כך כי חלקו של הנאשם הוא בכך שהוא זה שהסיע את היורה למקום ביצוע העבירה, כשהוא אינו חלק מאותה תוכנית לפגוע במוני חזן. היורה הוא זה שכיוון את הנאשם למקום בו נמצא הנפגע והוא פעל כמצוותו של אותו יורה.
לדבריו, אין מדובר בכך שהנאשם והאחר סיכמו ביניהם כי האחר ירצח את מוני, אלא שהנאשם הסכים להסיע את האחר ולסייע לו בכך, כשהוא יודע שהאחר מתכוון לפגוע במוני חזן באמצעות אקדח.

ב"כ הנאשם עמד על רקעו המשפחתי הבעייתי של הנאשם, שהוא בן להורים גרושים, אמו חולה במחלה קשה ויש לו חיי דלות. לדבריו, בנסיבות אלה לא קשה לגרור נער, שעוד לא מלאו לו 19 בעת ביצוע העבירה, כדי לבצע סוג כזה של שליחות.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן ותהה כיצד נאמר בו שהנאשם לא רצה להשתתף בתוכנית טיפולית, כששירות המבחן עצמו טען שהנאשם נעדר כוחות נפש.

ב"כ הנאשם עמד על כך כי מדובר בנאשם צעיר, שעברו הפלילי מסתכם בהרשעה אחת. לדבריו, אין להקל ראש בעבירה אותה ביצע העבירה, אולם, לטענתו, הנאשם לא צריך לקבל את העונש של היורה, הוא לא צריך ליטול אחריות על הפגיעה במוני או בחברתו, כאשר הוא לא מכיר את היורה או את הקורבן מוני חזן, הוא היה השליח וזה כל תפקידו.

ב"כ הנאשם הגיש פסיקה לעניין דינו של המסייע.

ב"כ הנאשם טען כי מדובר בנאשם בן 19, שיש לתת לו הזדמנות להוכיח שאינו רוצה להיות עבריין.

6. הנאשם גם הוא ביקש לומר את דברו בפני
נו. הנאשם הביע צער על מעשיו. לדבריו, לא ידע ולא תיאר לעצמו שהדברים יגיעו לאן שהגיעו.

7. העבירה בה הורשע הנאשם ונסיבות ביצועה הן חמורות, גם בהתחשב בכך שהנאשם אך סייע לאחר לנסות לרצוח אדם בשם מוני חזן, בכך שהסיעו על קטנוע והשניים עקבו אחר הרכב בו נמצא מוני חזן ובהתקרבם לרכב, ירה האחר מספר יריות לעבר מוני ופגע בו.
הנאשם ידע את מטרת ההסעה של האחר, היינו לרצוח את מוני חזן.

בדרך נס לא הסתיים האירוע הנדון בקיפוח חיים.

בשנים האחרונות אנו עדים לעליית מדרגה מדאיגה ביותר של שימוש באמצעים וכלי נשק מסוכנים המוחזקים שלא כדין, על ידי קבוצות עבריינים שאינן בוחלות בכל דרך ואמצעי כדי לפגוע ביריביהם, גם תוך סיכון חייהם של אזרחים תמימים וכבר היו דברים.

המדובר בתופעת אלימות חמורה ביותר שאין להשלים עימה ובית המשפט נדרש להילחם בתופעה זו ובשמירה על הערך של קדושת חיי אדם, באמצעות מדיניות ענישה מחמירה.

"האינטרס הציבורי מחייב, כי נורמות התנהגות אשר כאלה ל"חיסול חשבונות" ייעקרו מנוף חיינו, וכי האשמים לא יינקו מעונש." (ע"פ 417/87, מדינת ישראל
נ' אברהם אלבז, פ"ד מב(4), 385 ,עמ' 392-393).

"עד כמה הפכה האלימות לתופעה נפוצה ומדאיגה בחברתנו. ברם, תופעה זו יש למדר וכפי שכבר נאמר על-ידי בית-משפט זה, הגיעה השעה להחמיר בענישתם של עבריינים בתחום זה ויפה שעה אחת קודם. החומרה היתרה שמעשי אלימות אכזריים כגון אלה, שהעבריין מבצע אותם במו ידיו, תוך שימוש בסכין, מחייבת את בתי המשפט להקשות את ליבם ולדחות נימוקים הנשקלים לזכותו של הנאשם בעבירות אחרות. מי שנוטל סכין בידיו ונועץ אותו בגופו של הזולת מהווה סכנה לציבור ויש להחמיר בענישתו."(ע"פ 523/05, ויאם סלמה נ' מדינת ישראל
, תק-על 2005(4), 3909 ,עמ' 3910).

דברים אלה נאמרו בהקשר של תופעת הסכינאות ואולם הגיונם של דברים אלה יפה גם לעניין השימוש בכלי נשק אחר.

תפקידו של הנאשם, כטענת הסנגור, התמצה אך בכך שהסיע את האחר ותו לא, כשהאחרון הוא זה שהתכוון לפגוע במוני חזן.
אלא שמעורבות הנאשם בעבירה רבה יותר, הוא לא הסתפק בהסעת האחר למקום ביצוע העבירה ולאחר שעקבו אחר הקורבן, נכח בעת הירי בו ולאחר הירי, נמלטו הנאשם והאחר מזירת העבירה והחביאו לאחר מכן את הקטנוע.

כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם מתקשה לערוך בחינה פנימית בנוגע לחלקים הבעייתיים באישיותו ובהתנהגותו, הוא מרוכז בעצמו, מתקשה להביע אמפטיה לנפגע ולראות את חלקו בביצוע העבירה ואת אחריותו לתוצאותיה הקשות.
הנאשם התחבר לחברה שולית, הפנים דפוסים עברייניים ומערכת ערכים של נאמנות לעולם העברייני, דבר שמקשה עליו להתנתק מחברה זו ולערוך שינוי אמיתי ומשמעותי בחייו.
הנאשם אינו מביע כל נזקקות להליך טיפולי, על כן לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו ואף המליץ על הטלת ענישה מוחשית.

באשר לפסיקה שהובאה מטעם הסנגוריה, הרי שיש לאבחנה מהמקרה דנן.

ביחס לתפ"ח 1154/02, המדובר בשני נאשמים אחים, כאשר הנאשם 2 הורשע, בין היתר, בעבירה של סיוע לניסיון רצח. שם היה מדובר בהסדר טיעון לעניין העונש ולפיו המאשימה עתרה לעונש של שנתיים מאסר בפועל והסנגוריה עתרה לעונש מאסר שלא יפחת משנה וחצי.
הנאשם 2 שם נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל.

ביחס לתפ"ח 713/04, הרי שהנאשם 2 שם הורשע גם הוא בעבירה של סיוע לניסיון רצח. אולם נסיבות המקרה שונות לקולא מאוד מהנסיבות שבענייננו, שכן בעת שליפת האקדח על ידי המבצע העיקרי, נמלט הנאשם 2 מהמקום ועל כן ראה בית המשפט בעניינו את מעורבותו במזימה העבריינית כמשנית ועקיפה ודן אותו, בין היתר, לשתי שנות מאסר בפועל.

בע"פ 6095/08 המדובר היה בניסיון לשידול לרצח שלא צלח.
המערער שם פנה לאדם המוכר לו וביקש את עזרתו לרצוח מי שהיה אחראי למותו של אחיו וכן סוכם עם אדם שנחזה בעיניו כרוצח שכיר, לשלם לו סכום כסף תמורת ביצוע הרצח.
מזימה זו כשלה בשל העובדה ש"הרוצח השכיר" היה שוטר והמערער נעצר. הנסיבות בעניינו שונות וחמורות יותר, שכן הקורבן נפצע קשה.

לזכות הנאשם שקלנו את גילו הצעיר, את הודאתו אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, את נסיבות חייו, כעולה מטיעוני הסנגור לעונש, ואת הצער אותו הביע הנאשם בפני
נו.

עוד שקלנו את העובדה כי קודם לביצוע העבירה הנדונה לא הורשע הנאשם בפלילים. הרשעתו היחידה מאוחרת יותר.

8. לפיכך ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו דנות את הנאשם לעונשים הבאים :
א. אנו דנות את הנאשם ל- 5 שנות מאסר בפועל, מיום מעצרו 10.5.2009.
ב. אנו דנות את הנאשם ל- 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה מסוג פשע.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.
ניתן היום, י"ז תמוז תש"ע, 29 יוני 2010, במעמד הצדדים.

_______________ __________________ _____________
ר. אבידע
– אב"ד ח. סלוטקי
– שופטת מ. ברנט
- שופטת
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 1086-09 מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' זיקרי

29 יוני 2010








פח בית משפט מחוזי 1086/09 מדינת ישראל נ' נתנאל זיקרי (פורסם ב-ֽ 29/06/2010)