פסקי דין על ג'ק כהן | פסקי דין על אברהם חסיד | פסקי דין על לינדה כהן | פסקי דין על אלי כהן | פסקי דין על בית יתומים ציון בלומנטל ירושלים |

18444-08/10 א     13/08/2010




א 18444-08/10 ג'ק כהן, אברהם חסיד נ' לינדה כהן, אלי כהן, בית יתומים ציון בלומנטל ירושלים








בתי משפט

בית משפט השלום ירושלים

ת"א 18444-08-10

לפני
כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
, ס' נשיא
13 אוגוסט 2010




בעניין:
1
.
ג'ק כהן

2
.
אברהם חסיד


המבקשים
נ ג ד



1.לינדה כהן

2.אלי כהן

3.בית יתומים ציון בלומנטל ירושלים



המשיבים

החלטה

1.
זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני.

להלן העובדות הרלוונטיות שאינן שנויות במחלוקת:
א.
מבקש 1 מתגורר בבית פרטי בחלק ממבנה דו משפחתי ברח' משעול הדקלים 23.
ב.
מבקש 2 מתגורר בבית פרטי בחלק ממבנה דו משפחתי ברח' משעול הדקלים 25.
ג.
משיבים 1 ו- 2 הינם בעלי היחידה הצמודה למבקש 2 ברח' משעול הדקלים 25, וביתם, שהינו צמוד לביתו של משיב 2, צופה אל ביתו של משיב 1 וצמוד לחצרו.
ד.
משיבה 3, עמותת בית היתומים ציון בלומנטל (להלן: העמותה), שכרה את ביתם של משיבים

1 ו- 2, ועומדת לשכן בו, החל מיום 15.8.2010, 20 חניכים, בגילאים 13 עד 16 או 17, אשר יתגוררו במקום בפיקוח זוג מבוגרים, שהינו זוג נשוי עם ילדים משלהם.
ה.
מטרות העמותה הוגדרו כ"בית בלומנטל משמש כפנימיה שיקומית המטפלת בבנים בגילאי 6 ו- 14, הילדים מופנים על ידי שירותי הרווחה ברחבי הארץ מתאפיינים ברקע סוציו אקונומי קשה ובעייתי... מרבית הילדים סובלים מחסכים רבים וחלקם מופנה לפנימייה בצו בית משפט...".
ז.
מנהל העמותה אישר בעדותו כי הילדים שישוכנו במקום שייכים לאיפיונים האמורים של מטרות העמותה, וכי מדובר ב"ילדים שבאים מרקעים משפחתיים ורגשיים קשים, רקעים סוציו אקונומיים...".
ח.
להשלמת בתמונה יש לציין כי ביום 30.7.2010 התקשר מבקש 1 למשיב 2, בהתאם לבקשתה של גב' דניאל תורג'מן, שהיתה מעוניינת לרכוש או לשכור את הנכס. אז נודע לו כי הנכס הושכר למוסד שמתכוון לנהל בו בית יתומים.

2.
הבקשה היא ליתן צו מניעה שימנע מהמשיבים "להקים ולנהל בית יתומים ו/או עשית כל שימוש עיסקי מוסדי או אחר בבית פרטי כחלק ממבנה דו משפחתי...".
המבקשים טוענים כי איכלוס המקום בנערים כאמור "מהווה פגיעה חמורה במרקם החברתי של האוכלוסייה המתגוררת בפרוייקט עם כל ההשלכות השליליות המתלוות לעצם הבאת אוכלוסיה מיוחדת כפי שמתואר לעיל ואשר תתגורר במקום".
עוד הם טוענים כי השימוש המותר במקום על פי התב"ע הקיימת הינו למגורים, וכי השכרת המבנה למשיבה 3 מחייבת היתר לשימוש חורג.
המבקשים טוענים עוד כי שימוש בדירה כאמור מהווה מטרד.
בנוסף נטען כי הדבר יגרום לירידת ערך דירותיהם ויפגע בזכויות הקנייניות שלהם.
לטענתם, אי מתן צו המניעה עשוי לגרום להם לנזקים בלתי הפיכים שלא יהיה בפיצוי כספי כדי לתקנו.

3.
המשיבים טוענים כי השקיעו במקום עשרות אלפי שקלים בשיפוץ והתאמה למגורים, מאחר שבעבר הושכר המקום לחברה מיסחרית ולחברת מחשבים.
לטענת המשיבים, החניכים יצאו כל יום בשעה 07:00 למוסרות החינוכיים המצויים ברחבי ירושלים וצפויים לחזור לדירה בשעה 18:00 בקירוב לצורך התארגנות ללינה. לטענתם לא תתבצע במקום פעילות שאינה למגורים מכל סוג שהוא.
לטענת המשיבים, השימוש במקום למגורים תואם את התב"ע.
נטען כי מדובר בשכירות בלבד ולפיכך לא צודקים המבקשים בטענתם באשר לירידת ערך נכסיהם.
המשיבים טוענים כי הבקשה נגועה בחוסר נקיון כפיים, שכן הרקע לה הינו נסיונו של מבקש 1 לקנות או לשכור את הנכס ומטרתה האמיתית לכפות על משיבים 1 ו- 2 להתקשר עימו בהסכם שכירות או מכר.

4.
משמיעת המבקשים נראה כי הם חוששים באמת ובתמים שאכלוס המקום כמתוכנן יגרום למטרד רציני ויפגע בערך דירותיהם, ולפיכך אינני מקבלת את טענת המשיבים בדבר חוסר נקיון כפיים.

5.
לענין טענת המבקשים בדבר ירידת ערך דירותיהם בשל איכלוס המקום כמתוכנן – מדובר בנושא שניתן לפיצוי כספי, הגם שמדובר בשכירות שהינה לתקופה מוגבלת ולא במכר, כך שאין בנימוק זה כדי להצדיק מתן צו מניעה.

6.
פעילותה של משיבה 3, בטיפול ודאגה לילדים, הינה פעילות ברוכה. מטבע הדברים, לצורך כך נדרש מקום למגורי הילדים.
אין ספק שאם לא יהיה זה בנכס נשוא הדיון, ישוכנו הילדים במקום אחר, לצידם של שכנים אחרים.


מאידך, לא ניתן להתעלם מהקשיים שיוצר איכלוס הנערים בנכס נשוא הבקשה:
מדובר בילדים הסובלים מבעיות שונות, הזקוקים לפנימיה שיקומית.
מדובר במספר רב של נערים בגיל ההתבגרות – 20 נערים.
מדובר בבנין מגורים מאוכלס, בדירה באותו מבנה בו מצויה דירתו של מבקש 2, בצמידות לדירתו. כמו כן הנכס צמוד לחצרו של מבקש 1. איכלוס המקום ב- 20 בני נוער הסובלים מבעיות, ואשר ישהו במקום שעות ארוכות, גם אם יצאו בבוקר למוסדות לימוד, עלול ברמה גבוהה של הסתברות ליצור מטרד למבקשים. מדובר באנשים אשר רכשו במיטב כספם דירות בקוטג'ים דו משפחתיים, כדי להנות מהיתרונות של מגורים במקום כזה,
והם עלולים למצוא עצמם מתגוררים צמוד לעשרות נערים השוהים במוסד שיקומי.

7.
סעיף 63א(א) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 קובע:
"יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון... ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס..."
.

ככל שמדובר בדיירים שאינם חוסים, הרי שמדובר במגורים במקום, שלא בניגוד לתב"ע, גם אם אין אלה מגורים של "משפחה" במובן הרגיל של המילה, ולפיכך אין צורך בהיתר על פי חוק התכנון והבניה.
בעניננו איש מן הצדדים לא התייחס לשאלה אם מדובר בחוסים, אך על פי עדותו של מנהל המשיבה 3, נראה כי לפחות חלק מהנערים שאמורים לשהות במקום עונים להגדרת "חוסים". הוא אף ציין כי ללא אישור של מפקחת משרד הרווחה, המלווה אותם, לא היו יכולים להכנס למקום.
מכל מקום, גם אם הוראות סעיף 63 אינן חלות בעניננו, לאור טיבו של המוסד והנערים בהם הוא מטפל, אותו רציונל אשר נקבע לגבי הגבלת מספרם של חוסים המתגוררים בבנין מאוכלס, חל גם במקרה זה.

8.
תקנה 362 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 קובעת:
"בהחלטתו בדבר מן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו... יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיר או לאדם אחר;
(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

בעניננו, מחד, כאמור, שוכנעתי כי יגרם למבקשים נזק – מטרד של ממש, אם לא ינתן סעד זמני. מאידך, משיבה 3 השקיעה כספים רבים בהכשרת המקום לאיכלוס הנערים, ויהיה עליה למצוא מקום אחר לשם כך אם יינתן הסעד הזמני.
בנסיבות אלה, האיזון בין צרכי הנערים וצרכיה של משיבה 3 מחד, לבין מניעת מטרד למבקשים, יושג באמצעות הגבלת מספר הנערים השוהים במקום בפיקוח, ברוח הוראות סעיף 63(א) לחוק התכנון והבניה לגבי מגורי חוסים בבנין מאוכלס.

לפיכך אני נעתרת לבקשה בחלקה, ומורה כי המשיבים לא ישכנו במקום יותר משישה נערים, וזאת בפיקוח משפחה שתתגורר אף היא במקום, כפי שציין מנהל העמותה.

9.
צו המניעה הזמני מותנה בערבויות כמפורט להלן:
א. חתימה של כל אחד מהמבקשים, עד יום 15.8.2010, על התחייבות עצמית לשיפוי המשיבים בשל כל נזק העלול להגרם למשיבים מהסעד הזמני.
ב. כל אחד מהמבקשים ימציא, עד ליום 15.8.2010, ערבות צד ג' על סך 100,000 ₪, לשיפוי המשיבים בשל כל נזק שעלול להגרם מהסעד הזמני.
ג.
כל אחד מהמבקשים יפקיד עד ליום 20.8.2010 ערבות כספית או ערבות בנקאית על סך 50,000 ₪.

צו המניעה יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליכים בתיק העיקרי.
על המבקשים להגיש כתב תביעה עד ליום 7.9.2010.
אם לא יופקדו הערבויות כמפורט לעיל או לא תוגש תביעה, יפקע תוקף הצו.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,
ג' אלול תש"ע, 13 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 18444-08/10 ג'ק כהן, אברהם חסיד נ' לינדה כהן, אלי כהן, בית יתומים ציון בלומנטל ירושלים (פורסם ב-ֽ 13/08/2010)