פסקי דין על גיל אברהם | פסקי דין על אסף סברגילי | פסקי דין על בנק מזרחי-טפחות סניף חברון

174835/09 תאק     15/08/2010




תאק 174835/09 גיל אברהם, אסף סברגילי נ' בנק מזרחי-טפחות סניף חברון








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 174835-09 בנק מזרחי-טפחות סניף חברון
נ' א.ל.י.ת שיווק פאות בע"מ ואח'





מספר בקשה: 5

בפני

כב' השופט
מיכאל תמיר


מבקשים/הנתבעים 2 ו-3

1. גיל אברהם
ע"י ב"כ עו"ד אחיאל הלוי
2. אסף סברגילי
ע"י ב"כ עו"ד קורן נוימרק


נגד




בנק מזרחי-טפחות סניף חברון
ע"י ב"כ עו"ד סימה ברקוביץ'



החלטה

החלטה זו ניתנת בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו במסגרת בקשת המבקשים ליתן להם רשות להתגונן בתביעה כספית בסדר דין מקוצר אשר הוגשה כנגדם על-ידי המשיב בגין סך של 204,345 ₪.

בכתב התביעה נטען כי הנתבעת 1 בתביעה, חברת א.ל.י.ת שיווק פאות בע"מ (להלן "החברה") לא פרעה את חובה לבנק אשר הגיע נכון ליום התביעה לסך של 204,345 ₪, והמבקשים חתמו על ערבות אישית מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל חוב שתחוב החברה הנ"ל.

המבקש 1 (הנתבע 2)
הגיש תצהיר בתמיכה לבקשתו למתן רשות להתגונן ובו נטען, בין השאר, כי בעת שהחברה
נטלה את ההלוואה נשוא התביעה "נאמר מפורשות על ידי נציג התובעת והוסכם על ידו כי נתבע 3 לא היה ערב לחובות החברה וכי בתנאי הנתבע יחתום על כתב הערבות וכך נעשה וביום 31/10/07 חתם על כתב הערבות כנדרש". עוד נטען כי הייתה פניה לקבל הסכמה זאת בכתב, אולם אישור כזה מטעם המחלקה המשפטית לא הגיע. כן נטען כי התובעת יצרה מצג שווא לפיו הערבות של הנתבע 3 בטלה ומבוטלת ושהנתבע 2 אינו חב בחובות החברה.

המבקש 2 (הנתבע 3) הגיש תצהיר בתמיכה לבקשתו למתן רשות להתגונן ובו נטען כי הינו בעל מניות של החברה ובעבר, בעקבות מצג שווא של הנתבע 2 והתובעת, העביר את כל מניותיו בחברה לנתבע 2 בתנאי שהערבות שלו לטובת החברה תבוטל. מתצהירו של הנתבע 3 עולה כי למעשה היה בעלים של 99% של החברה בעת הקמתה ואילו הנתבע 2 היה הבעלים של 1% ממניות החברה בלבד. בסעיף 5 לתצהירו חזרה על כך ש"נציג התובעת" הסכים לשחרר אותו מערבות, ובלבד שיעביר את מניותיו לנתבע 2. בנוסף לכך נטען כי חוזה הערבות אינו עומד בדרישות של "היתר עיסקא", וכי פעילות התובעת רשלנית ומהווה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

בפתח הדיון ניתן לבקשת ב"כ המשיב

פסק דין
כנגד החברה, וזאת בהעדר הגשת כתב הגנה מטעם החברה לתיק.

המבקשים נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם. במהלך החקירה העיד המבקש 1, בין השאר, כי המבקשים הם אחים וכי הוא אכן חתום על כתב הערבות כאשר לדבריו החתימה הייתה מותנית. בחקירה העיד שוב כי הודיעו ל"פקיד בנק" שהמבקש 2 ישוחרר מערבותו אם הוא יחתום ושאותו "פקיד בנק" אמר "שאין בעיה, עושים הסדר חוב הוא הולך ואתה בעל הבית". לעניין החתימה על
המסמכים העיד המבקש 1 כי "בתום לב אף אחד לא קורא ערימה כזאת של מסמכים". המבקש 1 נשאל מי צריך לשלם עבור הכסף שנלקח על-ידי החברה והעיד כי "מי שבית המשפט יחליט משנינו. הבנק עשה כאן תרגיל". ב"כ המשיב הפנתה את המבקש 1 לסעיפים זהים בנוסחם בתצהיריהם ושאלה מי פנה ושוחח עם פקיד הבנק, והמבקש 1 השיב שהוא היה זה ששוחח עם פקיד הבנק. לאחר מכן נשאל כיצד זה מתיישב עם הצהרת המבקש 2 שלפיה הוא זה שישב מול פקיד הבנק והוא השיב ש"בזמן שהחלפנו חתימות שנינו דיברנו".

המבקש 2 נחקר בחקירה נגדית והעיד, בין השאר, כי הוא "לא זוכר" את מצב החברה בעת שהעביר את מניותיו לאחיו ביום 31/10/07 ואף לא זוכר שהחברה הייתה ביתרת חובה בסך של 342,000 ₪. הוא נשאל בנוסף מה היה סדר הגודל של החובות והשיב "אין תשובה". לאחר מכן אישר כי אכן היו חובות. המבקש 2 תיאר בעדותו כיצד רצה לצאת מהעסק, כאשר אחיו סבר שיצליח בו, ועל כן העביר את מניותיו אל המבקש 2 והם באו לבנק אשר הודיע כי קיים צורך באישור פורמאלי של היועץ המשפטי על מנת לשחרר אותו מערבותו, אישור אשר לא ניתן בפועל.

המבקש 1 הגיש את סיכומיו בכתב ובהם חזר למעשה על האמור בבקשתו למתן רשות להתגונן, כאשר נוסף פרק שלם אודות "היתר עיסקא", וטענות בקשר לכך אשר כלל לא פורטו ברמת הפירוט הנדרשת בתצהירו ובבר"ל הנ"ל, ועל כן יש להתעלם מאותן טענות אשר הינן בגדר הרחבת חזית אסורה. לבסוף מפנה ב"כ המבקש 1 לפסיקה, לרבות פסיקה לפיה בעת מתן החלטה בבר"ל אין לבחון את טיב הראיות וכיצד יצליח המבקש להוכיח את טענותיו.

המבקש 2 הגיש את סיכומיו בכתב, ואף בהם חזר על טענותיו כפי שפורטו בתצהירו ובבר"ל מטעמו. גם שם הרחבה וטענות בנוגע ל"היתר עיסקא" אשר כלל לא פורטו בתצהירו הנ"ל ועל כן אין להתייחס לאותן טענות כנ"ל. ב"כ המבקש 2 חזר אף הוא על פסיקה מוכרת וידועה בנוגע לסוגיות שונות בסדר דין מקוצר.

ב"כ המשיב הגישה את סיכומיה ובהם נטען, בין השאר כי ביום 12/11/07 הועמדה לחברה הלוואה על סך 193,000 ₪ בחשבונה. ביום 31/10/07 חתם המבקש 1 על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל התחייבויות החברה החייבת לבנק, כאשר באותו מועד החברה חבה לבנק סך של 341,927 ₪. המבקש 1 חתם על מסמך שבו צוין בצורה מפורשת כי ערבותו לא נועדה להחליף את ערבותו של אחד או יותר מבעלי המניות בחברה. בנוסף לכך, המבקש 2 חתם על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כלל התחייבויות החברה לבנק ביום 3/7/1998.

ב"כ המשיב טענה בסיכומיה כי ישנה סתירה בין גרסאותיו של המבקש 1 בנוגע לאותו אישור מטעם המחלקה המשפטית, שכן בסעיף 4 לתצהירו הצהיר כי "כבר במעמד חתימת כתב הערבות השיב לו הפקיד כי יש צורך באישור המחלקה המשפטית" ואילו בחקירתו הנגדית חזר בו מאותה גרסה והעיד כי רק לאחר החתימות נאמר לו שיש צורך בחתימות של הלשכה המשפטית, וזאת רק לאחר ש"נדנד" לפקיד הבנק.

ב"כ המשיב טענה כי לא היה כל תנאי, וגם אילו היה תנאי כזה, ביטול הערבות מותנה לגרסת המבקשים באישור המחלקה המשפטית אשר כאמור לא ניתן מעולם. בנוסף לכך נטען בהקשר זה בסיכומי המשיב כי המבקשים ידעו היטב בטרם העברת המניות כי טרם ניתן כל אישור. עוד נטען בסיכומי המשיב כי למעשה מדובר בקנוניה בין שני אחים על מנת לנסות ולהתחמק מתשלום החוב.

בהתייחס לטענות המבקשים במסגרת הטענה בדבר "היתר עיסקא" נטען כי מדובר בטענה שהייתה אמורה להיות מפורטת כנדרש בתצהיר, ובהעדר זאת דינה של הטענה להדחות על הסף. ב"כ המשיב הוסיפה טענות לעניין זה בסיכומיה, אולם כפי שנקבע לעיל, המבקשים אכן לא פירטו טענה זו כנדרש בבקשותיהם ובתצהיריהם ועל כן היא נדחית על הסף.

המבקש 2 הגיש סיכומי תשובה לסיכומי המשיב. לעניין טענת ב"כ המשיב בסיכומיה לגבי העדר פירוט אודות שיעורי הריבית נטען כי ב"כ המבקש 2 התייחס לכך בסעיפים 18-22 בבר"ל, ושם נטען כי חישובי הריבית אינם נכונים ומעודכנים.

המבקשים לא התייחסו כלל לנושא שיעורי הריבית בתצהיריהם, והטענות כפי שפורטו בבר"ל בנוגע לשיעורי הריבית הן טענות כלליות מבלי להתייחס לכל המסמכים והנתונים אשר צורפו לכתב התביעה לרבות דפי חשבון ומסמכים אשר מתייחסים גם לשיעורי ריבית. ראו למשל נספח ח' שבו מפורטים שיעורי הריבית מיום 1/3/09 ועד ליום 1/6/09. טענת המבקשים בהתייחס להעדר ציון פרטי הריבית אינה מובנת, אינה מפורטת כנדרש ולא נעשה כל ניסיון להתמודד עם שלל הנתונים המספריים אשר מופיעים בכתב התביעה ובנספחיו.


לאור זאת, אין לקבל את טענת המבקשים כי לא הוכח שמדובר בסכום קצוב. כמו-כן יש לדחות
את טענות המבקשים בסיכומיהם על כך שלא הומצאו להם מסמכים - טענות אשר כלל אינן מפורטות בתצהיריהם.

נותרנו אם כן בטענה עלומה לפיה "פקיד בנק הבטיח", ואל מול זאת טענה נוספת של המבקשים שלפיה אותו פקיד הודיע כי החלפת הערבויות מותנית באישור פורמאלי של הבנק. המבקשים לא מצאו לנכון לציין את זהותו של אותו פקיד, כאשר בפני
בית המשפט טענה כללית לפיה "הפקיד הבטיח", כאשר אין חולק כי אישור מטעם המחלקה המשפטית של הבנק לא הגיע.

המבקש 1 חתם על גבי כתב הערבות על צרופותיו, ובהם נכתב בצורה מפורשת כי ערבותו של המבקש 1 לא תחליף ערבות של בעל מניות אחר בחברה.

בנוסף לאמור לעיל קיימות סתירות רבות בגרסת המבקשים אשר כל אחד מהם הצהיר כי הוא זה אשר ביקש מפקיד הבנק שההסכמות יהיו בכתב (סעיף 4 לתצהירו של המבקש 1, וסעיף 6 בתצהירו של המבקש 2). הנני מפנה גם לסתירה נוספת בגרסאות המבקש 1: על-פי סעיף 3 לתצהירו,
במעמד לקיחת ההלוואה נאמר מפורשות על-ידי פקיד הבנק כי המבקש 2 לא יהיה ערב לחובות הבנק בתנאי שהוא יחתום ערבות במקומו; בסעיף 4 הוצהר כי באותו מעמד ביקש שהכל יהיה בכתב, אולם פקיד הבנק הודיע לו שקיים צורך באישור פורמאלי בלבד של המחלקה המשפטית; בחקירתו הנגדית, כעולה מעמוד 6, שורות 10 ו-11 לפרוטוקול מיום 13/4/10 הוא העיד אחרת:


מעדותו הנ"ל עולה כי למבקש 1 גרסה שונה לגבי אותו מועד שבו נאמר להם, ולו לכאורה, כי קיים צורך באישור של המחלקה המשפטית.

המבקשים הגישו, אם כן, תצהירים שבהם טענות סותרות. ישנה סתירה בגרסת המבקש 1 בין היתר בנוגע לנושא מרכזי - מועד מתן הודעה לפיה כתב הערבות המותנה מותנה באישור המחלקה המשפטית.

במסמכים שנחתמו על-ידי המבקשים צוין בצורה מפורשת כי אין אפשרות להחליף בין הערבויות, כאשר המבקשים טוענים כי עשו את אשר עשו בעקבות מצג שווא של פקיד בנק אשר זהותו כלל אינה ידועה ולא פורטה כנדרש בתצהירים (ואף לא בבקשות עצמן), על-אף שזהו הפרט העובדתי המהותי ביותר על מנת לבסס הגנה, ולו לכאורה.


לאור כל האמור לעיל, מן הדין הוא לדחות את בקשת המבקשים למתן רשות להתגונן. יחד עם זאת, ועל מנת ליתן למבקשים את יומם בבית המשפט, הנני קובע כי כנגד הפקדת 50,000 ₪ כל אחד, תינתן למבקשים רשות להתגונן אך ורק בטענה שלפיה פקיד בנק הוליך אותם שולל.

יש להפקיד את הסכום הנ"ל תוך 21 ימים מיום קבלת העתק מהחלטה זו, כאשר ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

הנני קובע את התיק לתזכורת פנימית בהתאם.

ניתנה היום,
ה' אלול תש"ע, 15 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 174835/09 גיל אברהם, אסף סברגילי נ' בנק מזרחי-טפחות סניף חברון (פורסם ב-ֽ 15/08/2010)