פסקי דין על בנק הבינלאומי סניף חיפה ראשי | פסקי דין על אליעזר אורן

2017/07 תאמ     29/07/2010




תאמ 2017/07 בנק הבינלאומי סניף חיפה ראשי נ' אליעזר אורן








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות



תא"מ 2017-07 בנק הבינלאומי סניף חיפה ראשי
נ' אורן






בפני

כב' השופט
אליעזר שחורי


התובע

בנק הבינלאומי סניף חיפה ראשי


נגד


הנתבע

אליעזר אורן
ת.ז. 51434223




פסק דין


המחלוקת העומדת להכרעה בשלב זה היא בעיקרו של דבר השאלה האם התובע זכאי לפסיקת הוצאות ושכ"ט בגין טיפול משפטי בתביעה דנן אם לאו. הסכום שבמחלוקת בעניין זה הינו 9,168 ₪ נכון ל – 31.12.08.

לבד מכך טוען התובע כי הוא זכאי גם לסכום נוסף נכון לאותו מועד בסך 1,173.5 ₪ (ריבית חריגה על חוב שלא שולם במועד).

רקע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת -

בתאריך 9.2.06 פתח התובע לנתבע חשבון עו"ש בסניף ראשי חיפה שמספרו 878219.
בין הצדדים סוכמו התנאים הכלליים לניהול החשבון.

נכון לכל נקודת זמן רלוונטית ניתנה בחשבון מסגרת אשראי בסך 20,000 ₪.

בתאריך 28.11.06 ולבקשת הנתבע ניתנה בחשבון הלוואה בסך 20,000 ₪.

משלא עמד הנתבע בהתחייבויותיו כלפי התובע נשלחו מכתבי התראה. במכתב התראה מיום 17.5.07 נדרש הנתבע לפרוע חוב כולל בסך 71,605 ₪.

בתאריך 27.5.07 התקיימה פגישה בין הנתבע לבין מנהלת הסניף בנסיון להסדיר החוב. בפגישה זו הושגו הבנות. תוכנן של ההבנות שנוי במחלוקת.

ב – 8.7.07 או בסמוך לכך הוגשה התביעה דנן לאחר שלטענת התובע לא הגיעו ההבנות העקרוניות לגביהם הושגה הסכמה, לכלל הסכם מגובש חתום, סכום החוב על פי כתב התביעה הועמד ע"ס 58,030 ₪ המורכב מסך של 37,231 ₪ יתרת חוב מחשבון העו"ש נכון ליום 21.6.07, 16,790 ₪ יתרת הלוואה בלתי מסולקת, 4,009 ₪ יתרת אשראי ישראכרט.

ב – 31.7.07 הומצא כתב התביעה לנתבע.

ב – 9.8.07 הוטלו עיקולים זמניים, המסמכים הומצאו לנתבע ב – 13.8.07.

ב – 10.8.07 זוכה החשבון בסך של 1,971 ₪ - העברה מחברת הפניקס. ב – 26.8.07 זוכה החשבון בסך של 54,675 ₪ העברה בנקאית מבנק מזרחי טפחות לחשבונו של הנתבע אצל התובע.

לאחר ביצוע ההעברה הנ"ל חויב החשבון בתשלומי ריבית שונים והועמד ע"ס 916,77 ₪ בחובה נכון לתאריך 30.9.07.

עמדת הנתבע –

במהלך הפגישה בינו לבין מנהלת הסניף הגב' יעל מלמוד הונפק ממחשב הבנק פלט יתרות חוב ממנו עלה כי בחשבון רשומה יתרת חוב בסך 54,675 ₪ ובנוסף לכך ישנו חוב קיים ועתידי מחברת ישראכרט בסכום כולל של 16,325 ₪. במהלך הפגישה הושגה הסכמה לסילוק החוב כדלקמן:

סך 16,325 ₪, כלל החוב לחברת ישראכרט יסולק ב – 10 תשלומים באמצעות הוראה שתינתן לחברת ישראכרט שלא לחייב עוד את חשבון הנתבע אצל התובע דנן אלא את חשבונו בבנק הפועלים. זאת לאחר שהתקבלה הסכמת בנק הפועלים לכך.

סך 54,675 ₪ המהווה את יתרת החוב יסולק בתשלום אחד באמצעות הלוואת משכנתא משלימה אשר אמורה הייתה להתקבל מבנק מזרחי טפחות. במהלך הפגישה הוצגו בפני
מנהלת הסניף מסמכים לאימות טענת הנתבע כי בנק מזרחי טפחות עומד לאשר הלוואת משכנתא מתאימה.

בעקבות הסיכום אשר הושג בהסכמת כל הגורמים אף סיכם הנתבע עם בנק הפועלים שלצורך תשלום החוב לחברת האשראי יועמד לו אשראי מיוחד לפירעון ב – 10 תשלומים.

במצורף לבקשת הרשות להתגונן הוצג כנספח ג' עותק צילומי של מכתב נושא תאריך 30.5.07 אשר נשלח באמצעות הפקס ביום 30.5.07 בשעה 08.30 בבוקר ובו נרשם:

"לידי אליעזר אורן
התחייבויות בכרטיס וכו'
(מפורטות התחייבויות עתידיות, א.ש.)

אורן, בהמשך לשיחתנו תפנה לבנק שלך ובו תבקש שיעבירו את ההתחייבויות בכרטיס של הסניף הסגור לסניף התקין. זה נעשה דרך וכו'.


שירז"


המשיך וטען הנתבע כי בניגוד למוסכם בינו לבין התובע באמצעות מנהלת הסניף גבה התובע את הסך 16,325 ₪ בבת אחת "בדרך של חיוב חשבוני אצל בנק הפועלים".
החיובים בחשבון בבנק הפועלים בוצעו ב – 20.6.07 ו – 25.6.07.
הנתבע מסביר כי
פעולת החיוב בבנק הפועלים יכולה הייתה להתבצע ביוזמת התובע רק מכיוון שההסדר בעניין תשלום החוב לחברת האשראי הושג על דרך של הסכמת בנק הפועלים לשלם את החוב במקום הבנק התובע.

בעקבות חיוב חשבונו של הנתבע בבנק הפועלים כמבואר לעיל הוקטנה יתרת החוב לתובע לסכום של 54,675 ₪.

במהלך אוגוסט 2007 הושלמו ההליכים לקבלת הלוואת המשכנתא מבנק מזרחי טפחות ובתאריך 26.8.07 נתן הנתבע הוראה לבנק מזרחי טפחות להעביר לתובע סך של 54,675 ₪ וההוראה בוצעה.

בהתחשב בנתונים הללו סבר הנתבע כי סילק את מלוא חובו ועל כן נדהם לקבל במהלך חודש אוגוסט 2007 כתב תביעה ובקשה להטלת עיקול זמני בגין חוב בסך 58,030 ₪. את הגשת התביעה זקף הנתבע בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן לחוסר תיאום בין התובע לבין משרד באי כוחו.

בתאריך 26.8.07 שלח הנתבע לטענתו מכתב ובו פרש את טענותיו.
במכתב זה התייחס הנתבע לתצהיר אשר צורף לבקשה להטלת עיקול זמני וטען כי מדובר בתצהיר כוזב שבו נרשם כי ניסיונות להגיע עם הנתבע להסדר לא צלחו לאחר שהוכנה טיוטת הסכם והנתבע נמנע מלבוא ולחתום על המסמך. הנטען בתצהיר אשר צורף לבקשת התובע להטלת עיקולים זמניים איננו משקף את המציאות. לכל אורך הדרך פעל הבנק התובע בניגוד להסכם שהושג ולעומת זאת הנתבע קיים את כל אשר קיבל על עצמו על פי ההבנות העקרוניות שהושגו ומכאן שלא היה כלל מקום להגשת התביעה.

עמדת התובע –

בתצהיר במקום עדות ראשית טענה הגב' יעל מלמוד כי טענות הנתבע הנ"ל אינן משקפות את המציאות.
בפועל נדרש הנתבע במכתב מיום 30.4.07 לסלק את חובותיו ובהעדר התייחסות לדרישה זו נשלח מכתב נוסף מהמחלקה המשפטית ביום 17.5.07, מכתב דרישת חוב בסך 71,605 ₪.

לאחר ובסמוך לקבלת ההתראה התקיימה פגישה בינה לבין הנתבע ביוזמתו במהלכה הושגה הסכמה עקרונית לפיה לפירעון חובו של הנתבע יהא עליו להפקיד סך של 15,000 ₪ במזומן כאשר יתרת החוב תשולם על ידו ב – 24 תשלומים. הובהר לנתבע שמאחר והחשבון נמצא כבר בטיפול משפטי יש לקבל על ההסדר אישור המחלקה המשפטית ומשהושג האישור הוצגה הבקשה למשרד ב"כ התובע להכין הסכם אשר ישקף את ההסכמות העקרוניות הנ"ל. ההסכם הוכן ונשלח אל הסניף ובעקבות זאת תואם מועד לחתימה על ההסדר עם הנתבע ליום 11.6.07.

הנתבע לא התייצב על מנת לחתום על ההסדר חרף שיחות רבות שהתקיימו איתו ומכיוון שכך ניתנה הוראה להמשיך בהליכים המשפטיים וביום 1.7.07 הוגשה התביעה.

ביום 10.8.07 העבירה חברת הפניקס לחשבונו של הנתבע סך של 1,971 ₪ וביום 26.8.07 העביר הנתבע על דעת עצמו מבנק מזרחי לחשבונו באמצעות העברה בנקאית סך של 54,675 ₪ הכל על דרך של פעולות חד צדדיות בלא שהנתבע מיידע את התובע בעניין פעולותיו.
בתקופת הביניים שבין משלוח מכתב הדרישה לבין מועד העברת הכספים מבנק המזרחי אל התובע נצברו בחשבון חיובים נוספים בגין ריבית, הוצאות ושכר טרחה. סכום זה על הנתבע לפרוע.

דיון –

לאחר שהוצגו הראיות ונחקרו העדים בדיון שנקבע ל – 30.6.09 ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב. סיכומי התובע הוגשו ואילו סיכומי הנתבע לא הוגשו.

התובע מבקש לדחות את הגנת הנתבע וליתן

פסק דין
על מלוא סכום יתרת החוב וזאת בהסתמך על גרסת מנהלת הסניף שלא נסתרה מחד גיסא והסתירות המהותיות אשר התגלו בגרסת הנתבע מאידך גיסא.
גרסת מנהלת הסניף נתמכת בתרשומת שהוכנה בסמוך לאחר הפגישה מ – 27.5.07 ובה הסיכום שהושג במהלך הפגישה ב – 27.5.07. מדובר במזכר אשר נשלח למשרד הפרקליטים המייצג את התובע והוא סומן כ – ת/1 ונכתב על דף שערוך כללי המעיד על גובה חובו של הנתבע נכון ליום 5.6.07. המזכר צורף למכתב אשר נשלח אל משרד הפרקליטים ובמסגרתו בקשה להכנת הסכם ברוח ההסדר שהושג. גם טיוטת ההסכם צורפה והוצגה.

הנתבע לעומת זאת סתר עצמו בנקודות מהותיות כאשר עפ"י גרסתו בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן הוא הציג בפני
מנהלת הסניף מסמך המאשש את טענתו לפיה בנק מזרחי טפחות עומד לאשר לו משכנתא. מסמך כזה לא טרח הנתבע להציג לתיק ביהמ"ש. לא זו בלבד אלא שבעת הדיון בבקשת הרשות להתגונן שינה הנתבע את גרסתו והסביר כי בעת הפגישה עם מנהלת הסניף הוא מסר לה כי ביקש הלוואת משכנתא בסניף התובע ולא קיבל תשובה. מנהלת הסניף הביעה הערכה שהבקשה לא תאושר והנתבע גילה את כוונתו לפנות לבנק מזרחי טפחות כפי שאכן עשה. עוד הוסיף כי לאחר שבועיים הודיע למנהלת הסניף כי הוא מחזיק במכתב הצהרת כוונות חיובי מבנק מזרחי טפחות ונמסר לו בתשובה כי "זה לא מספיק".

גם בעניין החוב לחברת האשראי לא מסר הנתבע גרסה אחידה.
בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן הסביר הנתבע כי סוכם בינו לבין מנהלת הסניף שהחוב לחברת האשראי יסולק
ב- 10 תשלומים בחשבונו בבנק הפועלים בע"מ. בעת הדיון והחקירה על התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן הסביר הנתבע כי פנה לבנק הפועלים ושם לא הביעו התנגדות "שהחוב יגרר לבנק הפועלים" וכו', עם זאת הוסיף הנתבע כי:

"בנק הפועלים לא הפך את עצמו להיות חייב כלפי ישראכרט. הוא לקח על עצמו רק את התשלומים החודשיים. הבנק הבינלאומי היה חייב כלפי ישראכרט והוא רצה להתנער מזה".

בדיון אשר נקבע לשמיעת הראיות
התבקש הנתבע להסביר על סמך מה ולמה טוען הוא כי החיוב המיידי בבנק הפועלים נעשה ביוזמת מי מטעם התובע והשיב:

"אחרי שבועיים שלושה שבועות ב – 25.7.07 דאגתי שנמצאו 3 חיובים בבת אחת. רצתי מיד לבנק וביקשתי לדעת מה קרה. הם עשו טלפון פנימי לישראכרט והסבירו לי שבגלל ששולם הסכום הוראת החיוב של מלוא סכום החיוב ניתנה על ידי הבנק הבינלאומי כי עדיין הייתי חייב את הכסף לבנק הבינלאומי. לבקשתך שאציג את ההוראה הזו ואני משיב שלא וכו' ".

גרסת הנתבע לוקה בסתירות פנימיות, בחוסר הגיון פנימי ואיננה עומדת במבחן השכל הישר. הרי הבנק התובע איננו יכול לגרום לכך שחשבונו של הנתבע בבנק הפועלים יחוייב בחיובי חברת האשראי. הדעת נותנת שאם היה הנתבע מציע לסלק את כל חובו בתשלום אחד באמצעות הלוואת משכנתא מבנק המזרחי טפחות בתוך פרק זמן של כחודשיים ימים בוודאי הייתה ההצעה מתקבלת בשמחה שהרי מדובר בהצעה טובה מן ההסדר לפריסת החוב ל – 24 תשלומים.
הדעת אף נותנת שאילו היה הנתבע מציע הצעה כפי שהוא טוען לה היה נקבע לוח זמנים לתשלום ובמסגרתו הייתה נקבעת הריבית לתקופת הביניים. כל טענות הנתבע נטענות כטענות שבעל-פה כאשר הנתבע איננו מציג תימוכין לטענותיו למרות שעל פי הצהרותיו היו ברשותו כאלה.

עוד מעלה גרסת הנתבע תמיהות כגון מדוע לא דאג הנתבע לבצע את התשלום לתובע על דרך של העברה בנקאית כבר בסוף יוני 2009 על אף שעל פי עדותו הוא הוזמן לחתום על כל המסמכים הנדרשים בבנק מזרחי טפחות כבר בסוף יוני 2007. אף לא ברור
הכיצד לא טרח ליידע את מנהלת הסניף על כך שבוצעה העברה ומדוע לא מיהר אל סניף הבנק בטרוניה כיצד זה מוגשת כנגדו תביעה ולאחר מכן כיצד זה פועלים כנגדו על דרך של הטלת עיקולים כאשר לשיטתו הוא פעל ופועל בדיוק לפי ההבנות שהושגו.

הנתבע מאידך מפנה את תשומת הלב למכתב אשר קיבל מפקידה בחברת האשראי ואשר צורף כנספח לבקשת הרשות להתגונן ונושאת תאריך 30.5.07 וכן לדף חשבון המתנהל על שמו בבנק הפועלים על מנת להוכיח כי הוא פעל על סמך ההבנות שהושגו. גם הסכום שהעביר מבנק מזרחי טפחות אל הבנק התובע הינו במדויק הסכום המגיע עפ"י המסמך שקיבל במהלך הפגישה ב – 27.5.07.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים והנתונים המוצגים אני מעדיף את עמדת התובע על פני עמדת הנתבע בעניין תוכן הסיכומים בין הצדדים. מחילופי הגרסאות של הנתבע כמבואר לעיל עולה שבמועד הפגישה לא היה ידוע בוודאות אם תאושר הבקשה לקבלת משכנתא משלימה בבנק מזרחי טפחות, גם שם היה הנתבע חייב סכומים מסוימים, ואף לא היה ידוע מועד אישור ההלוואה אם תאושר. מכיוון שסכום החוב כפי שהוצג לנתבע נכון היה לאותו מועד במאי 2007 קשה לקבל כי מנהלת הסניף הסכימה להמתין פרק זמן בלתי ידוע על מנת לאפשר לנתבע להעביר סכום כסף המהווה תשלום עבור חוב שאיננו מעודכן. מנגד מציגה מנהלת הסניף תרשומת שנערכה כשבוע לאחר הפגישה שבה הועלו על הכתב הנתונים אשר לפיהם התבקש משרד ב"כ התובע להכין הסכם לחתימה כאשר באותה התרשומת אף מצוין אף מועד שבו אמור הנתבע לסור אל הסניף על מנת לחתום על ההסכם.
התמיהות אשר מעלה התובע באמצעות בא כוחו כנגד גרסת הנתבע, הן תמיהות של ממש. אם אכן פעלו פקידי התובע באופן שיטתי בניגוד להסכמה שהושגה וגרמו לנתבע לפגיעות כה קשות הן לעניין התנהלותו בחשבונו בבנק הפועלים והן בעקבות הגשת התביעה והטלת עיקולים זמניים הרי הדעת נותנת כי הנתבע יגיע מיד אל סניף הבנק וידרוש בירור. אף הנתבע איננו טוען כי כך נהג עם קבלת התביעה. רק בסוף אוגוסט 2007 בוצעה העברה מבנק מזרחי טפחות לחשבונו אצל התובע. לא למותר לציין כי גרסת הנתבע אשר עליו הנטל הראיה והשכנוע בעניין זה היא גרסת בעל דין הנוגע בדבר והמוצגת כגרסה שבעל-פה שבצידה תמיהות ופרכות זאת כאשר הנתבע מאשר כי הוא סובל מבעיות זיכרון.

לפיכך אני מעדיף גרסת התובע על פני גרסת הנתבע במחלוקת הנוגעת לתוכנה של הפגישה בין הצדדים הנ"ל ביום 27.5.07.

בנסיבות אלה לא נפל פגם בהליך הגשת התביעה והתובע זכאי לתשלום הוצאות ושכ"ט. לבד מכך זכאי התובע ליתרת החוב שמקורו בתשלומי ריבית עקב פירעון חוב באיחור.

אני מחייב איפה הנתבע לשלם לתובע סך 1,173.5 ₪ בצירוף ריבית מירבית כנהוג אצל התובע המצטברת על הסכום מעת לעת
החל מ – 1.1.09 ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף לכך אני מחייב הנתבע לשלם לתובע את הוצאות משפט ובנוסף לכך שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

מזכירות ביהמ"ש תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ח אב תש"ע, 29 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 2017/07 בנק הבינלאומי סניף חיפה ראשי נ' אליעזר אורן (פורסם ב-ֽ 29/07/2010)