פסקי דין על רויאל פיש | פסקי דין על אבנר צברי | פסקי דין על ברק צברי | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות בע"מ

1905/09 תאק     15/08/2010




תאק 1905/09 רויאל פיש בע"מ, אבנר צברי, ברק צברי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



תא"ק 1905-09 בנק מזרחי טפחות בע"מ
נ' רויאל פיש בע"מ
ואח'





מספר בקשה:3

בפני

הרשמת - כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקשים

1
.
רויאל פיש בע"מ

2
.
אבנר צברי

3
.
ברק צברי


נגד


משיבים

בנק מזרחי טפחות בע"מ



החלטה

להכרעתי בקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן.

תביעה כספית בסדר דין מקוצר הוגשה נגד הנתבעים, לאחר שבחשבון הבנק של הנתבעת 1 אצל התובעת (להלן: "חשבון הבנק")
נותרה יתרת חובה בסך של 7,097,588 ₪.
הנתבעים 2- 3 נתבעו מכח ערבות אישית שנתנו לקיום מלוא התחייבויות הנתבעת 1 כלפי התובעת.
המבקשת, היא הנתבעת 1, הקימה מיזם יחודי לגידול דגים מסוג דניס בחוות כלובים מיוחדים הממוקמים בלב ים למכירה בארץ ובחו"ל.
המבקשת מצויה בהליך של כינוס נכסים, במסגרת תיק פש"ר 5055/09 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, משכך ברור מאליו כי מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים בנוסף לתובענה דנן.
בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבעים (להלן: "המבקשים") הוגשה ביום 29.11.09.
לבקשתם הארוכה והמפורטת עד מאוד, צירפו המבקשים תצהיר המבקש 3 וכן תצהיר עו"ד יהושע סרגני (להלן: "עו"ד סרגני") ששימש בזמנים הרלוונטיים כיועץ משפטי של המבקשת.

ביום 17.1.2010 נחקרו המבקש 3 ועו"ד סרגני על תצהיריהם.
לאחר שנתתי דעתי לחקירות המצהירים עיינתי בסיכומי הצדדים, בחקירת המבקש 3, ובחקירת עו"ד סרגני, כן נתתי דעתי לאמור בתצהירים ובתובענה – ראיתי לקבל את הבקשה ככל שמדובר ברשות להתגונן ואני מאפשרת למבקשים להתגונן נגד התביעה.
יאמר כבר כי פסיקת בית המשפט העליון לכל אורך השנים הרבות בהן התגבשה פסיקה בנושא זה, ולרבות פסקי דין שניתנו לאחרונה בסוגית רשות להתגונן (ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים ואח' נ. בנק המזרחי ואח'; ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ
וכן זה שניתן ממש בסמוך לדיון ולחקירת המצהירים ואשר מגבש את העקרונות המוכרים - ע"א 7644/07 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ. דור אנרגיה).
פסיקה אחרונה זו הנזכרת לעיל, פסיקה שרק הרחיבה ובססה את ההלכה הנוהגת, כי לא תנתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 6514/96 שצוטט בע"א 10189/07 הנ"ל) וכי אם בסופו של יום "

ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא, בידי בית המשפט הכלי של הטלת הוצאות, ולדידי במקרה כזה עליהן להיות כבדות.
ראו גם ש' לוין,
תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד
62 (מהדורה 2, 2008); ע"א 9535/04 'סיעת ביאליק 10' נ. סיעת 'יש עתיד לביאליק' פ"ד ס(1) 391 (2005)" (כבוד השופט רובינשטיין בע"א 10189/07 הנ"ל), מחייבת בדיקת טענות המצהירים על רקע האמור בפסקי הדין ובהלכה הנוהגת והמושרשת היטב.
זה המקום לציין כי הפסיקה שנזכרה
בסיכומי המשיבה ועליה ביססה את בקשתה לדחיית בקשת הרשות להתגונן אינה רלוונטית לאור הפסיקה הנזכרת וההלכות שהותוו וביססו (ככל שעוד היה צורך בכך) את המחייב בסוגיה זו.
מעיון בחקירת המצהירים מצאתי כי למבקשים טענות

המחייבות מתן אפשרות להתגונן ובודאי לא אוכל לומר כי "ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 6514/96 הנ"ל); בוודאי אינני יכולה לקבוע כי בפיהם 'הגנת בדים' אותה אני יכולה לדחות כבר עתה.
למבקשים טענות קשות נגד המשיבה ולגישתם הפרה המשיבה את ההסכמים עימם ובכך גרמה לקריסתה הכלכלית של המבקשת, וכפועל יוצא לאיבוד כל עסקיה, רכושה וכל אשר הושג בעמל רב על ידה. לטענתם כתוצאה מכך קטן שווי המבקשת לכדי שליש מערכה האמיתי.
אמנם טוענת המשיבה מנגד כי המבקשים הסתפקו בהעלאת טענות בעלמא ללא תשתית עובדתית, וכי עשו זאת 'בבחינת דקלום סיסמאות אשר אין מאחוריו אלא ריק', בניגוד לחובתם ליתן פירוט לטענותיהן. עוד טענה המשיבה כי טענות המבקשים בעניין הנזק הנטען נסתרו מאחר שהמבקש 3 הודה כי חתם על הסכם המכר ואף נתן הסכמתו להליכי הכינוס.
חרף דברי המשיבה אני סבורה כי יש לאפשר למבקשים יומם בהוכחת טענותיהם ואף אם יקשה עליהם להוכיח הטענות לא ניתן לומר עתה כי אין להם כל סיכוי להצליח בהגנתם באמצעות טענותיהם.
בין שאר טענות המבקשים כי המשיבה לא היתה רשאית להעמיד לפירעון את מלוא האשראי שניתן למבקשת; מנגד טוענת המשיבה כי טענות אלה הן כה סתמיות עד שהן נמנעות מציון סכום האשראי שקיבלו, ועוד טוענת המשיבה כי הייתה רשאית להעמיד לפרעון את האשראי בהתאם לתנאים הנקובים בהסכמים שנכרתו בין הצדדים.
אף בעניין זה אני סבורה כי יש לאפשר למבקשים רשות להתגונן בטענה זו.
לטענתם המבקש 3 השקיע מהונו האישי סך של 12,000,000 ₪ בפעילות המבקשת, ורק כתוצאה ממחדלי המשיבה ירדה ההשקעה לטמיון וכי המשיבה אחראית לנזקים שנגרמו לו - המבקש כלל לא נחקר בעניין זה, ממילא לא נסתרה טענתו בתצהיר.
המבקשים טוענים כי המשיבה יצרה כלפיהם מצג לפיו תעמיד למבקשת אשראי בסך של 13,000,000 ₪ במידה שהמבקש 3 יחתום על ערבות אישית בסכום זה, לטענתם משחתם המבקש 3 כפי שנתבקש, התכחשה המשיבה להתחייבותה האמורה. גם בענין זה לא נחקר המבקש, ולטעמי יש לאפשר למבקשים רשות להתגונן ולהביא לפני בית המשפט שידון בתובענה את הדברים.
לטענת המבקשים הפרה המשיבה את חובת הנאמנות, האמון ותום הלב בהם שהיא חבה כלפיהם ופעלה בניגוד לדין כשהחתימה אותם על מסמך 'אפסייד' המנוגד לדין. אלא שלטענת המשיבה אין בטענה זו כדי ליצור הגנה, ובכל מקרה אין היא מעלה ו/או מורידה לעניין גובה החוב. המבקשים טוענים כי עוה"ד סרגני עמד איתן בחקירתו בבית המשפט וטענותיו מוצקות. לעומתם טוענת המשיבה כי בחקירת עו"ד סרגני הוברר כי מרבית העובדות הנטענות בתצהירו אינן בידיעתו האישית.
עוה"ד סרגני נחקר בעניין זה, והעיד כי הורה למבקש 3 שלא לחתום על מסמך זה מחמת אי חוקיותו. התרשמתי, לפחות מהחקירה, כי יש לעו"ד ידיעה אישית בנעשה בעניין זה ובכל מקרה גם אם אין לטענה זו השפעה ישירה על גובה החוב הרי שיש בה כדי להעיד על התנהלות הצדדים במסגרת היחסים וכי יש מקום לאפשר למבקשים לפרוש בפני
בית המשפט את מלוא טענותיהם כלפי התנהלות זו.
עוד טוענים המבקשים כי המשיבה הפרה את התחייבותה שלא להגיש את התובענה דנן עד שיתברר היקף הכספים שאמור להתקבל מהליך כינוס הנכסים, לטענתם אמורה המשיבה לקבל מהליך זה סכום הגבוה מסכום התביעה דנן, אף בעניין זה לא נחקר המבקש 3; לטעמי טענה זו מצדיקה הענקת רשות להתגונן בפני
התביעה.
המבקשים הכחישו את החוב כולו וטענו לחיובים שגויים של רביות ועמלות; כן טענו כי לא מדובר בסכום קצוב, הן מאחר שהחשבון חויב בשיעורי ריבית בניגוד לסיכומים, והן מאחר שהעמדת מלוא האשראי לפירעון גררה אחריה חיוב בריביות פיגורים שלא כדין. המבקשים טענו כי המשיבה נמנעת מלמסור לה מסמכים בעניין זה על אף שהתבקשו לעשות כן בצורה סדורה, וכי אין ביכולתם לערוך חישוב הסכומים בהם חויבו ביתר, וכן הבהירו כי בכוונתם להגיש חוות דעת מומחה לעניין החוב הנטען אשר לטענתם כלל אינו קיים. לטענת המשיבה נעדרת הטענה כל פירוט מינימאלי, והמבקשים אף נמנעו ממתן פירוט של שיעור הריבית בו חויבו.
בחקירת המבקש הוצגו לו מסמכים שונים, בהם יש לטענת המשיבה פירוט של סכומי הערבות. מעיו במסמכים אלו עולה כי ת/1, ת/2, ת/5, מתייחסים לריבית בגין כרטיסי אשראי שניתנו בחשבון הבנק; ת/3, ת/4 מתייחסים לריבית בעניין הלוואות מחשבון הבנק, וב- ת/8-ת/12 כלל לא מצוין
אחוזי הריבית. בנוסף לא נחקר המבקש בעניין טענותיו לסכומים בענין שיעור הריבית, ואף אם המבקש העלה טענה בעל פה נגד מסמך בכתב כבר נקבע כי ניתן לעשות כך בשלב זה של ההליך ולצורך מתן רשות להתגונן.
לטענת המבקשים היה על המשיבה לצרף לכתב התביעה מסמכים המבססים את הסכומים הנתבעים וכל עוד לא עשתה כן אין המבקשים יכולים להתגונן כדבעי, ולאחר שעיינתי בטענת המשיבה וחזרתי ועיינתי בטענת המבקשים ככל שמדובר בנושא זה אני סבורה כי יש לאפשר למבקשים להתגונן ולשטוח טענותיהם בפני
בית המשפט.
עוד טוענים המבקשים כי המשיבה הפרה את הוראות חוק הערבות בעניינם באופן המביא לבטלות מעיקרם של כתבי הערבות שצורפו לכתב התביעה. לטענתם המשיבה סיכלה במו ידיה את פירעון החוב על ידי המבקשת 1 היא החייב העיקרי, ולפיכך נחשבת המשיבה כמי שויתרה על ערבות המבקשים 2- 3 כלפיה. מנגד טוענת המשיבה כי טענה מסוג זה מצריכה פירוט אשר איננו בנמצא בטענות המבקשים ואין בטענה סתמית זו כדי לספק הגנה.
לטעמי, אף אם יקשה עד מאוד על המבקשים להוכיח טענה זו, עדיין לא ניתן לומר כי אין להם סיכוי להצליח באמצעותה, ובכל מקרה יש בה כדי להעניק למבקשים רשות להתגונן מפני התביעה.
מכל האמור לעיל, מצאתי כי למבקשים טענות הגנה המחייבות בירור בתובענה גופא, ולא ניתן לומר כי למבקשים אין כל סיכוי להצליח בהגנתם במלואה או בחלקה, ועל כן מצאתי כי נכון וראוי יהיה לאפשר למבקשים להתגונן נגד התביעה.
סיכומו של דבר, אף אם יתקשו המבקשים, בסופו של הליך, להוכיח את טענותיהם המפורטות לעיל, מצאתי בטענות אלו די, בשלב זה, כדי להעניק להם רשות להתגונן מפני התביעה.
אכן כל הטענות הללו יצטרכו להתברר בבוא היום וממילא אין זה השלב לקבוע אם יש בהן ממש, ואולם די בהן, בשלב לכאורי זה, כמפורט, לצורך מתן רשות להתגונן בפני
התביעה.
לא מצאתי להיעתר לבקשת המבקשים למחיקת הכותרת, שכן אף אם יתקבלו אצל המשיבה כספים נוספים מקופת הכינוס ו/או ממימוש הביטחונות, הרי שעדיין יהא סכום התביעה סכום קצוב הניתן לחישוב אריתמטי.
גם לא מצאתי להיעתר לבקשתה החלופית של המשיבה ולהתנות את הרשות להתגונן בחיוב המשיבים בהפקדת ערובה, זאת מאחר שמאז הגשת התביעה העבירו המבקשים לידי המשיבה סך של 650,000 ₪ ועוד עתידים להשתלם כספים נוספים כתוצאה מפעולת כונסת נכסים שמונתה, כספים שיגיעו בין ממכירת נכסי החברה, ובין ממימוש נכסי מקרקעין.
זאת ועוד, כונסת הנכסים של המבקשת לקחה על עצמה ניהול תביעות בהן המבקשת היא התובעת, ויתכן שאף הליכים אלו ישלשלו כספים לקופת הכינוס.
אשר על כן ניתנת בזאת רשות להתגונן נגד התביעה.
התצהירים ישמשו כתב הגנה.

הצדדים יבצעו הליכים מקדמיים תוך 60 יום.
המזכירות תקבע את התיק על פי סדר ניתוב התיקים לק.מ. לפי שופט ההוכחות.

129371

ניתנה היום,
ה' אלול תש"ע, 15 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.
אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי







תאק בית משפט מחוזי 1905/09 רויאל פיש בע"מ, אבנר צברי, ברק צברי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/08/2010)