פסקי דין על שולמית הלוי | פסקי דין על אבי הלוי | פסקי דין על עיריית אשדוד | פסקי דין על ראש עיריית אשדוד - אינג' צבי צילקר |

320/03 עתמ     02/02/2004




עתמ 320/03 שולמית הלוי ,אבי הלוי נ' עיריית אשדוד ,ראש עיריית אשדוד - אינג' צבי צילקר




1
בתי המשפט
עתמ000320/03
בית משפט מחוזי באר שבע
בשבתו כבית משפט לענינים מנהליים
02/02/2004
תאריך:
כבוד השופט ניל הנדל

בפני
:
1. שולמית הלוי

2. אבי הלוי

העותרים:

נ ג ד
1. עיריית אשדוד

2. ראש עיריית אשדוד - אינג' צבי צילקר

המשיבים:

ניסים לוי

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין
1. העותרים בעלי זכויות בנכס מקרקעין במתחם "חוף הקשתות באשדוד". עתירתם כנגד עיריית אשדוד
וראש העירייה כוללת בתוכה שלושה סעדים. אתייחס תחילה לשניים מהם (המכונים א ו-ג בעתירה).

א. למתן צו על תנאי לפיו ידרשו העירייה וראש העירייה לנמק מדוע לא יבטלו את ההיתר שהעניקו ליזמים להעמיד שולחנות וכסאות בשטח ציבורי, במקום השולחנות והכסאות שהועמדו בשטח זה על ידי העותרת.
ג. ידרש ראש העירייה לנמק מדוע לא יתיר לעותרים להציב שולחנות וכסאות באותו שטח.

2. נראה כי אין מנוס אלא להורות על דחיית העתירה לקבלת הסעדים האמורים. בית המשפט הגבוה לצדק דחה עתירה קודמת של העותרים למתן סעדים אלה (בג"צ 6057/97 מיום 05/11/98). למעלה מן הצורך אצביע על נימוק נוסף שמוביל לתוצאה זו. התשתית העובדתית של העתירה בכל הקשור לסעדים אלה מתייחסת לאירועים שהתרחשו לכל המאוחר בשנת 1997 (ראה נימוקי העתירה סעיפים 25-1). כיון שכך עומדת נגד העותרים טענת שיהוי. השיהוי הינו ניכר, אובייקטיבי וסובייקטיבי.

3. הסעד האחרון שמופיע בעתירה מחולק לשניים.

א. להורות לעירייה לנמק מדוע הסתירה עובדות מבית המשפט בתשובתה לעתירה קודמת שהוגשה על ידי העותרת, ובכך סילפה במכוון את המצב העובדתי.

במסגרת הליך זה אין בפני
נו אלא ניסיון לערער על פסיקת בג"צ, תוך דרישה כי בית המשפט המנהלי ידון מחדש בממצאים שנקבעו ויביע עליהם את דעתו במסווה של בחינת תגובת העירייה בהליך הקודם.

ב. להורות לעירייה לנמק מדוע החליטה לאחרונה "לפנות את העותרת כליל בניגוד לתשובתה לעתירה הראשונה ובכך הביאה לסגירת החנות וקטיעת פרנסתם של העותרים ומשפחתם".

ושוב, מדובר באירועים שהתרחשו בשנת 1997, שכבר נידונו ובכל מקרה חל עליהם שיהוי.

העותרים מגלגלים סקירה של כל הדיונים שניהלו בערכאות השונות, ברם, על בית המשפט להתמקד בעובדות הרלוונטיות לסעדים המבוקשים, ואלה כאמור התרחשו לפני שנים רבות.

כנקודה אחרונה תצויין עמדת העירייה כי בכל מקרה רשאים היו העותרים כבעלי עסק אחרים להגיש בקשה להצבת שולחנות וכסאות מחוץ לבית העסק. היתר שינתן ישאר בתוקף עד לתאריך 31 בדצמבר של אותה שנה. העותרים לא הגישו בקשה כזו בתקופה האחרונה. נראה שטוב יעשו העותרים אם יחדלו מלהלחם את מלחמות העבר, אשר כבר נידונו והוכרעו. הגשת בקשה חדשה שאינה אלא אותה בקשה בשינוי אדרת, לא תשיג דבר. עם זאת רשאים העותרים, ככל בעל נכס בעיר, להגיש בקשה חדשה בנושאים שלא נידונו, בהתאם למותר להם על פי דין.

4. לא מצאתי ממש בעתירה זו ומן הדין לדחותה.

העותרים כאחד ישאו בהוצאות משיבים 1 ו-2 כאחד בסך 4,000 ₪ להיום.

ניתן היום י' בשבט, תשס"ד (2 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים.
ניל הנדל
- שופט








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 320/03 שולמית הלוי ,אבי הלוי נ' עיריית אשדוד ,ראש עיריית אשדוד - אינג' צבי צילקר (פורסם ב-ֽ 02/02/2004)