פסקי דין על סרן מאיר ויגיסר וסרן ראיד שנאן | פסקי דין על ריאד דחלאללה אחמד אלעמור

1395/02 פ     13/05/2003




פ 1395/02 סרן מאיר ויגיסר וסרן ראיד שנאן נ' ריאד דחלאללה אחמד אלעמור




בית המשפט הצבאי
א ד ו ר י י ם
(במושבו בבית אל)
דיון בית משפט מיום: 13/05/03 בפני
אב"ד: רס"ן צבי לקח

שופט: סרן עומר דקל
שופט: סרן צחי אלמוג

תובע: סרן מאיר ויגיסר וסרן ראיד שנאן

סניגור: עו"ד בולוס - נוכח

נאשם: ריאד דחלאללה אחמד אלעמור
ת.ז.: 942955550 / שב"ס - נוכח

רשמת: רב"ט סיון שמש
מתורגמן: סמ"ר מוחמד נסראלדין
אב"ד פותח את הישיבה ומזהה את הנאשם

מהלך דיון

תוב"צ: אני מגיש גיליון רישום פלילי של הנאשם. מתקבל ומסומן ת1/. אבקש להעיד לעונש את תמרה ליפשיץ פיש, בנוגע לאירוע שבו נהרג אביה והיא נפצעה.

הגברת תמרה ליפשיץ-פיש.

העד מוזהר לומר אמת.

חקירה ראשית

ש: ספרי על האירוע שבו נהרג אביך.
ת: זה היה יום 25/02/02. אני בערב פורים, היה זה גם יום ההולדת של הבת הגדולה שלי, נסענו הביתה. אבא שלי, שכן שלנו שעלה בטרמפ, אני מאחורה, בהריון חודש שמיני, ולידי בתי בת החמש שחגגה את יום ההולדת שלה. בערך 500 מטר ממחסום נוקדים, קרוב לבית שלנו, נפתחה לעברנו אש מאוד כבדה. אבדתי הכרה אחרי שקיבלתי כדור לבטן וחשבתי שזה אבנים. לא הבנתי שזה יריות. אחרי כמה שניות, כשפקחתי עיניים, ראיתי שאבא שלי נפטר, שכן שלי גם הרוג, ושיש לי פציעה בבטן. היו לי כמה שניות הכי קשות בחיי. לסובב את הראש ולהתסכל על ילדתי הקטנה שישבה לידי, כי לא שמעתי ממנה קול ולא ידעתי אם היא בחיים. כשהסתכלתי עליה ראיתי שהיא מלאה בדם. לשאלה שלי 'מה כואב לך', לא קיבלתי תשובה. התחלתי לחפש איפה היא פצועה. לשמחתי הרבה ראיתי שהיא לא נפגעה, אך היא הייתה בהלם גדול. הייתי לבד על הכביש, עם שני הרוגים, פצועה כשלא יכולתי לזוז ובתי לידי. לא ידעתי שאני יכולה להשאר בחיים אחרי פציעה כזאת. אני במקצועי אחות, ואני יודעת שפציעות כאלה הן קטלניות. אמרתי לבתי שסבא שלה נהרג ואימא גם הולכת למות. בעצם לא ידעתי מתי תגיע עזרה וכמה זמן אשאר לבד. אחרי 10 דקות הגיע רכב של שכנים שלנו ואז הרגשתי טוב יותר שיש מי שישמור על בתי. לגבי התינוקת שבבטן הייתי בטוחה שאין לי תינוקת יותר. אז הגיעו חיילים ורופא צבאי ופינו אותי לבית החולים הדסה עין כרם. עבדתי שם המון שנים במיון וגם בעצמי קיבלתי פצועים. כשהעבירו אותי לחדר ניתוח הייתי עוד בהכרה. שמו מוניטור ואמרו שלתינוקת יש דופק. אני לא יכולה להגיד שזה היה רגע הכי מאושר, כמו שזה אמור היה להיות, בחיי, מצד אחד אבדתי אב, ומצד שני נולדה לי תינוקת בריאה ובתי נשארה בחיים. קיבלתי שתי מתנות. אנחנו ממשיכים לחיות, למרות שזה נורא קשה. אני מאחלת לנאשם שיסבול כל החיים שנשארו לו בבית הכלא, שאנשים שהוא רצח יראה אותם יום ולילה, שלא תהיה לו מנוחה לא ביום ולא בלילה ושידע שיש לי שני ילדים בריאים, אנחנו ממשיכים לחיות, אנחנו נמשיך להיות איפה שאנחנו צריכים להיות והוא יישב איפה שהוא צריך לשבת. גם למשפחה שלו, אני מאחלת שיסבלו.

חקירה נגדית

ש: היכן נולדת?

תוב"צ: אני מתנגד, השאלה לא רלוונטית.

ה ח ל ט ה

השאלה אינה רלוונטית ולכן פסולה.

ניתן והודע היום, 13/05/03, בפומבי ובמעמד הצדדים.
____________ ______________ ______________
שופט אב"ד שופט

ש: למה את גרה במקום שנכבש ע"י כוחות הבטחון בשנת 1967?

תוב"צ: השאלה לא רלוונטית, אני מתנגד.

סניגור: השאלה רלוונטית, משום שאם היא הייתה גרה בתל אביב. היא אומרת כאילו שאחד בא לביתה והרג אותה. אני חושב שזה קשור.

ה ח ל ט ה

השאלה אינה רלוונטית ולכן פסולה.

ניתן והודע היום, 13/05/03, בפומבי ובמעמד הצדדים.
____________ ______________ ______________
שופט אב"ד שופט

ש: האם ישנה הכרות אישית בין המנוח אביך לבין הנאשם?
ת: לא שידוע לי.
ש: ישנו ריב אישי ביניהם?
ת: לא, אין ריב אישי.
ש: את אמרת שאת מקווה שהנאשם הזה יישב בכלא ויסבול כל חייו.
ת: נכון.
ש: האם אינך מרגישה ששרון יסבול כל חייו כי כל יום הוא הורג מאות אנשים?

תוב"צ: אני מתנגד. אני חושב שהסניגור מתכוון להפוך את הדיון לדיון פוליטי.

סניגור: אף אחד לא מסכים להריגת אדם חף מפשע. אני גם רוצה לשמוע שאדם יהודי יגיד שכל אחד שהורג חפים מפשע, פלסטינים או ישראלים, שיסבול כל החיים.
ה ח ל ט ה

השאלה אינה רלוונטית ולכן פסולה.

ניתן והודע היום, 13/05/03, בפומבי ובמעמד הצדדים.
____________ ______________ ______________
שופט אב"ד שופט

ש: מי צריך שיכאב לו יותר, מי שתקף או מי שנתקף?
ת: זה באופן טבעי כואב יותר למי שהותקף. אך מי שתוקף צריך לסבול לפי העונש שמגיע לו. אני לא בחרתי שיירו עליי, הוא בחר לירות עליי.
ש: את גרה קרוב לבית לחם?
ת: לא.
ש: איפה את גרה בדיוק?
ת: בנוקדים.
ש: איפה זה?
ת: בגוש עציון.

תוב"צ: אני מתנגד. הסניגור הולך לכיוון מסויים בחקירתו. השאלות אינן רלוונטיות.

סניגור: אני חושב שהשאלה רלוונטית.

ה ח ל ט ה

חקירתו של הסניגור אינה רלוונטית ומתמקדת בנושאים פוליטיים- מדיניים שלעדה אין אפשרות לתרום בהם בעדותה.

לפיכך, מאחר והמדובר בחקירה קנטרנית, אנו מורים על הפסקתה.

ניתן והודע היום, 13/05/03, בפומבי ובמעמד הצדדים.
____________ ______________ ______________
שופט אב"ד שופט

סניגור: אין ראיות לעונש.

תוב"צ מסכם: התביעה הצבאית הגיעה להסדר עם הנאשם וסניגורו לפיו יושתו עליו 11 מאסרי עולם שירוצו במצטבר לפי הפירוט הבא:
- - בגין אחריותו לגרימת מותו של סמל מקס חזן ז"ל ביום 02/10/00, מאסר עולם.
- - בגין אחריותו לגרימת מותם של סגן דוד חן כהן ז"ל, שאביו נמצא אתנו באולם, וסמל שלמה אדישנה ז"ל, שני מאסרי עולם.
- - בגין אחריותו לגרימת מותו של סמל דני דראי ז"ל ביום 02/04/01, מאסר עולם.
- - בגין אחריותו לגרימת מותו של סא"ל יהודה אדרי ז"ל ביום 14/06/01, מאסר עולם.
- - בגין אחריותו לגרימת מותו של אבי בועז ז"ל ביום 15/01/02, מאסר עולם.
- - בגין אחריותו לגרימת מותם של אהרון גורב ז"ל ואברהם פיש ז"ל ביום 25/02/02, שני מאסרי עולם.
- - בגין אחריותו לגרימת מותה של דבורה פרידמן ז"ל, ביום 05/03/02, מאסר עולם.
- - בגין אחריותו לגרימת מותם של 3 אלמונים פלסטינים בתחילת 02', מאסר עולם.
- - בגין יתר העבירות בהן הורשע הנאשם, מאסר עולם.
תעלה השאלה מטעם ביהמ"ש מדוע בגין גרימת מותם של שלושה פלסטינים דורשת התביעה הצבאית להשית מאסר עולם אחד. התביעה נתקלה בקשיים ראיתים בהוכחת פרט אישום זה. כמו כן, לא ידועה זהותם ולא נמצאו גופותיהם של אותם אנשים. מה גם שככל הנראה, מדובר באירוע אחד. על כן הגענו להסדר האמור על אף שתחושה קשה אוחזת אותנו. על מנת להביא לסיומו של תיק זה ולאור הקשיים הראיתים שמניתי. העבירות הנוספת שהורשע בהן הנאשם, הינן חמורות ביותר ועל כן הגענו למסקנה כי יש להשית עליו מאסר עולם נוסף ולא מספר שנים קצוב, לאור ריבוי העבירות, תדירותן ומספר הנפגעים בחלק רב מן האירועים שהיה הנאשם אחראי לביצועם, גם אם לא נגרמו פגיעות בנפש, בסופו של דבר. פסיקת בתי המשפט הצבאיים וכן פסיקת בתי המשפט בישראל דוגלת בשיטה כי יש להשית מאסר עולם על כל מקרה מוות כדי להמחיש את הערך של קדושת החיים שהוא ערך עליון בכל חברה שהיא בת אנוש. כך ניסינו לנהוג במקרה זה. אני מבקש להפנות לפסיקת ביהמ"ש הצבאי בבית אל בתיק 3250/02, וכן לפסיקת בית המשפט העליון בישראל בעניינם של עמי פופר, זלום, שמתייחסת לצבירת העונשים בעבירות של גרימת מוות של מספר אנשים. לאור כל האמור, אבקש לכבד את הסדר הטיעון.

סניגור מסכם: מההרגל, ואני חושב שלפי מנהגי כל הדתות, שנאמר שמי שנפטר שיהיו זכרו ברוך. אני אומר את זה ומאמין בזה. אני בטוח שלכל אדם יש את הזכות לחיות ואף אדם לא יכול למנוע ממנו חיים אלה. מי שמונע הוא האלוהים שבשמיים. לכן, אני פונה לבימ"ש נכבד זה בשם עו"ד אערג' ובשמי, לכל מי שנרצח מבני העם הפלסטיני, אני פונה אליהם באמירה שיהי זכרם ברוך, כמו שפניתי לכל מי שנרצח, אזרחים מהעם היהודי. אנחנו היום שואלים מה התרחש? מה הסיבה שגרמה לנאשם זה, ואני מוסיף למילה הנאשם את המילה 'הנאבק', שיגן על עצמו, על עמו, על משפחתו, על כל בני העם הפלסטיני. הסיבה היא אחת. הכיבוש הישראלי שהחל באיזורים הפלסטינים בשנת 67'. הכיבוש הזה שסירב לו העולם כולו וזה הוכח בהחלטות האו"ם, שמעשה זה הוא מעשה צבאי, לא מעשה של מצפון, אין לו שום ברירה, לא לגיטימי ולא חוקי. לכן, הכיבוש הישראלי באיזורים הפלסטינים והמשכו של הכיבוש הזה, זה מה שגורם למצב בו אנו חיים וזה שגורם לכך שהדם הנקי יישפך משני העמים ללא סיבה. רק בגלל שישנם גזעניים שמאמינים הפוך לכיוון השעון, שהכיבוש הוא הפתרון. למרות שהכיבוש אף פעם לא היה הפתרון. הפתרון הוא השלום, לחיות בכבוד, לחיות ללא לחימה ולא לתקוף אחד את השני. זה לא יכול לקרות אלא אם הכיבוש ייסוג והצבאי יחזור למקומו והמתנחלים יחזרו לגור בבתיהם המקוריים במקום שיגורו באדמתנו הכבושה משנת 67'. זהו הדבר הטבעי וניסיתי לשאול את העדה הנכבדה שאלות רבות, כדי שנגיע אני והיא לשכנוע משותף שאביה לא היה אמור להרצח, עליה להגיד שהילדים הפלסטינים השוכבים בביתם לא צריכים להרצח. צריכה להיות הבנה משותפת. הנאשם איננו פושע. הוא מגן על זכותו וכמו כן לא יכולים להגיד שהכיבוש הוא הפתרון. אני מבקש ששני העמים יחיו בשקט ובשלום. בגלל סיבה זו, הנאשם יחיה בכלא כל חייו. הוא מאמין שביצע את מה שביצע כדי לסלול דרך לשלום שבה לא מאמין הצבא הישראלי שמבצע רצח יום ביומו בשטחים. מה שאתם רואים בכבישים זו הוכחה אמיתית לכך. בין כפר לכפר 20-40 מחסומים. בין כל בית ובית פלסטיני מספר רב של חיילי צה"ל. פורצים לבתים והורסים. זו הסיבה היחידה שרוצים לקחת מהעם הפלטסיני את חירותו. העם הזה לא יאפשר לאף אחד לקחת ממנו את החיים, כי הוא מאמין בזכות זו ואפילו מאמין בזכותכם לחיות בשלום. איני יודע אם ההפך, מהצד הישראלי, נכון. אני מתפלל שההפך יהיה נכון. אם זה היה נכון והצלחתם לשים קץ לגזענות שחיה אצלכם ואצלנו כמוכם, יהיה שלום אמיתי ואכן לא נראה את האישה הזאת, שמזילה דמעות ואני בוכה כי היא בוכה, ואני רואה את בניו של האדם שנאבק לזכותו בוכים. אתם רואים מה הכיבוש עושה? בעל בית שהורחק ממשפחתו וילדיו, אישה שמרחיקים אותה מאביה, זו התמונה הקשה של הכיבוש ואני מאמין ובזה אני מסיים שסיום הכיבוש הוא הפתרון, הוא זה שגורם לאדם עצב על קרוב שאיבד. כב' ביהמ"ש, הנאשם הזה מאמין בחוק הבינלאומי והחוק הזה מציין, לפי אמנת ז'נבה הרביעית, כי מי שנאבק למען החירות ומגן על עמו ועל חייו נגד הכיבוש, יכול לעשות זאת. לפי האמרה הבינלאומית, הגיעו מדעי החוק להגיד שהכלוא הזה הוא כלוא של דעה וחירות, הוא אסיר מלחמה ולפי זה אסור לשפוט אותו. כמו כן, אני טוען בשם הנאשם שאין סמכות לביהמ"ש שיטיל עליו עונש כלשהו. לחילופין, אם ביהמ"ש ראה ניגוד לכך, מה שסיכמנו אני והתובע הצבאי, בהסכמתו של הנאשם, זה מה שאנו מבקשים שביהמ"ש יסכים לכך. למרות זאת אני רואה שאין צידוק לכך שיוטל עונש על בנאדם של 11 מאסרי עולם. לפי ההבנה החוקית מאסר עולם הוא מאסר לכל החיים. לא יתכן לפי הגורל העולמי שאדם יכול לחיות יותר מפעם אחת. אלא, התובע הצבאי המלומד, חשב שריאד אלעמור הולך לחיות 11 פעמים. איני חושב כך. אפילו אלוהים לא חושב כך. אך אני חושב שהזכר של ריאד אלעמור יחיה אלפי שנים.

הנאשם בדברו האחרון: צהריים טובים לכולם. אני רוצה לפנות לעדה שאמרה שאני המחבל. אינני טרוריסט ואיני מחבל. אני אדם בעל אדמה. מילדות האדמה הזאת שלי, זכותי לחיות איך שזכותה לחיות והיא צריכה לחיות בתל אביב שהיא האדמה שלה. היא מבקשת שאסבול בכלא. בשנת 87' הצבא ירה לעברי יריות לעבר הבטן כששהיתי בביתי. עד היום אני סובל מפציעה זו. נרצחו לי האחים, החברים. לא הלכתי לרצוח יהודים כי אני מעוניין לרצוח אדם, רק בגלל ששרון וממשלתו הכריחו אותנו לעשות כך. בשנת 93' כשבוצעו הסכמי השלום עם יצחק רבין היינו מרוצים שאנחנו הולכים לחיות בשלום. הרמנו את הדגל הפלסטיני והישראלי יחד בתקווה. אמרנו שאנחנו הולכים לחיות בשלום. לצערי הרב, שרון וממשלתו חיסלו את רבין שרצה בשלום. שרון לא מעוניין בשלום והוא זה שרוצח את היהודים ולא אנחנו. הוא זה שהכריח אותנו לבצע ככה. אפילו בצבא הישראלי יש חיילים שמעוניינים לרצוח ויש כאלה שלא. משגרים טילים, והם מודעים לכך שבתוך הבתים שוהים ילדים. יש לי חמישה ילדים ובית קטן. כל תקוותי לחיות בשלום ובחירות באדמתי. אני מקווה לצאת מחוץ לאיזור. אני מבקש לחיות באדמתי, כמוני כמוכם בגבולות 67'. הצבאי הישראלי הרס לי את הבית. אני מבקש מהגברת שתלך ותראה את ילדיי ומשפחתי שחיה באוהל בכביש. היא הגיעה מתל אביב לגור במקומי. אני יליד האדמה. איני שודד דרכים שמעוניין לרצוח אנשים. למרות הלחץ שמגרה אותי לעשות כך. כל תקוותי לחיות בשלום ושרון שם לכך רגל. אני אדם שמגן על אדמתי כי זכותי לחיות, כמוני כמוך, ואם שרון חושב שיכול לרצוח המונים של פלסטינים, זה רק בדמיון. אני נמצא כאן כנאשם ואני לא מכיר בסמכותו של ביהמ"ש. זה עונש של החזק על החלש, אבל יש מישהו שגדול יותר ממך, אלוהים, ואני אמשיך בחוק אלוהים. אם הגברת מבקשת שאסבול כל החיים בכלא, ואם זה יגרום לכך שיהיה שלום, אני אמשיך לשהות בכלא ולהיות שם. איך שהיא סבלה גם אני סבלתי. אם היא תמשיך לחיות באדמתי עוד יכול להיות שבעתיד, בתה תקלע לאירוע ירי שהבן שלי יבצע. אנו מסרבים לכיבוש. איננו מעוניינים ב- 67' אנו מבקשים שתחיו באדמתכם חיים חופשיים וגם אנחנו. איך שלכם יש תורה ואתם מסתכלים עליה, כך גם יש לנו. איני מרוצה מכך שאני רוצח יהודים. זה מה שעשה לי הכיבוש וזה מה שיעשה לילדיי. ההרגל שלי הוא להיות אדם נקי וכך אצליח להיות בכלא. דבר זה לא ישנה את עמדתי לבקש חירות. תקוותי עם הגברת שתחזור לביתה המקורי בתל אביב, שתעזוב את ביתה ותיתן אותו לילדיי משום שהם בני אדם. כואב לילדיי בשבילי כפי שכאב לה בשביל אביה. אלימות מולידה אלימות. בני לא ישתוק כשיראה אותי בכלא. הוא יגן על אדמתי. תקוותי שיהיה צדק אצלכם ואני מבקש מכל הקצינים והחיילים שאהבתם לרצח ולהריסה של ילדים ונשים תוחלף. תקוותי שתתמכו בשלום ותהיה גדר בינינו לביניכם בשביל שלום. למרות שאני בטוח שבחיים לא יהיה שלום בגלל שרון.

לאחר הפסקה
ג ז ר - ד י ן

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן הכולל שלושים וחמישה פרטי אישום מן החמורים ביותר עלי ספר החוקים. כתב האישום מגולל שורה ארוכה של פיגועים להם היה שותף הנאשם במהלך השנים 2000-2002, במהלכן נרצחו תשעה ישראלים ושלושה פלסטינאים.

בהתאם למפורט בכתב האישום, היה הנאשם חבר ופעיל מרכזי בחולייה של התנזים ששמה לה למטרה לפגוע בישראלים באשר הם.
פיגוע הירי המרכזי הראשון אותה ביצעה החולייה, התרחש ביום 2.10.00, כאשר הנאשם וחבריו ארבו לשיירת כלי רכב ופתחו לעברה באש. מן האש שירו הנאשם וחבריו, נרצח סמל מקס חזן, ז"ל, אשר שירת כשוטר מג"ב ונסע באותה השיירה. כתוצאה מירי זה נפצעו ארבעה שוטרי מג"ב נוספים.
ביום 1.11.00 יצא הנאשם יחד עם חברי חוליית התנזים, לביצוע מארב בסמוך לבריכות שלמה. כשהגיע למקום סיור רגלי של חיילי צה"ל, ירו לעברם חברי החולייה, ובהם הנאשם. מן הירי נרצחו סגן דוד חן כהן ז"ל וסמל שלמה אדשינה ז"ל. כמו כן נפצעו ארבעה חיילים נוספים באותו הארוע.
ביום 2.4.01 התמקמו הנאשם וחברי חולייתו ליד מלון "פרדייס" בבית לחם. אחד מחברי החולייה ירה באמצעות רובה צלפים כדור אחד לעבר סמל דני דראי ז"ל, ששמר אותה עת בסמוך לקבר רחל והרגו.
ביוני 2001 חברו הנאשם וחברי חולייתו לרצוח את סא"ל יהודה אדרי ז"ל ששימש באותה עת כמפעיל סוכן. לצורך כך ציידו הנאשם וחולייתו את הסוכן בנשק, אימנו אותו להשתמש בנשק, ותכננו את מעשה הרצח. ביום 14.6.01 יצא התכנון לפועל, על ידי שבעת פגישה שתוכננה מראש בין הסוכן לבין סא"ל יהודה אדרי ז"ל, ירה הסוכן בסא"ל אדרי ז"ל ובשומר ראשו. כתוצאה מן הירי נרצח סא"ל יהודה אדרי ז"ל, ושומר ראשו, אסף בן יוני נפצע באורח קשה.
ביום 15.1.02 חטפו הנאשם וחולייתו את אבי בועז ז"ל, בעת שנסע ברכבו ועמו שניים נוספים בבית ג'אלה, וזאת לאחר שגילו כי הוא ישראלי. לאחר זמן שחררו חברי החולייה את אבי בועז ז"ל. הנאשם וחברי חולייתו ארבו לאבי בועז בדרכו לירושלים, דלקו אחר רכבו, וירו לעברו. מן הירי נרצח אבי בועז ז"ל.
ביום 25.2.02 ערכו הנאשם וחולייתו מארב לרכב בסמוך ליישוב נוקדים. בעת שעבר במקום רכב הנושא לוחיות זיהוי ישראליות פתחו באש חברי החולייה לעבר הרכב בו נסעו אברהם פיש ז"ל, אהרון גורוב ז"ל, תמרה ליפשיץ-פיש שהייתה בחודש השמיני להריונה, ובתה בת החמש. מירי זה נרצחו אברהם פיש ז"ל, ואהרון גורוב ז"ל, ותמרה ליפשיץ-פיש נפצעה.
ביום 5.3.02, הכינו הנאשם וחברי חולייתו מארב לרכב בסמוך ל"סיבוב אל חאדר" בכביש 60. בעת שזיהו חברי החולייה רכב בעל לוחיות ישראליות פתחו חברי החולייה באש מנשק אוטומטי לעבר הרכב הישראלי. ברכב נסעו בני הזוג יונה ודבורה פרידמן וכן אשר אפשטיין. כתוצאה מן הירי נרצחה דבורה פרידמן ז"ל, ונפצע ממנו יונה פרידמן.
בתחילת שנת 2002 רצחו הנאשם וחולייתו שלושה תושבים פלסטינים שנחשדו על ידם בשיתוף פעולה עם ישראל. זהותם של תושבים אלה אינה ידועה.
עוד מפרט כתב האישום שורה ארוכה של עבירות בטחוניות חמורות ביותר הכוללות ניסיונות לגרימת מוות בכוונה, סחר באמצעי לחימה ועוד כהנה וכהנה.

הצדדים הציגו בפני
נו הסדר טיעון, ולפיו ביקשו כי נגזור על הנאשם 11 עונשי מאסר עולם במצטבר. התביעה ביקשה להדגיש את ערך קדושת החיים, ואת החלחלה ממעשי הנאשם. התביעה מסרה לנו, כי בשל פרט האישום שעניינו רצח החשודים בשיתוף פעולה, מבקשת היא מאסר עולם אחד בלבד, וזאת עקב קשיים ראייתיים בהם נתקלה.
במסגרת ראיותיה לעונש, העידה התביעה את הגב' תמרה ליפשיץ-פיש אשר ניצלה מפיגוע הירי ביום 25.2.02 ליד היישוב נוקדים. אין לנו אלא לומר כי זו הייתה עדות קשה, מצמררת, שיש בה להמחיש את חומרת מעשיו של הנאשם ואת התוצאות הקשות של מעשים אלה. קשה לתאר במילים את הזעזוע והחלחלה שאחזה בנו לשמע דברי העדה, אשר שכלה את אביה בעת הארוע. יש לומר כי בעת הארוע הייתה העדה בהריון מתקדם, וכתוצאה מן הירי נפצעה בבטנה, ואך נס הדבר שהיא, תינוקה ובתה הגדולה שהייתה עמה ברכב שרדו ארוע קשה זה.
הנאשם וסניגורו ניסו לשוות למעשיו של הנאשם גוון פוליטי, תוך ניסיון לתלות את המעשים החמורים המפורטים לעיל במאבק המתנהל בין העמים. ניסיון זה לא יצלח ואנו דוחים אותו על הסף.
אין דבר המצדיק לעניות דעתנו, ירי לעבר חפים מפשע. הנאשם שם לעצמו למטרה לרצוח ישראלים באשר הם ישראלים, דבר שאין להצדיקו בשום שיטת משפט, או על פי כל עיקרון מוסרי. רצח בדם קר, הוא רצח, ואין בינו לבין מאבק לאומי דבר וחצי דבר. כל שניתן לומר הוא, שאף אם רוממות השלום בפיו של הנאשם, הרי שבמעשיו הפיץ רצח וטרור ללא הבחנה, ונקט בדרך שנוטפת ממנה רק שנאה.
אין מילים בפינו לתאר את עוצמת הגינוי לו ראוי הנאשם. המדובר במעשים נפשעים ואיומים אותם ביצע. אנו דוחים את נסיונו של הנאשם לקרוא לעצמו לוחם חופש, ואנו קובעים כי הנאשם הינו טרוריסט מהסוג השפל ביותר.
לאחר ששקלנו בדבר, ואף שייתכן כי ראוי היה לגזור בנסיבות העניין עונש מחמיר עוד יותר, מצאנו לנכון לכבד את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים.
אשר על כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים שירוצו כולם במצטבר זה לזה:
- - בגין רציחתו של סמל מקס חזן ז"ל מאסר עולם.
- - בגין רציחתו של סגן דוד חן כהן ז"ל, מאסר עולם.
- - בגין רציחתו של סמל שלמה אדשינה ז"ל, מאסר עולם.
- - בגין רציחתו של סמל דני דראי ז"ל, מאסר עולם.
- - בגין רציחתו של סא"ל יהודה אדרי ז"ל, מאסר עולם.
- - בגין רציחתו של אבי בועז ז"ל, מאסר עולם.
- - בגין רציחתו של אהרון גורוב ז"ל, מאסר עולם.
- - בגין רציחתו של אברהם פיש ז"ל, מאסר עולם.
- - בגין רציחתה של דבורה פרידמן ז"ל, מאסר עולם.
- - בגין רציחתם של 3 אלמונים פלסטינים בתחילת 02', מאסר עולם.
- - בגין יתר העבירות בהן הורשע הנאשם, מאסר עולם.
- -
סך הכל על הנאשם לרצות עונש של אחד עשר מאסרי עולם במצטבר זה לזה.
זכות ערעור תוך 30 יום.

ניתן והודע היום, 13/05/03 , בפומבי ובמעמד הצדדים.

____________ ______________ ______________
שופט אב"ד שופט








פ בית המשפט הצבאי 1395/02 סרן מאיר ויגיסר וסרן ראיד שנאן נ' ריאד דחלאללה אחמד אלעמור (פורסם ב-ֽ 13/05/2003)