פסקי דין על מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי | פסקי דין על אייל לוי | פסקי דין על משה לוי |

4736/07 פ     01/07/2010




פ 4736/07 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' אייל לוי, משה לוי




לך



29


בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"פ 4736-07


מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי
נ' לוי ואח'



01 יולי 2010




בפני
כב' השופטת דורית רייך-שפירא



המאשימה

מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי


נגד

הנאשמים
1 אייל לוי
2 משה לוי
<#2#>
נוכחים:
התובעת עו"ד טל בנאי גת

הנאשם 1 ובא כוחו עו"ד כצמן

הנאשם 2 ובא כוחו עו"ד נודל
<#3#>
גזר - דין
אייל לוי
, יליד 1966 (להלן: "נאשם 1") ואביו משה לוי
, יליד 1934 ( להלן: "נאשם 2") הורשעו לאחר ניהול הוכחות בעבירות לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וסעיף 16(א) לחוק משיכת שקים ללא כיסוי, תשמ"א -1981. הנסיבות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין מיום 28.01.10.

לשם השלמות ייאמר כאן בקצרה, שבמהלך שנת 2004, משכו הנאשמים תשעה שקים מחשבונה המוגבל של חברת סאנטון שאותה ניהלו, שסכומם הכולל כ- 217,000 ₪ ומסרו אותם לשלום סגל ולחיים גלקופ, נציגי חברת גלקופ בע"מ (להלן: "גלקופ" ו/או "המתלוננת") שלפקודתה נמשכו השקים. הנאשמים הורשעו במתן השקים בידיעה שהם לא יכובדו, תוך העלאת טענות שווא וקיבלו כנגדם מידי נציגי המתלוננת שקים קודמים שמשכו לטובת המתלוננת, שזמן פירעונם חלף והבנק לא כיבד אותם. בכך השיגו אורכה נוספת לתשלום חובם למתלוננת ואי נקיטה בהליכים משפטיים נגדם.

מתחילת שמיעת ההוכחות ועד לסיכומים בכתב ייצג את הנאשמים עו"ד שי שלמה. התייצבותו לדיונים לא היתה סדירה וגרמה לעיכובים ולדחיות. משכך לאחר מתן הכרעת הדין נענה בית המשפט לבקשת נאשם 1 ומשרד עו"ד כצמן
מונה לייצגו מטעם הסנגוריה הציבורית. בדיון הופיע עו"ד ס. ליפשיץ (להלן: "הסנגורית"), נאשם 2 מינה לעצמו את עו"ד שי נודל (להלן: "הסנגור").





הטיעונים לעונש
בפתח טיעוניה לעונש הגישה התובעת, עו"ד מ. בש, את הרשעותיהם הקדומות של הנאשמים - במ/1 ו-במ/2.
התובעת נדרשה לחומרת העבירות הנגזרת, בין היתר, מסכומם הגבוה של השקים ומצגי השווא שהניעו את נציגי המתלוננת לקבלם. היא הדגישה את חומרת הנזק שגרמו הנאשמים למתלוננת אשר עד לאירועים נשוא הדיון ניהלה עסקי מסחר עם חברות שהיו בבעלות הנאשמים, ספקה להם סחורות ובמקום תשלום, קיבלה שקים חסרי ערך שנמסרו לה בתואנות שווא. להוציא 5000 ₪, לא קיבלה גלקופ את המגיע לה, חרף הליכים אזרחיים שנאלצה לנהל נגד הנאשמים.
התובעת לא התעלמה מהזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות והפנתה להתנהלותם הבעייתית של הנאשמים ובא כוחם במהלך שמיעת הראיות, אשר גררה להתמשכות הליכים.
לדעת התובעת, בשקלול מכלול הנסיבות, ראוי לגזור על נאשם 1 שישה חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות בנוסף למאסר על תנאי קנס ופיצוי משמעותי לחברה המתלוננת. התובעת הציעה להקל בעונשו של נאשם 2 ולהסתפק במאסר מותנה וזאת בהתחשב בכך שחלקו בביצוע העבירות היה משני.

הסנגוריה
ב"כ נאשם 1
- הדגישה את נסיבותיו האישיות והכלכליות של מרשה, אשר במשך שנים ניהל עם אביו מלון וראה ברכה בעמלו. העסק קרס עקב המצב הביטחוני בארץ שפגע מאוד בענף התיירות. ההסתבכות הכלכלית גררה את הנאשם לביצוע העבירות וערערה את יציבות חיי משפחתו. הנאשם אב לחמישה ילדים, שלושה מהם קטינים, נפרד מאשתו. בעקבות המשברים התדרדר גם מצבו הבריאותי והוא נזקק, בין היתר, לטיפול פסיכיאטרי (במ/4). הסנגורית ביקשה להאמין שהנאשם רצה ורוצה להחזיר למתלוננת את המגיע לה אך איננו יכול לעשות כן בשל מצבו הכלכלי הקשה מאוד (במ/3). לאחרונה החל הנאשם לעבוד כמשווק מוצרים בחברת גבס סנטר מתאריך 14.06.10 . כמו כן, ביקשה להתחשב במכתב של אשתו המבקשת לאפשר לבעלה להמשיך בעבודתו הנוכחית שיהיה בה לקדם
אפשרות פיוס בין השניים.

בהתחשב באלה, ביקשה הסנגורית להסתפק במאסר מותנה ממושך וחתימה על התחייבות כספית גבוהה, בנוסף לעבודות של"צ שלא יפגעו בהמשך עיסוקו של הנאשם. לגישתה, זוהי ענישה מידתית, גם לנוכח העובדה שהעבירות נשוא ההרשעה, חרף חומרתן, מסווגות כעוון.

על פי חוות דעת ממונה מיום 3.06.10, נאשם 1 כשיר לבצע מאסר בעבודות שירות ללא שום מגבלה בבית אבות משען נאות אפקה.

ב"כ נאשם 2
– הדגיש את מעורבותו המצומצמת של מרשו
בניהול המלון בתקופה הרלוונטית בכלל ובביצוע העבירות בפרט. לטענתו, העבירות אינן פרי מרמה מחושבת, שתוכננה מראש אלא תוצאה מחובות שבהם היו שקועים הנאשם עצמו והחברות שבבעלותו. החובות נוצרו במהלך ניהול העסקים הרגיל של המלון. הסנגור הדגיש את תפקודו הנורמטיבי של נאשם 2 במשך 76 שנות חייו ואת מצבו הבריאותי הקשה. לדבריו, לאחר שעסקיו התמוטטו נותר נאשם 2 חסר כל, הוא נאלץ להתגורר עם אשתו החולה בבית אחד מילדיהם. לדעת הסנגור, המתלוננת יכולה לממש את חובה במסגרת הליכים אזרחיים. אשר על כן ביקש מבית המשפט לאמץ את עמדת התובעת ולהסתפק במאסר מותנה ובהטלת קנס נמוך מאוד, אם בכלל.

שמיעת הטיעונים, עיון במסמכים שהציגו ב"כ הצדדים, מביאים למסקנות כדלקמן:
גם אם מקובל על בית המשפט שקשייהם הכלכליים של הנאשמים ושל החברות שבבעלותם, היו ברקע העבירות וגררו את הנאשמים להחליף במצגי שווא שקים, יש לדחות את טענת ב"כ הנאשם, שהעבירות נשוא ההרשעה אינן בגדר "עוקץ מתוכנן". כאמור בהכרעת הדין, הנאשמים פעלו במטרה לדחות את הקץ, להרוויח זמן, ולשם כך הסתירו מנציגי המתלוננת את העובדה, שהם מוסרים להם שקים אשר נמשכו מחשבונה המוגבל של חברת סאנטון, כשנאשם 1 מוסיף לחותמת החברה ולחתימת אביו ערבות אישית, תוך הצגת מצג שווא בהקשר למצבו הכלכלי האמיתי, שהיה כבר אז קשה מאוד והסתרת עובדת היותו חייב מוגבל באמצעים. בפועל, כנגד תשעה שקים חסרי ערך, קיבלו הנאשמים מנציגי המתלוננת 47 שקים קודמים שמשכה חברה סאן אין, שבאותה עת היתה עדיין פעילה ובכך מנעו מהמתלוננת נקיטת הליכים משפטיים מידיים נגד סאן אין, וקיבלו אורכה נוספת לתשלום החוב שהתגבש זמן רב קודם לכן. זוהי מרמה מתוכננת ומחושבת מראש, תופעה כזו מערערת את יחסי האמון בין ספקים למקבלי שירותים ואת יציבות המשק ועל בית המשפט לעשות ככל יכולתו לשירושה.

בהקשר לעבירות, שעניינן כלכלי הנעברות במטרה להפיק רווחים, רלוונטי סעיף 63(א) לחוק, המסמיך את בית המשפט להטיל קנס גבוה פי ארבעה מטובת ההנאה שהפיק הנאשם מביצוע העבירה או הנזק שנגרם לקורבן עקב אותה עבירה. התכלית החקיקתית תושג באמצעות פגיעה בכיסיהם של עבריינים, ותהפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאי. משכך, בעבירות כלכליות מונחה בית המשפט ליתן משקל בכורה לשיקולי הרתעה, ראו פסקי הדין בע"פ 6474/03 מלכה נ' מ"י, פ"ד נח(3) בעמ' 729; רע"פ 3641/06 ד"ר צ'צקס נ' מ"י, רע"פ 1572/06 עאסלה נ' מ"י, וע"פ 789/99 דרעי נ' מדינת ישראל.
שיהוי -
בית המשפט מתחשב לקולא, בזמן שחלף מיום ביצוע העבירה ועד ליום גזירת הדין, רק במקרים שבהם הנאשם איננו אחראי להשתהות ולהתמשכות ההליכים. ראו ההלכה הנוהגת מאז פסק דינו של כב' הנשיא אגרנט

בע"פ 125/74, 152/74, מירום נ', חברה למסחר בינלאומי בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(1)57, שעליה חזר השופט עציוני בע"פ 188/77, ורטהיים נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2), 225 ,עמ' 231-232, ע"פ 3632/92 גבאי נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4), 487, מפי המשנה לנשיא (כתוארו אז) כבוד השופט אלון.
ההבחנה שאיבחנה התובעת בטיעוניה באשר לעונשיהם של הנאשמים נכונה ומקובלת על בית המשפט. ראוי להחמיר משמעותית בעונשו של נאשם 1, שהיה הרוח החיה בביצוע העבירות שבדיון, ומעשיו מקבלים משנה חומרה בהתחשב בכך שביום
30.11.00 זייף מסמך והשתמש בו ובגין אלו הורשע בבית המשפט השלום בירושלים ונידון בפברואר 2005 ל- 250 שעות של"צ, לתשלום 1000 ₪ ולארבעה חודשי מאסר מותנה.
בעוד שאביו נאשם 2 הורשע יחד איתו בעבירות על חוק מע"מ ובעבירות הימורים.
יחד עם זאת, ובהתאם לעיקרון הענישה האינדיבידואלית, בית המשפט הגוזר את
הדין איננו מתעלם מהנאשם הספציפי שבפני
ו ומנסיבותיו האישיות תהא העבירה נשוא ההרשעה חמורה ככל שתהא.
ראו בהקשר זה רע"פ 5833/05
אבו זיאדה נ' מדינת ישראל
,
תק-על 2005(2), 4385, 4386 (2005), מפי כבוד
השופט א' לוי.

במקרה שבדיון, יש להתחשב לקולא בגילו המתקדם של נאשם 2, לזמן שחלף מיום ביצוע העבירות ב- 2004 ועד להגשת כתב האישום ביוני 2007, ובעמדת התביעה שאיננה מבקשת למצות את הדין עם הנאשמים.

סוף דבר
- נגזר על הנאשמים כדלקמן:
נאשם 1 –

א.
16 חודשי מאסר מתוכם שישה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי והתנאי הוא במשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירות רכוש ומרמה, להוציא עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

ב.
קנס בסך 25,000 ₪ או 90 יום תמורתו.

ג.
ששת חודשי המאסר בפועל שהושתו על הנאשם ירוצו בעבודות שירות בבית אבות משען בנאות אפקה החל מתאריך שיקבע הממונה על עבודות השירות הובהרו והוסברו לנאשם תוצאות אי עמידתו בכל תנאי עבודות השירות.

ד.
פיצוי למתלוננת בסך 200,000 ₪.

נאשם 2 –

א.
10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור עבירת רכוש ומרמה להוציא עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

ב.
קנס בסך 15,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

ג.
פיצוי למתלוננת 100,000 ₪.
הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.
<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תש"ע, 01/07/2010 במעמד הנוכחים.



דורית רייך-שפירא
, שופטת



החלטה

נדחה ליום 15.07.10, שעה 11:30.

התובעת תמציא ללשכתי ולסנגורים את המועד לתחילת ריצוי העונש.

הודע לנאשמים כי לא תשלח להם הזמנה נוספת, ועליהם להתייצב לדיון שנקבע, שאם לא כן יהא בית המשפט מוסמך לדון אותם בהעדרם.



<#9#>

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תש"ע, 01/07/2010 במעמד הנוכחים.



דורית רייך-שפירא
, שופטת


הוקלד על ידי: מיכל עזרא







פ בית משפט שלום 4736/07 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' אייל לוי, משה לוי (פורסם ב-ֽ 01/07/2010)