Google

חנה (ויזל) גראומן, רחל (ויזל) קרויס, חיה בילא (ויזל) רוזנברג ואח' - אהרון פוגל, בנימין בלום

פסקי דין על חנה (ויזל) גראומן | פסקי דין על רחל (ויזל) קרויס | פסקי דין על חיה בילא (ויזל) רוזנברג ואח' | פסקי דין על אהרון פוגל | פסקי דין על בנימין בלום |

40184-05/10 תאח     05/08/2010




תאח 40184-05/10 חנה (ויזל) גראומן, רחל (ויזל) קרויס, חיה בילא (ויזל) רוזנברג ואח' נ' אהרון פוגל, בנימין בלום








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בירושלים



תא"ח 40184-05-10 קרויס נ' פוגל ואח'






בפני

כב' השופטת
עירית כהן


התובעים

1. חנה (ויזל) גראומן
2. רחל (ויזל) קרויס
3. חיה בילא (ויזל) רוזנברג
4. ברכה (ויזל) פיש

5. אברהם חיים ויזל


נגד


הנתבעים

1. אהרון פוגל
, עו"ד
2. בנימין בלום



החלטה

1.
התובעים הגישו תביעה לפינוי מושכר לפי פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
2.
בכתב התביעה נטען כי הנתבעים השתלטו על דירה שברח' שמואל הנביא 11 בירושלים, על חשבון בעלי הזכויות בנכס ובהם התובעים.
על פי כתב התביעה, נבנה הנכס על ידי הנתבע 1 עבור אימם של התובעים, מלכה מונדרר, בתמורה לגג וזכויות בניה שהעבירה לו.
לאחר שנמסרה החזקה בנכס לגב' מונדרר, לקראת סוף שנת 2007, נחתם בינה ובין הנתבע 2 הסכם להשכרתו. עוד נטען בכתב התביעה כי הנתבעים הערימו על הגב' מונדרר וגרמו לכך שההסכם בוטל והנתבע 2 נותר בנכס אך החל לשלם דמי שכירות לנתבע 1.
3.
בכתב הגנתו טען הנתבע 1, בין היתר, כי אין כל חוזה שכירות בינו ובין מי מהתובעים וכי התביעה איננה מהווה "תביעה לפינוי מושכר" ואיננה נכנסת לגדרו של פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי.
4.
בהחלטתי מיום 1.7.10 הוריתי לתובעים להשיב לטענה זו.
5.
בתגובת התובעים נטען כי מאחר שהחזקה בנכס נמסרה לאימם של התובעים ומאחר ולשיטת התובעים לא עומדת לנתבע 1 זכות עיכבון, הרי שהתביעה באה בגדרו של פרק ט"ז4.
6.
אין בידי לקבל טענה זו.
פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע הליך מזורז לטיפול בתביעות לפינוי מושכר. הטעמים שעמדו ביסוד הוספת פרק זה לתקנות מפורטים בדו"ח הועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים, שעל יסוד המלצתה הותקן:
"הצורך בתיקון זה נולד נוכח תופעה חברתית קלוקלת, אשר יש בה כדי לשדר חוסר אמון כלפי המערכת המשפטית, שלפיה שוכרי דירות, נמנעים מלפנות דירות במועד ומכתיבים לבעל הנכס את המועד, בו יתפנו מהנכס אם בכלל, תוך שהם מנצלים את הדין האוסר עשיית דין עצמית מטעם בעלי הנכסים ושתוצאתו המשך החזקתם בנכס והקפאת המצב העובדתי לנוחיותם..."
עניינו של פרק ט"ז4 לתקנות הינו בסכסוך שבין משכיר לשוכר, הנוגע לשאלת חובת האחרון לפנות את המושכר. בתביעות מסוג זה המערכת העובדתית הינה בדרך כלל פשוטה וזכות הבעלות של המשכיר איננה שנויה במחלוקת, וככלל הן מתאימות להתברר בהליך מהיר.
במקרים שאינם מתאימים לכך שמורה לבית המשפט הסמכות להורות כי התובענה תועבר למסלול דיון רגיל, בהתאם לתקנות 214יב ו- 215 יב.
מכל מקום, פשוט וברור כי לא ניתן לנקוט בהליך לפי פרק זה בין צדדים שאינם משכיר ושוכר.
7.
מכתבי הטענות עולה כי בשל מחלוקות שנתגלעו בין הגב' מונדרר ובין הנתבע 1 הוגשו תביעות הדדיות לבד"צ של העדה החרדית, וביום 3.12.07 נתן הבד"צ צו מניעה אשר אסר על הגב' מונדרר להיכנס לנכס או להשכיר אותו. בעקבות זאת בוטל ההסכם שנכרת בין הגב' מונדרר ובין הנתבע 2, ומאז מתגורר הנתבע 2 בנכס ומשלם דמי שכירות לנתבע 1.
8.
התובעים אינם משכירים את הנכס לאיש מהנתבעים. גם אם בעבר החזיקה אימם של התובעים בנכס והשכירה אותו לנתבע 2, אין בכך כדי להועיל להם, ולו משום שחוזה השכירות בין הגב' מונדרר ובין הנתבע 2 בוטל בהסכמה לפני למעלה משנתיים.
9.
בנסיבות אלה, ההליך בו נקטו התובעים איננו ההליך המתאים לבירור תביעתם. התביעה איננה תביעה לפינוי מושכר ואינה יכולה להתנהל בהתאם לסדרי הדין שנקבעו בפרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי.
10.
מעבר לצורך אעיר כי גם אילו חלו הוראות פרק ט"ז4 על התביעה, לטעמי היה ביריעת המחלוקת שבין הצדדים, החורגת מגבולותיה של שאלת זכותו של הנתבע 2 לשהות במושכר וקשורה למעשה בשאלת הבעלות על הנכס וזכויותיהם של התובעים ושל הנתבע 1 בו, כדי לעורר ספק רב בדבר התאמת התביעה לדיון בסדר דין מזורז כזה של תביעה לפינוי מושכר.
11.
אני מורה, אפוא, על העברת התביעה למסלול דיון רגיל.

ניתנה היום,
כ"ה אב תש"ע, 05 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.











תאח בית משפט שלום 40184-05/10 חנה (ויזל) גראומן, רחל (ויזל) קרויס, חיה בילא (ויזל) רוזנברג ואח' נ' אהרון פוגל, בנימין בלום (פורסם ב-ֽ 05/08/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים