פסקי דין על אברהם יחזקאל | פסקי דין על שושנה ספדה

33862-03/10 תק     19/07/2010




תק 33862-03/10 אברהם יחזקאל נ' שושנה ספדה








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות ברמלה



19 יולי 2010

ת"ק 33862-03-10 יחזקאל נ' ספדה






בפני

סגנית הנשיאה, כב' השופטת נירה דסקין


תובעים

אברהם יחזקאל


נגד


נתבעים

שושנה ספדה




פסק דין


התובע הנו הורה לילדה קטנה (להלן: "הילדה". אמנם הצדדים נקבו בשמה אך מחמת שהינה קטינה ולשם שמירה על זכויותיה בחרתי לכנותה "הילדה") אשר התחנכה בגן הילדים – "גן פשוש" בבעלות הנתבעת (להלן: "הגננת").
סכום התביעה הועמד על 19,380 ₪ והוא כולל פיצוי בגין הרכיבים של הפסד כספי ועוגמת נפש בעקבות העברת הילדה מגן פשוש לגן חדש.

הילדה התחנכה בגן "פשוש" במהלך שנה וחצי מספטמבר 2008 ועד אמצע חודש מרץ 2010. ברבות הימים היחסים בין הורי הילדה לבין הגננת עלו על שרטון כמפורט:

לטענת התובע
- לפחות בשני מקרים הושארו הילדים בגן פשוש עם איש צוות אחד וזאת בניגוד למובטח בתחילת השנה ובניגוד לחוק המורה על יחס של מטפלות ילדים של 1-9. בעקבות זאת נעשתה פניה לגננת אך זו סרבה לכנס אסיפת הורים בעניין. בהמשך ערך בעלה של הגננת (להלן: "איציק") שיחה עם התובע ובמהלכה סיכמו השניים כי יערוך התובע חוזה אשר יסדיר את נושא מספר המטפלות להלן: "החוזה" (מסומן ת/2). לטענתו יומיים לאחר שהעביר לאיציק את החוזה הודיע לו איציק בשיחה טלפונית על הוצאת הילדה מהגן והסביר זאת בכך שהורי הילדה המרידו את ההורים נגד הגן.
הנזקים אותם מונה התובע מתחלקים לנזקים כספיים כדלקמן:
בשל האילוץ להרשם לגן חדש – דמי רישום לגן החדש בסך 400 ₪, אגרת שמירה לגן החדש בסך 310 ₪, הפרש בעלויות החודשיות בין הגן החדש לישן בסך של 500 ₪ לחודש ובסה"כ 2,500 ₪ (למשך חמישה חודשים). כמו כן בשל הטראומה שעברה הילדה החליטו להותירה בגן החדש תחת העברתה לגן עירוני והביטוי הכספי הנו 11,400 ₪, דמי רישום בסך 650 ₪ ואגרת שמירה בסך 620 ₪.
בנוסף לאלו עותר התובע לבך של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

לטענת הנתבעת
-
מדובר בתובענה שהיא בבחינת ניסיון של עשיית עושר ולא במשפט.
לטענתה ביקש התובע להחליף לבתו גן ועל כן וכדי להמנע מתשלום שכר לימוד של חודשיים כפי שעולה מדף ההרשמה וההסכם (מסומן ת/1) גרם לפרובוקציה ולמשבר אמון עד שהביא את הנתבעת לומר לו כי הוא רשאי להוציא את הילדה מן הגן. עם זאת למחרת היום נתנה הגננת לתובע הזדמנות להשאיר את הילדה בגן. באשר לטרוניות עצמן מציינת הגננת בכתב הגנתה כי לא הותירה את הגן עם מטפלת אחת וכי גם אם הגננת יצאה לרגע מהמשפחתון כדי לקנות מצרכים שהיו חסרים נקודתית לגן גם אז היו במקום שני אנשי צוות.
עוד טוענת הגננת כי סמיכות הזמנים בהן פעל התובע ודהיינו משלוח החוזה ביום 10/03/10 שיחת הטלפון מיום 13/03/10 והגשת התביעה הקטנה ביום 21/03/10 מלמדים על תכנון מצידו של התובע.
באשר לנזקים הנטענים כופרת בהם הנתבעת מכל וכל וטוענת כי ראשית לגבי עוגמת הנפש המדובר בילדה שבגילה ההסתגלות לגן חדש מהירה מה גם שהמעבר נעשה בסמוך לחג הפסח בו ממילא החופשה מהווה זמן הסתגלות וכי לא צורפו קבלות ואסמכתאות באשר לנזק הכספי כמו כן נטען כי התובע מובטל ורעייתו בחופשת לידה ועל כן לא נגרמו הפסדים כספיים נוספים.

בדיון שנערך בפני
חזרו הצדדים על עמדותיהם וצרפו לעיוני את המסמכים הבאים:
ת/1 שהוא דף ההרשמה וההסכם של הגן נכון לתאריכים - 09/2008 עד 08/2009. ההסכם מציין בין היתר את שעות הפעילות, ציוד שנדרש לכל ילד מחיר, שעות אופן התשלום וכיוצא בזה: מחיר לחודש למשפחתון 2,200 ₪ כולל חוגים וישולם מראש לך- 12 חודשים יש להוסיף סכום חד פעמי לביטוח שנתי על סך 150 ₪. וכן קובע:
"עזיבה או הוצאה של הילד במהלך השנה תיחשב כחודש לתשלום בכל מקרה ותיעשה בהודעה מוקדמת של 30 יום מראש במידה ולא ניתנה הודעה מוקדמת של 30 יום מראש יגבה תשלום נוסף של החודש העוקב"
ת/2 – החוזה שערך התובע לטענתו בעקבות שיחת טלפון עם איציק המנסה להסדיר את מספר הגננות בגן ולפיו ישהו 3 אנשי צוות במהלך היום. עוד עולה כי "במידה ואחד מאנשי הצוות נעדר על צוות הגן להביא מחליף במידה ואחד מאנשי הצוות נאלץ לעזוב במהלך היום בשל מצב חירום יש להודיע על כך לאחד ההורים שייקבע מראש. בכל מקרה צוות הגן ימנה לפחות שניים.במידה ואיש צוות צריך לצאת במהלך היום באופן קבוע מהגן עליכם להודיע על כך כדי שנוסיף זאת להסכם. היה וההסכם לא יכובד יוחזר לכל ההורים כסף לפי חישוב של עלות יום בגן. בנוסף יחשב הארוע כהפרת חוזה ובאפשרות ההורים לעזוב את הגן ולא לשלם עבור אותו חודש ואילך. עזיבה זו אינה נחשבת כביטול ההסכם מצד ההורים ואינה חייבת במתן הודעה מראש. במידה וישנו רישום לשנה הבאה יוחזרו דמי הרישום".
נ/1
- מכתב נלווה להסכם המדגיש את מספר המטפלות ושהותן בגן ואת העובדה כי קניות בסופר אינן מקובלות
נ/2
- מכתב המלצה שקיבלה הגננת המציין את מסירותה הרבה חרף נסיבות אישיות.
נ/3 – מיום 8/3/10 חוזר שהעבירה הגננת להורים בו היא מציינת "אני רואה לנכון לשלוח מכתב זה בעקבות תחושה של אנשים בזמן האחרון, ודברים שהוצאו מכלל הקשרם ומכלל פרופורציה.
ברצוני ליישר קו, ולומר שילדכם חשובים לי בדיוק כמו ילדיי שלי ואני אחראית עליהם מהבוקר ועד צאתם הביתה בשלום, לכן מתחייבת אני לדאוג לשקט הנפשי שלכם ולמקרה שצריך למחליף או לאיש צוות.
אבקש לסיים ולסגור את הנושא!
זאת ע"מ להמשיך באווירה נעימה לכם ולילדכם לנו ולאנשי הצוות"
נ/4 – מסמך מעם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שכותרתו תפוסה ותקן כוח אדם – המונה בין היתר את היחס הראוי בין מספר המטפלים למספר הילדים ביחס למעונות.


שמעתי והתרשמתי מהצדדים לסכסוך ואכן דומה כי מערכת היחסים העכורה וחוסר האמון הדדי הם שהובילו בסופו של דבר לכך שהילדה הוצאה מהגן.
אמנם טוענת הגננת כי בסופו של דבר איפשרה את השארת הילדה בגן וכי היתה עושה כן אף אם לא היתה מושמעת התנצלות מעם אשת התובע. אולם נוכח הנסיבות האופפות דומה כי כבר לא היתה דרך חזרה. באווירה שנוצרה וכן חילופי הדברים בין הניצים לא היתה אפשרות מעשית להותיר את הילדה בגן.
בנוסף בעדותה, אין הכחשה מצד הגננת באשר ליציאות מהגן בעת הפעילות אלא שהיא טוענת כי עשתה כן על פי שיקול דעתה ולדקות ספורות. הדיון סביב סוגיית נוכחותה בגן הוא הוא שהוביל לטרוניות של התובע. על רקע הדברים ניתן להבין את ניסיונות התובע להסדיר את מספר המטפלות ושהותן בגן במסגרת ת/2 ולאור הדברים הללו ניתן להבין את רוח נ/3 בו. בהקשר זה ייאמר כי אף אם נ/4 תומך בהתנהלות הגננת אין בו כדי לגרוע מנפקות הטענה כי הבסיס למחלוקת נסוב סביב מספר המטפלות בגן.
לאור האמור במקובץ אני דוחה את טענת הנתבעת מכתב ההגנה לפיה פעל התובע במהלך מתוחכם ועל מנת להמנע מדמי לימוד חודשיים בעת העברת בתו לגן חדש בהתאם לאמור בת/1.
זה המקום להדגיש כי מהות התביעה אינה נוגעת לאיכות הגן ועל כן לא מצאתי רלוונטיות לנ/2.
יוצא אפוא כי החלפת הגן באמצע השנה היתה כורח המציאות.
במובן זה התובע היה תלוי בהתנהלות הגננת שכן בתו התחנכה במסגרת אותה נהלה. מן הדברים עולה כי הגננת ראתה במעשיו משום ניסיון "לנהל את המשפחתון ולהכתיב לנתבעת כיצד לנהל את המשפחתון" (כתב הגנה סעיף 8) ובשל סרובה להמשיך בהתנהלות אל מול אשת התובע אשר דיברה אליה בטון מזלזל וכינתה אותה שקרנית (ראו עדותה עמ' 4 ש' 25-31) החליטה שיהיה נכון להוציא את הילדה מהגן וכך הדברים הוצגו בשיחה עם איציק.
בנסיבות אלו לא היה מקום להותיר את הילדה בגן ואיני סבורה כי היה זה מהלך מתוכנן בקפידה על ידי התובע אלא באחראיות של הגננת להוצאתה.
ומכאן לנזקים הנטענים:
דומה כי אין מחלוקת כי הגננת העבירה לידי התובע את השיקים ממועד עזיבתו וליתרת השנה לרבות חודש אוגוסט ובכלל זה גם 400 ₪ עבור הימים שלפני חג הפסח.
אלא שטוען התובע כי בצוק העיתים לא עלה בידו לחפש גן שבו שכר הלימוד זהה או פחות מזה ששילם והעובדה כי לא נותרה לו ברירה אלא להעבירה גן גרמה לו לנזקים ועתה הוא תובע את ההפרשים כמוסבר לעיל.
הצדדים חלוקים בדבר חלון הזמנים שעמד לתובע במציאת גן חלופי – התובע טוען כי נאמר שיש לו 5 ימים לחפש גן חלופי בעוד בעלה של הנתבעת מציין כי "זה שקר. נתתי לך 30 יום ואפילו יותר... נתתי לו את כל פסח למצוא..." (עמ' 2 ש' 25-27).
בעניין זה אני מאמצת את גרסת התובע שכן עניין משך הזמן למציאת גן חלופי לא עלה בכתב ההגנה ואילו כתב התביעה ועדות התובע ואשתו עושים סדר בזמנים ומציגים תמונה אמינה לפיה דובר בהנחיה חד משמעית של הוצאת הילדה מהגן "מעשיו לעכשיו".

ובאשר לנזקים:
אמנם לא מצאתי קבלות ואסמכתאות על העלויות של הגן החדש אולם בעניין זה לא נדרש התובע במסגרת הדיון שבפני
ואף לא נשאלו שאלות בעניין זה (אם כי העניין הוזכר בכתב ההגנה) - על כן אתייחס למחיר הנוסף שנדרש התובע לשלם כפי שהוצהר בכתב התביעה.
דומני כי בנסיבות שנוצרו יהיה זה סביר לקבוע כי בחודשיים יכול היה התובע למצוא גן חלופי שיהלום את רצונות ההורים ועם שכר לימוד חודשי נמוך לגן פשוש או למצער בעלויות זהות בפרט לנוכח הנסיבות המשפחתיות בהן האם שהתה בחופשת לידה באותה עת על פי עדותה.
לפיכך אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע את הפרש עלויות שכר הלימוד למשך חודשיים ימים ודהיינו סך של 1,000 ₪ בצירוף אגרת שמירה קרי סך של 310 ₪. איני סבורה כי יש לשלם דמי הרשמה שעל פי טיבם נבלעים בשכר הלימוד החודשי ומטרתם להבטיח את מקום הילד בגן.
לא מקובלות עלי טענות התובע לפיהן הטראומה שעברה על הילדה בשל החלפת הגן היא שגרמה להם להורים להותיר אותה שנה נוספת בגן פרטי על כל העלויות המשתמעות מכך. מה גם שלא מצאתי אסמכתאות המלמדות על כוונה שכזו או מסמך המבטל את ההרשמה לגן העירוני.
באשר לעוגמת הנפש אני קובעת כי בנסיבות האופפות אכן נגרמה חוסר נוחות לתובע ואשתו ויתכן שאף לילדה ועל כן אני פוסקת כי על הנתבעת לשלם סך של 500 ₪ בנוסף.

לסיכום:
על הנתבעת לשלם לתובע וזאת בתוך 30 יום מהיום את הסכומים הבאים:
סך של 1,310 ₪ שישאהפרשי הצמדה וריבית כדין מ1 לאפריל 2010 ועד ליום התשלום בפועל.
כמו כן עליה לשלם סך של 500 ₪ הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 300 ₪ אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


בית המשפט מודיע לצדדים כי המועד להגשת בקשת לרשות ערעור על

פסק דין
של בית משפט לתביעות קטנות, הינו מכח תקנה 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז – 1976, תוך 15 יום מיום מתן פסק הדין.


המזכירות תעביר לצדדים


ניתן היום,
ח' אב תש"ע, 19 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 33862-03/10 אברהם יחזקאל נ' שושנה ספדה (פורסם ב-ֽ 19/07/2010)