פסקי דין על אפי שמש | פסקי דין על אלכס זוסמוביץ | פסקי דין על ורד זוסמוביץ |

3893/09 תק     07/07/2010




תק 3893/09 אפי שמש נ' אלכס זוסמוביץ, ורד זוסמוביץ








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 3893-09 שמש נ' זוסמוביץ ואח'






בפני

כב' השופט
אברהם רובין


תובעים

אפי שמש


נגד


נתבעים

1.אלכס זוסמוביץ
2.ורד זוסמוביץ




פסק דין


1.
התובע משכיר לנתבעים דירה מכוח הסכם שכירות בכתב שנערך בחודש יוני 2007. בסעיף 7(א) להסכם נקבע כי דמי השכירות יעמדו על סך של 750 דולר לחודש לפי השער היציג.

בסעיף 6 להסכם נקבע כי:


" 6

תקופת השכירות

א.
תקופת השכירות הינה למשך 12 חודשים : החל מיום 15/08/07 וכלה ביום 14/08/08.
ב.
לשוכר ניתנת אופציה להאריך את תקופת השכירות בשתי תקופות של 12 חודשים נוספים כל אחת, ועליו להודיע על כוונתו זו בכתב 60 יום לפני תום תקופת השכירות, אחרת אופציה זו בטלה."

לקראת סיום שנת השכירות הראשונה הודיעו הנתבעים לתובע כי הם מבקשים לממש את האופציה. התובע ביקש לדון עם הנתבעים על העלאת דמי השכירות, ברם אלו סירבו בטענה שלפי ההסכם הם זכאים לממש את האופציה ללא העלאה בדמי השכירות. הצדדים החליפו ביניהם מכתבים ללא הועיל. הלכה למעשה המשיכו וממשיכים הנתבעים להחזיק בדירה, ובכוונתם להחזיק בה עד לתום שנת השכירות השלישית ביום 14/08/10.

התובע טוען כי במהלך המו"מ לקראת כריתת החוזה ביקשו הנתבעים לשכור את הדירה לשנתיים לפחות, אך הוא סירב
לקבוע מראש את דמי השכירות לתקופה של שנתיים, ולכן הוסכם כי במקום לשכור את הדירה לשנתיים יחתמו הצדדים על חוזה לשנה אחת עם אופציה להארכתו. התובע טוען כי הוסכם שבתום השנה הראשונה יעודכנו דמי השכירות במו"מ שינהלו הצדדים, וזאת כתנאי למימוש האופציה. לטענת התובע הסיכום נערך בנוכחותו של מתווך דירות.

הנתבעים מכחישים מכל וכל את גרסת התובע. הנתבעים טוענים כי לא הוסכם על עדכון דמי השכירות לפי מו"מ שינהלו הצדדים בתום השנה הראשונה. הנתבעים טוענים כי הם לא היו מעלים בדעתם לשכור את הדירה ולהסתכן בכך שבתום שנה ידרוש מהם התובע שכר דירה מופרז תוך ניצול חולשתם של הנתבעים אשר לא ירצו לעבור דירה.

דין התביעה להידחות.

בין הצדדים נכרת הסכם בכתב אשר בו לא נאמר דבר וחצי דבר על עדכון דמי השכירות בתקופת האופציה. חזקה היא שהסכם כתוב מבטא בצורה הטובה ביותר את הסכמתם של הצדדים, ועל הטוען שהיתה הסכמה אחרת בעל פה מוטל נטל לא קל להוכיח את טענתו. עקרון זה מתחייב מנסיון החיים וגם מן הצורך להבטיח וודאות משפטית בחיי המסחר. הגנה על חוזים בכתב, במקרים המתאימים, מעודדת יצירת הסכמות בכתב ומקדמת את הוודאות. ניסיון החיים מלמד כי בעוד שסיכומים בעל פה יכולים לגרור אי הבנות בשל ניסוחים לא מדוייקים וכשלי זכרון, הרי שכאשר מתקשרים ניגשים לנסח חוזה בכתב הם מקפידים על ניסוח מדוייק התואם את כוונותיהם. כל האמור חל ביתר שאת במקרה שלפניי, שבו התובע הוא שניסח את ההסכם. הכלל הוא שכאשר הסכם בכתב איננו ברור אזי פועל הדבר לרעת מנסחו. גם ההגיון תומך בגרסת הנתבעים. אין זה סביר בעיני שהנתבעים יסכימו להתנות את מימוש האופציה בקיום מו"מ על עדכון דמי השכירות. מבחינתם עדיף היה לא לעדכן את דמי השכירות כלל, או לקבוע מראש בכמה יעלו דמי השכירות. האפשרות לפיה נושא עדכון דמי השכירות ישאר פתוח למו"מ הייתה מעמידה את הנתבעים בעמדת נחיתות קשה מול התובע, מפני שבהעדר הסכמה הם היו נאלצים לפנות את הדירה, על כל הטרחה אי הנוחות וההוצאות הכרוכות בכך. בהעדר אינדיקציה ברורה, ולמעשה בהעדר אינדיקציה כלשהי, בלשון החוזה לכך שזו היתה כוונת הצדדים אין להניח שהנתבעים בחרו באוצפיה הגרועה ביותר מבחינתם.

בפני
י העיד גם מתווך המקרקעין – מר שוחט – שנכח בזמן המשא ומתן לקראת כריתת ההסכם. מר שוחט העיד כי הצדדים דברו על כך שבתום השנה הראשונה "יהיה דיבור על המחיר". יחד עם זאת, מר שוחט סירב לאמץ במלואה את טענתו של התובע לפיה הוסכם במפורש כי הסכמה על מחיר השכירות היוותה תנאי למתן האופציה. לשיטתי אין בעדותו של המתווך כדי להכריע את הכף. המתווך העיד שהוא היה מעורב רק במשא ומתן לגבי התנאים המסחריים והוא לא התערב בניסוח החוזה. במצב דברים זה גם אם שמע המתווך אמירה כלשהי לפיה "יהיה דיבור על המחיר" אין לכך חשיבות כאשר בחוזה הכתוב לא הופיע תנאי כזה. המתווך גם העיד שהנתבעים ביקשו שהחוזה יהיה שקלי ואילו התובע עמד על כך שהחוזה יהיה דולרי. במצב כזה יתכן שהחוזה במתכונתו הסופית משקף פשרה מסויימת בין הצדדים.

העיון בהוראות החוזה מלמד שהצדדים ביקשו לתת לחוזה הכתוב עדיפות על כל הסכם קודם בכתב או בעל פה. הנה כך, בסעיף 19(ב) להסכם נכתב כי:


"כל הסכם שכירות קודם ו/או זיכרון דברים שנחתם בין הצדדים בטל בזה והוראות הסכם זה באות במקום"

ובסעיפים 19(א) ו(ג) נקבע כי לא יהיה תוקף לכל ויתור מצד המשכיר וכי כל שינוי בהסכם יערך בכתב. הצדדים, ובמיוחד התובע שניסח את החוזה, גילו את דעתם באופן הברור ביותר שבקשתם היא אחת, שהוראות ההסכם הכתוב ורק הן יחולו על יחסי הצדדים.

7.
אשר על כן, התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך של 1,000 ₪.

ניתן היום,
כה' תמוז תש"ע, 7 יולי 2010, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 3893/09 אפי שמש נ' אלכס זוסמוביץ, ורד זוסמוביץ (פורסם ב-ֽ 07/07/2010)