פסקי דין על גיא גודס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

4447/09 בל     07/07/2010




בל 4447/09 גיא גודס נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו



ב"ל 4447-09 גיא גודס
נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית






בפני
:
כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ



המערער:

גיא גודס
- ת.ז. 028483246

ע"י ב"כ


עו"ד יונה סירוטה


-
נגד


-


המשיב
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד רנה הירש





פסק דין


בפני
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 22.4.09.

פסק הדין של בית הדין הארצי, שניתן בעקבות ערעור שהגיש המערער כנגד הוועדה הרפואית לעררים, קבע:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס ביתר פירוט לחוות דעתו של ד"ר מוזס מיום 22.8.04 ולהשלמת חוות דעתו מיום 1.8.07 ובמיוחד תתייחס לממצא לפיו נמצאו אצל המערער שינויים ניווניים פוסטראומטיים כפי שצויין בחוות הדעת הראשונה ויתכן שבר תוך מפרקי כפי שצויין בחוות הדעת המשלימה. כן תתייחס הוועדה למסמך הרפואי מטעם ד"ר רון ארבל מיום 1.5.02 לפיו "קיימת תת נקיעה ושינויים ניווניים."

הוועדה הרפואית לעררים, מושא תיק זה, קבעה כי היא דבקה בהחלטתה הקודמת, שניתנה בטרם פסק דינו של בית הדין הארצי ולא מצאה מקום לשנותה.


טענות הצדדים:
לטענת המערער
, סירבה הוועדה לבדוק את המערער למרות שלדעת המערער, היה על הוועדה לעשות כן.
עוד טוען המערער, כי הוועדה הרפואית מתייחסת באריכות לפרוטוקול הדיון הקודם שלה ואיננה מוכנה לפעול על פי פסק הדין.

לטענת המשיב
, לא נפלה כל טעות משפטית בעבודת הוועדה.
הוועדה לא נדרשה בפסק הדין לבצע בדיקה קלינית ולא היה כל היגיון לבצע בדיקה קלינית לאחר תקופה כה ארוכה.
הוועדה בהחלטתה ניסתה להסביר את קביעתה הקודמת ואין בכך משום ראיה כי היא נעולה בדעתה.

הכרעה:
לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית הדין הארצי, בפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות מיום 25.7.05
ומיום 22.7.09 ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

על פי הפסיקה, משמוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לוועדה הרפואית לעררים ב

פסק דין
עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/29-01 מנחם פרנקל נ' המוסד, פד"ע כד' 160). אם מילאה הוועדה כראוי אחר הוראות פסק הדין, לא ניתן לומר כי נפלה טעות בהחלטתה על פי החוק המחייבת התערבותו של בית הדין, אך אם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין בחלקן או לא מילאה כראוי אחר הוראות פסק הדין, יש בכך משום פגם משפטי.

הוועדה אומנם מתייחסת לחוות דעתו של ד"ר מוזס וכן לחוות דעתו המשלימה של ד"ר מוזס, כפי שנדרש ממנה בפסק הדין. אולם מקריאת הפרוטוקול עולה שהוועדה במשך למעלה ממחצית מהדיון מגנה על החלטתה הקודמת ונראה שהוועדה סוברת כי מדובר בכתב אישום נגדה, ולא היא. כאשר מוחזר עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לערררים על פי

פסק דין
, על הוועדה למלא אחר פסק הדין ולא לנסות להגן על החלטתה הקודמת.
אומנם נכון שבפסק דינו של בית הדין הארצי, לא נקבע כי על הוועדה לבדוק שוב את המערער אולם משקיימת זכות יסוד למערער לטעון בפני
הוועדה ולאחר שב"כ המערער ביקשה שהמערער יבדק, היה על הוועדה לבדוק את המערער. הוועדה סירבה ולא ברור מדוע.
כל אלה מובילים את בית הדין למסקנה כי הוועדה הייתה נעולה בדעתה.


על פי ההלכה הפסוקה בית דין זה יורה על החלפת הרכב הוועדה אך במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש כי חברי הוועדה "נעולים" בדעתם (דב"ע לב/28-0 שלמה בוסקילה - המוסד לביטוח לאומי
עב"ל יב 166; ראו גם דב"ע נא/29-01 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי
פד"ע כד 160).
בענייננו אין ספק בעיניי כי השגיאות אליהן התייחסתי בפעולת הוועדה מעידות כי דעת חברי הוועדה הייתה "נעולה" על החלטתה הקודמת. מכיוון שכך, מורה אני על השבת עניינו של המערער לוועדה רפואית בהרכב אחר.

בפני
הוועדה בהרכב החדש לא יובאו הפרוטוקולים של הוועדות הקודמות.

המשיב ישא בהוצאות הערעור בסך 1,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מקבלת

פסק דין
זה.



ניתן היום, כ"ה תמוז תש"ע - 07 יולי 2010, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.













בל בית דין אזורי לעבודה 4447/09 גיא גודס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 07/07/2010)