פסקי דין על רכבת ישראל בע"מ | פסקי דין על שמואל אביטל | פסקי דין על פנינה אביטל |

3414-01/10 הפ     04/07/2010




הפ 3414-01/10 רכבת ישראל בע"מ נ' שמואל אביטל, פנינה אביטל








בית משפט השלום בכפר סבא



4 יולי 2010

ה"פ 3414-01-10 רכבת ישראל בע"מ
נ' אביטל ואח'






בפני

כב' השופטת
מירב בן-ארי


המבקשת:

רכבת ישראל בע"מ


נגד


המשיבים:

1.שמואל אביטל
2.פנינה אביטל




פסק דין



1.
בפני
בקשה ליתן צו הצהרתי לפיו המבקשת רשאית לתפוס חזקה מיידית במקרקעין בשטח של 39 מ"ר, הידועים כחלק מחלקה 52 בגוף 4344 ברח' תל חי 9 (גן חק"ל) ברמלה (להלן: "המקרקעין") וכן ליתן צו האוסר על המשיבים ו/או על מי מטעמם להפריע ו/או למנוע מהמבקשת ו/או ממי מטעמה לתפוס חזקה במקרקעין ולבצע בהם עבודות.

2.
המבקשת היא תאגיד סטטוטורי שהוסמך לתכנן, לפתח, להחזיק ולתפעל את מסילות הברזל במדינה.


המשיבים מפעילים עסק בחלק מהמקרקעין. לפי הנסח שצורף לתובענה, הבעלים של המקרקעין הוא רשות הפיתוח.

3.
המבקשת שקדה על תכנון תוכנית תת"ל 9/3 (להלן: "התוכנית").


מדובר בתוכנית הכוללת הכפלת תוואי מסילת הברזל שבין לוד לבאר שבע וכן שיפור התוואי, וזאת כדי להגביר את מהירות הרכבת ולהתאימה למערכת היסעים מודרנית.

4.
התוכנית הופקדה ביום 25.6.04 בוועדה לתשתיות לאומיות.


ביום 23.8.04 החליטה הוועדה לאשר את התוכנית ולהעבירה לאישור הממשלה, וביום 28.11.04 ניתן לתוכנית אישור הממשלה.


התוכנית אושרה בוועדה הארצית לתכנון ובנייה לתשתיות לאומיות ביום 22.9.04.

5.
המשיבים התנגדו לתוכנית, והתנגדותם נדחתה בוועדה לתשתיות לאומיות בתאריך 16.8.04 (נספח ח' לתובענה).


המשיבים לא פנו בכל עתירה נוספת כנגד הצו או כנגד התוכנית.

6.
יום אחד עובר להפקדת התוכנית, בתאריך 24.6.04, הופקעו המקרקעין על בסיס צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), מסילת הברזל נען ב"ש (להלן: "הצו"), שהוצא מכוח סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: "פקודת הדרכים").

7.
טוענים המשיבים כי אין תוקף לצו שניתן בטרם אושרה התוכנית.


אף שלפי לשון פקודת הדרכים, אין הוראה המחייבת השלמת הליכי התכנון בטרם תבוצע ההפקעה, כבר קבע ביהמ"ש העליון כי ביצוע ההפקעה בטרם השלמת הליכי התכנון כפוף להוראות המשפט המנהלי בדבר סבירות ומידתיות.

ע"א 1528/05 רשות הנמלים והרכבות – רכבת ישראל נ' אביגדורוב (להלן: "הלכת אביגדורוב").


באותו עניין נקבע כי אין בעובדה שאישור תוכנית המתאר נעשה לאחר מועד ההפקעה כדי לבטל את מעשה ההפקעה. נקבע כי כאשר מדובר בהפקעה שנעשתה לצורך פרויקט רחב היקף, בעל חשיבות לאומית ולטובת ציבור גדול, יש הצדקה לקיומם של הליכי התכנון במקביל להפקעה:

"חשיבותה של התכלית לשמה הופקעו המקרקעין, בשים לב להיקף הפרויקט המחייב הפקעת שטחים רבים בהם עתיד לעבור תוואי הרכבת, עשויה להצדיק קיומם של הליכי התכנון במקביל להליך ההפקעה. בקיצור וזירוז ההליכים בדרך זו יש למעשה תועלת רבה מנקודת מבטו של הכלל".

8.
הפרויקט הנדון עניינו פיתוח מערכת היסעים משוכללת, מודרנית ומהירה יותר לדרום הארץ, מערכת שהינה חיונית לתושבי דרום הארץ ולפיתוח האזור. מדובר, אם כן, בפרויקט לאומי בעל חשיבות רבה לכלל הציבור בארץ.

9.
בנסיבות המקרה דנן, מתקיימים, אם כן, התנאים שנקבעו בהלכת אביגדורוב. כאן, כמו שם, אושרה התוכנית, ואף בתוך זמן קצר ביותר לאחר מעשה ההפקעה.

10.
לטענת המשיבים, לפיה יש לפסול את הצו לאור הוראת סעיף 277 ז' לחוק התכנון, ניתן מענה ברור בהלכת אביגדורוב, לפיה כאשר ההפקעה נעשתה לאחר כניסתו של חוק התכנון לתוקף (וכך הוא המצב בענייננו), אין כל תחולה לסעיף זה.

11.
טוענים המשיבים כי התוכנית כלל אינה בגדר תוכנית דרך או מפורטת ועל כן אינה יכולה להוות בסיס להפקעה.


עוד טוענים המשיבים כי במועד ההפקעה לא היה תשריט מפורט.


נועם חממי, המצהיר מטעם המבקשת נחקר, ובחקירתו ציין כי בשנת 2004 היה תשריט מפורט (שאותו ראה), שלא צורף לבקשה הנוכחית שכן הוכן תשריט עדכני.


ממסמך מש/1 עולה כי בשנת 2007 היתה תוכנית להפקיע את כל שטח המוסך, ואולם לפי עדותו של חממי הפקעה זו הוקפאה, למעט הפקעת שטח המקרקעין נשוא תובענה זו.


באשר לתשריט ההפקעה:


תשריט ההפקעה הסטטוטורי צורף כנספח ד2 לתובענה.


המשיבים לא הראו כל בסיס בדין או בפסיקה לכך שתשריט ההפקעה יהיה בקנה מידה של 1:250. יתרה מכך, המשיבים הגישו התנגדות לתוכנית, ומכאן שידעו כי ההפקעה רלבנטית לשטח שבהחזקתם.


בנוסף, בחקירתו של המשיב אישר המשיב את נכונות האמור בסעיף 5 למכתבה של המבקשת מיום 19.5.08. באותו מועד נרשם כי במסגרת פגישות שנערכו בין המבקשת לבין המשיב, נמסרה למשיב מפה מפורטת של ההפקעה, בקנה מידה של 1:250, לרבות סימון תוואי ההפרדה המפלסית המתוכננת וגבולות ההפקעה. המשמעות היא שעוד לפני אותו מועד קיבל המשיב מפה כאמור.


באשר לתוכנית:


בהתאם לסעיף 76 ב (א) לחוק התכנון והבניה:


"תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה"


לוועדה לתשתיות לאומיות הוקנו כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית בענייני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות, כפי שהינה התוכנית שבענייננו (סע' 6 ב (א) לחוק התכנון והבניה).


הפררוגטיבה לבחור את הדרך לקידומה של תוכנית מבין כמה דרכים אפשריות לפי החוק, נתונה לרשות המתכננת (עת"מ (ת"א) 1180/02 אורנה פרידמן ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה ואח' ניתן ביום 8.8.04).



מכל מקום לפי 76 ב (ב) לחוק התכנון והבניה:


"תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה".


עיון בתוכנית (נספח ב1 לתובענה) מעלה כי מדובר ב:

"תוכנית מתאר ארצית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת שינוי לתוכנית מתאר ארצית מס' 31/א/19"


בהמשך, ניתן לראות כי התוכנית כוללת תשריטים בקנה מידה של 1:2,500 וכמו כן פירוט מבנים להריסה.


כלומר: התוכנית עומדת בדרישות הדין כתוכנית המקימה תשתית לצו שהוצא.



11.
המשיבים טענו כי לא נוהל עמם מו"מ לפיצויים.


חממי העיד כי משא ומתן כזה כן נוהל. המשא ומתן נוהל בקשר למחוברים המצויים במקרקעין בלבד (ולא לגבי שטח המקרקעין) משום שלא הוצגו מסמכים המאמתים זכות של המשיבים במקרקעין. לענין זה העיד חממי כי הועברה הצעה בנוגע לסכום שהמבקשת הציעה, שאינו שנוי במחלוקת.

עוד טענו המשיבים כי אין למבקשת פתרונות ממשיים לדרך התפיסה שהיא מורכבת, עקב
הציוד הרב הקיים במקום, לרבות תמוכות וחיבורים לחשמל.


העובדה כי מדובר בעסק פעיל אינה נוגעת לשאלת תפיסת החזקה. הליך זה עניינו בשאלה האם המבקשת זכאית לתפוס חזקה במקרקעין ולא בדרך הפינוי בפועל.


מכל מקום, חממי העיד כי מדובר במבנים יבילים, שניתן לפנותם בנקל, הציג פיתרון לתמוכות ואף ציין כי מבחינה טכנית כבר פינו שטחים עם מבנים מורכבים. כן ציין כי האפשרויות הטכניות אף התבררו בדרך של התייעצות עם בעלי מקצוע.

12.
מהבחינה העובדתית, עדותו של חממי סיפקה תשתית לכך שנוהל מו"מ עם המשיבים וכן כי מהבחינה הטכנית ניתן לפעול לפינוי המקרקעין.


באשר למשא ומתן, המשיב ניסה אמנם לטעון כי לא נוהל עמו כל משא ומתן, אלא שהמשיב עצמו הסכים כי הגיע לפגישה ביום 3.7.08, עם בא כוחו, וקשה להניח כי במועד פגישה זה לא ידע על מה מדובר, או לא נוהל משא ומתן.


מכל מקום, מהבחינה המשפטית מאחר שהצו תקף, הן לפי הוראות פקודת הדרכים והן מכוח הלכת אביגדורוב הנ"ל, הרי כל הטענות הנוגעות לזכותם של הנתבעים במקרקעין, זכאותם לפיצויים ושיעורם – אינן רלבנטיות להליך זה. הליך זה עניינו יישום הצו, המקנה – לפי הוראות פקודת הדרכים – זכות למסירת חזקה מיידית לתובעת במקרקעין. מעת שאושרה התוכנית, הרי היא בבחינת דין תכנון סופי ומחייב.


לנושא ההפליה, מאחר שאין בית משפט זה עוסק בשאלת גובה פיצויי ההפקעה, הרי אין לטענה זו דבר וחצי דבר עם התובענה. המבקשת רשאית לתפוס חזקה. מובן, כי כאשר תידון שאלת גובה פיצויי ההפקעה, בבית המשפט המוסמך, יוכלו המשיבים להעלות כל טענה הנוגעת לגובה פיצויי ההפקעה, בשים לב לפיצויים שניתנו לשכניהם. זאת, אף מבלי להיכנס לגופן של טענות המבקשת בענין, כמו הטענה כי אין להשוות בין ההפקעה כאן, שהיא של אחוזים בודדים מהשטח, אל מול ההפקעות האחרות שבוצעו באזור, שהיו על מלוא השטח של המחזיקים.

12.
אף לטענת השיהוי אין מקום.


מדובר בהפקעה ופינוי, ואיני רואה פגם בעובדה כי המבקשת לא ביקשה את פינויים המיידי של המשיבים כל עוד לא נדרשה לשטח, או כי ביקשה למצות את הליכי המשא ומתן עימם בטרם נקיטת צעד קיצוני של תפיסת חזקה ללא הסכמתם של המשיבים.

סיכום

13.
אני דוחה את טענות המשיבים כנגד התובענה.

14.
אני מקבלת את התובענה. ניתן בזה צו המצהיר כי המבקשת רשאית לתפוס חזקה מיידית במקרקעין בשטח 39 מ"ר הידועים כחלק מחלקה 52 בגוש 4344 ברחוב תל חי 9 בעיר רמלה, כפי שסומנו בתשריט נספח א' לתובענה. כן ניתן צו האוסר על המשיבים ו/או מי מטעמם להפריע ו/או למנוע מהמבקשת ו/או מי מטעמה לתפוס חזקה במקרקעין ולבצע בהם עבודות הכפלה ושיפור תוואי המסילה.

15.
המשיבים יישאו בהוצאות המבקשת וכן בשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום,
כ"ב תמוז תש"ע, 4 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














הפ בית משפט שלום 3414-01/10 רכבת ישראל בע"מ נ' שמואל אביטל, פנינה אביטל (פורסם ב-ֽ 04/07/2010)