פסקי דין על בוסקילה דוד | פסקי דין על כהן שמעון | פסקי דין על סופרמן חיים | פסקי דין על קריספל אברהם | פסקי דין על מחי טיל | פסקי דין על אסייג אלי | פסקי דין על בוניפד אבי | פסקי דין על ועדת הבחירות לעירית שדרות | פסקי דין על מנהל הבחירות לעירית שדרות | פסקי דין על מפקח ארצי על הבחירות במשרד הפנים | פסקי דין על מר מויאל אלי |

354/03 עתמ     20/01/2004




עתמ 354/03 בוסקילה דוד ,כהן שמעון ,סופרמן חיים ,קריספל אברהם ,מחי טיל ,אסייג אלי ,בוניפד אבי נ' ועדת הבחירות לעירית שדרות ,מנהל הבחירות לעירית שדרות ,מפקח ארצי על הבחירות במשרד הפנים ,מר מויאל אלי




11
בתי המשפט

עתמ000354/03
בית משפט מחוזי באר שבע
20/01/2004
תאריך:
כב' השופט יוסף אלון

בפני
:

1. בוסקילה דוד

2. כהן שמעון

3. סופרמן חיים

4. קריספל אברהם

5. מחי טיל

6. אסייג אלי

7. בוניפד אבי

בעניין:
המערערים
נ ג ד
1. ועדת הבחירות לעירית שדרות

2. מנהל הבחירות לעירית שדרות

3. מפקח ארצי על הבחירות במשרד הפנים

4. מר מויאל אלי
המשיבים
פסק דין
1. ביום 28.10.03 נערכו בעיר שדרות הבחירות לראשות העיר ולמועצת העיר.
איש מהמועמדים לראשות העיר לא זכה ב-40% מהקולות וביום 11.11.03 נערכו בחירות נוספות בין שני המועמדים שקיבלו את מירב הקולות בסיכום הראשון - והם: המערער מס' 1 דוד בוסקילה [שזכה בסיבוב ה-1 ב-3,845 קולות] והמשיב 4 מר אלי מויאל [שזכה בסיבוב ה-1 ב-3,227 קולות].

בסיבוב הבחירות השני ביום 11.11.03 זכה המשיב ב-5,622 קולות ואילו המערער זכה ב-4,967 קולות, ולאור תוצאות אלה נבחר המשיב לראשות העיר שדרות.

בערעור זה מערער דוד בוסקילה, ועמו ששה תושבים נוספים משדרות על תוצאות אותן הבחירות לראשות העיר.

הטענות המועלות בערעורם נסמכות על מימצאי חקירות שערכו המערערים בעקבות "ידיעות" בדבר מעשי שחיתות במסע הבחירות של המשיב אשר לטענת המערערים זרמו למטהו של בוסקילה כבר למחרת יום הבחירות.

בעקבות אותן הידיעות, כך נטען בסעיף 16 לערעור, "שלח המערער נציגים מטעמו לרבות חוקר פרטי וחלק מהמערערים הנוספים על-מנת להצטייד בהודאות של מי שנטלו חלק, באופן אישי, באותם המעשים".

בהודעת הערעור מפורטים מימצאי אותן חקירות שערכו המערערים ושתמציתן הנטענת הינה כדלהלן:

א. תושב שדרות בשם מוחמד ענאבה סיפר לחוקר הפרטי שמינו המערערים כי נתבקש ע"י המשיב ובנו [בן ה-17] לאתר בקלפיות אנשים שמתכוונים להצביע עבור המערער ולשכנע אותם תמורת תשלום של 150-200 ₪ להצביע עבור המשיב. לשם כך מסר בנו בן ה-17 של המשיב לידי אותו ענאבה 6,000 ₪, אשר עפ"י הנטען בערעור חולקו על ידו למצביעים במהלך יום הצבעה [להלן: "פרשת ענאבה"].

ב. אותו חוקר פרטי הקליט, עפ"י הנטען בערעור, שיחה שקיים עם עוזר הגבאי של בית הכנסת הבוכרי בשדרות - מר אדוארד אברמוב.
לתצהיר החוקר, הנספח לערעור, מצורף תמליל שיחה המשקף לדברי המצהיר את הנאמר באותה השיחה.
עפ"י אותו תמליל נפגש אברמוב, בטרם מועד הבחירות, עם אחיו של המשיב ועם קבלן בשם אסולין שהיה פעיל במטה הבחירות של המשיב.
באותה שיחה הבטיחו כי ידאגו למימון הקמת בית הכנסת הבוכרי בתמורה לעזרתו של אברמוב בגיוס קולות למען המשיב.
אברמוב ביקש בטחונות לקיום אותה הבטחה ואסולין דאג כי כבר למחרת היום יובאו לשטח הבניה של בית הכנסת כמויות הברזל הדרושות לבניה.
ואכן, כך נטען בערעור, פעלו אברמוב ו"גבאים נוספים" [שלא פורטו בשמם] בנסיון להשפיע על מתפללי בית הכנסת להצביע בבחירות עבור המשיב [להלן: "פרשת אברמוב"].

ג. וגם לבני עדת תימן בית כנסת בק"ק שדרות ומר חג'בי יאיר מכהן כגבאי בו.
עפ"י הנטען בסעיף 23 לערעור נפגש חג'בי, לאחר הבחירות, עם מר בוניפד [המערער 7] ואותה שיחה הוקלטה ע"י בוניפד.
לתצהירו של בוניפד, הנספח לערעור, מצורף תמליל הנטען ע"י בוניפד לשקף את תוכן אותה השיחה.
לפי המפורט באותו התמליל, סיפר חג'בי לבוניפד כי בחוג בית שערך המשיב בביתו, בטרם הבחירות של הסיבוב הראשון, הבטיח לו המשיב כי יפעל במרץ לקידום בניית בית הכנסת של העדה התימנית וכי על בסיס אותה הבטחה "העבירו" הוא [חג'בי] ורבים אחרים מבני העדה התימנית את תמיכתם למשיב 4. חג'בי מוסיף ומספר לבוניפד, כמוצהר ע"י בוניפד בתצהירו ובתמליל המצורף לו, כי אכן העבודות בבית הכנסת התימני בוצעו עד ליום 28.10.03 [יום סיבוב הבחירות הראשון] וכי על אף תמיכתו בבוסקילה "עם מלוא הנשמה" הוא הצביע עבור המשיב "כי זה נתן לו 200,000 ₪... מי ריצף, מי עשה תיקרות, דלתות, קרמיקה, חלונות..." ולכן, כך חג'בי עפ"י תצהיר בוניפד, פעל חג'בי לגיוס תמיכת בני הקהילה התימנית במועמדות המשיב והשפיע "על איזה 300 אנשים שיצביעו לו" [להלן: "פרשת חג'בי].

ד. בסעיף 25 להודעת הערעור נטען כי שלושה נתמכים של לשכת הרווחה בשדרות קיבלו תמיכות ועידוד מלשכת הרווחה על-מנת להבטיח תמיכתם במשיב [להלן: "פרשת 3 הנתמכים"].
בסעיף 27 נטען כי ביום הבחירות עצמו [11.11.03] חתם המשיב, בתפקידו כיו"ר הועדה המקומית על היתר בניה שהכשיר תוספת בניה בביתו של מר ששון - מעשה שנעשה ע"י המשיב, לטענת המערערים, כדי לזכות בתמיכתו של אותו ששון ביום הבחירות [להלן: "פרשת ששון"].
2. הודעת הערעור נתמכת בתצהירים הבאים:

א. תצהירו של החוקר קריספל המספר על השיחות שערך עם מוחמד ענאבה.
ב. תצהיר המערער 2, מר שמעון כהן, המספר על שיחה שקיים עם אחד אלכס פטרושב שסיפר לו כי מישהו שאינו יודע מי הוא נתן לו 100 ₪ כדי שיצביע עבור המשיב.
ג. תצהיר נוסף של החוקר קריספל המספר על שיחות שקיים עם עוזר הגבאי [של בית הכנסת הבוכרי] אדוארד אברמוב ובה סיפר לו אברמוב את הדברים שתמציתם פורטה לעיל.
ד. תצהיר של המערער 7, אבי בוניפד, על השיחה שקיים עם גבאי בית הכנסת התימני מר חג'בי.
ה. תצהירים נוספים של החוקר קריספל המספרים על שיחות שקיים עם שלושת נתמכי מחלקת הרווחה.

לכל אותם תצהירים צירפו המצהירים תמלילים המשקפים לטענתם את תוכן השיחות כפי שהוקלטו על ידם.
3. המשיב 4 בתגובתו לערעור מכחיש מכל וכל את הנטען כנגדו.
לטענתו מעולם לא נתן כספים כלשהם למאן דהוא על-מנת שיצביע עבורו, בנו מעולם לא פגש במוחמד ענאבה, לא ידוע לו מאומה על ברזל לבניה שהביא הקבלן אסולין לחצר בית הכנסת הבוכרי, אין שחר לתיאור העבודות שנעשו בבית הכנסת התימני כמיוחס בתצהיר בוניפד לגבאי חג'בי, ואילו הקצבות העיריה שכן ניתנו לאותה המטרה נעשו עפ"י החלטות המועצה וועדותיה בלי קשר לבחירות.
4. המערערים, בהודעת הערעור ובדיון שהתקיים בו, מסכימים כי כל התצהירים התומכים את הערעור אינם אלא עדויות שמיעה בהם מספרים המצהירים על דברים ששמעו מהדמויות השונות המפורטות בהם [ענאבה, אברמוב, חג'בי ונוספים], ומסכימים כי בהיותם כאלה, אין תוכנם קביל כראיה כל עיקר.
אולם, כך טענתם, לאור הנטען באותם התצהירים על ביהמ"ש הדן בערעור לזמן את כל אותם מקורות אינפורמציה של המצהירים לבוא ולהעיד בביהמ"ש תוך מתן אפשרות לצדדים לחוקרם.
בבקשה שהגישו בעניין זה לביהמ"ש ביום 5.1.04 ביקשו כי ביהמ"ש יורה על זימונם של 17 אנשים שכאלה.
בישיבת 18.1.04 חזר ב"כ המערערים על בקשה זו והוסיף כי כל אותם האנשים שזימונם התבקש "מסרבים למסור תצהירים או לבוא ולהעיד מיוזמתם והדרך היחידה להביא עדותם בפני
ביהמ"ש היא אם ביהמ"ש יורה על זימונם כעדים מטעם ביהמ"ש".

לחלופין מבקשים המערערים כי ביהמ"ש יורה למשטרה לפתוח בחקירת החשדות המועלים על ידם בערעור על נספחי עדויות השמיעה שלו וימתין במתן פסק הדין עד להשלמת אותה החקירה.

המשיב 4 לעומתם כופר כאמור בכל הנטען נגדו, טוען כי אין בתצהירי הערעור על נספחיהם אלא עדויות שמיעה בלתי קבילות בעליל, טוען כי המערערים נמנעו מהעדאת או מהצהרת מקורות המידע והטענות גופם ותחת זאת הביאו עדויות שמועה שבשמועה.

טענה נוספת למשיב הינה כי אפילו נניח לצורך הטיעון את הטענות הנטענות באותם תצהירי שמועה, גם אז דין הערעור להדחות, שכן עפ"י הוראות ס"ק 73 (ב)(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה-1965 [להלן: "החוק"] קבלת ערעור על תוצאות הבחירות לא תיעשה אלא אם כן נוכח ביהמ"ש כי הליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות.
בהינתן הפער של 655 קולות בתוצאות הבחירות בין המשיב למערער, אין בטענות המערערים - אפילו היו נכונות - להעלות את אותם הליקויים לדרגה שיש בה כדי לשנות תוצאות הבחירות.
5. אדון איפוא בעיקרי הטענות הנ"ל כסידרן:

א. סעיפי החוק התוחמים עניינו של ערעור זה הם אלו שבסעיפים 73 (א)(א1) (ב) כדלהלן:

"73 (א) ביהמ"ש יפסוק בערעור בחירות תוך 30 יום מיום הגשתו...

(א1) נטען בערעור כי נעברה עבירה על סעיפים 85 או 88 וסבר
ביהמ"ש כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות תוך התקופה
האמורה בס"ק (א), רשאי הוא להעביר את החומר לחקירת
המשטרה.
עשה כן, רשאי הוא לפסוק בערעור תוך שנה מיום הגשתו.

(ב) בערעור בחירות רשאי ביהמ"ש:
(1) לבטל את הבחירות בכלל או באיזור קלפי מסויים ולצוות על עריכתן שנית.
אולם, ביהמ"ש לא יבטל בחירות אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות".

ב. הערעור דנן הוגש ביום 11.12.03.
בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 18.12.03 הוריתי לב"כ המערערים להמציא לב"כ המשיב 4 תוך 3 ימים את העתקי הקלטות נשוא התמלילים השונים שצורפו לתצהירי המערערים, היתרתי למשיב 4 להגיש תגובתו, לאחר קבלת הקלטות הנ"ל, עד ליום 4.1.04 והדיון בערעור נקבע ליום 6.1.04.

ביום 1.1.04 הוגשה בקשה מוסכמת של המערערים והמשיב 4 לפיה הקלטות לא נמסרו לידי המשיב אלא ב-29.12.03, ועל כן ימנע ממנו להגיש תגובתו במועד שנקבע - ומכאן הבקשה המשותפת לדחיית המועד להגשת התגובה ולמועד הדיון.

בהודעה מוסכמת נוספת של הצדדים מיום 5.1.04, הודיעו הם לביהמ"ש על "הסכמתם המפורשת לכך כי פסק הדין יינתן במועד שמעבר ל-30 הימים שקצב המחוקק בסעיף 73 (א) לחוק".

בנסיבות אלה ולאור הסכמה משותפת זו של המערערים והמשיב, הארכתי המועד להגשת תגובת המשיב עד ליום 14.1.04 וקבעתי את מועד הדיון בערעור ליום 18.1.04, וזאת הן בשל בקשתם והסכמתם המפורשת של הצדדים ומנימוקיה והן נוכח מהות הליקויים הנטענים בערעור והוראות ס"ק 73 (א1) באשר למועד השנה הנקצב לעניין זה.

ג. הליקויים הנטענים בהודעת הערעור ביחס לתוצאות הבחירות מתייחסים כל כולם לעבירות נטענות על הוראות סעיף 88 לחוק. לאמור, טענות בדבר חשדות למתן שוחד על-מנת להשפיע על בוחרים להצביע בעד המשיב כמשמעות הדברים בס"ק 88 (1).

נטל הראיה המוטל על המערער בערעור בחירות הטוען לביצוע עבירות חמורות שכאלה הינו ברמת הביניים שבין נטל הראיה המוטל על תובע במשפט אזרחי ["מאזן ההסתברויות"] לבין נטל הראיה המוטל על המאשימה במשפט פלילי ["מעבר לספק סביר"] ור' לעניין זה ע"א 5171/97 תקדין עליון 98 (1).

אין חולק כי הראיות שהציגו המערערים דנן בערעור זה - לאמור התצהירים השונים שצירפו לעתירה על נספחיהם - מצויות כל כולן במיתחם עדויות השמיעה, או שמא השמועה, ובתור שכאלה אין הן קבילות מעיקרא, שלא לאמר אין הן עולות כדי עמידה בנטל ראיה איזשהו.

מכאן, בקשת המערערים כי ביהמ"ש יזמן מיוזמתו את 17 האנשים השונים המוזכרים באותן עדויות השמיעה ויכפה עליהם להופיע ולהיחקר בפני
ו - שמא מעדותם יימצאו תימוכין קבילים לטענות מחוסרות הראיה - כפי שנטענו בהודעת הערעור.

בקשה זו של המערערים אינה מקובלת עלי.
ראשית, כנגד זימונם של 17 האנשים ששמותיהם ננקבו בבקשת המערערים, סביר להניח כי תוגש רשימה מקבילה של עדים אשר המשיב יבקש גם הוא את זימונם ע"י ביהמ"ש.
זאת ועוד, מטיבן של חקירות עדים בנושא חשדות לעבירות פליליות קשות וחמורות - כנטען בערעור - שתוך כדי מהלכן יתעורר צורך, אם מיוזמת הצדדים ואם מיוזמת ביהמ"ש, לזמן עדים נוספים, עדי הזמה, להוציא צווי חיפוש ותפישה וכן הלאה וכן הלאה.

הליך שכזה אינו מיועד מעצם ההגדרה למסגרת הדיון בערעור מינהלי לפי הוראות חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים שזוהי המסגרת שתחם המחוקק לבירור ערעור בחירות - כקבוע בס"ק 72 (ה) לחוק דנן.
בערעור מינהלי כאמור, נטל הבאת הראיות ונטל ההוכחה הינו על המערער.
הוא הדין במערער בערעור בחירות - אלא שנטל הראיה המוטל עליו בערעור שעילת הליקויים הנטענת בו הינה לעבירות עפ"י סעיף 88 לחוק - עולה לאותה דרגת ביניים שבין נטל הראיה האזרחי לפלילי.

בקשת המערערים לפרוץ את אותה מסגרת דיונית שקבע המחוקק , על דרך זימון מטעם ביהמ"ש של עשרות עדים פוטנציאליים המסרבים להצהיר מטעם המערערים או להופיע ולהעיד מטעמם, מנוגדת איפוא מעיקרא למסגרת ולהסדר הדיוני שנקבע לעניין בירורם של ערעורי בחירות.

אותה הדרך בה מבקשים המערערים את ביהמ"ש להלך בה בבירור ערעורם זה גם אינה עולה בקנה אחד עם אופיו האדברסי של ההליך המשפטי שבשיטתנו, והערעור המינהלי אינו יוצא מגדר זה.
האם משמעות הדברים הינה כי אזרח הטוען לחשדות בדבר עבירות שחיתות שנעברו במערכת בחירות תיחסם דרכו ויקופדו סיכויי מאבקו ללחימה באלה? - לא!
חשד לעבירה על חוק הבחירות כמו על עבירה אחרת, עניין הוא בראש וראשונה למשטרה לחקור בו כסמכויותיה וכחובותיה שבחוק סדר הדין הפלילי, ובשאר החוקים המסדירים זאת.
המחוקק העמיד לרשות המשטרה את הסמכויות הנדרשות לביצוע חקירות מקיפות ולצידם קבע את חובתה לדרוש ולחקור היטב שמא חלילה נעשתה התועבה בישראל.

החידוש שנתחדש בחוק הבחירות הינו כי בעל זכות הערעור על תוצאותיהם רשאי להביא השגתו בפני
ביהמ"ש לעניינים מנהליים, ובלבד שאוחז הוא בראיותיו לתמיכה באותן הטענות בדבר מעשי הפלילים והשחיתות הנטענים על ידיו, וזאת ברמת הראיות האמורה לעיל.
נוסיף ונציין כי גם ה"מסלול המשטרתי" של חקירת תלונות בדבר מעשי שחיתות נטענים, עשוי להוביל לתוצאה שמשמעותה הסופית תהיה ביטול תוצאות הבחירות וזאת לאור הוראות חוק הרשויות המקומיות [בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם] התשל"ה-1975, לעניין ראש רשות שהורשע בעבירה שיש עימה קלון.

ד. ומכאן לעתירתם החלופית של המערערים כי ביהמ"ש יורה עפ"י סעיף 73 (א1) לחוק להעביר את חומר החקירה למשטרה ולעכב מתן הפסק בערעור זה עד לתום אותה החקירה.
ואלה הם דברי הוראה זו שבחוק:

"נטען בערעור כי נעברה עבירה על סעיפים 85 או 88 וסבר ביהמ"ש כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) [שלושים יום - י.א.] רשאי הוא להעביר את החומר לחקירת המשטרה...".

סמכות זו של בימ"ש קמא, אין די להפעלתה בכך, "שנטען" בערעור כי נעברה עבירה..., צורכת היא את התנאי השני להפעלתה והוא "אם סבר ביהמ"ש כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות תוך התקופה האמורה...".

אמור מכאן, אין די בעצם העלאת טענה גרידא כי נעברה עבירה, אלא שטענה זו צריך שתהיה מגובה ב"חומר ראיות" אשר בחינתו לא תתאפשר תוך תקופת שלושים הימים.
ומדוע לא תתאפשר? מחמת היקפו של אותו חומר הראיות ומחמת החקירות הרבות והנוספות שיידרשו להשלמת אותה הבחינה.
מכל מקום, התנאי להפעלת סמכות זו שבס"ק 73 (א1) הינו כי המערער הביא בפני
ביהמ"ש "טענה" הנתמכת ב"חומר ראיות".

סתם המחוקק ולא פירש מהו אותו סף מינימלי העולה כדי "חומר ראיות" לעניין זה, אולם ברור לדעתי כי ראיות שכל כולן - מראשית ועד אחרית - אינן יוצאות מגדר עדות שמיעה שאינה קבילה מעיקרא - אינן עולות כדי ההיגד של "חומר הראיות" שבס"ק 73 (א)(1) הנ"ל.

לשיטתי, אותו "חומר הראיות" צריך שיהיה בו כדי קיום אוטונומי, ולו גם ברמה "עוברית" - לפחות ברמת הקבילות - על-מנת שיתגבש לאותה הרמה שבה יכול ביהמ"ש לסבור כי טעון הוא בחינה מדוקדקת במסגרת חקירה משטרתית.
שאם לא תאמר כך ותאמר כי די לעניין ס"ק 73 (א1) בהעלאת טענה מבלי שתגובה בראיה קבילה כלשהי - לא תהיה בנמצא מערכת בחירות שיש לה סוף ולא יהיו תוצאות בחירות שלא ירחפו בחלל האוויר, ספק מקויימות, ספק ברות ביטול, ספק בטלות.
תוצאת דברים שכזו אין הדעת סובלתה ואין מערכת החיים הדמוקרטית והשלטונית יכולה להתקיים בה.

ה. כל הדברים הנ"ל שואפים ומתכנסים לכך שערעור זה שבפני
מהותו דומה יותר ויותר לתלונת אזרח על חשדות לביצוע עבירות ע"י פלוני - חשדות הטעונות בירור מלכתחילה ומנקודת האפס של תחילת החקירה.

התלונה מתייחסת לחשדות, לחשודים, לעדים האמורים לאצור בידיעתם אינפורמציה, למקורות מידע אופציונליים ושאר נתוני פתיחה הנדרשים לתלונה ולחקירה שמבראשית.

לא למצב דברים זה יועד ערעור בחירות עפ"י החוק דנן, ולא לסוגי חקירה שכזו בנוייה ומסוגלת הערכאה השיפוטית של ביהמ"ש לעניינים מנהליים.

ו. אכן הטענות והחשדות שמעלים המערערים כנגד המשיב - קשות הן ביותר והכחשתן ע"י המשיב נמרצת והחלטית, ולטענתו בעלילות באו עליו המערערים - יריביו הפוליטיים בשדרות.

עפ"י הנטען על ידי המערערים בערעורם, יודעים הם את שמות 17 האנשים העשויים לשפוך אור על אותם החשדות ולהביא לבירורם.
בשתי הישיבות שהתקיימו בערעור זה, שאלתי ושבתי ושאלתי את המערערים אם מי מהם פנה עד כה, מצוות אזרחים מלומדה, לתחנת המשטרה בשדרות או במקום אחר בתלונה נגד המשיב על דבר אותם החשדות.

התשובה המצערת שנמסרה ע"י באי כוחם היתה כי לא הוגשה כל תלונה שכזאת ע"י מי מהמערערים עד עצם היום הזה.
הם הוסיפו לאותה התשובה כי תחת הגשת התלונה למשטרה בגין אותם חשדות בפלילים - פנו הם בערעור זה לבימ"ש זה לעניינים מינהליים תוך תקווה כי ביהמ"ש הוא שיפנה את הנושא לחקירת המשטרה.

ז. בהינתן ניתוח הדברים דלעיל בדבר היעדר ראיות קבילות כלשהן לתמיכה בטענות המערערים, ומכאן בהיעדר "חומר הראיות" הנדרש לעניין הפעלת הסמכות שבס"ק 73 (א1) לחוק - איני מוצא כי ערעור זה על טענותיו והעדר ראיותיו נמנה על אותם המקרים בהם יורה ביהמ"ש על העברת "חומר הראיות" לחקירת המשטרה.

הואיל וכך - דין הערעור להדחות.

6. למעלה מן הצורך אתייחס להלן בקצרה גם להוראת ס"ק 73 (ב)(1) לחוק ולפיו גם אם מצא ביהמ"ש כי אכן נכון הדבר, נעשתה השחיתות בעיר או בעיירה, כנטען בערעור הבחירות - גם אז לא יבטל את תוצאות הבחירות "...אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות".

בבחירות דנן גבר המשיב על המערער 1 בפער של 655 קולות.

יוצא איפוא כי על-מנת שיתקיים התנאי הנ"ל שבסיפא לס"ק 73 (ב)(1), עלינו להניח ברמת הסתברות ראויה כי אותם ליקויים נטענים [שלא הוכחו כאמור כל עיקר] עלו כדי מחצית מאותה מסה של 655 קולות - לאמור, כי 328 מצביעים לא היו מצביעים עבור המשיב אלמלא אותם ליקויים נטענים של עבירות לפי סעיף 88 לחוק.

לצורך זה אתייחס לטענות המערערים כפי שהן ולתצהירים התומכים בערעור על צרופותיהם כפי שהם - והכל לצורך בחינת הטענה שלא יצאה כאמור מגדר טענה, וטענה בלבד.

שלוש פרשות נטענות כאמור בהודעת הערעור: "פרשת ענאבה", "פרשת אברמוב" [בית הכנסת הבוכרי] ו"פרשת חג'בי" [בית הכנסת התימני].

אשר ל"פרשת ענאבה" - הרי שמתמליל השיחה המצורפת לתצהיר החוקר קריספל, עולה כי אותו ענאבה מספר על שלושה או ארבעה אנשים שנתן להם סכום של 150-100 ₪ וגם באלה אין הוא נותן שמות או פרטים כלשהם.

אשר ל"פרשת אברמוב" - הרי שעם כל הכבוד והיקר לסגן הגבאי של בית הכנסת ומעמדו הלא מוכח כלל בקהילתו - לא מצאתי ולא ראיתי עיגון של הסתברות ממשית או קרובה, שלא לאמר מוכחת, לדבריו המובאים ע"י החוקר, כי השפיע על מתפללים רבים להצביע עבור המשיב.

באילו דרכים השפיע, על מי השפיע, על כמה השפיע, מי הם חברי הקהילה הבוכרית שהושפעו ועוד ועוד שאלות יסוד שאין קצה תשובה להם בגירסת עדות השמיעה והשמועה הבלתי קבילה שבאותו התצהיר.

איני מוכן לקבל כהנחה שדי בבקשת סגן גבאי של בית כנסת להשפיע כבמטה קסם על המתפללים באותו בית הכנסת כי יצביעו עבור מועמד זה או אחר.
איני מוכן גם לקבל כהנחה כי אם מי מהמתפללים הושפע או שוכנע ע"י סגן הגבאי והצביע עבור אותו המועמד - כי אותה הצבעה נבעה מהתמורה הנטענת שנתן המקורב הנטען למועמד בדרך של הבאת ברזלי הבניין לחצר בית הכנסת.

הוא הדין ב"פרשת חג'בי", אשר גם כנתינתה וכהרצאתה בעדויות השמיעה והשמועה שבתצהיר, אין היא מקימה הנחה מסתברת על אותה השפעה או ליקוי בהטיית בוחרים כהגדרת הדברים בסעיף 88 לחוק.
ודאי שאין בטענות, כפי שהן, לא לעניין אברמוב ולא לעניין חג'בי כדי להניח - אפילו מכח הטענה חסרת הראיה - כי מספר המושפעים שלא כדין ושלא כחוק להצביע למשיב הגיע כדי אותה מסת קולות נדרשת, או בקירוב לה, דהיינו - כדי שינוי תוצאות הבחירות אשר ביטולן נעתר ע"י המערערים בערעור זה שבפני
.
ולשורה אחרונה בעניין פרשת חג'בי.
ביום 8.1.04, לאחר הדיון המקדמי בערעור, הגיש המערער מספר 7 - מר א. בונפיד - הודעה בכתב לביהמ"ש לפיה הוא חוזר בו מערעורו זה.
יצויין כי אותו מר בונפיד הוא המצהיר מטעם המערערים לעניין "פרשת חג'בי".

הנה כי כן - גם משבוחנים אנו את טענות המערערים שבערעור כפי שהן ובוחנים את ראיותיהם הבלתי קבילות כפי שהן - לא נראים הדברים כי אותם הליקויים הנטענים
כעילות הערעור עלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות שביטולן מתבקש ע"י המערערים בערעור זה - ומכאן - שגם מטעם זה דין הערעור להדחות.
7. סוף דבר - בשל הנימוקים המפורטים לעיל - אני מחליט על דחיית הערעור.

המערערים 1-6 [ביחד ולחוד] ישלמו למשיבים 2 ו-3 [יחדיו] את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪, ולמשיב 4 ישלמו המערערים 1-6 [יחד ולחוד] הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.
לסכומים הנ"ל יתווסף מע"מ בשיעורו ביום התשלום.
8. המזכירות תשלח עותק

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום כ"ו בטבת, תשס"ד (20 בינואר 2004) בהעדר הצדדים.
יוסף אלון
- שופט
000354/03עתמ055 גאולה סויסה








עתמ בית משפט מחוזי 354/03 בוסקילה דוד ,כהן שמעון ,סופרמן חיים ,קריספל אברהם ,מחי טיל ,אסייג אלי ,בוניפד אבי נ' ועדת הבחירות לעירית שדרות ,מנהל הבחירות לעירית שדרות ,מפקח ארצי על הבחירות במשרד הפנים ,מר מויאל אלי (פורסם ב-ֽ 20/01/2004)