פסקי דין על יערי אליהוד | פסקי דין על אינג' אברהם שדה | פסקי דין על עו"ד אינדיג יצחק | פסקי דין על כהן זאב | פסקי דין על שומרוני אמירה | פסקי דין על בנימיני מרים | פסקי דין על גבאי צבי | פסקי דין על רובין טל |

223233/02 א     11/03/2004




א 223233/02 יערי אליהוד, אינג' אברהם שדה נ' עו"ד אינדיג יצחק, כהן זאב, שומרוני אמירה, בנימיני מרים, גבאי צבי, רובין טל




1
בתי המשפט
א 223233/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
11/03/2004
תאריך:
1 . יערי אליהוד

2 . אינג' אברהם שדה

בעניין:
התובעים
נ ג ד
1 . עו"ד אינדיג יצחק

2 . כהן זאב

3 . שומרוני אמירה

4 . בנימיני מרים

5 . גבאי צבי

6 . רובין טל

7 . נוימן איריס
8 . גנץ שפיצר חיה
9 . גבאי דן
10 . וינס אברהם
11 . טוניק יהודה
12 . מזרחי מאיר
13 . ברקוביץ שניר
14 . ברקוביץ רון
15 . גרינברג ננסי
16 . שטורם נועה

הנתבעים

החלטה

תובענה זו, כקליפת אגוז, הינה נסיון נוסף של התובעים לגרום לבטלות תוצאותיה של תביעת פירוק שיתוף במקרקעין, ת.א. (ת"א) 43866/92 תביעת פירוק השיתוף הוגשה ע"י הנתבעים 4-2 כנגד התובעים ביום 11.8.92. ההליכים המשפטיים השונים נמשכים למעלה מעשור, וסופם מי ישורנו.

ביום 19/12/00 ניתן על"י כב' השופטת רנה משל (שהם)

פסק דין
המסיים את הליכי פירוק השיתוף במקרקעין שבין הצדדים.
בכתב התביעה שבפני
י בן 83 העמודים אליו צירפו שני כרכים עבי כרס של נספחים, מגוללים התובעים את טענתם לפיה נפלו קורבן לקנוניה ונושלו התובעים מנכסיהם בגין תביעות הפירוק.

התובעים, מפרטים בפתח תביעתם את עיקריה, מהם ניתן ללמוד כי תמצית טענותיהם הינה כי בית המשפט שהורה על פירוק השיתוף בבניין הנמצא ברחוב נצח ישראל 7
בתל-אביב, הוטעה לחשוב כי כל נכסי הפירוק הועברו על שם הקונה-הנתבע 5.

לשיטתם של התובעים, מהסכם שיתוף הפעולה בין הקונה כנאמנם של הנתבעים 9-6 לבין בעלי הדירות בבניין עולה כי מטרת הנתבעים החתומים עליו הייתה:

"להוציא את חלקיהם של התובעים בתרמית ובטענות שווא, לרכוש בזול את חלקי התובעים, ולערוך בבניין שיפוץ נרחב, תוך ניצול זכויות הבנייה המפליגות, שהיו ידועות היטב לנתבעים 2 ו-5, ושהוסתרו מן התובעים".

התובעים גורסים כי לאור ייחוד דירות מסויימות לנתבע 2, לא פורק השיתוף במקרקעין במלואו והמכירה לא הייתה מכירה "כוללת" כפי שאישר בית המשפט ועל כן יש לאינה ולבטלה מעיקרה.
מעבר לטענה עיקרית זו מועלות טענות כנגד פקיד המכירה, הנתבע 1, בנוגע לתשלומי מס שבח.

להשלמת התמונה יובהר כי הנתבעים 10 ו- 11 נתבעים מכח היותם באי כוחם של הנתבעים 2ו-5 בתביעת פירוק השיתוף והנתבע 13 מכח היותו יועץ משפטי במס שבח. לשיטת התובעים חטאו הפרקליטים לתפקידם והטעו את בית המשפט.

הנתבעים 13-16 אשר הינם חוכרי משנה של נכסים בבניין, נתבעים מאחר ולטענת התובעים רישום הזכויות על שמם בוצע בחוסר תום לב המזכה את התובעים בביטול המכירות וביטול הרישומים מעיקרם.

בכתב התביעה עותרים התובעים לסעדים הצהרתיים ונוספים כדלקמן:
1. להצהיר על בטלות המכירה מעיקרה והחלטת בית המשפט שלפירוק מיום 3.1.96 לפיה זכה הנתבע 5 בהתמחרות.
2.הפסיקתא ופסק הדין בטלים ומבוטלים.
3. העברת ורישום חלקיהם של התובעים על שם הנתבע 5 בספרי המקרקעין הינה בטלה מעיקרה.
4. לאחר החזרת הגלגל אחורנית למצב של לפני פירוק השיתוף, מבוקש לשוב ולדון בתביעת פירוק השיתוף בהתחשב בזכויות הבניה ובתכנון שקיימות לנכס.

עוד נכללה בכתב התביעה טענה לקונית בדבר בקשה לפיצול סעדים ודיון עתידי בתביעת פיצויים שטרם התגבשו.

את סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה גוזרים התובעים ( סעיף 74 לכתב התביעה) מפסק דינה של כב' השופטת שידלובסקי-אור בת.א. מיום 16.11.97 ומערעורם לבית המשפט העליון שנדחה (ע"א 48/98).

הבקשות לסילוק על הסף
בשלב זה, הוגשו 9 בקשות נפרדות לסילוק התובענה על הסף. כל הבקשות כוללות שני טיעונים מרכזיים, האחד כי יש לדחות את התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין, ולחילופין, יש להשהות את ההליכים בתיק מחמת עניין תלוי ועומד.

אין מקום בשלב זה לדון באופן פרטני בטענות הנתבעים השונים בדבר העדר עילה כלפיהם, מאחר ובמידה ותתקבל טענת מעשה בית דין או הליך תלוי ועומד כוחה יפה כלפי כל הנתבעים.

השתלשלות העניינים וההחלטות בערכאות השונות פורטה בהרחבה בפסק דינה של כב' השופטת שידלובסקי-אור בת"א (ים) 1552/96. אין מקום לחזור על שנאמר שם ורק אצייין כי בחנתי את הטענות המפורטות הזהות לטענות בתביעה דנן.

בסעיף 9 לפסק דינה קבעה כב' השופטת שדלובסקי-אור:
" בחינת הסעדים המופיעים בכתב התביעה הביאה אותי למסקנה כי מקומו של הדיון בתובענה אינו בית משפט זה, אלא בבית המשפט שבו התבצע ההליך, או בבית המשפט המוסמך לדון בערעור. אין כל הצדקה לפתוח מחדש את מסכת העובדות לפני.אין חולק על כך כי מבחינה מהותית ההליך הוא המשכו של ההליך שהתקיים בבית משפט השלום בתל אביב. אם בכלל, בית משפט הדן בפירוק שיתוף במקרקעין ומחליט על פירוק בדרך של מכירה, ממשיך למעשה את ניהול ההליך גם לאחר מתן ההחלטה בדבר פירוק השיתוף, ויכול הוא ליתן הוראות לפי ס' 40 (ב) לחוק המקרקעין, על כל דרך אחרת, שאינה דרך המכירה של המקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, הנראית לו יעילה וצודקת לביצוע המכירה. במקרה זה, בית המשפט גם מפקח על הליכי המכירה ומכח סמכותו הטבועה יש לו תפקידי עזר המתבטאים במתן הוראות באשר לבעיות המתעוררות בהליכי המכירה. "

יצויין כי הערעור שהגישו התובעים לבית המשפט העליון נמשך על ידם על פי הצעת בית המשפט, והערעור נדחה בפסק דינה של כב' השופטת ט' שטרססברג כהן ( ע"א 48/98 מיום 15.6.99).
לטעמי אין ללמוד מקביעה זו כי הסמכות העניינית לקיום ההליך דנן נתונה לבית משפט זה. יש להבין את פסק הדין בהקשרו , והוא כי כב' השופטת שידלובסקי-אור קבעה למעשה שבית המשפט של הפירוק , כב' השופטת משל, טרם סיים תפקידו לאור אופיו המיוחד של פירוק השיתוף.

יחד עם זאת, לאחר שהמשיך בית המשפט מלאכתו ונתן

פסק דין
סופי ביום 19/12/00 אין עוד נפקות להחלטה בכל הנוגע לסמכות בית משפט השלום לדיון בתובענה.
נהפוך הוא, מההחלטה בת.א. (ים) 1552/96 ומהחלטת כב' השופט בדימוס- בנאי מיום 2/5/2002 בתיק ע 1016/00 עליה נסמכים התובעים, ניתן ללמוד כי הדרך הראויה לביטול פסק הדין שניתן בפירוק השיתוף, הינה ערעור לבית המשפט המחוזי.

עמד על כל, כב' השופט (בדימוס) בנאי בעמ' 13 לפסק דינו ( מוצג ת/1).
אם לא די באמור לעיל, הגשתה של תובענה זו תמוהה שבעתיים נוכח העובדה כי התובעים כבר בחרו לתקוף את פסק דינה של כב' השופטת משל בהליך ערעור, והגישו ביום 8.2.01 לבית המשפט המחוזי בת-אביב את ע"א 1249/01.
הליך הערעור קבוע לדיון בפני
הרכב ומועלות בו טענות ועתירות לסעדים הזהים בעיקרם לתביעה דנן.

מקובלת עלי ההשוואה שנערכה בבש"א 154358/03 בין הסעדים המבוקשים בתביעה והסעדים המבוקשים בערעור. בכתב התביעה טוענים התובעים, כי בעקבות הדיון בעררי מס שבח התגלו להם עובדות חדשות לפיהן המכירה שהייתה "כוללת" לא הייתה כזו; וממכלול טענותיהם טוענים הם למעשה למרמה בקבלת פסק הדין הראשוני של הפירוק.

גם אם נמצאו בטענת התובעים מסמכים נוספים התומכים לכאורה בטענתם, מהות טיעוניהם כנגד הסכמי המכר הועלו בפני
כב' השופטת משל ונדחו על ידה בהחלטה מיום 14.2.96 במסגרת המרצה 111852/96.

בע"א 417/89 אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה (4) 641, נקבע כי הדרך לביטולו של

פסק דין
שהושג במרמה הוא על ידי הליך של תקיפה ישירה ובקשה לביטולו לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין שהושג במרמה. בתביעה זו, נוקטים התובעים בדרך דנן, אלא שלכאורה כבר מיצו הם כל אפשרות דיונית לתקוף באופן ישיר את פסק דינה של כב' השופטת משל -וכשלו.
הלכת עניין תלוי ועומד
הכלל "עניין תלוי ועומד" חל בכל אותם מצבים בהם מנהלים בעלי הדין תובענות מקבילות בבתי משפט שונים בשל אותה עילה. זהות העילה נבחנת בהקשר זה במשמעות רחבה יותר, דהיינו, לפי מהות העניין או הנושא. בע"א 91/75 אל עוקבי נ' מניהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט (2) 477 נאמר בעמ' 480 :

" לפי ההלכה, כמו ב'מעשה בית דין' כך גם בענין 'תלוי ועומד', העילות צריכות להיות זהות...ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות, אלא בעניינים של ממש, היינו לפי מהותן העיקרית".

ובהמשך:

" לעניין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובעות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת עדיין אותה סוגיה מהותית".

סוגיית "עניין תלוי ועומד", כאחותה "מעשה בית דין", מבטאות רעיון שהינו מניעת כפל התדיינות, הטרדת בעלי הדין ובתי המשפט (ראה המ' 804/75 מדינת ישראל נ' סימיון, פ"ד ל (1) 744, 747; ע"א 15/96 מוזס נ' מוזס, פ"ד יח (3) 141,150). מטרתן למנוע מצב בו שתי ערכאות יגיעו להכרעות סותרות בנוגע לאותו עניין ממש.
לבית המשפט, אם כן, הסמכות להורות על עיכוב הליכים בתובענה אשר מתנהלת לפניו, כאשר הליכים הנוגעים לאותו נושא שבמחלוקת מתנהלים זה מכבר בפני
בית משפט אחר.

וראה ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ- חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' סתם, פ"ד מב (1) 541 שם נקבע כי כאשר מוגשת תביעה , שעה שתלוי ועומד לפני ערכאה של בית משפט, הליך אחר שתוצאתו עלולה ליתר ולהפוך לחסרת משמעות את ההתדיינות בתביעה זו, יצדק בית המשפט, בדרך כלל, אם יסרב לדון בתביעה השנייה בטרם ניתן

פסק דין
סופי בהליך האחר. הטעם לכך הוא שאם יתקבל הערעור, יחס כמו של פסק הדין של כב' השופטת משל ולא יוכל עוד לעמוד כ...

המקרה דנן הינו דוגמא מובהקת לשימוש בדוקטרינת ההליך התלוי ועומד.

רק במקום בו ייקבע בערעור כי הליכי הפירוק השיתוף בטלים, יהא מקום לדון בתביעה מחודשת לפירוק שיתוף או בבקשה לפיצול סעדים.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב ההליכים בתביעה עד להכרעה בע"א 1249/01.
במידה וידחה הערעור בבית המשפט המחוזי יישאו התובעים בתביעה זו בהוצאת הנתבעים בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ לכל קבוצת נתבעים, ככל שזו מיוצגת ע"י עוד אחד.

_____________
ניב ריבה
, שופטת








א בית משפט שלום 223233/02 יערי אליהוד, אינג' אברהם שדה נ' עו"ד אינדיג יצחק, כהן זאב, שומרוני אמירה, בנימיני מרים, גבאי צבי, רובין טל (פורסם ב-ֽ 11/03/2004)