Google

מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז - אליהו דוד

פסקי דין על מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז | פסקי דין על אליהו דוד

705/08 פ     25/08/2010




פ 705/08 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' אליהו דוד








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



25 אוגוסט 2010

ת"פ 705-08 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז
נ' אליהו דוד




בפני

כב' השופטת א. סלע
– סגנית נשיא


מאשימה

מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז


נגד


נאשם

אליהו דוד


החלטה

1.
בפני
י בקשה דחופה ביותר מטעם הנאשם אליהו דוד
(להלן - המבקש), לעיון
חוזר בהחלטת
בית הדין מיום 17/1/10.

2.
המאשימה
– מדינת ישראל
(להלן- המשיבה) מתנגדת לבקשה.

3.
טענות המבקש , בתמצית, הינן.
-

א.
טעה בית הדין כאשר קבע כי המבקש הטיל עומס נוסף ומיותר על המערכת. המבקש הוא זה שהמתין כ 4 שנים מיום הגשת הבקשה להישפט ליומו בבית הדין
וזכותו הבסיסית נפגעת תוך שנגרם לו עינוי דין של ממש;
ב.
למבקש קמה זכות מכח הדין להישפט ולשם כך המתין בסבלנות שנים ארוכות ואולם בית הדין מחק את כתב האישום לבקשת ב"כ המשיבה ומשכך לא יכולה היתה המשיבה לחזור להליך המינהלי;
ג.
בהתאם לחוק העבירות המינהליות, עם הגשת הבקשה להישפט מתחלפים ההליך המינהלי בהליך הפלילי;
ד.
משהמבקש הגיש בקשה להישפט והוגש כנגדו כתב אישום חל עליו חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב- 1982
(להלן- החסד"פ);
ה.
סעיפים 95-104 לחסד"פ מסדירים את נושא הזימון למשפט וקובעים, בין היתר, כי במקרה בו נאשם לא מתייצב לישיבה הראשונה ואין זה עפ"י רצונו או בקשתו שהדיון יתקיים שלא בפני
ו, חייבים לכפות התייצבותו על מנת שניתן יהיה להתחיל במשפט;
ו.
משכך, במקרה זה הטעה ב"כ המשיבה את בית הדין כאשר ביקש את מחיקת כתב האישום והחזרת התיק להליך המינהלי;
ז.
היה על בית הדין במקרה זה לכפות את התייצבותו של המבקש על מנת להתחיל במשפט וככל שבחר ב"כ המשיבה לחזור בו מהאישומים שבכתב האישום הרי שתוצאת החזרה מאישום לפי תשובת הנאשם לאישום מביאה לביטול האישום על ידי בית משפט ולא החזרת הנאשם להליך המינהלי (סעיף 94 לחסד"פ).
משכך,
לא יכולה המשיבה לפנות חזרה להליך המינהלי שכן הליך זה אינו קיים במקרה זה;
ח.
בפני
בית הדין שתי אפשרויות
- לכפות את התייצבות הנאשם או לבטל את האישום כנגדו, משקבע בית הדין כי כתב האישום נמחק, הרי שבכך הסתיים ההליך;
ט.
למבקש טענות הגנה טובות ואי התייצבותו לדיון בבית הדין נבעה מחוסר ידיעה על מועד הדיון שכן המבקש לא קיבל לידיו את הזימון לדין ולא מדובר בניסיון זלזול בבית הדין;
י.
מבוקש כי בית הדין יתן החלטה
כי לאחר מחיקת כתב אישום לא
ניתן לחזור להליך המינהלי ומשכך הקנס אשר הושת על המבקש דינו להתבטל.

4.
מנגד טענה
המשיבה –

א.
מדובר בבקשה שניה אשר מגיש המבקש באותו נושא - ההחלטה למחוק את כתב האישום בשל אי התייצבות ל- 2 מועדי הקראה בעניינו;
ב.
המשיבה מבקשת לחזור על כל הנימוקים שהעלתה בתגובתה לבקשה הראשונה של המבקש בעניין זה וככל שהמבקש מבקש לערער על החלטת בית הדין היה עליו להגיש הודעת ערעור ו/או בקשה להארכת מועד לבית הדין הארצי בירושלים;
ג.
לא ניתן לאפשר לבעל דין להגיש אינסוף בקשות לאותה ערכאה "להחייאת התיק" ואין המבקש יכול לערוך מקצה שיפורים לבקשה קודמת אשר הגיש לפני כ- 6 חודשים, כל שכן כאשר לא נגרם שינוי קיצוני בנסיבות ולא אירע אירוע חריג ויוצא דופן בצורה קיצונית שגרם לטעות /ו/או הטעיה של בית הדין ו/או אחד הצדדים ושיכול להביא את בית הדין לנקוט בצעד חריג של ביטול החלטה שניתנה;
ד.
אף לגופם של דברים אין לקבל את הבקשה;
ה.
המבקש בחר שלא להתייצב לשתי הקראות בעניינו הגם שכתב האישום הוגש לבקשתו והגם שזומן פעמיים כדין;
ו.
משלא התייצב המבקש
ל -
2 הקראות הרי שיש לראות באי התייצבותו לשני מועדי ההקראות כגילוי דעת שלו לחזור בו מבקשתו להישפט וכי ברצונו לחזור להליך המינהלי;
ז.
חוק שינוי כתובת תשס"ה- 2005 (להלן- החוק)
אינו מאפשר התנערות מאחריות של המבקש אשר טוען בשתי בקשות שהגיש כי עבר להתגורר בכתובת אחרת. משהמבקש לא נהג בהתאם להוראות החוק אין לו להלין אלא על עצמו;
ח.
תכליתו של חוק העבירות המינהליות הינה למנוע התדיינויות משפטיות מיותרות ולחסוך הכבדה בלתי סבירה ומיותרת על רשויות אכיפת החוק. הן המחוקק והן בית המשפט קבעו כי דרך המלך בעניין אכיפת חוק עובדים זרים הינה הטלת קנסות מנהליים. מסיבה זו אין ליתן למבקש "הארכת מועד" ל
- 2 הקראות אליהן בחר שלא להתייצב.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה כמו גם בהחלטה מיום 17.1.10 הנני קובעת כלהלן-

5.
ההלכה אשר יצאה מבית דין זה הינה כי משעה שבית הדין סיים מלאכתו בפסק הדין או בהחלטה שיצאה מלפניו לא ישוב עוד להידרש להם. (ראה בש"א 1380/01 אמיר חרמוני נ' התעשייה האוירית לישראל בע"מ, עבודה ארצי, כרך ל"ג (98) 27).

6.
בע"ע 224/07 יוסי לוי -
jinyu chi
מיום 28.5.07
נאמרו מפי השופטת גליקסמן הדברים הבאים-
"כפי שנקבע בהחלטת הנשיא מיום 15.2.07, כלל ידוע הוא כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה אותה בראשונה, רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה [ע"א 450/64 איזנר נ' פינקלשטיין, פ"ד יט (1) 655; ע"א 161/73 ארדה נ' סמסונוב, פ"ד כח(2) 228; ע"א 37/68 גינז נ' מאירי, פ"ד כב (1) 525]. עוד נקבע בפסיקה, כי נסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה על ידי הערכאה שנתנה אותה [ע"א 3604/02, רע"א 4015/02 אילן אוקו נ' יחיאל שמי ואח' פ"ד נו(4), 505; וראו גם: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 774 (1995)].
במקרה הנדון, ביקש המערער מבית דין קמא לעיין מחדש בבקשתו לגילוי ועיון במסמכים, וזאת, לטענתו, לאור מידע חדש שהגיע לידיו מפי חברתה של המשיבה, כאמור בתצהירה אשר צורף לבקשת המערער, אשר לא היה בידיו ולא יכול היה להיות בידיו בעת הגשת הבקשה הראשונה. המערער ביקש לשכנע את בית דין קמא, כי הראיה החדשה מעידה על הנחיצות שבגילוי המסמכים מושא הבקשה לגילוי ועיון במסמכים. בנסיבות אלה, היה על בית הדין קמא לבחון האם אכן מדובר בראיה חדשה או בשינוי נסיבות, ואם כן - האם יש בהן כדי להביא לשינוי ההחלטה לדחות את הבקשה לגילוי ועיון במסמכים, וליתן החלטה מנומקת המתייחסת לטענות המערער.

למען הסר ספק, מובהר כי אין באמור לעיל כדי לקבוע שבעל דין יכול להגיש בקשות חוזרות ונשנות בעניינים שנדונו כבר על ידי בית הדין, וכי כל אימת שתוגש בקשה "משופרת ומשודרגת" בעניין בקשה שנדחתה, ידון בה בית הדין מחדש. על מנת שבית הדין ידון מחדש בבקשה שניתנה בה החלטה נדרש בעל הדין להוכיח שינוי נסיבות או קיומן של ראיות חדשות, אשר לא היו בידיו והוא לא היה יכול להשיגן בשקידה סבירה במועד הגשת הבקשה שנדחתה.
" (ההדגשות הוספו- א.ס.)

8.
משכך, יש לבחון האם בבקשה הנוכחית לביטול החלטה אשר הגיש המבקש הועלו
טענות בדבר שינוי נסיבות ו/או קיומן של ראיות חדשות אשר לא היו בידיו במועד מתן ההחלטה והמצדיק עיון מחדש בהחלטה.

עיון בבקשה מעלה כי לא נטען בה לשינוי נסיבות ו/או קיומן של ראיות חדשות. הטענה העוברת כחוט השני בבקשה זו ואף בבקשה הקודמת הינה כי המבקש לא קיבל זימונים שנשלחו אליו מטעם בית המשפט להקראות לאור העובדה כי נאלץ לעבור דירה עקב מצבו הבריאותי והכלכלי. בבקשה הנוכחית אף נטען כי המשמעות של מחיקת כתב האישום הוא ביטולו לגמרי ולא חזרה להליך המינהלי.

אין לי אלא לאמץ את דברי בית הדין הארצי בעניין זה
כי "
אין באמור לעיל כדי לקבוע שבעל דין יכול להגיש בקשות חוזרות ונשנות בעניינים שנדונו כבר על ידי בית הדין, וכי כל אימת שתוגש בקשה "משופרת ומשודרגת" בעניין בקשה שנדחתה, ידון בה בית הדין מחדש
".

מקובלת עלי אף עמדת המשיבה כי ככל שהמבקש סבר כי נפלה טעות משפטית או אחרת בהחלטת בית הדין או ביישום ההחלטה היה עליו להגיש הודעת ערעור ו/או בקשה להארכת מועד והכל במועד ובדרכים שהותוו בדין. משהמבקש לא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

9.

עוד אוסיף כי לגופו של עניין, מקובלות עלי הטענות שהובאו בתגובת המשיבה ושפורטו לעיל בתמצית, לגופו של עניין , באשר לאי ביטול ההחלטה.






10.
סוף דבר- הבקשה לביטול החלטה
נדחית.

11.
לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.



ניתנה היום,
ט"ו אלול תש"ע, 25 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.














פ בית דין אזורי לעבודה 705/08 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' אליהו דוד (פורסם ב-ֽ 25/08/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים