פסקי דין על גבריאל טרבלסי | פסקי דין על אפרת טרבלסי | פסקי דין על שמחה מזרחי נחום | פסקי דין על נדב מזרחי נחום | פסקי דין על יצחק מזרחי ואח' |

512-03/10 תק     06/07/2010




תק 512-03/10 גבריאל טרבלסי, אפרת טרבלסי נ' שמחה מזרחי נחום, נדב מזרחי נחום, יצחק מזרחי ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בטבריה



ת"ק 512-03-10 טרבלסי ואח'
נ' מזרחי נחום ואח'






בפני

כב' השופטת
תמר נסים שי

התובעים
1
.
גבריאל טרבלסי

2
.
אפרת טרבלסי


נגד

הנתבעים
1.שמחה מזרחי נחום
2.נדב מזרחי נחום
3.יצחק מזרחי
4.שמחה מזרחי
5.בתיה בלטנסקי
6.אברהם חי צרפתי




פסק דין



בפני
י תביעה כספית לתשלום סך של 30,000 ₪.
על פי האמור בתביעה ביום 2.12.97 רכשו התובעים
דירת מגורים מהנתבעים בהתאם להסכם מכר שנחתם במשרדה של עו"ד זיסי הצובאי בטבריה.
בהתאם לאמור בסעיף 10 להסכם כל המיסים האגרות וההיטלים החלים על הדירה עבור התקופה עד למועד מסירת החזקה יחולו על המוכרים וישולמו על ידם.
כן התחייבו המוכרים בסעיף 6 להסכם להעביר את הרישום בלשכת רישום המקרקעין על שם הרוכשים בתוך 12 חודשים.
על אף התחייבויות אלה טרם נרשמה הדירה בלשכת רישום המקרקעין על שם התובעים.
לתובעים נמסר כי קיים חוב ישן בגין ארנונה ומים בסך של 14,000 ₪ ובטרם יסולק לא יתאפשר לרשום את הנכס במרשם המקרקעין.
התובע פנה פעמים רבות לגב' נוגה צרפתי (אמו של המשיב 6) לצורך הסדרת החוב אולם זה לא סולק.

הנתבעים הגישו כתב הגנה ותביעה שכנגד במסגרתם אישרו את עסקת המכר בין הצדדים וטענו כי התובעים קיבלו את החזקה בדירה עוד במרץ 98'.
לא הומצא כל מסמך המעיד כי הנתבעים חייבים כסף או כי קיים חוב של הנתבעים בעיריית טבריה והמסמכים שהוצגו בפני
בית המשפט הינם חלקיים ומעלימים עובדות מהותיות.
בהליך קודם בין צדדים אלה ת.א. (שלום טבריה) 2316/03 תבעו הנתבעים (כאן, התובעים שם) יתרת חוב בגין המכר בסך של כ- של 85,893 ₪. במסגרתה הדיון בתיק הנ"ל הועלה גם נושא החוב לעיריית טבריה והתובעים (כאן) יודעים היטב כי הנתבעים (כאן) שילמו את חלקם לעיריה. יתרה מכך לאחר שהנושא נדון התקבלה המלצת בית המשפט בתיק שם לפיו הנתבעים (שם) ישלמו לתובעים (שם) פיצוי בסך של 15,000 ₪ לסיום כל המחלוקות ביניהם.
החוב הקיים בעיריית טבריה מצוי באחריותם הבלעדית של התובעים מאחר ולא שילמו במועד את התשלומים לרשות המקומית.
במסגרת התביעה שכנגד נטען כי במסגרת ההסכמה שנתקבלה בבית המשפט נאותו התובעים (שם) לוותר על סכום של כ- 7,000 ₪ וסכום זה, במידה ואותה פשרה תבוטל, יש לפסוק לזכותם.
כן יש לפסוק להם עוגמת נפש בשיעור של 9,000 ₪ (1,500 ₪ לכל בעל דין).

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהונחו לפניי שוכנעתי כי יש מקום לדחות את התביעה ואף את התביעה שכנגד ואנמק.

דעתי היא כי יש לקבל עמדת הנתבעים שמחלוקת זו הוכרעה כבר בין הצדדים במסגרת ת.א. (טבריה) 2316/03.
באותו הליך, כאמור לעיל, הוגשה תביעה על ידי הנתבעים (כאן) כנגד התובעים (כאן) בגין יתרת החוב הנובעת מהמכר. (עותק כתבי הטענות צורף לכתב ההגנה). עיון בפרוטוקול מיום 26.6.05 בפני
כב' סגן הנשיא (כתוארו אז) השופט אטרש ובפסק הדין המעניק תוקף של

פסק דין
להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, מעלה כי עניין החיוב לרשות המקומית הועלה בפני
בית המשפט וכי הצדדים נתנו דעתם אליו.
(ראה עדותה של הגב' צרפתי בעמ' 9 לפרוטוקול לרבות חקירתה הנגדית בעניין זה).

אכן, הסכום שנקבע בהסכם הפשרה (סך של 15,000 ₪) לא פורש ולא ניתן לגזור ממנו מה שולם עבור חובות כאלה ואחרים, אם בכלל, וכיצד קוזזו החשבונות.
יחד עם זאת, משהוכח כי החיוב לרשות המקומית עמד בפני
הצדדים באותו מועד אזי עדיפה בעיני עדותה של נציגת הנתבעים כי עניין זה נכלל בפשרה לסלק טענות הצדדים כולן זה כנגד זה, על פני עדותו של התובע (שעליו נטל הראיה בהליך זה) כי הצדדים לא נתנו דעתם לסוגיה זו.

זאת ועוד גם לו היתה מתקבלת טענת התובע, כי לא כל המחלוקות סולקו באותה פשרה, הרי שלא עלה בידיו להוכיח כי מדובר בחוב אשר נוצר טרם קבלת החזקה בדירה.
אין חולק כי הנתבעים הסדירו את החוב לרשות המקומית במועד כלשהו בשנת 2000.
במועד זה פנתה נציגת הנתבעים גב' נוגה צרפתי לרשות המקומית שם הובהר לה, כך השמיעה, כי הסך המשולם על ידה באותו מועד (כ- 9,100 ש"ח) הינו עד למועד העברת החזקה בדירה. (ראה נספח 5 לכתב ההגנה וכן טופס העברת הרישום מאותו מועד). בנסיבות העניין היה על התובע להראות כי החוב המדובר מועדו טרם מסירת החזקה וכזאת לא עשה.
המסמך שהונח לפניי וסומן ת/4 הינו מסמך מיום 20.3.00 אז הועבר הנכס על שמם של התובעים גם ברשות המקומית.
במועד זה בשנה זו עמד החוב על 10,821 ₪ (ת/3). אולם לא ברור ממנו מה יש לייחס למועד המוקדם למסירת החזקה ומה יש לייחס לאחריה.
אומנם, התובע הניח בפני
גם אישור יתרות לשנת 98' אולם יש לזכור כי מרביתה של שנה זו היה הנכס בחזקתם של התובעים ולא בחזקת הנתבעים.

אשר על כן ועל יסוד כל האמור לעיל לא מצאתי כי הוכחה התביעה.
אני דוחה את התביעה הראשית.

באשר לתביעה שכנגד, אף זו נדחית שכן אין מקום, ואין צידוק בנסיבות העניין, לשנות מהסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של

פסק דין
.
לא מצאתי מקום לפסוק לנתבעים פיצוי בגין נזק כלל (עוגמת נפש) ואולם התובעים ישלמו הוצאות הנתבעים בסך של 150 ₪ לכל אחד מהם.

ניתן היום,
כ"ד תמוז תש"ע, 06 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 512-03/10 גבריאל טרבלסי, אפרת טרבלסי נ' שמחה מזרחי נחום, נדב מזרחי נחום, יצחק מזרחי ואח' (פורסם ב-ֽ 06/07/2010)