פסקי דין על נסים אורן | פסקי דין על אלון בר | פסקי דין על איי.די.איי חברה לביטוח |

14302-02/10 תק     03/08/2010




תק 14302-02/10 נסים אורן נ' אלון בר, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 14302-02-10 אורן נ' בר ואח'






בפני

כב' השופט
ערן קוטון

תובע
נסים אורן


נגד

נתבעים
1.אלון בר
2.איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ



פסק דין


1.
תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 26.12.09 בשדרות אבא חושי בחיפה.

2.
לטענת התובע – ביום האירוע בשעה 06:00 שמע "קול פיצוץ אדיר" מהאזור בו חנה רכבו. התובע רץ למקום יחד עם שכניו, שם הוברר כי רכב הנתבעים נהוג בידי נתבע 1 פגע במספר מכוניות; ככל הנראה קרה הדבר עת חזר נתבע 1 מבילוי ואיבד שליטה על רכבו. רכבו של התובע ניזוק והוכרז כ"אובדן כללי". התובע פוצה בגין נזקיו ע"י חברת הביטוח המבטחת את רכבו וכעת תובע הוא את הפסדיו בסך 15,973 ₪.
סכום זה מורכב מן הרכיבים הבאים:

א.
999.30 ₪ ששולמו לחברת השכרה אשר העמידה רכב שכור לרשות התובע לתקופה בת 23 ימים. דמי ההשכרה שולמו בידי מבטחתו של התובע, אולם הסכום האמור שולם ע"י התובע בגין ביטול חיוב בדמי השתתפות עצמית במקרה של אירוע ביטוחי בו מעורב הרכב המושכר.
ב.
925 ₪ בגין הלוואה אותה נאלץ התובע ליטול עד לקבלת תגמולי הביטוח מן החברה המבטחת את רכבו.
ג.
1,177 ₪ בגין התקנת מעמד לדיבורית לרכבו החדש של התובע.
ד.
1,000 ₪ בגין הפרשי ביטוח ואובדן הנחת העדר תביעות.
ה.
1,872 ₪ בגין אגרת רישיון רכב חדש.
ו.
10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, טרטורים, השכרת רכב, אובדן זמן, הגשת תלונה, נסיעות וטלפונים.

3.
לטענת הנתבעים – גרסתו של התובע מופרכת ומלאה גוזמאות. נתבע 1 הסתפק בהכחשה כללית זו בכל הנוגע לאופן התרחשות התאונה. מרבית הטענות התייחסו לאופן חישוב הנזק ואומדנו. לדידם של הנתבעים, דמי ביטול השתתפות העצמית מקורם בבחירתו של התובע, בחירה אשר גרמה להגדלת הנזק שלא לצורך. ההלוואה נלקחה בשל התמהמהותה של מבטחת רכב התובע ולפיכך יש להפנות את דרישת הפיצוי בעניין זה כלפיה. התובע לא הוכיח כי ברכבו שניזוק היתה דיבורית, אף לא הוכיח כי זו ניזוקה ומה היה שוויה. למעלה מכך, לא הוכחה רכישת דיבורית חדשה. הפרשי הביטוח והנחת העדר תביעות הינם נזקים עתידיים אשר טרם התרחשו וודאי שלא הוכחו. אגרת רישיון הרכב אף היא לא גובתה בשום אסמכתא. לעניין הסכום בגין עוגמת הנפש, טוענים הנתבעים, כי זה מוגזם ומופרז.

4.
בדיון שהתקיים בפני
י העידו התובע והנתבע. במהלך הדיון צורפה נתבעת 2, החברה המבטחת את רכבו של נתבע 1, כנתבעת נוספת.

התובע חזר על האמור בכתב תביעתו וצירף ראיות לעניין הנזקים שנגרמו לו.
התובע הבהיר, כי אכן הסך ששולם בגין ביטול השתתפות עצמית שולם עקב רצונו בכיסוי הביטוחי הנוסף. עקב האובדן המוחלט נאלץ התובע לרכוש רכב חדש. לדברי התובע, אותה עת ניהלה חברת "הונדה" מבצע לפיו - תשלום מלוא עלות הרכב החדש יזכה בקבלת תוספות בחינם (ג'נטים ממגנזיום, חלונות חשמליים וכד'). מסיבה זו נטל התובע את ההלוואה, כך שיוכל ליהנות מתנאי המבצע. היות והתובע סובל מנכות, קיבל החזר בסך 1,872 ₪ עבור אגרת רישיון הרכב; החזר זה התקבל לאחר למעלה מששה חודשים.

נתבע 1 חזר על האמור בכתב הגנתו.
לטענתו, נהג במהירות של 55 קמ"ש, הכביש היה רטוב ולפיכך החליק רכבו בסיבוב. בשל היותו "נהג-חדש" נשלל רישיונו שלילה מנהלית למשך חודשיים. במועד התאונה אף נערכה לנתבע 1 בדיקת "ינשוף", לדבריו, נמצא שאינו נוהג תחת השפעת אלכוהול.
לטענת נציג נתבעת 2, סך דמי ביטול ההשתתפות העצמית עמד על 517 ₪ ובכל מקרה עסקינן בסכום שמקורו בהגדלת הנזק ע"י התובע. התובע פוצה ע"י החברה המבטחת את רכבו לאחר 19 ימים בלבד, ביום 14.1.10. כן נטען, כי התוספות לרכבו החדש של התובע אשר התקבלו במסגרת המבצע, מכסות למעשה, ואף מעבר לכך, את עלות ההלוואה שנטל התובע. שמאי התובע לא ציין שהדיבורית ברכבו ניזוקה באופן שאינו מאפשר התקנתה מחדש.

5.
עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם לרבות במסמכים שצורפו במהלך הדיון, הקשבתי לדברי הצדדים והתרשמתי מהתובע ונתבע 1 באופן בלתי אמצעי, לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים סבור אני כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

לא היתה מחלוקת בגין אחריותו של נתבע 1 לאירוע. יחד עם זאת, נזקיו הנטענים של התובע לא הוכחו כדבעי. משכך, התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל על כתפיו בכל הקשור להערכת מלוא נזקיו.
הוברר, כי עבור עלות אגרת רשיון הרכב קיבל התובע החזר;
חשבונית בגין השכרת הרכב, כוללת אמנם כיסויים ביטוחיים, אך נדמה כי הסכום של 999.30 ₪ כולל אף את עלות הדלק;
התובע לא צירף אישור הפסדים מסודר מטעם החברה המבטחת את רכבו;
חשבונית בגין הדיבורית החדשה אשר צורפה לכתב התביעה עומדת על סך של 731.96 ₪ בלבד, ולמעלה מכך חשבונית זו כוללת שובר זכאות להתקנת הערכה; למותר לציין שלא הוצגה כל קבלה עבור רכישת והתקנת הדיבורית;
לא צורפה אף לא ראשית ראיה לנטילת הלוואה, לצורך בה ולריבית המשתלמת בגינה.
מן האמור עולה, כי לא ניתן לחשב את נזקי התובע אלא על דרך האומדנא.

6.
אשר על כן, הנני קובע, כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובע בגין הנזקים הנוספים שנגרמו לו עקב התאונה ואלו יחושבו כאמור על דרך האומדנא.
הנתבעים ישלמו לתובע סכום של 2,000 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.
כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע, הוצאות משפט בסכום של 150 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

7.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום.

8.
המזכירות תשלח העתקים לצדדים בדואר רשום.

הערה: המסמכים שהוגשו במהלך הדיון הועברו למזכירות לסריקה.











ניתן היום,
כ"ג אב תש"ע, 03 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 14302-02/10 נסים אורן נ' אלון בר, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/08/2010)