פסקי דין על יוני ארד | פסקי דין על אמיר דור-און | פסקי דין על לאה דור-און | פסקי דין על אבי דור-און |

18052/05 א     06/08/2010




א 18052/05 יוני ארד נ' אמיר דור-און, לאה דור-און, אבי דור-און





בפני

כב' השופטת זהבה אגי
– סגנית נשיאה

תובע

1. יוני ארד
נגד
נתבעים

1. אמיר דור-און

2. לאה דור-און

3. אבי דור-און
פסק דין
התביעה

התובע הינו חקלאי המגדל ענבי מאכל במושב שקף, בשטח כולל של כ- 60 דונם.

הנתבעים, הינם הבעלים והמפעילים של משתלה המתמחה, בין השאר, בהכנת ומכירת שתילי גפן.

שתילי הגפן הנשתלים בארץ מורכבים משני זנים נפרדים: זן אחד המהווה את בית השורשים והגזע התחתון ומכונה "כנה", ויתרת הגזע, הזמורות, העלווה והפרי מהווים זן אחר המכונה "רוכב". ה"כנות" וה"רוכבים" (חומרי הריבוי) מיוצרים במשתלות "נקיות" בעלות רישיון למכירת חומרי ריבוי לגפן, בהתאם לתקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם)(תיקון) התשל"ג-1973. במשתלת הנתבעים "מחברים" ייחור (ענף חתוך מזמורה של גפן) של רוכב על גבי ייחור של כנה, הנרכשים ממשתלות "נקיות", ומשרישים את השתיל. לאחר איחוי ההרכבה, התפתחות השורשים והתעוררות השתיל הצעיר, מעבירים אותו לשתילה בכרם. בחירת ה"כנה" וה"רוכב" נעשית על ידי הכורמים, לפי שיקוליהם. כמו כן, ניתנות הנחיות והדרכות על ידי שירותי ההדרכה במשרד החקלאות.

לטענת התובע, בשנת 1999 הזמין התובע מן הנתבעים שתילים לחלקותיו, משני זנים: "רד גלוב" ו-"תומפסון".

לטענת התובע בתביעה, שתילי ה"תומפסון" שסופקו נקלטו היטב ואילו שתילי ה"רד גלוב", שהוזמנו עבור 25 דונם כרם, כשלו. הכישלון נובע, בין השאר מכך, ששתילי ה"רד גלוב" הורכבו על כנות "פולסן", שאינן מתאימות לזן זה, במקום על כנות "ריכטר". בנוסף ולחלופין, נבעה תמותת השתילים משתילים פגומים.

התובע מלין על חוסר תום ליבם של הנתבעים, אשר לא יידעו את התובע בדבר מידע שהתקבל ממשרד החקלאות בדבר אי התאמת כנות ה"פולסן" לזן ה"רד גלוב" ובמעשיהם גרמו להעצמת נזקיו.

הנתבעים ספקו אמנם לתובע בהמשך שתילים חילופיים, אך לטענת התובע אין באספקת השתילים החילופיים כדי לפצותו על נזקיו, בגין אבדן הכנסה, השקעה עודפת ועוד הוצאות נלוות. התובע העריך את נזקיו בסך 517,422 ₪, בהתבסס על חוות דעת השמאי עמוס רגב.
עמדת הנתבעים לתביעה
הנתבעים מציגים עצמם כדור שלישי של שתלנים בארץ, הידועים בכל רחבי הארץ כשתלנים מומחים, מקצועיים, ישרים והגונים, אשר שמם הולך לפניהם. הנתבעים ספקו לטענתם, מאות אלפי שתילים לכורמים ברחבי הארץ, ומעולם לא הגיעה אליהם תלונה על תמותת שתילים, למעט המקרה דנן.

הנתבעים לא חלקו על כך כי התובע הזמין מהם שתילים מסוג "רד גלוב" ו"תומפסון". באשר להזמנה נשוא התביעה, טוענים הנתבעים כי רכשו את חומרי הריבוי ממשתלות נקיות, בעלות רישיון כדין למכור חומרי ריבוי לגפן, בצעו את ההרכבה באמצעות בעלי מקצוע ממדרגה ראשונה ובצורה מקצועית ביותר, וספקו לתובע את שהתבקשו על ידו, שכן בהזמנה צוין במפורש כי השתילים מסוג "רד גלוב" יהיו על כנות "ריכטר" או "פולסן", ובשיחות טלפון שקיימו עם התובע עובר לאספקת השתילים, העדיף התובע כנות מסוג "פולסן", בשל יתרונות הכנה בהגברת הצבע האדום של הענבים וההקדמה בהבשלת היבול.

הנתבעים אינם חולקים על כך, כי הסתבר שלזן ה"רד גלוב" בעיות תאימות עם כנות ה"פולסן" אך לטענתם, המידע אודות אי תאימות זו התפרסם לראשונה על ידי משרד החקלאות רק בחודש אוקטובר 2000, כשלושה חודשים לאחר מועד אספקת השתילים לתובע, ורק בחודש 12/2000 פרסם משרד החקלאות את הסיבה לאי תאימות זו שמקורה בוירוס חדש, התוקף את זן ה"רד גלוב" וכאשר הוא מורכב על כנת "פולסן". לפיכך, כך טוענים הנתבעים, במועד ההזמנה והכנת השתילים עבור התובע, לא יכלו הנתבעים לדעת על קיומו של הוירוס, שגרם לתמותת השתילים, שהוא בבחינת "כח עליון" ואין הנתבעים חבים בנזקי התובע.

זאת ועוד, התובע הינו כורם ותיק ומנוסה ובעל ידע בגידול גפנים, וכל המידע אודות ההרכבים של "כנות" ו"רוכבים" יכול היה להיות ברשותו, לא פחות מאשר ברשות הנתבעים, ואין זה נכון להטיל האחריות בגין כשלון ההרכבה על כתפי הנתבעים בלבד.

משהתגלתה תמותת השתילים, הנתבעים, מתוך רצון טוב, ספקו לתובע כנות "פולסן" מאותו שנתון במקום השתילים שמתו, ואף שלחו על חשבונם מרכיב, שהרכיב על הכנות את הרוכבים מזן "רד גלוב" בכרמו של התובע. למרות שבמועד ביצוע ההרכבה, התובע כבר ידע על בעייתיות ההרכבה, הוא הנחה את המרכיב לבצע את ההרכבה, ובכך תרם להתרחשות הנזק. הנתבעים אף הוסיפו וספקו לתובע, ללא כל תמורה, 800 שתילים נוספים מזן "זיני" וקבלתם מהווה "עשיית עושר ולא במשפט" מטעם התובע – בגינה הוגשה תביעה שכנגד.

התביעה שכנגד
[לנוחיות הדיון, התובעים שכנגד – יכונו "הנתבעים" והנתבעים שכנגד יכונו "התובע"].
בתביעה שכנגד חוזרים הנתבעים ומאשרים את פניית התובע אליהם, בתחילת שנת 2000 לרכישת שתילים מסוג "תומפסון" ומסוג "רד גלוב" שהיה באותה עת, זן יחסית חדש בארץ. על פי המוזמן, היה על הנתבעים לספק את שתילי ה"רד גלוב" על כנות "פולסן" או "ריכטר". מועד האספקה נקבע ליולי 2000.

השתילים סופקו, ולהפתעת הנתבעים התפתחה תמותה בשתילי ה"רד גלוב", וזאת חרף העובדה שחומרי הריבוי נרכשו ממשתלות "נקיות" ותהליך ייצור השתילים היה ברמה מקצועית גבוהה כמקובל אצל הנתבעים.

מתוך רצון טוב, וללא שהייתה עליהם כל אחריות, ספקו הנתבעים לתובע שתילים חילופיים במקום השתילים שמתו, ועוד 750 כנות מסוג "פולסן" ו – 1600 כנות מסוג "ריכטר" ו"רוג'רי", מתוך מטרה לבצע עליהם הרכבה במועד הראשון האפשרי לאחר השמיטה.

רק כחצי שנה לאחר אספקת השתילים לתובע התברר לראשונה בישראל, כי תמותת שתילי ה"רד גלוב" על כנות ה"פולסן" כפי שנצפתה, נובעת מוירוס חדש שלא היה מוכר עד לאותו מועד.

באביב 2002, במועד הראשון בו ניתן היה לבצע את ההרכבה על הכנות שסופקו, שלחו הנתבעים מרכיב לכרם התובע על מנת שיבצע את ההרכבה בשטח. הנתבעים הורו למרכיב לבצע את ההרכבה על כנות ה"ריכטר" וה"רוג'רי" שסופקו בשנת 2000, אך התובע נתן הוראות בשטח למרכיב לבצע את ההרכבה גם על 750 כנות ה"פולסן", וזאת חרף העובדה שבמועד ביצוע ההרכבה, כבר היה ידוע לכולם כי הרכבה כזו עלולה לגרום לתמותת השתילים.

לטענת הנתבעים בתביעה שכנגד, נותר התובע חייב כספים עבור שתילים וכנות שסופקו בשנים 2000-2001 ו2003-2004 ועבור אבדן ימי עבודה ונסיעות סך של 67,494 ₪, אותם תבעו במסגרת התביעה שכנגד.

עמדת התובע [הנתבע בתביעה שכנגד] לתביעה שכנגד
התובע חוזר בהגנתו וטוען כי תמותת השתילים שסופקו בשנת 2000 הייתה כה רבה, שהיה צורך להעביר שתילים ממקום למקום בחלקה, כך שהשתילים הספיקו ל- 20 דונם במקום 25 דונם, והיה חסר של שתילים ל- 5 דונם, ורק בשנת 2003 לאחר דרישות חוזרות ספקו הנתבעים שתילים ל-5 דונם אך גם הם לא נקלטו, ועל כן אין עליו לשלם עבור שתילים אלו, שסופקו ללא תמורה.

בנוסף, טוען התובע כי איסור ההרכבה של "רד גלוב" על כנות "פולסן" היה ידוע בחו"ל כבר קודם לשנת 2000, ואי ידיעת הנתבעים איסור זה מעיד על חוסר מקצועיותם.

באשר להרכבה שבוצעה בשטח בשנת 2002, התובע מכחיש כי נתן הוראה למרכיב מטעם הנתבעים להרכיב "רד גלוב" על כנות ה"פולסן".

התובע טוען כי אינו חייב דבר לנתבעים, והא ראיה שעל החשבונית שנשלחה לו נרשם "גמר חשבון" ועצם הגשת התביעה שכנגד מצביעה על חוסר תום ליבם של הנתבעים.

עד כאן טענות הצדדים כעולה מכתבי הטענות.

המחלוקות בתביעה ובתביעה שכנגד
כעולה מכתבי הטענות, אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי התובע הזמין שתילי ה"רד גלוב" מן הנתבעים. אין גם מחלוקת כי שתילי ה"רד גלוב" כשלו ולא התפתחו, ולמעשה כי לתובע נגרם נזק בשל תמותת שתילי "רד גלוב" בכרמו [למעט מחלוקת בשאלת גובה הנזק]. אין גם מחלוקת אמיתית כי הגורם לתמותת השתילים נעוץ בוירוס שהתפרץ בשתילים בהם רוכב מזן "רד גלוב" הורכב על כנה מזן "פולסן".

המחלוקת בין הצדדים משתרעת על השאלות הבאות, אותן יש לברר, לצורך קביעת האחריות לנזקים, אם היו כאלו, גובה הנזק וחבותם ההדדית של הצדדים:

1. מה הזמין התובע מן הנתבעים, מה סופק על ידי הנתבעים ומתי.
2. מתי נודע לראשונה על אי תאימות הרכבה של רוכב מזן "רד גלוב" על כנה מסוג "פולסן", וההשלכה על שאלת האחריות בתביעה.
3. מה ספקו הנתבעים לתובע לאחר גילוי תמותת השתילים ומתי
4. נסיבות ביצוע ההרכבה בשטחו של התובע
5. מה היקף הנזק שנגרם לתובע
6. האם התובע חב כספים כלשהם לנתבעים [במסגרת התביעה שכנגד].
הראיות
ראיות התובע היו תצהירו וחוות הדעת של השמאי מטעמו, עמוס רגב.
ראיות הנתבעים היו תצהירו של הנתבע 1, אמיר דור-און
[להלן – "הנתבע"], תצהירו של דוד גבאי – מומחה להרכבות אשר ביצע את ההרכבה בכרם התובע, חוות דעתו של השמאי אייל שפירא וחוות דעתו של ד"ר פיני סריג.
בעקבות הגשת ראיות הנתבעים, הגיש התובע תצהיר הזמה וכן חוות דעת משלימה של עמוס רגב.

נעבור לבחון את השאלות שבמחלוקת, לאור הראיות שהוגשו על ידי הצדדים.
1. מה הזמין התובע מן הנתבעים, מה סופק על ידי הנתבעים ומתי.

בתצהירו חוזר התובע ומפרט כי בשנת 1999 הזמין מן הנתבעים שתילי גפן מסוג "תומפסון" עבור 35 דונם, וכן שתילי גפן מסוג "רד גלוב" עבור 25 דונם כרם הנותרים, כאשר טענותיו מופנות כלפי שתילי ה"רד גלוב" בלבד. התובע לא מפרט בתצהירו את כמות השתילים שהוזמנו מכל זן, ולא צרף טופס הזמנה מסודר.

עבור שתילי ה"רד גלוב" הצהיר התובע כי שילם 55,637 ₪ [כולל מע"מ] כעולה מחשבונית מספר 290 מתאריך 20.10.2002 (!) שצורפה כנספח א' לתצהירו. הפרטים שנרשמו בחשבונית הינם "שתילי גפן גמר חשבון" – ללא פירוט מה כמות השתילים ובאיזה סוגי שתילים מדובר.

התובע נחקר על תצהירו באשר למועד ביצוע ההזמנה, ואישר כי המו"מ בעל פה החל בשנת 1999 אך ההזמנה בפועל בוצעה בשנת 2000 [עמ' 15 שורה 2]. העובדה שהמו"מ החל עוד לפני ביצוע ההזמנה בפועל נתמכת באישורי הגנת הצומח שצורפו לתצהירו של הנתבע, לפיו רכשו הנתבעים את הכנות ביום 25.1.00, עוד בטרם הוצאה ההזמנה הכתובה.

התובע נחקר גם באשר לכמות השתילים שהוזמנה. תחילה טען כי הוזמנו 7500 שתילים ל-50 דונם [עמ' 13 שורה 29] אך כאשר עומת עם ההזמנה שצורפה לתצהיר הנתבע, אישר כי ההזמנה התייחסה ל- 6000 שתילי תומפסון, ועוד 6000 שתילי "רד גלוב", אשר מספיקים לשתילה של 42 דונם כרם במרווחים שהיו נהוגים בכרם. אחר כך טען התובע כי ההזמנה הכוללת הוגדלה ל- 15,000 שתילים המספיקים לשתילה של 105 דונם ! [עמ' 16 שורה 19] . בהמשך עדותו מאשר התובע כי בסך הכל נשתלו 50 דונם מזן "רד גלוב" – 25 דונם בחלקותיו ו-25 דונם בחלקות של שותפו. אך באותה נשימה מסביר התובע, כי כשהתפרקה השותפות, נטל 2 חלקות: אמציה 1 – ששטחה 40 דונם עליה שתולים 10 דונם "רד גלוב", 25 דונם "תומפסון" ועוד 5 דונם "זיני", ואת חלקה אמציה 2 – ששטחה 20 דונם. חשבון זה, אינו מתיישב עם עדותו הקודמת כי גם לשותפו נותרו 25 דונם ענבי "רד גלוב".

ללא ספק, עדותו של התובע הייתה מבולבלת, לא נסמכת על מסמכים, התובע סתר את עצמו במהלך העדות ולמעשה כל ניסיון להבין מחקירת התובע את כמות השתילים שהוזמנה בפועל מכל זן, ואת חלוקת השתילים בין השטחים שנותרו ברשותו לבין השתילים שנותרו ברשות שותפו – לא יצלח.

באשר למועד ביצוע ההזמנה, על פי תצהירו של הנתבע, הזמנת השתילים נעשתה ביום 2.2.2000 על ידי התובע ושותפו דאז, מכלוף אהרון, כעולה מההזמנה החתומה שצורפה לתצהירו. ההזמנה כללה את השתילים הבאים:
"טומפסון" על כנה פולסן/ריכטר, סה"כ 6000 שתילים
"רד-גלוב" על כנה פולסן/ריכטר, סה"כ 3000 שתילים
3000 שתילים נוספים תימסר הודעה בהמשך". הצדדים לא חלקו על כך כי מדובר בשתילי "רד גלוב".
מועד ההספקה הנקוב בהזמנה היה שבועיים לפני ט"ו באב, קרי: יולי 2000.
עוד נקבע בהזמנה כי "המשתלה חייבת להציג אישורי הגנת הצומח ומתחייבת לעבוד רק עם חומר ממקורות נקיים ומוכרים (יזרעם וכו')".

הנתבע כלל לא נחקר בנקודה זו, ועדותו שנותרה ללא עוררין גם נתמכת בתעודות משלוח שהוגשו בהסכמה [נ/1], מהם עולים הנתונים הבאים:

על פי תעודת משלוח 131 מיום 27.7.2000 סופקו 1980 שתילי רד גלוב/פולסן + 3750 שתילי רד גלוב/ריכטר.
על פי תעודת משלוח 132 מיום 27.7.00 סופקו 1500 שתילי סולטנינה(תומפסון)/פולסן + 1500 שתילי סולטנינה/ריכטר ועוד 270 שתילי רד גלוב/ריכטר.

באשר לכנות, בהזמנה נרשם פולסן/ריכטר, כך שלמעשה הזמנת השתילים על כנת פוליסן לא היוותה הפרה של תנאי ההזמנה.

התובע הסביר בחקירתו הנגדית, מדוע הזמין את שתילי ה"רד גלוב" על כנת פולסן או ריכטר: "כי הזמנתי גם תומפסון וגם רד גלוב. אנחנו רצינו הכל קטגורית ריכטר. הוא אמר שהוא לא מסוגל לספק כמות כזו גדולה כי אין לו די כנות, ואם אני יכול לאפשר לו לעשות הרכבות על פולסן. אמרתי לו אתה יכול לעשות כנות לפי שיקול דעתך המקצועי שיצא הכי טוב שיש, כי אני לא שתלן. אם הייתי שתלן הייתי עושה בעצמי". את העדפה לכנת ריכטר מסביר התובע: "באזור שלנו, באדמות שלנו יש העדפה לעבוד עם ריכטר. אני לא מבין את ההבדל המקצועי ביניהם, אני בודק את זה לפי מבחן התוצאה, הניסיון של 30-40 שנה באזור של שתלנים גדולים ממני אמרו לי להעדיף את הריכטר, ואם אין ברירה, אז פולסן".

באם אישורי רכישת חומרי הריבוי שצרף הנתבע לתצהירו משקפים את כמות חומר הריבוי שהנתבעים רכשו לשם הכנת השתילים עבור התובע, ברי כי אכן היה חסר בכנות מסוג "ריכטר", ויש בכך כדי לתמוך בעדותו של התובע, על הסיבות לציון שני סוגי הכנות בהזמנה. אינני מקבלת את גרסת הנתבע כי התובע העדיף את כנת הפולסן, שאם כך, מדוע מרבית ההזמנה בוצעה על כנת ריכטר?

בפועל, רק חלק משתילי ה"רד גלוב" סופקו על כנות מסוג "פולסן" [1980 מתוך 6000]. השתילים שסופקו תאמו את ההזמנה, אך החלופה של כנת הפולסן הייתה הפחות מועדפת על ידי התובע, ולא מחמת שידע על אי התאימות שהתגלתה יותר מאוחר, ולא מתוך ידע מקצועי אישי, אלא מתוך שהתובע נשען על ניסיונם של שתלנים אחרים באותו אזור, לפי "מבחן התוצאה", בהתייחס לזנים אחרים.

נוכל אפוא, לסכם פרק זה ולקבוע כי התובע הזמין מן הנתבעים 6000 שתילי "רד גלוב" אשר יכלו להיות מורכבים על כנת "ריכטר" או "פולסן". הנתבעים ספקו את ההזמנה במלואה, בחודש יולי 2000. מתוך כלל שתילי ה"רד גלוב" רק כשליש [1980 מתוך 6000] הורכבו על כנת פולסן.
בנוסף, הוזמנו וסופקו 3000 שתילי תומפסון [סולטנינה] לגביהם אין כל טענה.
2. מתי נודע לראשונה על אי תאימות הרכבה של רוכב מזן "רד גלוב" על כנה מסוג "פולסן".
לתובע לא היה הידע המקצועי כיצד לייצר שתילים, ועל כן פנה למשתלה מקצועית רבת מוניטין שעיסוקה בכך, מזה שלושה דורות. התובע הזמין שתילים, כאשר זהות הכנה לזנים השונים נבחרה על פי עצה שקבל משתלנים מנוסים באזור בו מצוי הכרם שלו. זן ה"רד גלוב" היה חדש יחסית בארץ. בחירת האלטרנטיבה נבעה מכך, שהנתבעים הודיעו לתובע שאין ברשותם מספיק כנות מסוג "ריכטר" עבור כל השתילים שהוזמנו, מזן תומפסון ומזן "רד גלוב" ועל כן נבחרה כנת ה"פולסן" ככנה אלטרנטיבית אפשרית.

גרסת הנתבעים היא כאמור, כי במועד ייצור השתילים, לא הייתה ידועה אי ההתאמה של הכנה מסוג "פולסן" לזן ה"רד גלוב". הנתבע בתצהירו מסתמך על מכתב שהתקבל ממר סיגלר, מנהל מחלקת "ריבוי ושתלנות" בשירותי ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, מיום 11.10.2000, לפיו על פי מידע שהגיע מאוניברסיטת דייויס בקליפורניה, "לזן רד גלוב יש בעיות של אי התאם (ניוון מוקדם) עם כנות הפולסן", לפיכך המליץ מר סיגלר לשתלנים שלא להרכיב את זן ה"רד גלוב" על כנות פולסן. אלא שהודעה זו הגיעה לנתבעים לאחר שהשתילים כבר יוצרו וסופקו לתובע. לפיכך, מציין הנתבע בתצהירו, ובמודגש כי "בטרם המועד האמור, לא היה כל מידע בישראל על בעיות ניוון מוקדם של שתילים בהרכב האמור" [הדגשה במקור – א.ז.]

ביום 24.12.2000 שלח מר סיגלר דיווח נוסף לשתלנים לפיו בהתאם לסיור שנערך בקליפורניה על ידי מר ערן הרכבי, מדריך ורפרנט ארצי לגפן ויין במשרד החקלאות בקליפורניה, דווח על בעיות בזן ה"רד גלוב" המורכב על כנה מסוג "פולסן". הדו"ח מזכיר קיומו של וירוס חדש שנקרא "וירוס רד גלוב" שנמצא רק בזן זה, "ובהרכבה על כנת הפולסן מקבלים כמעט 100% תמותה (במשתלה או בשטח תוך שנתיים). היות וגם אצלנו היו בעיות דומות נא לשים לב ולהימנע לפי שעה" מהרכבה כאמור.

הנתבעים אף הצטיידו בחוות דעתו של ד"ר פיני סריג, בעל תואר דוקטור בנושאי הגנת הצומח וטיפול בענבים, המשמש כמדריך ויועץ לכרמים בארץ ובחו"ל. בחוות דעתו חוזר המומחה על הפרסומים שתוארו בתצהירו של הנתבע. ד"ר סריג מסכם את חוות דעתו לפיה הנתבעים פעלו על פי כל הכללים של שתלנות נכונה: רכשו את חומר הריבוי ממקורות מאושרים על ידי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, ופעלו לייצור השתילים שהוזמנו על פי הידע שהיה קיים במועד ייצור השתילים. ומוסיף ד"ר סריג בחוות דעתו וקובע: "יתרה מזאת. השתלן, שניתקל בקושי ביצור הצירוף הספציפי, פעל לבירור הבעיה והתריע בפני
עמיתיו השתלנים וגורמי משרד החקלאות על הבעייתיות בצירוף הנדון".

מחקירתו הנגדית של ד"ר סריג עולה תמונה שונה לחלוטין ממה שניסה הנתבע לצייר בתצהירו, כאילו עד לחודש אוקטובר 2000 לא היה כל מידע בארץ על ניוון מוקדם של שתילים שהורכבו על כנת הפולסן.

ד"ר סריג אישר קטגורית בחקירתו כי לפני שמשרד החקלאות הוציא את ההתראה באוקטובר 2000 כבר היו דיבורים בשטח, של חקלאים ושתלנים שנתקלו בבעיות בתחום זה [עמ' 28 שורה 9]. והוא מוסיף ומציין: "התחיל להצטבר מידע שהגיע ממשתלות על בעייתיות בהכנת השתילים, שזה עדיין לא אומר שתהיה בעייתיות בכרם בהתפתחות השתילים, והתחילו להגיע אינדיקציות ראשונות על חלקות שבן התגלתה בעייתיות בצרוף הזה". כלומר, המידע על בעייתיות בתאימות הכנה והרוכב התגלתה הן במשתלות, בעת הכנת השתילים, והן השטח בחלקות בהן נשתלו השתילים. וכל זאת, כאמור, חודשיים שלושה לפני אוקטובר 2000, קרי: בסביבות חודש יולי 2000, מועד שבו סופקו השתילים לתובע. ד"ר סריג גם מסכים, שהנתבעים, כמשתלה גדולה ומוכרת, היו צריכים להיות מודעים לתלונות ולבעיות. והם אכן היו מודעים לכך, כפי שמעיד ד"ר סריג, העד מטעם הנתבעים, מידיעתו האישית בזמן אמת: "השתילים הוכנו בינואר 2000. במהלך הכנת השתילים – השתלן גילה בעיה שלשיטתו היא בעיה שתלנית. הוא פנה לגורמי מקצוע שהוא מזהה בעיה – וזה אני יודע עובדתית, אני יודע שהנתבעים פנו לגורמים מקצועיים לברר למה יש בעיה בשתלנות, בהרכבה". כך, שעוד בטרם סופקו השתילים לתובע, הנתבעים היו מודעים לכך שיש בעיה שתלנית עם ההרכבה, של אחוזי קליטה נמוכים ודווחו על כך למדריך הארצי לשתלנות. הנתבעים התגברו על הבעיה על ידי הרכבת כמות גדולה של שתילים, כדי לעמוד בכמות שהוזמנה מהם, שזוהי פרקטיקה מקובלת בענף השתלנות להתגבר על צירופים "קשים" [עמ' 30 שורה 26].

למעשה, רק מחוות דעתו של ד"ר סריג ומחקירתו התגלתה לראשונה העובדה, כי כבר בעת ייצור השתילים על ידי הנתבעים, הם נתקלו בקושי של קליטת השתילים. לטענה זו אין זכר בתצהירו של הנתבע, אדרבא: הנתבע מצהיר נחרצות בסעיף 5 לתצהירו כי "בטרם המועד האמור [קרי: אוקטובר 2000 – א.ז] לא היה כל מידע בישראל על בעיות ניוון מוקדם של שתילים בהרכב האמור". טענה זו התנפצה לרסיסים דווקא בעדותו של ד"ר סריג, עדם של הנתבעים.

הנתבע, אשר נחקר לאחר שנערכה חקירתו של ד"ר סריג, והיה מודע לעדותו, נאלץ בחקירתו הנגדית להסכים, כי כבר בשלב המשתלה זוהתה בעיה על ידי הנתבעים. כשנשאל מדוע לא טרח לציין מידע חשוב זה בתצהירו, לא היה בפיו הסבר משכנע. התשובה: "בשביל זה אני פה, ואני אשלים כל מה שתרצה לדעת" אינה באה במקום גילוי נאות ואמיתי של העובדות מלכתחילה בתצהיר, ואין בכך כדי ליישב את הסתירה הבולטת בין הטענה שנכללה בתצהירו, כי עובר לחודש אוקטובר לא היה מידע לגבי ניוון שתילים, לבין בעיות הקליטה של השתילים שנצפו כבר במשתלה.

בניסיון למזער את הרושם הגרוע שנוצר מאי ציון עובדה זהו בתצהיר העדות הראשית, מהר הנתבע לציין כי משזוהתה הבעיה, הזמינו את התובע ואת שותפו למשתלה: "במקרה הזה זיהינו בעיה ואנחנו הזמנו גם את יוני [התובע – א.ז] וגם את מכלוף, והתרענו והודענו להם. והם אכן באו – הם בקרו במשתלה במהלך הגידול – בין מועד ההזמנה למועד האספקה. אנחנו הודענו לתובע שאנחנו מזהים בעיה של חוסר קליטה במהלך הגידול. הודענו יזום – הרמנו לו טלפון והזמנו אותם לראות". אך שוב, מדובר בעדות כבושה שלא בא זכרה בתצהיר העדות הראשית של הנתבע. ההסבר שניתן לאי הכללת פרטים אלו בתצהיר היה, כי זוהי התביעה הראשונה שהוגשה נגד המשתלה והנתבע חסר ניסיון בהופעות בבית המשפט. הסבר זה איננו יכול להתקבל על הדעת, כאשר הצדדים מיוצגים על ידי יועצים משפטיים. הבחירה מה לכלול ומה לא לכלול בתצהיר מלמדת על מגמתיות העדות ולא על טעות מתוך חוסר ידיעת ההליך המשפטי. אין זאת אלא שהטענה נולדה תוך כדי הדיון, לאחר שנחשפה העובדה שהנתבעים היו מודעים לבעייתיות בקליטת השתילים כבר במהלך הכנת השתילים.

גם ד"ר סריג מסכים לכך, שלאחר שהתקבלה התראה ממשרד החקלאות באוקטובר, בצרוף אחוזי הקליטה הנמוכים שהתגלו כבר בהכנת השתילים, היו הנתבעים צריכים להתריע בפני
התובע על הבעייתיות בשתילים. [עמ' 32 שורה 7]. הנתבע טוען כי יידע את התובע אודות המכתב שהתקבל בחודש אוקטובר ממשרד החקלאות. שוב, אין לכך זכר בתצהיר, וטענה זו לא יכולה להתיישב עם משלוח כנות מסוג "פולסן" להשלמת החוסרים שהתגלו אצל התובע, כפי שיפורט בהמשך. תמוה גם שב"כ הנתבעים לא מצא לנכון לחקור את התובע בנקודה זו.

התובע, לעומת זאת, הכחיש מכל וכל כי הנתבע יידע אותו אודות בעייתיות שדווחה על ידי משרד החקלאות, לא באוקטובר ולא בשלב מאוחר יותר, ולראשונה נודע לו על ההנחיה שהוציא משרד החקלאות רק לאחר שכשלה ההרכבה בשנת 2002.

התובע דווקא היה בקשר עם הנתבעים, לאחר שהחלה תמותה של שתילים בחודש אוקטובר 2000 לערך: "מרגע שנודע הנזק באוקטובר 2000, 3 חודשים לאחר שהשתילים נשתלו, התקשרתי עשרות פעמים לנתבע. את הבן שלו באותה תקופה בקושי הכרתי. התחננתי בפני
ו שיבוא לראות שתילים מתפגרים. יש לי ניסיון בזה, הבן שלו לא אמר לי כלום, אפילו לא במילה. הוא אמר שהייתה להם בעיה במשתלה, שהשתיל לא התפתח טוב בגלל גורם כלשהוא ושהם יפצו אותי בשתילים. הוא לא רמז שיש בעיה עם הכנות". בשל כך, לא התייעץ התובע עם איש לפני ביצוע ההרכבה על הכנות: "זה לא שהתעורר איזשהו חשד. הוא אמר לי – התעוררה איזו בעיה במשתלה, וכל מה שדפוק אני אחליף לך. זה לא שהוא התחמק, אלא להפך נתן לי את ההרגשה הכי טובה – שאשב בשקט שיחליפו לי מה שצריך ושאני בידיים טובות. לפני שנת 2002 בנו לא אמר לי מעולם שיש איזושהי בעיה". בפעם הראשונה שהתובע שמע שיש בעיה עם הכנות, הייתה אחרי הנזק השני – כשנעשתה ההרכבה בשנת 2002 על הכנות, וכל השתילים מתו. התובע פנה למדריך החקלאי, והלה גילה את אוזנו שהבעיה היא עם הכנה ועליו לפנות לשתלן. רק אז אמר לו הנתבע, לראשונה, שאסור להרכיב "רד גלוב" על כנת פולסן, והבטיח שיפצה אותו.

עדותו של התובע עשתה עלי רושם מהימן והיא עדיפה בעיני על פני עדותו הכבושה של הנתבע, שבאה לעולם רק לאחר שנחשפה העובדה שהנתבעים נתקלו בבעיות בקליטת השתילים בעת ייצורם, ואף פנו לגורמים מוסמכים להתייעצות, וכן התגלה קיומו של מידע שזרם משתלנים ומהשטח על ניוון שתילים מהסוג דנן, עוד בטרם אספקת השתילים לתובע.

אמנם, הסיבה לניוון המוגבר של השתילים לא נודעה אלא לאחר ההנחיה השנייה שהוצאה על ידי מר ציגלר בחודש דצמבר 2000, שדיווח לראשונה על איתור הוירוס. אך מצופה היה ממשתלה מנוסה וותיקה להתריע בפני
הלקוח על הבעייתיות שהתגלתה כבר בשלב ייצור השתילים, להפנות תשומת לבו של המזמין לכך, לעקוב אחר קליטת השתילים ולפנות לייעוץ מקצועי נוסף. בשלב זה כבר הצטבר מידע אצל אנשי המקצוע בשטח, שתלנים ומגדלים, על הבעייתיות בשתילי ה"רד גלוב" שהורכבו על כנת הפולסן. במיוחד לאור הבעייתיות שהתגלתה בעת ייצור השתילים, היה על הנתבעים ליידע את התובע בקיומה של בעייתיות זו, ולעקוב ביחד איתו אחר קליטת השתילים, או להחליף מלכתחילה את השתילים באחרים, שאינם מורכבים על כנת "פולסן" .

התובע טוען לחבות הנתבעים כלפיו ברשלנות.

אין חולק כי הנתבעים חבים כלפי התובע חובת זהירות מושגית. בהיותם משתלה מקצועית, עליהם להשתמש במיומנות במשלח ידם ולנקוט מידת זהירות ששתלן סביר ונבון וכשיר לפעול בשתלנות כמוהם, היה נוקט באותן נסיבות. אין ספק, כי קיימת הייתה גם חובת זהירות קונקרטית, מצד הנתבעים כלפי התובע, לספק שתילים שהורכבו בצורה מקצועית, המבוססת על המידע המעודכן הקיים בעניין.

באותה עת, קיומו של הוירוס עדיין לא היה ידוע ולא הוצאה הנחיה גורפת להימנע מהרכבת "רד גלוב" על כנת פולסן. הנתבעים סברו שקשיי הקליטה נובעים מבעיה שתלנית. בנסיבות אלו, הנני סבורה כי הנתבעים פעלו כפי ששתלנים סבירים אחרים היו פועלים באותה עת, בהנחה כי מדובר בבעיית שתלנות, וספקו את שהוזמן מהם, למרות אחוזי הקליטה הנמוכים של השתילים, באמצעות ייצור כמות גדולה מאד של שתילים. והואיל וכנת הפולסן הייתה אחת האלטרנטיבות האפשריות על פי ההזמנה, הרי ספקו את השתילים בהתאם למוזמן. קיומו של הוירוס שהתגלה בחודשים אוקטובר-דצמבר 2000, ורק עז הסתבר כי אין מדובר בבעיית שתלנות אלא באי תאימות הרוכב לכנה. ד"ר סריג העיד כי בעיית אי תאימות בין כנה לרוכב בגפנים איננה תופעה רווחת והיא נדירה מאד [עמ' 30 שו' 2] ועל כן, סברתם של הנתבעים כי מדובר בבעיית שתלנות, היתה סבירה בנסיבות העניין, במועד אספקת השתילים.

יחד עם זאת, הנני סבורה שהנתבעים הפרו חובת הזהירות הקונקרטית שחבו לתובע במחדל – בכך שלא יידעו את התובע בבעיות שנתקלו בהם בעת ייצור השתילים, באחוזי הקליטה הנמוכים, ובהמשך, ככל שהתבהרה התמונה, לא יידעו את התובע בהמלצות ובהנחיות הוצאו על ידי משרד החקלאות בעניין. ד"ר סריג, העד המומחה מטעם הנתבעים, נשאל לעניין זה מפורשות: "היה סביר שאם המשתלה ידעה באוגוסט כבר שיש בעיות בשטח – שהיא תפנה למי שהיא מכרה לו שתילים שבועות ספורים קודם לכן, ותגיד לו לשים לב, לעקוב, שיש בעיה?" והשיב חד משמעית: "אם היא ידעה, אני מצפה שכן" [עמ' 32 שו' 8].
3. מה ספקו הנתבעים לתובע לאחר גילוי תמותת השתילים ומתי
כפי שהעיד התובע, לאחר שהחלה תמותת השתילים בחודש אוקטובר, הוא נאלץ לצמצם את השתילים כך שכמות השתילים שנותרה הספיקה ל-20 דונם במקום ל-25 דונם, וחסרו לו שתילי רד גלוב ל- 5 דונם כרם. התובע פנה חזור ופנה לנתבעים, אשר הבטיחו לפצותו בשתילים חלופיים לשתילים שלא התפתחו. הנתבעים לא דחו את התובע בטענה שאין הדבר באחריותם. אדרבא, הנתבעים לכאורה הכירו באחריות לשתילים והבטיחו לתובע לספק שתילים אחרים חלף השתילים שהתנוונו. טוענים הנתבעים כי למעשה לא נוצר חוסר שכן ספקו לתובע [ולשותפו] עוד 1120 שתילי רד גלוב/ריכטר, שנועדו לכסות על תמותה אפשרית, וזאת כבר באוגוסט 2000. אלא שבכל זאת נצפה חסר של שתילים.

ברשות הנתבעים לא היו באותה עת שתילי "רד גלוב" מוכנים בכמות שנדרשה ועל כן ספקו הנתבעים לתובע ולשותפו כנות משלושה סוגים שונים: פולסן, ריכטר ורוג'רי, מתוך מטרה לבצע עליהם הרכבות בשטח, מיד שיתאפשר הדבר, לאחר שנת השמיטה. ויובהר, כי לצורך קבלת אישור כשרות לענבים יש צורך שגיל הגפן ממנה מסופקת הסחורה לשווקים תהא 4 שנים לפחות. גיל הגפן נמדד מיום שתילת ה"כנה" בכרם. לפיכך נשתלו כנות מאותו שנתון בכרמו של התובע במטרה לאחד את גיל השתילים בכרם כולו.

על פי תעודות המשלוח שהוגשו בהסכמה [נ/1], סופקו לתובע [ולשותפו] שתילים וכנות חילופיים, כדלקמן:

ביום 6.8.00 עפ"י תעודת משלוח 142 סופקו לשותפות 3550 שתילי סולטנינה/ טלרי ו- 1120 שתילי רד גלוב/ריכטר ועוד 750 כנות פולסן.
ביום 15.9.00 עפ"י תעודת משלוח 175, סופקו לשותפות 1000 כנות ריכטר/רוג'רי ו- 77 שתילי סולטנינה (תומפסון)/ריכטר.
ביום 27.9.00 עפ"י תעודת משלוח 182 סופקו לשותפות 600 שתילי [כנות] רוג'רי ו-40 שתילי סולטנינה/רוג'רי.
ביום 3.10.01 עפ"י תעודת משלוח 192 סופקו לשותפות 600 שתילי רד גלוב/ריכטר ו- 300 שתילי סולטנינה/ריכטר.
ביום 29.6.2003 עפ"י תעודת משלוח 277 סופקו לתובע 850 שתילי גפן דו שנתיים מפוקחים ללא תמורה [נספח ב' לתצהיר התובע]. שתילים אלו, אין מחלוקת, היו מזן "זיני".
ביום 14.7.03 עפ"י תעודת משלוח 280 סופקו לתובע 600 שתילי רד גלוב/ריכטר.

ויודגש, כי לאחר אספקת ההזמנה בחודש יולי 2000, לא ספקו הנתבעים יותר לתובע שתילי "רד גלוב" על כנת פולסן, וכל השתילים החילופיים שסופקו הורכבו על כנת "ריכטר" לגביה לא הייתה כל בעיה.

כזכור, מכלל ההזמנה נשוא התביעה, רק 1980 שתילי "רד גלוב" הורכבו על כנת "פולסן". בגין השתילים שהתנוונו קבלה השותפות, עד שנת 2001, 1720 שתילי רד גלוב/ריכטר, ועוד 2350 כנות משלושת הסוגים! כך, שהנתבעים למעשה החליפו כמעט את כל שתילי ה"רד גלוב" שהיו מורכבים על כנת הפולסן בשתילים המורכבים על כנת ריכטר, ועוד ספקו לשותפות כנות להרכבה עתידית.

התובע מודה בחקירתו הנגדית כי הוא ושותפו קבלו 2300 כנות לשתילה, במקום השתילים שמתו [עמ' 17 ש' 19]. מתוך כנות אלו כ- 750 כנות פולסן נשתלו בשטחים שהועברו אחר כך לרשותו, בעת פירוק השותפות, בשטח המכונה אמציה 1. ויושם לב, כי הכנות סופקו בחודש אוגוסט 2000, וזאת בטרם הוצאה ההנחיה המפורשת על ידי משרד החקלאות להימנע מביצוע הרכבה של רד גלוב על פולסן. בנוסף, קבלה השותפות שתילים נוספים, מזן "רד גלוב" וסולטנינה" שהיו מורכבים על כנת "ריכטר" להשלמת החוסרים בחלקות, וזאת עוד בטרם פורקה השותפות בין התובע למכלוף.

ולאחר כשלון ההרכבה, קבל התובע מן הנתבעים שני משלוחי שתילים נוספים ללא תמורה, מזן "זיני", בסך הכול עוד 1650 וזאת בנוסף לשתילים חילופיים שסופקו לשותפות בשנים 2000-2001.
4. נסיבות ביצוע ההרכבה בשטחו של התובע
כזכור, חלף השתילים שהתנוונו בשנת 2000, שלחו הנתבעים לתובע [ולשותפו] שתילים וכנות, ובין השאר, 750 כנות "פולסן", על מנת לאחד את שנתון הכרם, שנקבע לפי מועד שתילה הכנה.

ממועד משלוח הכנות ועד למועד שבו התאפשרה ההרכבה על הכנות, התפרקה השותפות בין התובע למכלוף, והתובע נטל את חלקת אמציה 1, בה נשתלו כנות ה"פולסן". באביב 2002, לאחר שנת השמיטה, התאפשרה ההרכבה של רוכב ה"רד גלוב" על הכנות שהיו בשטח.

תצהירו של התובע בנקודה זו לאקוני: "כך נוצר מצב בו בשנת 2002, שנתיים לאחר התפתחות הכנות, בוצעו עליהן הרכבות בידי עובד מטעם הנתבעים, שהתפגרו ולא נקלטו".

הנתבע התייחס ביתר הרחבה לעניין ההרכבות, ומסביר בתצהירו כי "המרכיב קבל הוראות מאיתנו לבצע את ההרכבה בכרם על גבי הכנות "רוג'רי" ו"ריכטר" בלבד. אולם התובע בעצמו הורה למרכיב לבצע את ההרכבה של ה"רד גלוב" על כנות ה"פולסן" שבכרם שלא בידיעתנו, זאת בתקופה שכבר היתה לתובע ידיעה על הבעיה בשילוב של שני הזנים. לעומת זאת אנו לא ידענו כלל שהמרכיב שנשלח קיבל מהתובע הוראות לפיהן הוא נדרש להרכיב את הכנות כפי שהורה לו, ולעניין זה יודגש כי באת ההרכבה לא ניתן היה לדעת, מבחינת המרכיב, איזה זן היא כל כנה וכנה, ורק התובע ידע היכן שתל כל סוג של כנה". הנתבע חוזר ומציין בתצהירו, כי הדרישה לכנות הפולסן באה בזמנו מן התובע, שיש לו בכרם זנים נוספים של ענבים, והנתבעים לא יכלו לדעת עבור איזה זן נתבקשה הכנה. את ההנחיות קבל המרכיב בשטח מן התובע, שהורה להרכיב את זן ה"רד גלוב" על כנת הפולסן, לטענת הנתבעים, מתוך רשלנות חמורה.

בנוסף לתצהירו של הנתבע, הוגש גם תצהירו של דוד גבאי, המומחה להרכבות אשר התבקש על ידי הנתבעים לבצע את ההרכבה בכרמו של התובע. העד גבאי מסביר כי הגיע לשטח לאחר תיאום טלפוני עם התובע. התובע הצביע על הכרם בו יש לבצע את ההרכבה ועזב את השטח. עבודת ההרכבה ערכה יומיים. לאחר זמן, חזר גבאי לבדוק את הכרם וגילה שהכרם לא מטופל כראוי, והתובע לא הוריד את הענפים שהתפרצו מן הכנה, שהשתלטה על הרוכב.

בעקבות תצהיריהם של הנתבע והמרכיב, התרתי לתובע להגיש תצהיר הזמה לעניין זה בלבד. בתצהיר ההזמה מזכיר התובע, כי ההזמנה המקורית הייתה לשתילי גפן מסוג "רד גלוב". לאחר תמותת השתילים, נשלחו לו כנות פולסן וריכטר, לפי הזמנתו, וכן כנות רוג'רי, שכן לא היו מספיק כנות בידי הנתבעים מן הסוגים הראשונים.

כשהגיע המרכיב, הוא לא הורה לו להרכיב את ה"רד גלוב" על כנת הפולסן דווקא, אלא על כלל הכנות שסופקו שנתיים קודם לכן. הנתבעים לא יידעו אותו ולא הזהירו אותו מפני הסכנות שבהרכבת ה"רד גלוב" על כנת הפולסן, והוא, כ"הדיוט" בנושא שתלנות, לא היה מודע לאיסורים. מלכתחילה, בשל חוסר הבנתו בשתלנות, פנה לרכוש שתילים ממשתלה מוכרת ומקצועית, והטענה כי הוא ביודעין הורה למרכיב להרכיב את ה"רד גלוב" על כנת הפולסן ולגרום לעצמו ביודעין נזק, הינה בלתי הגיונית על פניה.

התובע מציין כי המרכיב לא ברר עמו כלל היכן נשתלו כנות ה"פולסן" אף שהיה עליו לדעת כי כנות אלו סופקו לו על ידי הנתבעים, ולא מצא לנכון לבדוק היכן יש ביכולתו לבצע את ההרכבה שלא על כנות "פולסן". גם טענת הנתבעים כי לא ידעו לאיזה צורך סופקו כנות הפולסן היא תמוהה, שכן הללו סופקו בשל תמותת שתילי ה"רד גלוב" ומתוך מטרה להרכיב עליהן שתילים אלו כשיתאפשר.

המצהירים נחקרו על תצהיריהם בנושא ההרכבה.

התובע שלל בתצהירו כי הורה מפורשות למרכיב לבצע את ההרכבה על ה"פולסן". אף שהתובע ידע היכן שתולים כנות ה"פולסן" הוא לא הסב את תשומת ליבו של המרכיב כי המדובר בכנות "פולסן" שכן לא היה לו כי מידע בדבר הסכנה שבהרכבה, ואודות ההמלצה הגורפת של משרד החקלאות בעניין. מעבר לדברים אלו – לא נחקר.

העדות המרכזית היא של המרכיב, דוד גבאי, המשמש כקבלן משנה של הנתבעים. לטענתו, נשלח על ידי הנתבעים לבצע הרכבה של "רד גלוב" במושב שקף, בחלקותיו של התובע. גבאי הודה בחקירתו כי לא שאל במשתלה על איזו כנה הוא נשלח להרכיב את ה"רד גלוב" הואיל ו"המשתלה זה גוף מקצועי. כשהם אומרים לי לך תרכיב, אני לא צריך לשאול אותם. סמכתי על המשתלה מתוך הנחה שהם יודעים מה שהם עושים". המרכיב שלל את הטענה כי נאמר לו במשתלה שהוא לא אמור להרכיב את ה"רד גלוב" על כנת הפולסן, מכל מקום הוא לא ראה בכך בעיה. בכל זאת, את התובע הוא כן שאל, לטענתו, איזו כנה שתולה בחלקה, והתובע לא טרח כלל לענות לו ובקושי יצא מן האוטו.

המרכיב לא ציין כי קבל הוראות מפורשות מן התובע להרכיב את ה"רד גלוב" על כנת הפולסן, כפי שטען הנתבע בתצהירו. למעשה, למרכיב לא הייתה בפועל כל ידיעה בשטח על איזה כנות הוא מבצע את ההרכבה, שכן לא קבל מידע זה, לא מן הנתבעים ולא מן התובע.

טענתו של המרכיב כאילו שאל את התובע איזו כנה שתולה בשטח, אינה מהימנה בעיני. שכן, אם סמך על המשתלה, שהיא הגורם המקצועי, מה טעם היה לו לשאול את התובע – שאינו הגורם המקצועי? לפי עדותו של המרכיב, הנתבעים כלל לא הסבו את תשומת ליבו כי בחלקותיו של התובע יש כנות "פולסן", הוא גם לא ראה בכך בעיה מיוחדת, אלא המלצה בלבד שלא לבצע הרכבה כאמור, ועל כן מה טעם היה לו בכלל לשאול את התובע באיזה כנות מדובר?

גם הנתבע נחקר על תצהירו ועדותו בעניין זה הינה בעייתית. בחקירתו הנגדית ציין הנתבע כי הנחה את המרכיב שלא להרכיב "רד גלוב" על פולסן. טענה חשובה זו אינה מופיעה בתצהיר העדות הראשית, וצצה יש מאין רק לאחר ששמע את חקירתו של המרכיב, אשר שלל בעדותו כי קבל הנחיות כלשהן מן הנתבע. הנתבע אף מוסיף ומציין כי כנות ה"פולסן" סופקו מלכתחילה בשל חוסרים שנתגלו בתומפסון, אך שוב טענה מפתיעה זו צצה רק בחקירתו הנגדית, ואין לה זכר בתצהיר העדות הראשית.

אין ספק, כי כנות הפולסן סופקו במסגרת הפיצוי שמצאה המשתלה לנכון לתת לתובע [ושותפו] בשל כשלון שתילי ה"רד גלוב", וזאת כבר בחודש אוגוסט 2000, כאשר שתילי ה"רד גלוב" רק החלו להיכשל. הכוונה במועד ההספקה של הכנות הייתה, כי יורכבו על הכנות רוכבים מזן "רד גלוב" כאשר הדבר יתאפשר. במועד אספקת הכנות, ידעו הנתבעים על בעייתיות בקליטת השתילים אך עדיין לא ניתן היה לייחס זאת לאי המתאם בשל וירוס הרד גלוב, עליו דווח מספר חודשים מאוחר יותר.

יחד עם זאת, מיד כשהתפרסמה ההמלצה, בחודש אוקטובר או לכל המאוחר בחודש דצמבר 2000, היה על הנתבעים ליידע את התובע כי כנות הפולסן שסופקו לצורך הרכבה עתידית של זן ה"רד גלוב" לא יצלחו למטרתם, וזאת כדי לאפשר לתובע להיערך בכרמו ולהחליט על שתילת זן אחר על הכנה, או לעקור את כנות הפולסן ולשתול במקומן כנות אחרות.

הנתבעים פעלו בשיטת "שגר ושכח". הם שלחו לתובע את כנות הפולסן, ביחד עם הכנות האחרות, ו"שכחו" מהן עד שהגיע מועד ההרכבה. לית מאן דפליג, ומוסכם אפילו על ד"ר סריג המומחה מטעם הנתבעים, כי במועד ביצוע ההרכבה, על הנתבעים, כמשתלה מקצועית ומבוססת, היה להנחות את המרכיב בצורה מפורשת ושאינה משתמעת לשתי פנים, שלא להרכיב את ה"רד גלוב" על כנת הפולסן. על הנתבעים היה לברר עם התובע, עוד בטרם נשלח המרכיב לכרמו של התובע, היכן שתולים כנות הפולסן, להזהיר אותו מפני הרכבת הרוכבים על כנות אלו. כמו גם ליידע את המרכיב כי בשטחו של התובע שתולים כנות של פולסן שסופקו על ידם ולהורות לו לברר ברר היטב, טרם ביצוע ההרכבה, היכן שתולים כנות אלו.

כתוצאה ממחדלים אלו, כשלו כל השתילים שהורכבו. לכישלון ההרכבה של 750 השתילים הללו, אחראים הנתבעים.

הואיל והנני מקבלת את עדותו של התובע, כי עד לכישלון ההרכבה, לא היה לו כל מידע על אי המתאם בין כנת הפולסן לזן ה"רד גלוב", כמהימנה, אינני סבורה שיש לו תרומת אשם לכישלון ההרכבה. הנני סבורה שהתובע, כחקלאי הגיוני המבקש למקסם את רווחיו, לא היה פועל ביודעין בניגוד לאינטרסים הכלכליים שלו ומורה למרכיב לבצע הרכבה אם היה ברשותו מידע כי ההרכבה מועדת לכישלון.

אשר על כן, הנני סבורה כי הוכח שנתבעים אחראים לנזקי התובע בגין כישלון ההרכבה שבוצעה על 750 שתילים בשנת 2002.
5. מה היקף הנזק שנגרם לתובע
כאמור, הנתבעים אחראים לנזקי התובע מאחר ולא יידעו אותו, בסמוך לאחר אספקת השתילים על הבעייתיות שהתגלתה בהם, ועל כן אחראים לאובדן ההכנסה בגין החוסרים בשתילים.

ברי, כי אחרי חודש אוקטובר 2000 כשפורסמה ההנחיה הראשונית ולאחריה בחודש דצמבר 2000 כשכבר ניתן דיווח על קיומו של הוירוס, והיה ברור כי אין מדובר בבעיית שתלנות אלא באי תאימות, היה על הנתבעים ליידע את כל לקוחותיהם, לרבות התובע, בדבר הבעייתיות שהתגלתה. ולא בכדי, הסכימו הנתבעים להחליף את כל השתילים שמתו בשתילים אחרים. והנתבעים אחראים לנזק שנגרם לתובע כתוצאה מחוסרים של שתילים.

כן אחראים הנתבעים לכישלונם של 750 שתילי ה"רד גלוב" כתוצאה מההרכבה שבוצעה בהם בשנת 2002.

הנתבעים ידעו כי שלחו לתובע לשתילה 750 כנות "פולסן" הממתינות להרכבה של ה"רד גלוב" וכי ההרכבה אינה אפשרית. באותה עת, ניתן היה לעקור את כנות הפולסן ולשתול במקומם כנות אחרות או להחליף את הזן המורכב על הכנות. לכאורה, הנזק שנגרם לתובע נובע מאי קבלת תנובה לשיווק מתוך 750 שתילי גפן "רד גלוב", תנובה שהייתה יכולה להתחיל משנת 2002.

תמורת השתילים שלא התפתחו בהרכבה, ספקו הנתבעים 1650 [850+800] שתילים מזן "זיני" שנשתלו במקום הכנות שמתו ללא תמורה [תעודות משלוח 277 ו-280].

יש אפוא, לבחון, מה הנזק שנגרם לתובע, לאחר קבלת השתילים החילופיים, אם בכלל?

התובע תמך תביעתו בחוות דעתו של השמאי עמוס רגב. על פי חוות הדעת, תביעת התובע מתייחסת לרכיבים כדלקמן:
אובדן הכנסה מניבה בגין 5 דונם כרם לשנים 2002-2004 - בסך 123,668 ₪.
השקעה עודפת בגין הקמה מחדש של 5 דונם כרם לפי 7,513 ₪ לדונם - בסך 37,565 ₪
אובדן הכנסה מוחלט עבור 2.5 דונם "רד גלוב" לצמיתות - בסך 352,314 ₪.

סך נזקי התובע הוערכו על ידי השמאי בסך 513,547 ₪.

הסעיף הראשון מתייחס לאובדן הכנסה בשטח בו נשתלו כנות הפולסן שכשלו והוחלפו אחר כך בשתילי "זיני". באשר להפסד ההכנסה בגין השתילים החסרים, בחלקה שבה נשתלו הכנות, מסביר השמאי את חישוב שנות התנובה: שנת גידול על פי ההלכה מסתיימת בט"ו באב. על כן, השתילים היו אמורים להיות מסופקים בשנת 2000 לפני ט"ו באב, וזוהי שנת גידול ראשונה. ביולי 2001 מסתיימת שנת הגידול השנייה ובחודש יולי 2002 מסתיימת שנת הגידול השלישית. בשנת הגידול הרביעית אפשר כבר לשווק את הסחורה, והואיל והענבים באזור זה משווקים בחודש אוגוסט, הרי שאילו קבל התובע את השתילים שהזמין כמובטח בחודש יולי 2000, כבר בחודש אוגוסט 2002 יכול היה לשווק את תוצרתו. מדובר,אפוא, באבדן הכנסה של 3 שנים [2002-2004]

בחוות דעתו המשלימה מתקן השמאי רגב את שנות התנובה שאבדו לשנים 2003-2005, ל-5 דונם בהם נשתלו הכנות, ומעמיד את הנזק בפריט זה על סך 111,515 ₪ במקום 123,668 ₪. חישוב זה אינו ברור שכן על פי תעודות המשלוח, 1650 שתילי "זיני" סופקו בחודש 6/2003 ונועדו להחליף את הכנות שכשלו. השתילים היו דו שנתיים במועד השתילה, כך שביוני 2004 כבר היו בני 3, ואפשר היה לשווקם כבר באוגוסט 2004.

הסעיף השני מתייחס להשקעה העודפת, ומתייחס להוצאות בגין שתילה נוספת באותם 5 דונם בהם כשלו הכנות שהורכו, והשתילים שמתו הוחלפו בשתילים מזן "זיני". בחוות דעתו המשלימה מסביר השמאי כיצד הגיע לחישוב של 7,513 ₪ לדונם, חישוב המבוסס על חוברת תחשיבים לענבי מאכל שהוציא משרד החקלאות, נכון לשנת 2000.

באשר לאובדן ההכנסה עבור 2.5 דונם, מדובר בנזק ל- 352 שתילים שאובחן על ידי השמאי בשנת 2004, ואשר היה מפוזר על פני חלקה של 20 דונם. חסר כזה, כך בחוות דעתו, מתאים ל- 2.5 דונם. בחקירתו הנגדית מסביר השמאי כי לפי מרווחי הנטיעה המקובלים, יש 142.8 גפנים בדונם, מכאן שחסר של 352 גפנים שנמנה על ידו בעת ביקורו בכרם התובע צריך ל- 2.5 דונם [352 /142.8 = 2.464]. אבדן ההכנסה חושב לפי 6 טון לדונם, לפי 3 ₪ לק"ג, בניכוי הוצאות נחסכות.
מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתו של השמאי אייל שפירא, שביקר בכרמי התובע ביום 6.3.2006.

השמאי מטעם הנתבעים חולק על כל הנתונים שהועלו בחוות דעתו של רגב: לטענתו, בביקורו נצפה חסר של 62 שתילים בלבד. [חסר זה מתאים ל- 0.43 דונם – א.ז] כמות כזו אין בה כדי להשפיע על תנובת הכרם, וניתן להשלימה באמצעות שתילים סמוכים. השמאי מטעם התובע מתנגד לשיטת "ההשלמה" בה מאריכים זמורה של הגפן הסמוכה בשתי הקצוות ומקבלים למעשה אותה תנובה כמעט. לטענתו, שיטה זו מחלישה את הכנה עד כדי התמוטטות העץ. זאת ועוד, שיטה זו הופכת את הגפן לסירוגית ואז בשנה העוקבת אין יבול.

באשר להוצאות ההקמה של 5 דונם, לטענתו במקום כל שתיל שאינו מתפתח יש לשתול לידו שתיל חדש, כך שעלות ההקמה היתה מסתמכת בעלות הנעיצה בלבד של הכנה, 2 ימי עבודה ובסה"כ ל- 5 דונם עלות ההקמה מחדש היתה מסתכמת בסך 1,200 ₪ בלבד ולא 37,565 ₪ כפי שהעריך השמאי רגב. שיטה זו אינה ישימה, לפי דעתו של השמאי רגב שמסביר: "אי אפשר להשלים חסר של שתילים במצב שבו יש כרם שהוא עם נוף ומניב, זה לא ניתן – לא שאין מקום פיזית, יש מקום אבל יש מצב אבסורדי שגפן אחת היא בשתילה צעירה ושאר הגפנים מצלות עליה, ואז הגפן לא תתפתח... זה לא כלכלי, לא מוסיפים שתילה צעירה בין שתילים ותיקים" [עמ' 11 שור' 2], שו' 9]. מחוות הדעת המשלימה של רגב עולה כי הוצאות ההקמה מתפרסות על פני 3 שנים – אלא שהוצאות הקמה אלו היו ממילא מוצאות על ידי התובע אילו נקלטו השתילים בשנת 2000, והואיל ובשטח נשתלו כנות בלבד, שהמתינו להרכבה, לא ברור אם התובע הוציא "הוצאות הקמה" בזמן ההמתנה להרכבה. מטעם זה, יש להכיר בהוצאות ההקמה לגבי השנה הראשונה בלבד – בהתאם לחוות הדעת המשלימה, המסתכמות ב- 2,366 ₪ לדונם.

באשר לחישוב אובדן ההכנסה, הרי שאין לכלול את שנת 2002 בחשבון, שהייתה עדיין, לשיטתו שנת עורלה, ואכן בחישוב החדש שערך השמאי רגב, התקבלה הטענה.

השמאי שפירא ביסס את תחשיביו לעניין אבדן הכנסה, לא על נתוני משרד החקלאות, כפי שעשה רגב, אלא על דו"חות רווח והפסד של התובע בשנים הרלבנטיות, מהם גזר את הרווח הממוצע לדונם. לפי חשבון זה, ההפסד בגין אבדן יבול בשנים 2003-2004 עומד על סך 12,835 ₪ בלבד. אלא שבחקירתו הנגדית הסתבר, שלתובע נגרמו נזקים בחלקות אחרות בגין ריסוס, ואף הייתה תלויה תביעה שלו נגד כימניר [בה השמאי שפירא התן חוות דעת מטעם כימניר]. חרף ההפחתות שנטען שביצע בחוות דעתו, אין מקום לבסס חישוב הפסדי ההכנסה על יסוד ההכנסות בפועל, לאור הנזק שנגרם לתובע בחלקות אחרות. בשל כך, הדו"חות אינם יכולים לשקף נכונה את "פוטנציאל" ההכנסה של התובע בחלקות נשוא התביעה.

את החישוב יש לבסס אפוא, על נתוני משרד החקלאות שהוצגו בת/1. המחיר הסיטונאי הממוצע בחודש אוגוסט 2003 היה מעל 4 ₪ ובשנת 2004 המחיר הממוצע היה כ- 3 ₪. רמת מחירים זו נשמרה גם בשנים 2005 ו-2006 [ת/1].

לאחר סקירת חוות דעת השמאים וחקירותיהם נזכיר, כי בסמוך לשתילה, ספקו הנתבעים לתובע [ולשותפו] חלף השתילים שנכשלו, 1720 שתילי "רד גלוב/ריכטר" שיש להניח כי הם נקלטו כיאות, שנשתלו במקום השתילים שמתו. בהתייחס לכך, שמלכתחילה סופקו רק 1980 שתילי "רד גלוב'פולסן" ולא כל השתילים נכשלו, אדרבא, מרביתם שרדו גם אליבא דגירסת התובע, הרי החסר שהיה יכול להיווצר אילו נכשלו כל שתילי ה"רד גלוב/פולסן' היה לכל היותר של 260 שתילים בלבד, שהם כ- 1.82 דונם בלבד [260 / 142.8], ולא היה יכול להיווצר חסר של 352 שתילים. ואם אכן היה חסר כזה, יתרת החסר לא יכולה להיות של שתילי "רד גלוב'פולסן" ואין לזקוף חסר זה לחובת הנתבעים. הואיל וכאמור, לא כל שתילי ה"רד גלוב/פולסן" מתו, הנני מעדיפה את גרסתו של השמאי מטעם הנתבעים, שאף ביקר בכרם במועד מאוחר יותר, לפיו החסר הספורדי עומד על 62 גפנים, והוא שקול למחצית הדונם במעוגל בלבד [62 / 142.8 = 0.434].
נזקי התובע
א. הפסד הכנסות בגין מחצית דונם - החישוב יעשה לפי תנובה ממוצעת של 5.5 טון לדונם, לפי 3,000 ₪ לטון [3 ₪ לק"ג מחיר סיטונאי ממוצע על פי נתוני משרד החקלאות ת/1] בניכוי הוצאות נחסכות בסך 10,362 ₪ לדונם לפי מקדם היוון 12.5 ובסה"כ 38,362 ₪.
ב. הפסד הכנסות בגין 5 דונם לשנים 2003-2004 – לפי 5.5 טון לדונם, 3 ₪ לק"ג, בניכוי הוצאות נחסכות סה"כ – 61,380 ₪.
ג. עלות הקמה בגין 5 דונם – 11,830 ₪.

סך נזקי התובע עומדים על סכום של 111,572 ₪.
התביעה שכנגד
בתביעה שכנגד עותרים הנתבעים לפצותם בגין עלות השתילים העודפים שספקו לתובע, חלף השתילים שמתו, וכן להשיב עלות הוצאות ההרכבה.

לאור קביעת אחריות הנתבעים לכישלון ההרכבה, ובהתחשב בכך שמלכתחילה היה על הנתבעים לספק לתובע שתילים מורכבים, אין מקום לחיוב התובע בגין הוצאות ההרכבה.

באשר לטענה כי סופקו שתילים העודפים – בסך הכול ספקו הנתבעים לתובע ולשותפו 1720 שתילי "רד גלוב/ריכטר" בשנים 2000-2001 לפני ההרכבה [1120 + 600] וזאת בנוסף לכנות. בנוסף, ספקו לתובע עוד 1650 שתילים מזן "זיני" לאחר שההרכבה נכשלה. [במאמר מוסגר אציין, כי בחוות דעתו של שפירא מזכיר השמאי מטעם הנתבעים כי לאחר כשלון ההרכבה, ספקו הנתבעים לתובע 850 שתילי "זיני" דו שנתיים, אך אלו נפגעו בפעולת איבה ועל כן ספקו הנתבעים, שוב ללא תמורה, 800 שתילים נוספים חד שנתיים מזן זיני]. שתילים אלו עומדים מול 1980 שתילי "רד גלוב/פולסן" נשוא התביעה.

לכאורה, יש ממש בטענת הנתבעים כי ספקו לתובעים שתילים ביתר.

לא כל שתילי ה"רד גלוב/פולסן" נכשלו, מאחר וגם התובע מסכים כי החסר שנוצר הוא של 7.5 דונם [5 דונם מלאים ועוד 2.5 דונם ספורדים] מתוך 25 דונם. החסר שקול לכ- 1070 שתילים [142.8 * 7.5].
מאחר ולא ברור היכן נשתלו השתילים העודפים שסופקו בשנים 2000-2001, אם בחלקות שנותרו ברשות התובע או ברשות שותפו, יועדף חישוב אחר המתבסס אך ורק על השתילים שסופקו לתובע לאחר מועד פירוק השותפות – קרי: לאחר ההרכבה שנכשלה.

750 הכנות שסופקו נועדו למלא את החסר של 5 דונם שתילים שנגרם לתובע. ההרכבה עליהם נכשלה. חלף 750 הכנות שנכשלו, שלחו הנתבעים לתובע 1650 שתילים, ללא תמורה כלשהי. חישוב פשוט מגלה "עודף" של 900 שתילים, ששלחו הנתבעים לתובע כפיצוי נוסף.

טוענים הנתבעים בסיכומיהם, כי גם היא לנתבעים הייתה כוונה לספק השתילים ללא תמורה, הרי נוכח הגשת התביעה על ידי התובע, חוזרים בהם הנתבעים מכוונתם זו, ואין הם מעוניינים לאפשר לתובע להתעשר על חשבונם בגין אספקת שתילים לא תמורה.

הנתבעים ספקו לתובע שתילים חילופיים, מאחר ואף מבלי להודות בכך כלפי התובע, הכירו באחריותם ובקשו לרצות את התובע. בשל כך, ספקו הנתבעים לתובע שתילים, ככל שדרש. כמות השתילים שסופקה כיסתה לבסוף על החסר בכמות השתילים, אך הפסדי התובע נבעו מאובדן הכנסה בגין השתילים החסרים ולא רק מעצם אי קבלתם, ואספקת השתילים העודפים נועדה לפצות את התובע גם על הפסד זה.

אך מאחר והתובע לא הסתפק בקבלת השתילים, והגיש תביעתו וזו התבררה ואכן עלה בידו להוכיח כי נגרם לו נזק בגין אבדן הכנסה ועלות הקמה, כפי שפורט לעיל, הרי כנגד הפסדים אלו יש לשום את העלות העודפת של השתילים שקבל כפיצוי על נזק זה, שאחרת יצא "עושה עושר ולא במשפט".

עלות 900 שתילים * 9 ₪ הינה בסך של 8,100 ₪, אותם יש לקזז מסכום נזקי התובע.

לסיכום
הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את סכום פסק הדין בסך 103,472 ₪.

סכום פסק הדין יישא הפרשי הצמדה וריבית, מיום 27.10.2004 [מועד חוות דעתו של השמאי רגב, עליה מבוססים חישובי פסק הדין].

בנוסף, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט וכן בשכר טרחת עורך דין בשיעור 10% מסכום פסק הדין בתוספת מע"מ כחוק.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים עותק מפסק הדין.
ניתן היום, 06 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בתל אביב - יפו

6 אוגוסט 2010
ת"א 18052-05 ארד נ' דור-און ואח'
1 מתוך 21








א בית משפט שלום 18052/05 יוני ארד נ' אמיר דור-און, לאה דור-און, אבי דור-און (פורסם ב-ֽ 06/08/2010)