פסקי דין על א.נוה ושות' משרד עורכי דין | פסקי דין על עו"ד אברהם נוה | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על רשות המיסים בישראל |

3724/10 דנא     05/07/2010




דנא 3724/10 א.נוה ושות' משרד עורכי דין, עו"ד אברהם נוה נ' מדינת ישראל, רשות המיסים בישראל




החלטה בתיק דנ"א 3724/10



בבית המשפט העליון


דנ"א 3724/10



בפני
:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין


המבקשים:

1. א.נוה ושות' משרד עורכי דין



2. עו"ד אברהם נוה



נ


ג


ד



המשיב:
מדינת ישראל
, רשות המיסים בישראל


בקשה לקיום דיון נוסף

בשם המבקשים:
עו"ד ליאור פיק


החלטה


1.
לפני בקשה לקיים דיון נוסף בע"א 4899/08
א. נוה ושות' משרד עורכי דין נ' רשות המיסים בישראל
(טרם פורסם, 28.4.2010), שניתן על-ידי כבוד השופטים
א' גרוניס

,
ס' ג'ובראן

ו
י' עמית

, במסגרתו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השאלה שמבוקש לקיים בה דיון נוסף היא אם העברת נכס מסוים שבוצעה פטורה ממס בהתאם להוראת סעיף 104א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן:
הפקודה

).

2.
המבקשת 1 היא שותפות, העוסקת בעריכת דין (להלן:
השותפות

), ונמצאת בבעלותו של המבקש 2 (להלן:
המבקש

). בשנת 2000 העביר המבקש נכס שהיה בבעלותו אל השותפות. בהסכם שנחתם בין השותפות למבקש (להלן:
הסכם ההעברה

), צוין שווי הנכס, אך סוכם כי ההעברה תעשה ללא תמורה. עם זאת, בסמוך למועד ההעברה הנפיקה השותפות למבקש שטר הון בעל מועד פירעון לא קבוע (להלן:
שטר ההון

). המבקש סבר כי עסקת ההעברה נכללת בגדרה של הוראת סעיף 104א לפקודה, אשר לפיה נישום שהעביר את מלוא זכויותיו בנכס לְחֶברה בתמורה ל"זכויות הקיימות באותה חברה" – פטור ממס. ואכן המשיב דיווח לרשויות מיסוי המקרקעין על ביצוע העסקה ועל היותה פטורה ממס. יצוין כי בדו"חות הכספיים של השותפות לשנים הרלוונטיות נרשם הנכס לפי שווי השוק במועד ההעברה, ולא לפי מחיר הנכס כפי שנקבע בהסכם ההעברה. עוד יצוין כי המשיב דיווח לפקיד השומה על העברת הנכס (להבדיל מהדיווח שהעביר לרשויות מיסוי המקרקעין) כשנתיים לאחר ביצוע העסקה, ובלא שהזכיר את שטר ההון שהונפק לו. כחמש שנים לאחר ביצוע העסקה, הודיעה המשיבה – רשות המסים – כי היא אינה מאשרת את הפטור בגין העברת הנכס, מן הטעם שלא נתמלאו התנאים הקבועים בסעיף 104א לפקודה, שכן העברת זכויות על פי סעיף 104א לפקודה יכולה להיעשות רק בדרך של הקצאת מניות. בעקבות זאת המירה השותפות את שטר ההון שהונפק במניות שהוקצו למבקש. השותפות והמבקש פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות למשיבה לאשר את העברת הנכס לפי הוראת סעיף 104א לפקודה.

3.
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה. נקבע, כי המועד בו דיווח המבקש לפקיד השומה על העסקה, עומד בניגוד להוראת סעיף 109ז לפקודה, לפיה "האמור בסעיפים 104א עד 104ג יחול רק אם מעביר הנכס הודיע לפקיד השומה תוך 30 יום ממועד העברת הנכס על העברתו". עוד נקבע שככלל אין הכרח שהקצאת הזכויות בחברה תעשה בדרך של הקצאת מניות דווקא. אלא שבמקרה זה – כשמדובר בהתחייבות לתשלום במועד עתידי לא ידוע, ומדובר בחברה שהיא בשליטתו המלאה של מעביר הנכס – שטר ההון אינו מקיים את התנאי הקבוע בהוראת סעיף 104א בדבר הקצאת "זכויות הקיימות באותה חברה". בית המשפט המשיך והתייחס לכך שעל פי ההסכם שבין הצדדים נעשתה העברה לכאורה ללא תמורה, אך הונפק כאמור שטר הון למבקש, לעובדה ששטר ההון לא נזכר בדיווח לפקיד השומה, וכן לכך שרישום הנכס בספרי המבקשת נעשה על פי שווי השוק ביום ההעברה ולא על פי שווי הנכס כפי שנקבע בהסכם ההעברה. נתונים אלה, כך נקבע, "מביאים כולם למסקנה כי המבקשים ניסו מצד אחד לקבל את הפטור על יסוד הוראת סעיף 104א – ומצד
שני ליהנות מיתרונות נוספים אשר אינם עומדים בקנה אחד עם מטרת הוראת הסעיף המקנה את הפטור".

4.
ב

פסק דין
תמציתי דחה בית המשפט העליון – פה אחד – את הערעור. נקבע כי המערערים לא פעלו בהתאם להוראות הקבועות בסעיפים 104 ואילך לפקודה. עוד ציין בית המשפט העליון כי "די לענייננו בכך שהרישומים בספריה של המערערת 1 [המבקשת 1] לגבי הנכס נשוא העסקה לא תאמו את דרישות הדין".

5.
המבקשים סבורים כי יש מקום לקיים דיון נוסף בפסק הדין. לטענתם פסק הדין מוסיף על התנאים הקבועים בסעיף 104א לפקודה, ובכך מצמצם את זכאותו של הנישום לפטור. צמצום זה, כך נטען, עומד בניגוד לכוונת המחוקק ועשוי אף להשפיע לרעה על השוק בכך שיהווה תמריץ שלילי להשקעות. עוד טוענים המבקשים כי יש מקום להידרש לשאלה אם רישום שגוי – כדבריהם – של עלות הנכס בדו"ח כספי של חברה מצדיק שלילת הפטור ממס הקבוע בסעיף 104א לפקודה.

6.
לאחר שבחנתי את טענות המבקשים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המקרה שלפנינו אינו עומד באף אחד מן המקרים הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984: פסק הדין אינו קובע הלכה חדשה, לא כל שכן הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית משפט זה. נפסק כבר כי "בכדי להצדיק קיומו של דיון נוסף, קביעת ההלכה בפסק הדין צריכה להיות גלויה, מפורשת וברורה" (דנ"פ 6315/09
תורק נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם, (14.4.2010)). במקרה שלפנינו, בית המשפט העליון קבע, באופן חד משמעי, כי המבקשים פעלו בניגוד להוראות הפקודה. אין בדבריו של בית המשפט העליון רמז לכך שביקש להוסיף או לשנות מתנאי סעיף 104א, ואין להבין מפסק הדין כי הוא קובע הלכה חדשה בעניין נפקותו של הרישום השגוי לעניין הסעיף האמור. בנסיבות אלה, אין מקום לקיים דיון נוסף בעניינם של המבקשים.


אשר על כן הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ג בתמוז התש"ע (5.7.2010).



המשנה-לנשיאה

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10037240_p01.doc

יל

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








דנא בית המשפט העליון 3724/10 א.נוה ושות' משרד עורכי דין, עו"ד אברהם נוה נ' מדינת ישראל, רשות המיסים בישראל (פורסם ב-ֽ 05/07/2010)