פסקי דין על אפי שטנצלר | פסקי דין על רואי בן דוד | פסקי דין על ישראל גל ואח' | פסקי דין על מפלגת העבודה הישראלית | פסקי דין על שר הבטחון ויו"ר מפלגת העבודה - מר אהוד ברק ואח' |

33809-06/10 הפ     18/07/2010




הפ 33809-06/10 אפי שטנצלר, רואי בן דוד, ישראל גל ואח' נ' מפלגת העבודה הישראלית, שר הבטחון ויו"ר מפלגת העבודה - מר אהוד ברק ואח'






לפני
כב' השופט אברהם יעקב
המבקשים: (33809-06-10)
1. אפי שטנצלר
(35997-06-10)
2. רואי בן דוד

3. ישראל גל
4. שלמה תנעמי
5. הילה טהר
6. חנה שלו
7. מאיר ליאני
8. עמרם מצנע
9. רון חולדאי
10. מוטי ששון
11. אריק חדד
12. אריה אזולאי
13. חיים קובלסקי
14. עזי נגר
נגד
המשיבים:

1. מפלגת העבודה הישראלית

2. שר הבטחון ויו"ר מפלגת העבודה, מר אהוד ברק
3. מזכ"ל מפלגת העבודה, מר ויצמן שירי
4. מזכירות הלשכה של מפלגת העבודה
5. שר החקלאות מר שלום שמחון
6. קרן קיימת לישראל
7. פרופ' שמעון שטרית
8. המשרד לאיכות הסביבה
9. סיעת העבודה ארצנו מר"צ בהסתדרות הציונית העולמית

החלטה

לפניי שתי בקשות מטעם המבקשים 1-7, ליתן צו מניעה זמני שאוסר על המשיבים ובפרט על האסיפה הכללית ו/או הדירקטוריון של קק"ל, לעשות כל פעולה למינויו של המשיב 5, השר שלום שמחון, לתפקיד יושב ראש הקרן הקיימת לישראל (להלן:-"יו"ר קק"ל"). כן מבוקש צו מניעה זמני שלפיו ימשיך מר אפי שטנצלר
, יו"ר קק"ל הנוכחי, לכהן בתפקידו עד להכרעה בתובענה העיקרית.
בנוסף עומדת להכרעה בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, בה מבוקש לאכוף על המשיבים 1,2,3,5,6 את הוראות הצו הזמני שניתן בה"פ 15016-06-10 ואת פסק הדין שניתן בה"פ 5893-06-10 (להלן:-"בקשת הביזיון").
המבקשים 8-14 (להלן:-"המצטרפים"), קבוצת חברי לשכה וחברי מרכז של מפלגת העבודה, ביקשו להצטרף למבקשים בבקשות לצווי מניעה זמניים, וזאת נוכח עמדתם שבחירת מועמדים לתפקידים מטעם מפלגת העבודה (להלן:-"המפלגה") צריכה להיעשות בבחירות דמוקרטיות וחופשיות ובהתאם לחוקת המפלגה.

1. הרקע העובדתי

(א) מר אפי שטנצלר
הוא חבר ותיק במפלגת העבודה, המשמש ב- 4 השנים האחרונות כיו"ר קק"ל. בעבר שימש במשך 14 שנים כראש עיריית גבעתיים. המבקשים כולם הם חברים במפלגת העבודה, הכשרים לבחור ולהיבחר למשרות מטעמה.

(ב) קק"ל, שנוסדה בשנת 1901 מכח החלטת הקונגרס הציוני העולמי (להלן:-"הקונגרס"), היא כיום תאגיד מכח חוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד -1953, ומהווה אורגן של ההסתדרות הציונית. על פי הנטען בתובענה, מנהלת כיום קק"ל כ- 13% מקרקעות המדינה ומחזיקה בקופתה כ- 1.7 מיליארד ₪.

(ג) יו"ר קק"ל נבחר מקרב חברי דירקטוריון קק"ל ואלה, בתורם, נבחרים על ידי חברי האסיפה הכללית של קק"ל. חברי האסיפה הכללית של הקק"ל, בהיותם חברי הוועד הפועל בהסתדרות הציונית, מייצגים את יחס הסיעות בהסתדרות הציונית. מעת לעת, ובדרך כלל בתקופה שבסמוך ועובר לכינוסו של הקונגרס הציוני העולמי, נערכים הסכמים קואליציוניים שבמסגרתם מיועדים תפקידים שונים בהסתדרות הציונית, ביניהם תפקידים שונים בקק"ל, למועמדים מטעם סיעה זו או אחרת. על פי הנוהג, בוחרת האסיפה הכללית של הקק"ל במועמדי הסיעות לאותם התפקידים, ובמילים אחרות "מאשרת את המועמדים, כפי שהוצעו על יד הסיעות/המפלגות הרלוונטיות, בהתאם להסכמים הקואליציוניים". תיאור עובדתי זה של מערך ההסכמים שעניינו בחירת יו"ר קק"ל, נלמד מעמדת קק"ל כפי שהיא באה לידי ביטוי בתשובתה לבקשה לסעד זמני.
ההסתדרות הציונית, אם כן, מורכבת סיעות-סיעות שביניהן הסכם קואליציוני כולל, והן בתורן מורכבות מתנועות שונות, שגם ביניהם הסכמים קואליציוניים. מערכת הסכמית זו היא המחלקת את המשרות בהסתדרות הציונית בין הגופים החברים בה.

(ד) הסכם קואליציוני סיעתי שכזה נכרת ביום 12.4.10 בין מפלגת העבודה לבין תנועת ארצנו. ההסכם, בין היתר, מקצה בין הצדדים את התפקידים השונים המיועדים לסיעה מכח הסכמיה עם סיעות אחרות בהסתדרות (להלן:-"הסכם שיתוף הפעולה"). באופן ספציפי, מצוין בהסכם שיתוף הפעולה שככל שתפקיד יו"ר הקק"ל יוקצה לסיעה המשותפת, הרי שיהיה מיועד למפלגת העבודה, ושנוכח בכירות התפקיד, ייעשה מינויו של נציג מפלגת העבודה לתפקיד יו"ר קק"ל בהסכמת סיעת ארצנו (להלן:-"זכות הווטו"). כן מצוינת בהסכם זה כוונת הצדדים לצרף לסיעה החדשה שנוצרה את הברית העולמית של מר"צ. כוונה זו הוגשמה ביום 26.5.10, עת הסכימו סיעת העבודה, סיעת ארצנו וסיעת מר"צ על הקמת סיעה משותפת (להלן:-"הסיעה המשותפת").

זה המקום להעיר שישנה מחלוקת בין הצדדים באשר לסמכות צוות המשא ומתן הקואליציוני להיקשר בהסכם המעניק זכות ווטו לסיעת ארצנו. נטען שזכות זו הוענקה לסיעת ארצנו לראשונה בהסכם הקואליציוני מיום 12.4.10, ושעובר לאותו הסכם לא היו כל סייגים או מגבלות על זכאותה של תנועת העבודה לתפקיד יו"ר קק"ל.

(ה) מפלגת העבודה פועלת מכח חוק המפלגות, התשנ"ב -1992, ובהתאם להוראותיו הותקן תקנון שמסדיר את פעולותיה ומוסדותיה השונים, וקרוי במפלגה "חוקת מפלגת העבודה הישראלית
" (להלן:-"החוקה"). גרסתה האחרונה של החוקה אושרה ביום 5.8.2009, לפני כעשרה חודשים, ובה נקבע, בסעיף 8, עקרון של בחירות ישירות למוסדות המפלגה השונים.

כך קובע סעיף 8(א+ב) לחוקה:

"חבר מפלגה זכאי, בכפוף להוראות חוקה זו ותקנונים מכוחה, ליטול חלק בקביעת דרכה של המפלגה והכרעותיה בעניינים רעיוניים, ארגוניים, חברתיים, כלכליים ומדיניים, בדרכים כדלהלן:

א. לבחור ולהיבחר למוסדות המפלגה המקומיים והארציים ולהשתתף בכל תהליכי הבחירות אשר נקבעו בחוקה זו, או על ידי ועידת המפלגה ומרכז המפלגה.

ב. להיות מועמד ליושב ראש המפלגה, לרשימת המועמדים של המפלגה לכנסת, למוסדות ארציים ומקומיים של הסתדרות העובדים הכללית החדשה הכללית, לראשות מקומית, למוסדות הלאומיים ולכל גוף חיצוני אחר כנציג המפלגה."
(ו) בכל הקשור לכהונת חבר מפלגה כנציג מטעמה באותם גופים חיצוניים, דוגמת קק"ל, נקבע בחוקה, בסעיף 87, שהמפלגה תתקין תקנונים להסדרת דרכי הבחירה, כך:

ייצוג המפלגה בגופים חיצוניים

87. דרכי הבחירה של נציגי המפלגה בגופים המפורטים להלן, יקבעו בתקנונים, שיאושר על ידי הלשכה, על פי הצעת מזכירות הלשכה ובהתייעצות עם הנהלות, או מוסדות אותם גופים:
א. סיעת תנועת העבודה הציונית וחברי הסיעה הישראלית.
ב. המוסדות הלאומיים, קק"ל, קרן היסוד, הסוכנות היהודית הקונגרס הציוני וההסתדרות הציונית.

(ז) החוקה אף קוצבת זמנים להתקנת תקנונים אלו, וקובעת שהליך הכנתם יחל בתוך שלושה חודשים מאישורה. עד להשלמת התקנונים, הוסדרה תחולת הוראות סעיפים אלו, ככל הוראות החוקה, בסעיף 108 שעניינו הוראות מעבר. שם נקבע שנושאי משרה ימשיכו בתפקידם לפי ההוראות שחלו עליהם עד להתקנת החוקה, למעט אם ייקבע תקנון שמורה אחרת לפי החוקה. כן נקבעו, בסעיף קטן (ב), הוראות מפורשות לעניין תקנוני המפלגה, ובפרט לעניין תקנונים לפי סעיף 87 הנ"ל.

מפאת חשיבות הוראות סעיף 108(ב), להבנת המחלוקות שלפני, הרי הוא כלשונו:

"הוראות קודמות של חוקת המפלגה בטלות. וכן בטלים תקנונים המסדירים דרכי פעולתם וסדרי בחירתם של מוסדות וגופי המפלגה ונציגות המפלגה בגופים חיצוניים. בתוך שלושה חודשים מיום אישור חוקה זו יוחל הליך הכנתם של תקנונים המסדירים דרכי פעולתם וסדרי בחירתם של הגופים האמורים על ידי מזכירות הלשכה ולהבאתם לאישור המוסדות המתאימים הקבועים בחוקה זו, אלא אם התעורר הצורך לאשר תקנונים כאמור לפני כן. נתעורר הצורך לבחור את נציגי המפלגה בגופים חיצוניים כאמור בסעיף 87 לעיל, טרם אישור תקנון כאמור, תבחר הלשכה, על פי הצעת מזכירות הלשכה, את נציגי המפלגה לאותם גופים, לאחר שתקיים מזכירות הלשכה התייעצות עם סיעת המפלגה באותם גופים"

יודגש, שסעיף 108(ב) אף מתייחס לאפשרות שיתעורר צורך לאשר תקנונים במסגרת זמנים קצובה יותר משלושה חודשים.

לסיכום האמור לעיל: כדי שייבחר יושב ראש חדש לדירקטוריון הקק"ל, תוך שמירה על זכויות היסוד והזכויות ההסכמיות של כל המעורבים בדבר, אמור היה להיות מהלך הדברים כזה: מפלגת העבודה תבחר מועמד לתפקיד יו"ר קק"ל וזאת על ידי התקנת תקנון בחירות וקיום בחירות על פיו. מועמד מפלגת העבודה, בכפוף לזכות הווטו, יהיה מועמדה של הסיעה המשותפת מכח ההסכם הקואליציוני, וייבחר, מכח נוהג, על ידי דירקטוריון קק"ל לתפקיד יו"ר הקק"ל.

(ח) עם זאת, למרות הוראותיו הברורות של סעיף 108(ב) בדבר התקנת התקנונים תוך זמן קצר, ולמרות הצורך הברור והידוע מראש באיוש תפקיד יו"ר קק"ל עד למועד הקונגרס, לא החלה המפלגה בהתקנת תקנון שיסדיר את אופן בחירת המועמד לתפקיד זה, וממילא, במשך עשרה חודשים, לא הותקן תקנון כאמור. בהיעדר תקנון, ביקשה המזכירות לנצל את הסמכות שהוקנתה לה במסגרת הוראות המעבר, ולהעביר לאישור הלשכה מועמד יחיד לתפקיד יו"ר קק"ל – הוא השר שמחון. נוכח זאת הגיש מר שטנצלר, ביום 4.6.10, את התובענה הראשונה לבית משפט זה (ה"פ 5893-06-10).

2. ההליכים המשפטיים

(א) הצדדים זומנו לדיון ליום 6.6.10 (להלן:-"הדיון הראשון"), לפני כב' הנשיאה הילה גרסטל. בבוקר יום הדיון הוגשה גם עתירת המבקשים 2-7 (ה"פ 6191-06-10), והדיון בתובענות התנהל במשותף. בתום דיון זה הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה, בתמצית, יבוטלו ההליכים שננקטו וההחלטה שהתקבלה בעניין בחירת מועמד המפלגה לתפקיד יו"ר הקק"ל, ובתוך 3 ימים תוגש טיוטת תקנון המתייחסת לבחירתו, לעיון הגורמים הרלוונטיים והצדדים. אם טיוטה זו תאושר במזכירות היא תועבר לאישור הלשכה ואז יפעלו הצדדים לפיה. למבקשים בתובענות נשמרה הזכות לשוב ולפנות אל בית המשפט אם ימצאו שיש בטיוטת התקנון כדי לפגוע בזכויותיהם באופן קונקרטי. כן הוסכם שיוכלו לעתור לסעד של השארת מר שטנצלר בתפקידו עד להכרעה כדין, וזאת אם כתוצאה מהתנהלות לא תקינה של המשיבים או מי מהם במהלך אישור התקנון החדש לא ניתן יהיה לקיים את בחירת המועמד ליו"ר הקק"ל בקונגרס הקרוב. הסכמה זו קיבלה תוקף של

פסק דין
(להלן:-"פסק הדין").

(ב) בהתאם להסכמה זו הוכנה טיוטת תקנון, ואושרה על ידי מזכירות הלשכה. טיוטת התקנון הובאה לעיון ב"כ המבקשים ביום 8.6.10, ולשכת המפלגה זומנה להתכנס ביום 10.6.10 כדי לאשר את הטיוטה המוצעת. על פי התקנון המוצע, הוסדרה פרוצדורה של ארבעה שלבים לבחירת מועמד המפלגה לתפקיד יו"ר קק"ל. בשלב הראשון, כך מורה התקנון המוצע, תוקם ועדה לבחירת יו"ר קק"ל, שתמונה על ידי מזכירות הלשכה. יש לזכור שאותה מזכירות בחרה כבר בשר שלום שמחון כמועמד יחיד לתפקיד יו"ר קק"ל. בשלב השני, תבחר אותה ועדה, שניים או שלושה מועמדים ותדרג את עדיפותם. בשלב השלישי, אמורה מזכירות הלשכה לבחור מועמד יחיד, מבין אותם שניים או שלושה מועמדים שהובאו בפני
ה על ידי הוועדה. בשלב הרביעי, תחליט המזכירות על מועמד יחיד, והוא אמור להיות מובא לאישור הלשכה.

(ג) ביום 9.6.10 הגישו המבקשים 1-7 בקשות בהולות לפסול את התקנון שאושר על ידי מזכירות הלשכה, ולאסור ביצועו של הליך בחירות מכוחו. לאחר דיון שנתקיים ביום 14.6.10 (להלן:-"הדיון השני"), ניתנה עוד באותו היום החלטה בבקשות לצווים זמניים.

(ד) במרכז הדיון בבקשות עמדה השאלה הבאה: האם ניתן לפרש את המונח "בחירה", בו עושה החוקה שימוש הן בסעיף 87 הן בסעיף 108(ב), כך שאותה הבחירה יכולה להיות גם אישור של מועמד יחיד המובא לפני הגוף הבוחר לאחר הליך של סינון לפני גוף אחר. קבעתי שהתשובה לשאלה זו היא שלילית, ושבחירה היא לעולם ברירה בין מספר אפשרויות ואינה יכולה להיות אישור פורמאלי של המלצת גוף אחר בהיעדר ברירה אמיתית. כן מצאתי כי בהיעדר אפשרות בחירה, לא מדובר בהליך דמוקרטי אמיתי, ועניין זה מנוגד לאמנת היסוד של המפלגה. נוכח האמור, ניתן צו מניעה זמני שאסר על המשיבים להביא את התקנון המוצע לאישור מזכירות הלשכה, או הלשכה עצמה. כן ניתן צו מניעה זמני שאסר על המשיבים לבצע את הליך בחירת מועמד המפלגה לתפקיד יו"ר הקק"ל לפי התקנון המוצע.

התקנון שהוצע נפסל, אם כן, וככל שרצתה מפלגת העבודה להציג מועמד לתפקיד יו"ר הקק"ל, היה עליה לעשות כן לאחר בחירות מכח תקנון שיעלה בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה כפי שבאו לידי ביטוי בחוקת המפלגה, באמנת היסוד שלה ובהתאם להסכמת הצדדים כפי שקיבלה ביטוי בפסק דינה של הנשיאה גרסטל.

(ה) למרבה הצער לא הותקן תקנון כאמור וכפועל יוצא מכך גם לא נערכו בחירות במפלגת העבודה לתפקיד יו"ר קק"ל.

עם זאת, ביום 17.6.10, יומו האחרון של הקונגרס, כונסה ישיבה של הסיעה המשותפת במלון קראון פלאזה בירושלים, ועל סדר יומה בחירת מועמד מטעם הסיעה המשותפת (ודוק: לא מטעם המפלגה) לתפקיד יו"ר קק"ל, מתוך שני מועמדים בלבד: השר שמחון ומר מנחם ליבוביץ', נציג הרפורמים בסיעה המשותפת. הבחירות נתקיימו באחד מחדרי המלון, ובסופו של יום נבחר השר שמחון, ברוב של 49 מול 19, להיות מועמד הסיעה המשותפת לתפקיד יו"ר הקק"ל.

(ו) נוכח בחירת השר שמחון כמועמד הסיעה המשותפת והודעת הסיעה על בחירתו כאמור לקונגרס, הוגשה עוד באותו היום בקשה של מר שטנצלר למתן צווים ארעיים וזמניים שעל פיהם ייאסר על המשיבים, לרבות מוסדות הקק"ל השונים, לעשות כל פעולה למינויו של השר שמחון לתפקיד יו"ר הקק"ל, וכן ייאסר על מוסדות הקק"ל למנותו לתפקיד כאמור עד להחלטה אחרת, כמפורט ברישת החלטה זו. במסגרת הסעדים שנתבעו בתובענה העיקרית, נתבקש בית המשפט לפסול את בחירתו של השר שמחון למועמד הסיעה המשותפת לתפקיד יו"ר קק"ל, ולחייב את המפלגה לקיים הליך בחירות תקין לבחירת מועמדה לתפקיד.

סגן הנשיא, כבוד השופט אילן שילה נעתר לבקשה והורה על מתן צו ארעי כמבוקש, ועל השארת מר שטנצלר בתפקידו עד להחלטה אחרת. כן נקבע דיון לפניי ליום 27.6.10 (להלן:-"הדיון השלישי").

(ז) עד למועד הדיון הגישו המבקשים 2-7 תובענה מטעמם, היא ה"פ 35997-06-10 שבכותרת, והוגשו תשובות מטעם הצדדים. חשובה במיוחד לענייננו היא תשובתו של השר שמחון לבקשה לסעדים זמניים, שהוגשה ביום 22.6.10. מתשובה זו למד בית המשפט לראשונה, שהצגת מועמדותו של השר שמחון להיות מועמד מטעם הסיעה המשותפת, לתפקיד שעל פי הסכם שיתוף הפעולה שמור למפלגת העבודה, התאפשרה נוכח תיקון שנערך בהסכם, עת חתם פרופ' שטרית, ביום 11.6.10 על הסכם שיתוף פעולה חדש שמחליף את ההסכם הראשון (להלן:-"ההסכם החדש"). להסכם זה נוסף סעיף שלפיו "אם עד ליום האחרון של הקונגרס הציוני הל"ו בשעה 08:00 לא יציגו הצדדים את מועמדיהם הרשמיים לתפקידים הנזכרים בסעיף זה, רשאית הסיעה המשותפת להציג מועמדים מטעמה אשר ייבחרו על ידי כלל צירי הסיעה לקונגרס..."

(ח) בבוקר הדיון השלישי הוגשה בקשת המצטרפים להצטרף להליך, ובה נטען, בין היתר, שהיקשרות המפלגה בהסכם החדש נעשתה בהיחבא וללא סמכות, והתנהלות המזכירות בעניין זה אינה ראויה והיא שהביאה את המצטרפים לבקש להצטרף להליך. בבקשה הודגש שחברי קבוצת המצטרפים, שחלקם היו בעלי תפקידים בכירים במפלגה בעבר, לא תומכים במועמד מסוים לתפקיד זה ושרצונם המוצהר הוא רק שמועמד המפלגה לתפקיד ייבחר בבחירות חופשיות, בלשכת המפלגה.

(ט) במהלך הדיון טען פרופ' שטרית שנוכח הצו הזמני שניתן על ידי ביום 14.6.10 לא ניתן היה להתקין תקנון בחירות חדש ולקיים בחירות מכוחו עד ל-17.6.10, יומו האחרון של הקונגרס. פרופ' שטרית טען, ולהבנתי סומכים המשיבים ידם על טענה זו, שבשל סד הזמנים ונוכח רצונה של הסיעה המשותפת שלא לאבד את זכותה לתפקיד יו"ר קק"ל, הופקעה זכותה של מפלגת העבודה להעמיד מועמד מטעמה, ונתקיימו בחירות במסגרת הסיעה המשותפת. באי כח המבקשים השונים, כמו גם בא כוח המצטרפים, טענו בעל פה נגד כריתת ההסכם החדש והחזיקו בדעה שהסכם זה שנכרת בסתר, מבלי שהובא לידיעת הגורמים הרלוונטיים במפלגה – בטל. המבקשים אף טענו רבות לעניין תם ליבם של המשיבים שידעו על ההסכם, אך לא הביאו אותו לידיעת בית המשפט בדיון השני. לאחר ששמעתי את טיעוני המצטרפים, ומאחר שסברתי שצירופם דרוש לבירור ההליך, הוריתי על צירופם להליך כאמור, ועל הגשת כתב טענות מטעמם בתוך שבוע ימים. נקבע דיון נוסף ליום 12.7.10 (להלן:-"הדיון הרביעי") והתרתי הגשת תשובות עד יומיים לפני הדיון. עד למועד הדיון הוגש כתב הטענות מטעם המצטרפים, והוגשו תשובות משלימות מטעם השר שמחון ומטעם פרופ' שטרית. יצוין שהמבקשים 2-7 הגישו תשובה מטעמם לתשובת המשיבים, ובה טענו גם הם כנגד תוקפו של ההסכם החדש. השר שמחון הגיש בקשה לסלק את תשובתם זו מתיק בית המשפט נוכח הגשתה ללא רשות, ונוכח היות הסעד המבוקש בה, קרי בטלות ההסכם החדש, סעד חדש שלא הוזכר בבקשתם המקורית.

(י) במהלך הדיון הרביעי טענו הצדדים לעניין הגשת התשובות לתשובות מטעם המבקשים ולעניין הרחבת החזית. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לעניין זה החלטתי שאין כל פסול בעצם הגשת התשובות לתשובות, בהיות הגשתן זכות הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, (להלן:-"התקנות") וכן קבעתי שככל שמדובר בהרחבת חזית, הרי שהחזית הורחבה על ידי טענות המצטרפים שצורפו להליך, ואין מניעה לדון בטענות נגד תוקפו של ההסכם החדש. כן הובהר, בהתייחס לטענות חלק מן המשיבים שכתבי טענות מטעם המבקשים לא נתמכו בתצהיר, שלכתבי טענות אלו לא יהיה משקל בהכרעה העובדתית. הצדדים עמדו על זכותם לחקור את המצהירים, ובהתאם לכך נחקרו מר שטנצלר והשר שמחון.

(יא) כעת, לאחר שכל הטענות המשפטיות של הצדדים נשמעו, והתשתית העובדתית לשלב זה הובררה והוצגה לפני, ניתן להכריע בבקשות לסעדים זמניים ובבקשת הביזיון.

3. דיון והכרעה – הבקשות לסעדים זמניים

המסגרת הנורמטיבית

(א) השאלה העיקרית הטעונה הכרעה בתובענות שלפניי היא זו: האם בחירת השר שמחון למועמד הסיעה המשותפת נעשתה כדין, או שמא כטענת המבקשים, נעשתה מכח הסכם שנכרת בחוסר סמכות ודינו בטלות. שאלה זו אינה דרושה להכרעה סופית בשלב זה כמובן, שכן מסגרת הדיון כאן היא מסגרת נורמטיבית של בקשה לסעדים זמניים.

(ב) העותר לקבלת סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בשני תנאים מצטברים, העולים מבחינת תקנה 362 לתקנות:
תנאי ראשון הוא הוכחת קיומה של זכות לכאורה, כלומר סיכוי של ממש לזכות בתביעה.
תנאי שני הוא שכנוע בית המשפט שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. כלומר, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש ובבוא היום יזכה בתביעתו, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ברע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר. שותפות לבנין, פ"ד מט(1) 730) לפיהם יש ליישם את המבחן כך:

"מידת הנזק העשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן או לא יינתן הצו, והשוואתם של הנזקים זה לזה. על בית המשפט להתחשב באיזון שבין אינטרס התובע לקבל סעד זמני מיידי, לבין הפגיעה האפשרית בנתבע" (וראו גם: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו(1) 529), רע"א 10910/02 פז חברת הנפט נ' פרץ, פ"ד נח(1) 385. רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ ([פורסם בנבו], 6.6.2006) (להלן:-"עניין שלמה אליהו").

(ג) אם כן, בשלב ראשון יש לבחון האם למבקשים סיכויים של ממש לזכות בתביעתם, קרי - להוכיח שההסכם החדש נכרת שלא כדין, ושכפועל יוצא ההסכם שעומד בתוקף הוא ההסכם הקואליציוני מיום 12.4.10 ולכן לא יכול היה השר שמחון להציג מועמדותו מטעם הסיעה המשותפת.
אם התשובה לשאלה זו תהא חיובית יהיה עלי לבחון, בשלב השני, את מאזן הנוחות, קרי – להשוות בין הנזק שייגרם למבקשים, בדמות הפגיעה בזכותם לבחור ולהיבחר, אם לא יינתנו הצווים המבוקשים, לבין נזקי המשיבים אם צווים אלו יינתנו ומועמדותו של השר שמחון לא תובא לפני דירקטוריון הקק"ל.

ודוק, בעניין שלמה אליהו נקבע כי:

"שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים – מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע. כמובן, שהן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט (או הרשם) ייעתר לבקשה למתן סעד זמני".

(ד) לבסוף יש לזכור שבית המשפט אינו דן בניתוח מקיף של הראיות, ואינו נדרש לקביעת מסמרות עובדתיים כדי להגיע למסקנתו בדבר הענקת הסעד הזמני (וראו: ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4) 105, 108ד, ע"א 483/85 לב נ' דגם מערכות בע"מ, פ"ד לט(4) 729).
לעניין זה, ראו תקנה 362(א) שקובעת כי:

"רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש".

(ה) לסיכום, אם יעמדו המבקשים בשני התנאים האמורים אזי יינתן הסעד הזמני העיקרי המבוקש, שלפיו דירקטוריון קק"ל לא ימנה יו"ר חדש עד להכרעה בתובענה העיקרית, או עד שזו תתייתר על ידי קיום בחירות כדין במפלגת העבודה.

מן הכלל אל הפרט

אני סבור שדין הבקשות לסעדים זמניים להתקבל, ואפרט טעמיי להלן:

סיכויי העתירה

(א) הטענה המרכזית שהופיעה בכתבי הטענות מטעם המבקשים הייתה שהשר שמחון לא רשאי היה להציג מועמדותו באופן פרטי במסגרת הסיעה המשותפת, ודין בחירתו בטלות. טענה זו מבוססת על כך שבהתאם להסכם שיתוף הפעולה, הזכות להציג מועמד לתפקיד יו"ר קק"ל הייתה שמורה לתנועת העבודה. רק עם הגשת תשובת השר שמחון לבקשות נתברר שזכות זו פקעה ועברה לידי הסיעה המשותפת וזאת מכח ההסכם החדש. הסכם זה, יש לזכור, לא היה בידי המבקשים עובר להגשת הבקשות, ולכן הטענה הראשונה המתייחסת אליו נטענה על ידי קבוצת המצטרפים להליך.

אלה טענו שההסכם החדש, בו נקשרה לכאורה תנועת העבודה, נכרת מבלי שהגורמים המוסמכים במפלגה כלל ידעו עליו, ודינו בטלות. לפי טענת המצטרפים, ולפי טענות המבקשים האחרים, כפי שהופיעו בתשובות שהוגשו לפני הדיון האחרון, הרי שנוכח בטלות ההסכם החדש ובהתאם להסכם שיתוף הפעולה הראשון, צריכה מפלגת העבודה להציג מועמד מטעמה לתפקיד יו"ר קק"ל ועל הסיעה המשותפת לתמוך במועמדות זו ולהעבירה לדירקטוריון הקק"ל לבחירה.

(ב) אני סבור, בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות בדברים, שסיכויי המבקשים להוכיח טענותיהם אינם מבוטלים, ועומדים במובן זה בתנאי הראשון למתן סעד זמני. למסקנה זו אני בא משום שלעת עתה עולים סימני שאלה רבים הן לגבי הסמכות והן לגבי הצורך להיקשר בהסכם החדש.

(ג) לגבי הסמכות להיקשר בהסכם: מחומר הראיות שלפני, עולה שהשר שמחון היה ראש צוות המשא ומתן הקואליציוני. השר שמחון אף העיד על כך, בציינו שהיה מעורב בקביעת המדיניות לפני כריתת הסכם שיתוף הפעולה הראשון, אך העיד שלא ידע על הכוונה לכרות הסכם חדש, וזאת עד ליום 13.6.10. קשה להלום כיצד יו"ר צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם המפלגה, אינו יודע כלל על כוונתה להיקשר בהסכם שיתוף פעולה חדש, ובמיוחד כשההבדל המרכזי בין הסכם זה להסכם הראשון, מעבר לצירופה של מר"צ לסיעה המשותפת, טמון בוויתור פוטנציאלי של מפלגת העבודה על הזכות להציג מועמד לתפקיד יו"ר קק"ל, אותו התפקיד אליו מבקש השר שמחון להיבחר זה תקופה ארוכה. דבר אחד ברור – בין אם צוות המו"מ רשאי להיקשר בהסכם בו מתפרקת תנועת העבודה מזכות משמעותית ובין אם לאו, מבלי להעביר עניין זה במוסדות המפלגה הרלוונטיים – בוודאי אין זה ראוי שעניין זה יעשה ללא ידיעת ראש הצוות. לכן, על פני הדברים ומבלי לקבוע, אי ידיעתו של השר שמחון על ההסכם החדש עובר לכריתתו וההיקשרות בהסכם שלא על דעתו, מעיבים על תוקפו של ההסכם החדש.

איני נדרש בשלב זה לטענה שלפיה וויתור מפלגת העבודה על זכותה להציג מועמד לתפקיד יו"ר קק"ל אינו ראוי שייעשה על ידי אדם אחד או צוות מצומצם, אלא ראוי שיידון בפורום רחב יותר שהוא לשכת המפלגה. בטענה זו יש היגיון, כמובן, אך אינה נדרשת להכרעה בשלב זה.

לסיכום נקודה זו: זהות הגורם המוסמך במפלגת העבודה לוותר על זכותה לתפקיד יו"ר קק"ל לא הובהרה די הצורך בשלב זה ועניין זה יתברר במסגרת ההליך העיקרי. עם זאת, נראה בשלב זה שטענות המבקשים בדבר הזכות להיקשר בהסכם שכזה ללא ידיעת לשכת המפלגה והגורמים הבכירים בה לרבות השר שמחון עצמו, נראות מבוססות דיין כדי להצדיק מתן סעד זמני, שאי נתינתו תייתר את הדיון בהליך העיקרי.

(ד) לגבי הצורך להיקשר בהסכם החדש: פרופ' שטרית טען בדיון השלישי שלא היה סיפק בידי המפלגה להתקין תקנון בחירות. טענה זו נטענה, כנראה, נוכח רצונו של פרופ' שטרית להסביר את הצורך הדוחק לחתימת ההסכם החדש, אך אין בידי לקבלה.

בהתאם לטענת פרופ' שטרית, עליה כאמור סומכים המשיבים ידם, ביקש עו"ד חורש, בא כוחו של השר שמחון, עת חקר את מר שטנצלר, להראות שלא היה סיפק בידי המפלגה להתקין תקנון, נוכח ההוראות שנקבעו בפסק דינה של הנשיאה שמהן נגזר, לכאורה, שהתקנת התקנון תארך לפחות שלושה ימים (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון הרביעי, שורות 13 עד 26). אין לקבל טענה זו מכמה סיבות: ראשית, כפי שכבר קבעתי בהחלטה הקודמת, ככל שנוצר לחץ זמנים הרי שאין למפלגת העבודה להלין אלא על עצמה. ניתן היה וצריך היה להתקין תקנון בחירות ראוי עוד לפני זמן רב, ובוודאי לאחר הדיון הראשון לפני כב' הנשיאה גרסטל. שנית, ניתן היה להתקין תקנון בחירות ראוי גם לאחר צו המניעה שניתן ביום 14.6.10. בניגוד ללוח הזמנים שפירט פרופ' שטרית בתשובתו מיום 8.7.10, אין ספק בעיני שלו היה מנוסח תקנון שוויוני והוגן המאפשר לכל חבר במפלגה לבחור ולהיבחר, ניתן היה לקיים בחירות לפיו גם בתוך זמן קצר. כך למשל, ניתן היה להורות על כינוס הלשכה מייד עם קבלת הצו הזמני בליל ה-14.6.10, ולכנס אותה לכל המאוחר בליל יום חמישי ה- 16.6.10. במועד זה ניתן היה להביא ללשכה תקנון לאישור, ואם זה היה מנוסח כראוי, ומבטא את ערכי הדמוקרטיה שעליו לבטא, הרי שניתן היה לאשרו ולבצע בחירות על פיו עוד באותו המעמד. בניגוד לטענתו של פרופ' שטרית, לא היה צורך באישור נוסף של המזכירות וכינוס הלשכה מחדש, ולא הייתה כל מניעה לעשות את כל האמור במעמד הלשכה. יש לזכור, הרי הבחירות שנערכו בסיעה המשותפת הוכרזו ונוהלו, לכאורה, מכח תקנון וכל זאת בתוך יממה אחת בלבד.

שלישית, ולסיום הדיון בנקודה זו, אציין שיש לדחות את טענת "סד הזמנים" מטעם משמעותי נוסף שטמון בכך שבפועל, לא הייתה כל מגבלת זמנים אמיתית על המפלגה להציג מועמד, ולא הייתה כל סיבה לוותר על זכותה לעשות כן. על כך אני למד מהשוואה בין טיוטת ההסכם הקואליציוני הכולל שנערכה לקראת הקונגרס (נספח 1 לבקשה לסעדים זמניים של מר שטנצלר ולהלן:-"טיוטת ההסכם") לבין ההסכם הקואליציוני הכולל שנחתם לבסוף, בין כלל הסיעות בהסתדרות הציונית, ביום 16.6.10 בקונגרס עצמו (להלן:-"ההסכם הקואליציוני הכולל").

בעוד שבטיוטת ההסכם מצוין בסעיף 5 ששמות המועמדים לתפקיד יו"ר, יו"ר עמית, וסגני יו"ר קק"ל יימסרו במועד אחד, נוספה התוספת הבאה לסעיף 5 בהסכם הקואליציוני הכולל: "ואולם רשאית סיעה שאינה מעוניינת בכך שלא למסור את שם המועמד מטעמה במועד האמור".

מסיפא זו של סעיף 5 אנו למדים שככל שרצתה מפלגת העבודה לשמר את זכותה להציג מועמד מטעמה כמועמד סיעתי, כל שהייתה צריכה לעשות היה להיתלות בסעיף זה, שנכלל בהסכם שנחתם יום קודם לפקיעת זכותה לכאורה לפי הסכם החדש, ולא הייתה כל מניעה מצידה להציג מועמד גם לאחר תום הקונגרס. סעיף 5 להסכם הקואליציוני הכולל הינו הראיה שניתן היה להציג את המועמד לתפקיד יו"ר קק"ל עד לאחר התקנת תקנון בחירות ראוי במפלגת העבודה וקיום בחירות פנימיות על פיו.

יוער אגב, שהצדדים חלוקים בדבר תוקפה של ההודעה על המועמד לתפקיד בפורום הקונגרס. המבקשים טוענים שהודעה זו היא דקלרטיבית בלבד, ושהבחירה עצמה נעשית בדירקטוריון קק"ל, ואילו המשיבים, כדי להסביר את סד הזמנים, מייחסים להודעה בקונגרס חשיבות רבה יותר. הגם שאני נוטה לקבל את גרסת המבקשים איני נדרש להכריע בשאלה זו בשלב זה, שכן נדמה שכך או כך, נוכח סעיף 5 להסכם הקואליציוני הכולל, לא היו מפלגת העבודה או הסיעה המשותפת כבולות בסד זמנים אמיתי.

לסיכום נקודה זו, לא ניתן לקבל את טענת "סד הזמנים", ובשלב זה, מבלי לקבוע, אני סבור שאין בה כדי להצדיק את ההיקשרות בהסכם באופן חשאי, במהירות ומבלי לערב את הגורמים הרלוונטיים.

(ה) סיכויי התביעה העיקרית, אם כן, נראים סיכויים של ממש שמצדיקים מתן סעד זמני שיקפיא את המצב, ויאפשר דיון בתובענה העיקרית מבלי שזה יתייתר על ידי שינוי של המצב בשטח. אם יתאפשר לדירקטוריון קק"ל להתכנס ולבחור בהתאם למשמעת הסיעתית שמטילה ההסתדרות, הרי שיכולתו של מר שטנצלר להשפיע על מצב הדברים, אם יזכה בתביעתו מאוחר יותר, תיפגע באופן משמעותי.

נקודה זו מביאה באופן טבעי לשלב הבא של הדיון – מאזן הנוחות.
מאזן הנוחות

(א) סבור אני שאין להרחיב את הדיון בנקודה זו יתר על המידה. מובן שאם לא יינתן הצו המבוקש, יוכל השר שמחון לפעול לקידום בחירתו באסיפה הכללית של הקק"ל מכח בחירתו כנציג הסיעה המשותפת. במצב דברים זה, אם יתברר בסופו של הליך שהשר שמחון לא היה רשאי מלכתחילה להציג מועמדותו שם, ושהתפקיד שמור היה למפלגת העבודה, יעמדו המבקשים בפני
מעשה עשוי, ונזקם – ברור. מנגד, מתן הצו יגרום נזקים פחותים למשיבים. כל שעליהם לעשות, ועל כך עמדתי כבר בעבר, הוא לקיים בחירות כראוי במסגרת המפלגה. המועמד שייבחר בבחירות אלו יעמוד לבחירת דירקטוריון קק"ל – ובא לציון גואל בהקשר זה. יש לזכור, אם החשש לאבד את הזכות להציג מועמד לתפקיד יו"ר קק"ל הוא שהניע את מפלגת העבודה ואת הסיעה המשותפת להעביר את הזכות מאחת לשנייה, הרי שנוכח הוראות צו זה אין בו יותר ממש. כפי שנלמד לעיל, נוכח הוראות סעיף 5 להסכם הקואליציוני הכולל, אין מניעה שהסיעה המשותפת תעביר לבחירת האסיפה הכללית של קק"ל את המועמד שייבחר במפלגת העבודה, גם אם הבחירות ייערכו תוך מספר חודשים.

נוכח האמור לעיל אני מוצא שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים ובכך מתקיים גם התנאי השני למתן הסעד הזמני המבוקש.

(ב) לקראת סיום אדרש לטענת המשיבים שלפיה בקשתו של מר שטנצלר לסעד זמני לוקה הן בשיהוי הן בחוסר תם לב וזאת נוכח ידיעתו על ההסכם החדש בסמוך לכריתתו. כך למשל נשאל מר שטנצלר בחקירתו האם נכון שידע על ההסכם בצורה הברורה ביותר כבר ביום 15.6.10. מר שטנצלר ציין ש: "חד משמעית לא ידעתי עד אשר כעבור זמן בבית המשפט סיפרו לנו על כך". עם זאת, מחקירתו של מר שטנצלר עולה ששמע מפיו של פרופ' שטרית על הכוונה להעביר את זכות הבחירה לתפקיד יו"ר קק"ל לידי הסיעה המשותפת, עוד לפני שנתקיימו שם בחירות ולכל המאוחר ביום 15.6.10. לטענת המשיבים היה צריך מר שטנצלר לפעול עובר לבחירות ולא לאחר קיומן.

אני סבור שאין להידרש לטענה זו מפי המשיבים כלל ועיקר. לו היו מגלים המשיבים על ההסכם החדש בדיון השלישי שנערך לפני, שלושה ימים לאחר כריתת ההסכם, לא היו הצדדים נמצאים במצב בו הם נמצאים כעת. ניתן היה להתייחס לכך בצו הקודם שניתן, והצדדים היו יכולים לפעול בהתאם, כשהם מודעים באשר למצב הדברים ולזכויותיהם לאשורן. משבחר מי מהמשיבים שידע על קיומו של ההסכם החדש להסתירו מבית המשפט ואף לצרף לתשובותיו את הסכם שיתוף הפעולה הראשון כאילו הוא עדיין בתוקף, מעלו באמונו של בית המשפט, פעל בחוסר ניקיון כפיים ואין להעלות על הדעת שיוכל להיבנות מטענות אלה. בהקשר זה מעניינת תשובת השר שמחון כשנשאל מדוע לא הודיע לבית המשפט בדיון מיום 14.6.10 על ההסכם החדש, אם ידע עליו כבר מיום 13.6.10. השר שמחון השיב כי: "הייתי צד אבל לא הגשתי תגובה. ההסכם מה-11.6 לא שינה את המצב הוא רק חידד אותו. לא הייתי צריך לספר לבית המשפט כי מי שהיה צריך לספר זה מי שהגיש תגובה והופיע בבית המשפט". אם אכן סבור השר שמחון שאי נוכחותו בבית המשפט או אי הגשת תשובה מטעמו, פוטרת אותו כצד לדיון מחובת ניקיון הכפיים ותם הלב, מה לו להלין על התנהלותו הנטענת של מר שטנצלר בהקשר זה? תמהני.

4. דיון והכרעה – בקשת הביזיון

(א) בשולי הדברים אתייחס בקצרה לבקשה לפי פקודת בזיון ביהמ"ש שעומדת להכרעה. המבקשים בבקשת הביזיון מציינים שהליך הביזיון נועד, בראש ובראשונה, "להביא לאכיפתה של החלטה שיפוטית במבט צופה פני עתיד". נוכח עמדתם זו, ונוכח מתן צווי הביניים המבוקשים על ידם, אני מוצא שבקשת הביזיון התייתרה ואיני רואה צורך להכריע בה לגופה. אעיר רק, למעלה מן הנדרש, שגם אם הייתי דן בבקשת הביזיון לגופה לא הייתי מוצא לקבלה. צו המניעה שניתן על ידי ביום 14.6.10 אסר על הבאת התקנון המוצע לאישור המזכירות או הלשכה, ועל קיום בחירות מכוחו. אין חולק שהמשיבים לא פעלו בניגוד להוראות הצו כאמור. הם אכן לא הביאו את התקנון המוצע לאישור הלשכה ולא פעלו לקיום בחירות מכוחו. השר שמחון ושאר המשיבים פעלו מכח ההסכם החדש, ובעוד שתוקפו של זה מוטל אמנם בספק, יש לזכור שהוא נכרת לפני שניתן צו המניעה הזמני. אמנם, ישנו קושי בעצם כריתתו מבלי ליידע את הצדדים או את בית המשפט, אך אין בפעולה מכוחו כדי לבזות צו שיפוטי שניתן לאחר כריתתו.

לקראת סיום אתייחס לטענות המשיבים 1,2,4,5 ו-7 שהופיעו בסעיפים 26 ו-29 בתשובתם לבקשת הביזיון שלפיהן " כיצד זה ניתן היה לדעת איזה תקנון יש לנסח אם עדיין לא ניתן

פסק דין
סופי שקבע זאת" וגם - "נכון להיום אין פסיקה סופית בעניין ואפילו לא החלטה שקובעת שיש לבצע בחירות, כפי שטוען המבקש שיש לעשות...".

נוכח טענה זו אני מוצא לחדד ולהבהיר את שאמור היה להיות ברור כבר בשלב זה: מפלגת העבודה הייתה צריכה, בכל עת מאז כינון חוקתה, ובמיוחד לאחר פסק הדין של הנשיאה שהושג בהסכמת הצדדים, להתקין תקנון בחירות ולפעול על פיו. ראוי היה שתעשה כן זה מכבר, ומוטב שתעשה כן כעת בהקדם האפשרי. עמדתו זו של ב"כ המפלגה אינה ברורה לי ומוטב היה לו לא הייתה מועלית כלל. דומה היה בעיני כי עמדת בית המשפט בעניין זה הובהרה היטב - סירובה של המפלגה לערוך בחירות חופשיות לתפקיד יו"ר קק"ל תמוה עד מאוד ונכונותה לנהל הליכים רק כדי להימנע מקיום בחירות כאמור, אינו מאיר את המפלגה באור חיובי, בלשון המעטה. גם היתממות ב"כ המפלגה בטענת "לא ניתן היה לדעת איזה תקנון יש לנסח" אינה מקובלת עלי. צריך היה לנסח תקנון בחירות הוגן וחזקה על בכירי מפלגת העבודה שביכולתם לעשות כן אם רק ירצו. אני סבור שטוב יעשו הצדדים אם ישכילו להביא את הפרשה לפתרון הולם, הוגן ודמוקרטי מבלי להידרש להליכים משפטיים נוספים.

5. סיכום

(א) דין בקשת הביזיון להידחות.
(ב) ניתן בזאת צו מניעה זמני שאוסר על האסיפה הכללית של קק"ל ו/או על דירקטוריון קק"ל למנות את מועמד הסיעה המשותפת לתפקיד יו"ר קק"ל, וזאת עד להכרעה בתובענה העיקרית. מר שטנצלר יישאר בתפקידו עד להכרעה בתובענה העיקרית, או עד שיערכו בחירות בהתאם למתווה שהושג בפסק דינה של כב' הנשיאה גרסטל.

המשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו לכל אחת מקבוצות המבקשים סך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור הוצאות הדיון ושכ"ט עו"ד ובסה"כ 45,000 ₪ בתוספת מע"מ לשלוש הקבוצות.

ניתנה היום, ז' אב תש"ע, (18 יולי 2010), בהעדר הצדדים.
בית המשפט המחוזי מרכז
ה"פ 33809-06-10
שטנצלר נ' מפלגת העבודה הישראלית
ואח'
ה"פ 35997-06-10
בן דוד ואח'

נ' מפלגת העבודה הישראלית
ואח'
18 יולי 2010

עמוד 1 מתוך 18









הפ בית משפט מחוזי 33809-06/10 אפי שטנצלר, רואי בן דוד, ישראל גל ואח' נ' מפלגת העבודה הישראלית, שר הבטחון ויו"ר מפלגת העבודה - מר אהוד ברק ואח' (פורסם ב-ֽ 18/07/2010)