פסקי דין על חיים כץ | פסקי דין על זוהרה כץ | פסקי דין על ד. סדן תכנון ויצור | פסקי דין על דוב סדן | פסקי דין על אריאל סדן |

154464/09 תאמ     25/07/2010




תאמ 154464/09 חיים כץ, זוהרה כץ נ' ד. סדן תכנון ויצור בע"מ, דוב סדן, אריאל סדן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 154464-09 כץ ואח' נ' ד. סדן תכנון ויצור בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופט
רונן אילן


תובעים

1
.
חיים כץ

2
.
זוהרה כץ


נגד


נתבעים

1. ד. סדן תכנון ויצור בע"מ
2. דוב סדן
3. אריאל סדן




פסק דין


בפני
תביעה בסך 50,000 ₪ בטענה להפרת הסכם להתקנת מעלון בדירתם של התובעים.
העובדות
1.
התובעים הינם בני זוג, אשר רכשו דירת גג בעלת מספר מפלסים, בבניין ברחוב הפלמ"ח 22, רמת השרון (להלן: "הדירה"). הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה חברה פרטית העוסקת, בין היתר, ביבוא והתקנת מעלונים. הנתבעים 2 ו- 3 הינם בני זוג, בעלי השליטה בנתבעת.
2.
במהלך חודש מרץ 2007 פנו התובעים לנתבעת והתעניינו בהזמנת מעלון אשר יותקן בדירה. אותה עת לא הושלמה כלל בניית הבניין בו נבנתה הדירה והמועד הצפוי להשלמת הבניין היה רק במחצית 2008. הזמנת המעלון פרק זמן כה ארוך לפני המועד המיועד להשלמת הדירה, נועדה, בין היתר, לאפשר בנייתו של פיר המתאים למעלון המוזמן.
3.
ביום 11.3.07 נשלחה לתובעים מהנתבעת הצעת מחיר להתקנת מעלון בדירתם (להלן: "הצעת המחיר") ולמחרת היום, 12.3.07, חתמו התובעים על כתב הזמנה של הנתבעת (להלן: "ההזמנה") ובמסגרתה הזמינו מעלון אנכי מדגם

"
sirio
"

תמורת סך כולל של 82,000 ₪, תשלום הכולל גם את התקנת המעלון בדירה. בהזמנה נקבע כי מקדמה בסך 20,500 ₪ תשולם ביום ההזמנה, תשלום שני בסך 20,500 ₪ ישולם ביום סיום ייצור המעלון בחו"ל והתשלום השלישי במועד המסירה. בו ביום שילמו התובעים לנתבעת את המקדמה בסך 20,500 ₪.
4.
לאחר חתימת ההזמנה החלו נציגי הנתבעת לשתף פעולה ולעמוד בקשר עם בעלי המקצוע מטעם התובעים (מהנדסת, מעצבת, קבלן, קונסטרוקטור וכד') בעיקר לוידוא התאמה בין הפיר המתוכנן בדירה למעלון אשר תתקין הנתבעת. שיתוף פעולה זה נמשך חודשים ארוכים. במהלכם חודשים אלו, נדונו בין הצדדים פרטי הגמר של המעלון (מיקום הבוכנה, החלפת הדלתות לדלתות זכוכית, דופן תא שקופה וכיו"ב) ואף אפשרות לרכישת פיר למעלון. פגישות ותכתובות בין הצדדים נמשכו מפעם לפעם חודשים ארוכים מיום ההזמנה ועד אוגוסט 2008.
5.
לנוכח ההתקדמות בבניית הדירה, במכתב מיום 3.9.08, פנתה אדריכלית התובעים לנתבעת, ציינה את מפרט גמר המעלון ובקשה לקבל "את טופס הזמנת הקבינה וגם את אישור קבלת ההזמנה לביצוע, על מנת שנדע שאכן נקבל את הקבינה במהלך שלושת החודשים הקרובים". הנתבעת לא הגיבה לפנייה זו ואף לא לפנייה נוספת בכתב של התובע 1 ביום 21.9.08.
6.
בהעדר מענה בכתב מצד הנתבעת, פנה התובע 1 שוב ושוב בשיחות טלפון לנציגי הנתבעת בניסיון לקבל את אישור הנתבעת לפרטי המעלון המוזמן ובתחושה שהנתבעת מתחמקת מהתייחסות ואף איננה מסוגלת לספק את המעלון. בשלב זה גם הקליט התובע 1 פניות טלפוניות לנציגי הנתבעת. באחת משיחות מוקלטות אלו, שוחח התובע 1 עם הנתבע 2 וזה מסר לו הודעה בזו הלשון: "אנחנו החלטנו לרדת מהעבודה שלך". והוסיף הנתבע 2: "באופן שאצלנו התקבלה החלטה מסיבות מפעליות שלנו". ביחס למקדמה אשר שילמו התובעים לנתבעת אמר הנתבע 2: "זה תקבל חזרה".
7.
ביום 23.9.08 העבירו התובעים לנתבעת פנייה בכתב באמצעות בא כוחם ובמסגרתו דרשו את השבת המקדמה והוסיפו אזהרה בדבר כוונתם לאמוד ולדרוש פיצוי על נזקיהם. בעקבות ארכה אשר בקשו הנתבעים למתן מענה (מכתב הנתבעת מיום 29.9.08) הודיעו התובעים ביום 2.10.08 על נכונותם להמשיך במתווה העסקה לפי ההזמנה מיום 12.3.07 אך בכפוף לאישור הנתבעת בדבר המשך ביצוע ההזמנה וקבלת "לוח זמנים מפורט להתקנה ולגמר ההתקנה". ניסיונות להגיע להסכמה לא צלחו, ההסכם בין הצדדים בוטל והתובעים פנו לביצוע הזמנת מעלון מחברה אחרת. משסירבו הנתבעים להשיב את המקדמה שקבלו לפי ההזמנה, הוגשה תביעה זו.
תמצית טענות הצדדים
8.
התובעים מתייחסים להתקשרות עם הנתבעת כהסכם אשר בא לכדי ביטוי כתוב בהזמנה. לטענתם, הפרו הנתבעים את ההסכם באשר סירבו לספק את המעלון לפי ההזמנה ואף עשו כן בחוסר תום לב ותוך הצגת מצגי שווא. בסיכומיהם, מונים התובעים חמש הפרות של התחייבויות הנתבעת לפי ההזמנה (אי הזמנת המעלון מהיצרן, אי תשלום ליצרן, הפסקת ייצוג היצרן, אי מתן אישור כתוב בדבר התאמת הפיר למעלון ושינויים בתנאי ההסכם). עוד טוענים התובעים כי הנתבעים הם אלו שגם ביטלו את ההסכם בהודעת הנתבע 2. לנוכח הפרות אלו, טוענים התובעים, יש לחייב את הנתבעים בהשבה ובפיצויים כדלהלן:
8.1.
השבת המקדמה ששולמה בסך 23,550 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
8.2.
פיצוי בסך של 25,839 ₪ המהווה את ההפרש בין מחיר המעלון לפי ההזמנה למחיר היקר יותר ששלמו התובעים בסופו של יום להתקנת מעלון אחר.
8.3.
פיצוי בסך של 2,310 ₪ בגין הוצאותיהם להתאמת פיר הדירה למעלון החדש.
8.4.
פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין פגיעה ארכיטקטונית בדירה במהלך התאמתה למעלון החדש ובגין עיכוב במסירת דירתם הקודמת של התובעים.
סך נזקי התובעים לפי תחשיבים מגיע כדי 69,000 ₪ אך בכדי להגישה בסדר דין מהיר הוגבל סכום התביעה הכולל ל- 50,000 ₪.
9.
לטענת הנתבעים, דווקא התובעים הם אלו אשר ביטלו את ההסכם שלא כדין ובכך הפרו את ההתקשרות בין הצדדים ופעלו בחוסר תום לב ובהתעלמות משירות נאמן ומסור, אשר ניתן להם במשך כשנה וחצי.
הנתבעים טוענים כי חודשים ארוכים טרם נתגלעה המחלוקת בין הצדדים, כבר ידעו התובעים שהנתבעים אינם מייצגים עוד את החברה ממנה אמור היה להירכש המעלון לפי ההזמנה ואף הסכימו לאספקת מעלון מסוג שונה. באשר להודעת הנתבע 2 בדבר ביטול ההסכם, טוענים הנתבעים כי חזרו בהם מהודעה זו שניתנה בשל לחצי התובעים ובעקבות זאת סוכם על המשך ההתקשרות לפי ההזמנה. רק לאחר מכן, ממשיכים וטוענים הנתבעים, ביטלו התובעים את ההסכם באמתלות שווא.
הנתבעים מפנים לדין הקובע שבביטול חוזה ישיב כל צד למשנהו את מה שקיבל, אלא אם כן הייתה ההפרה בלתי אפשרית. כך מדגישים הנתבעים את הזמן שהשקיעו בין מועד חתימת ההזמנה ועד לביטולה, זמן שהושקע בניסיון להיענות לכל בקשה של התובעים. מאחר והתובעים הם שהחליטו לבטל את ההזמנה, טוענים הנתבעים שיש לראות בתשלום המקדמה תשלום ראוי על השירות שנתנו לתובעים עד לביטול ואין לחייבם בהשבתו.
אשר לטענות בדבר נזקי התובעים, טוענים הנתבעים כי המעלון אשר הותקן בסופו של יום בדירה איכותי יותר מזה נשוא ההזמנה, שלכן גם יקר יותר וממילא שהנתבעים מכחישים את תחשיבי הנזק של התובעים ומכחישים כל אחריות לעיכוב בכניסת התובעים לדירה.
בנוסף, טוענים הנתבעים להיעדר יריבות בין התובעים לבין הנתבעים 2 ו- 3.
הראיות
10.
מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע 1. לתצהירו צירף התובע 1 שלל התכתבויות עם הנתבעים מאז חתימת ההזמנה ואילך וכן תמלילי מספר שיחות שקיים עם נציגי הנתבעת והנתבע 2. מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבע 2 וכן של בנו, מר עודד סדן (להלן: "עודד"), מנהל תחום המעלונים אצל הנתבעת. בתצהירו, תיאר עודד בהרחבה את הקשר עם התובעים מאז חתימת ההזמנה במרץ 2007 ועד להתגלעות המחלוקות בספטמבר 2008. כל המצהירים נחקרו בחקירה נגדית בדיון שהתקיים ביום 15.4.10, אך בשל השעה המאוחרת בה הסתיים הדיון ניתנה לצדדים ארכה להגשת סיכומים בכתב. הליך הגשת הסיכומים הושלם ביום 22.7.10, בהגשת סיכומי התשובה של התובעים.
דיון
11.
תובענה זו מצויה כולה בתחום דיני החוזים, כאשר לפי טענת התובעים התקשרו הצדדים בהסכם, ההסכם הופר על ידי הנתבעים ועקב זאת בוטל כדין. ראשית לכל איפה, יש לבחון באם נכרת חוזה בין הצדדים ולאחר מכן, באם יימצא שנכרת חוזה, יש לקבוע את תוכן החוזה ולבסוף יש להכריע במחלוקת בעניין האחריות לביטול החוזה ולסעדים הנובעים מכך.
12.
האם נכרת חוזה בין הצדדים?
12.1.
סעיף 23 לחוק החוזים, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע כי "חוזה יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם הייתה צורה מסוימת תנאי לתוקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים". בסעיף זה באה לכדי ביטוי זכותם של צדדים לחוזה לעצב את צורת הקשר החוזי ביניהם כראות עיניהם. ברצותם, יקשרו קשר מחייב בחילופי דברים; ברצותם, ייתנו לחוזה לבוש צורני על ידי מסמך בכתב או בכל דרך אחרת כל עוד אין מוטלות על התקשרותם מגבלות בחוק או על פי הסכם ביניהם (

נילי כהן, "צורת החוזה" הפרקליט לח (תשמ"ח-מ"ט), 383)
.
12.2.
בעניין דנא, בחרו הצדדים להתקשר באמצעות ההזמנה עליה חתם התובע 1 ביום 12.3.07. אומנם, הנתבעים עצמם אינם חתומים על ההזמנה אולם בנסיבות העניין דנא אין ספק כי ההזמנה מבטאת התקשרות חוזית מחייבת בין הצדדים. עיון בהזמנה מלמד כי זו כוללת את כל פרטי ההתקשרות בין הצדדים ולרבות זהות הצדדים, מהות המעלון המוזמן, המחיר ותנאי התשלום. עיון בטיעוני הצדדים מלמד שאף הצדדים עצמם ראו בהזמנה ביטוי כתוב להתקשרותם החוזית. כך התובעים, אשר תביעתם כולה מבוססת על תפיסת ההזמנה כחוזה מחייב. כך גם הנתבעים, אשר בתצהיריהם מתייחסים להזמנה כסיכום מחייב (למשל בכותרת סעיף 21 בתצהיר עודד: "הזמנת המעלון וההתקשרות בין הצדדים"). על כך גם, כמובן, מעיד תשלום המקדמה אשר שילמו התובעים עם חתימת ההזמנה. הנה איפה, בחתימת ההזמנה ביום 12.3.07 נכרת חוזה בין הצדדים כאשר בהתאם לזכותם לעיצוב אופן התקשרותם, בחרו הצדדים לבטא את התקשרותם החוזית במסמך ההזמנה.
13.
מהו תוכן החוזה בכל הנוגע לעניינים הרלוונטיים לתביעה זו?
13.1.
אין בין הצדדים מחלוקת באשר למפרט המעלון אשר הזמינו התובעים לפי ההזמנה ואף לא באשר לתנאי אספקתו, מחירו ותנאי התשלום. מאידך, יש מחלוקת לעניין קיומה של הגבלת זמן בהזמנה ואין בהזמנה מועד נקוב ומוחלט להספקת המעלון לתובעים.
13.2.
לכריתת החוזה בחתימת ההזמנה, קדמה הצעת המחיר, אשר שלחו הנתבעים לתובעים ביום 11.3.07 וזו אף מוזכרת בהזמנה עצמה כך: "מעלון אנכי מדגם "

sirio
" ע"פ הצעת מחיר... מיום 11.3.07". בהצעת המחיר צוין כי "תוקף ההצעה 30 יום ומותנה באישור הסופי של ד. סדן בע"מ לפני קבלת ההזמנה". טוענים איפה הנתבעים כי התנאים המפורטים בהזמנה היו מוגבלים לשלושים יום בלבד. כיוון שלאחר חתימת ההזמנה חדלה הנתבעת מלייצג את יצרנית המעלון של הדגם הספציפי הנקוב בהזמנה, טוענים הנתבעים כי לפי ההסכם ולנוכח הגבלת הזמן האמורה, עמדה להם הזכות להציע לתובעים מעלון מדגם אחר אך דומה ובאותו המחיר.
13.3.
טענה זו לא ניתן לקבל, שכן אין לה לא שריד ולא זכר בתנאיה הכתובים של ההזמנה. בהזמנה נקבע במפורש כי המעלון אשר רכשו התובעים והתחייבה הנתבעת לספק הינו מעלון ספציפי, מדגם ספציפי ושל חברה ספציפית. ניכר הדבר על פניו כי הגבלת הזמן הנקובה בהצעת המחיר מתייחסת לתוקפה של הצעת המחיר ולא של ההזמנה אשר נחתמה בעקבותיה. באם בקשו הנתבעים לשמור על זכותם להחליף את המעלון המוזמן, גם בלא שינוי המחיר, שומה היה עליהם לציין זאת במפורש בהזמנה וזאת לא עשו. ובכלל, קשה להבין את תכלית טענת הנתבעים. נניח והנתבעים הודיעו על רצונם בהחלפת המעלון והתובעים סירבו, האם פקע החוזה במצב שכזה? – ברור שלא. אף הנתבעים לא סברו כי ההסכם עם התובעים פקע 30 יום לאחר חתימת ההזמנה. הנה כך העיד עודד (עמוד 7 לפרוט'):
"אני כמנהל תחום המעלונים לא העליתי על עצמי מצב שבו הזמנה מתמשכת שנה וחצי, אין לזה אח ורע. אני בסך הכל רוצה להראות שמסגרת הזמן בלתי הגיונית ולא אומר שההסכם פקע אחרי 30 יום וגם לא נהגנו כך.

"
לו סבר מי מהצדדים שההסכם נשוא ההזמנה פקע לאחר 30 יום, בין לנוכח ניתוק הקשר של הנתבעת עם יצרנית המעלון הראשונה, בין מתוך סירוב תובעים להחלפת דגם המעלון המוזמן ובין מכל סיבה אחרת, שומה היה עליו לפנות לצד השני ולהתריע על כך. לו סברו כך הנתבעים שומה היה עליהם גם להשיב המקדמה שקבלו. איש לא עשה כן שכן איש לא סבר כך וטענת הנתבעים בעניין זה חסרת יסוד.
13.4.
טוענים הנתבעים בהקשר זה, כי כבר בפגישה ביום 10.1.08 הובהרה לתובעים הכוונה להתקין מעלון של

חברת

mylift
במקום זה המפורט בהזמנה והתובעים בחרו להמשיך בהתקשרות למרות זאת. כלומר, טוענים הנצבעים כי תנאי ההתקשרות שונו בהסכמה. עיון בהתכתבויות אשר הוצגו איננו מאפשר קבלת טענה זו. בהודעת דואר אלקטרוני מיום 10.1.08, כותב עודד סיכום פגישה אשר מטרתה: "הסבר התקנת המעלון, תיכנון משותף של הפיר ומימדים חשובים, אופן חיזוק הפיר". סיכום זה משתרע על פני 13 סעיפים ובאף לא אחד מהם זכר לשינוי דגם או יצרן המעלון. כך גם בהתכתבויות שלאחר מועד זה. רק בהודעת דואר אלקטרוני מיום 31.8.08 מצורף קטלוג של חברת
mylift
ואף זאת בלא הסבר לשינוי ההזמנה בהתאם. מקובלת עלי טענת הנתבעים לפיה בחלוף החודשים שלאחר חתימת ההזמנה חדלו מלייצג בישראל את החברה ממנה תוכננה הזמנת המעלון לפי ההזמנה, אך באם בקשו הנתבעים עקב זאת לשנות את פרטי ההזמנה חובתם הייתה לוודא במפורש כי התובעים מודעים לשינוי ומסכימים לשינוי. לא הוצגו בפני
ראיות המאפשרים מסקנה שכזו.
13.5.
אשר למועד הספקת המעלון לתובעים, הנה מתברר כי לכך אין התייחסות בהזמנה ואף לא בהצעת המחיר אשר קדמה לה. בשלל ההתכתבויות אשר ניהלו הצדדים מאז נחתמה ההזמנה ועד סוף אוגוסט 2008, ניכרת התדיינות ערה בפרטי הגמר של המעלון אך אין ולו רמז לכך שמי מהצדדים קובע או שואל למועד האספקה המיועד. ניכר איפה כי שני הצדדים פעלו מתוך הנחה והסכמה שיש להתקדם בבניית הבניין, הדירה והפיר המיועד למעלון, כאשר מועד האספקה בפועל ייקבע בהמשך ובהתאם להתקדמות הבנייה. עודד עצמו (בסעיף 36 בתצהירו) מסביר כי הליך רגיל של "הזמנת והתקנת מעלון" אורך בדרך כלל 3 חודשים. נראה כי הצדדים בחרו במודע להותיר את מועד ההתקנה המדויק להסכמה עתידית ובהתאם להתקדמות הבנייה.
13.6.
המסקנה הינה לפיכך, כי עובר לפרוץ המחלוקות בין הצדדים בספטמבר 2008, הוסיפו הצדדים ופעלו תחת מעטה התקשרותם החוזית המפורטת בהזמנה ואשר במסגרתה התחייבו הנתבעים לספק מעלון מדגם "

sirio
" ובתנאי המחיר הנקובים בהזמנה. הצדדים המתינו להתקדמות הבנייה לשלב המאפשר התקנת המעלון ומשיגיע שלב זה מחויבים היו הנתבעים בהתקנה והתובעים בתשלום.
14.
בסופו של יום ולאחר התכתבות נוספת בחודשים ספטמבר – נובמבר 2008, בוטל החוזה על ידי התובעים. כעת, משהוגדרה המסגרת החוזית המחייבת, יש לבחון באם אכן בוטל החוזה כדין.
14.1.
במכתב מיום 3.9.08, הודיעה אדריכלית התובעים לנתבעים על סיכום מפרט תגמירי המעלון ובקשה מהנתבעים לשלוח אסמכתאות לכך שהמעלון אכן יסופק בתוך 3 חודשים. לפנייה זו לא השיבו הנתבעים בכתב ובשיחה בין התובע 1 לנתבע 2, הודיע הנתבע 2 בזו הלשון: "אנחנו החלטנו לרדת מהעבודה שלך". עובדות אלו אינן במחלוקת.
14.2.
סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות") קובע כי הפרת חוזה הינה "מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה". בהמשך חוק התרופות, בסעיף 7 (א), נקבע כי נפגע זכאי לבטל את החוזה בהפרה יסודית.
התחייבותה הבסיסית ביותר של הנתבעת, זו אשר עומדת בטבורה של ההתקשרות כולה, הייתה התחייבותה להתקין את המעלון בביתם של התובעים. הודעת מנהלה של הנתבעת, הנתבע 2, לפיה הנתבעת איננה מתכוונת להתקין את המעלון מהווה איפה על פניו הפרה של התחייבויות הנתבעת. טוענים הנתבעים כי הודעה זו של הנתבע 1 נבעה מלחצי התובעים וניתנה בלא שהנתבע 2 בקי בפרטי ההזמנה. טענה זו אי אפשר להבין וודאי שאי אפשר לקבל. הנתבע 2 איננו עובד זוטר של הנתבעת אלא בעל השליטה והמנהל. מהתמלילים שהוצגו ניכר כי לשיחה בה הודיע כאמור קדמו שיחות נוספות בהן בקש וקבל ארכה לבירור העובדות ועוד ניכר שכך גם עשה בטרם הודיע על הכוונה שלא להתקין המעלון. בין אם פעל הנתבע 2 מתוך טעות ובין אם פעל מתוך אי הכרת העובדות במלואן, על פירושה של הודעתו לא יכול להיות ויכוח ועל משמעותה כהפרת החוזה – לא כל שכן.
במצב עובדתי זה, אך בדין ניתנה הודעת התובעים מיום 23.9.08 במסגרתה דרשו את השבת המקדמה. הודעה זו היוותה למעשה המשך להודעת הנתבעת בדבר ביטולו החד צדדי של ההסכם עם התובעים. לא יכול להיות ספק בכך שבעת זו הפרה הנתבעת התחייבויותיה בהפרה יסודית.
14.3.
לטענת הנתבעים, בהמשך הדברים חזרו בהם התובעים מהודעתם בדבר ביטול ההסכם והוסכם על המשך ביצועו. לראיה, מפנים הנתבעים למכתב התובעים מיום 2.10.08.
כשם שזכותם של צדדים לעצב התקשרותם כראות עיניהם וכשם שזכותם של צדדים להסכים על תוכנו של החוזה ביניהם, כך גם זכותם של צדדים להסכים להחזיר לתוקף חוזה שבוטל. האם חזרו בהם התובעים מביטול ההסכם?
עיון במכתב עליו מתבססים הנתבעים מראה כי התובעים אכן מביעים במסגרתו נכונות לחזור למתווה העסקה המקורי, אך מתנים זאת בקבלת "אישורכם להמשך ביצוע ההזמנה לרבות לוח זמנים מפורט להתקנה ולגמר התקנה". משמע, התובעים לא חזרו בהם מהביטול אלא התנו הסכמתם לכך בקבלת לוח זמנים להתקנת המעלון.
דא עקא, שלוח זמנים שכזה לא ניתן מעולם. הנתבעים עצמם טוענים כי בפגישה שהתקיימה עם התובעים נמסרה להם הודעה שניתן יהיה להשלים את ההתקנה בסוף דצמבר 2008 (סעיף 59 בתצהיר עודד), אך באותה נשימה מוסיפים ומסבירים כי בכך התכוונו למעלית אחרת, מעלית מדגם
mylift
, לא מהדגם אשר הוזמן במקור ותוך הכרח לביצוע העמקת הפיר. ביחס למעלית נשוא ההזמנה, מאשרים הנתבעים עצמם כי נכונותם להתקנתה הותנתה בתוספת מחיר (סעיף 61 בתצהיר עודד).
הנה איפה, לא זו בלבד שלוח זמנים להשלמת ההתקנה לא ניתן, אלא שהנתבעים הוסיפו והבהירו שאין להם כל כוונה לקיים את החוזה לפי הנקוב בהזמנה וכי הם עומדים על שינוי תנאי התשלום המוסכמים כתנאי להתקנת המעלון המוזמן. קשה איפה להבין כיצד טוענים הנתבעים כי ההסכם המקורי הוחזר לחיים כאשר באותה נשימה הם טוענים כי שבו וסירבו לקיימו.
14.4.
המסקנה הינה שבשלב זה של ההתדיינות, לא חזרו בהם התובעים מהודעתם בדבר ביטול ההסכם מיום 23.9.08 וכי הודעתם החוזרת בדבר ביטול ההסכם, הודעה מיום 2.11.08, הבהירה סופית את ביטולו. עוד מתברר כי כאשר הודעת הביטול ניתנה לאחר שהנתבעים הבהירו כי אין בכוונתם לקיים את ההסכם ולהתקין את המעלון נשוא ההסכם ובמחיר הנקוב בהסכם, היה ביטול ההסכם על ידי התובעים כדין ובהתאם לזכותם לפי סעיף 7 בחוק התרופות. טוענים התובעים כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם גם בשורת מחדלים נוספים (אי ביצוע ההזמנה מהיצרן וכד') אך לנוכח מסקנתי כאמור ממילא שאין צורך בבחינת טענות אלו. גם את טענת הנתבעים בדבר חוסר תום לב מצד התובעים והתקשרותם עם ספק אחר אינני מקבל הן מאחר שלא הוכחו ובעיקר לנוכח מסקנתי כאמור.
15.
משנקבע כי כדין בוטל החוזה על ידי התובעים, יש לבחון את זכותם לסעדים הנובעים מכך.
15.1.
הרכיב הראשון בסעדים הנתבעים הינו השבת המקדמה אשר שילמו התובעים לפי ההזמנה, בסך העומד בעת הגשת התביעה על 23,550 ₪. סעיף 9 בחוק התרופות קובע כי משבוטל חוזה חייב המפר להשיב לנפגע את מה שקבל על פי החוזה והנפגע חייב אף הוא להשיב למפר את מה שקיבל "או לשלם את שוויו של מה שקבל אם הייתה ההשבה בלתי אפשרית".
על שקבלה הנתבעת אין מחלוקת. הנתבעת קבלה את המקדמה ועליה להשיבה. מאידך, טוענים הנתבעים כי אף על התובעים "להשיב" לנתבעת את שעות העבודה המרובות שהושקעו על ידה מאז נחתמה ההזמנה. הנתבעים אומדים שווי השקעה זו במלוא סכום המקדמה.
15.2.
עקרונותיה של חובת ההשבה בדיני החוזים, מצויים בכללי הצדק והיושר ואינם תלויים בשאלת האשם בביטול החוזה. מטרת ההשבה מניעת התעשרות שלא כדין והיא מופעלת במקום בו תחושת המצפון והיושר מחייבת השבה (

עא 741/79

כלנית השרון השקעות ובנין בע"מ נ' רבקה הורביץ
,
פ"ד לה(3) 533, 540
).
גם במקרה זה, גם אם הנתבעים הם אלו שהפרו את החוזה, הרי שאף זכותם להשבה. דא עקא, שהנתבעים לא מסרו לתובעים כל דבר מוחשי שיש להשיבו אלא טוענים כי נתנו לתובעים שירות המתבטא בשעות עבודה מרובות. לא זו בלבד שאינני מקבל טענה זו, אלא שאין מנוס מהרושם שהועלתה בחוסר תום לב.
ראשית, חובת התובעים בהשבה מתייחסת "למה שקבלו" התובעים. התובעים לא הזמינו ולא קבלו מהנתבעים "שעות עבודה". התובעים הזמינו מהנתבעים אך ורק מעלון שאותו – לא קבלו.
שנית, ספק אם לכל אותן סקיצות ושרטוטים אשר העבירו הנתבעים יש ערך ממשי המשרת את התובעים במשהו. הנתבעים לא התייחסו לכך ולא הוכיחו זאת.
שלישית, ספק אם אכן השקיעו הנתבעים "עשרות רבות של שעות עבודה" כטענתם. פירוט בעניין זה לא הוגש ועצם הזמן שחלף מאז חתימת ההזמנה איננו מספיק להוכחת טענה שכזו. ובכלל, גם אם הושקעו שעות רבות הנתבעים כלל לא הסבירו ולא הוכיחו אם וכיצד ניתן לאמוד את שוויין דווקא בסכום המקדמה.
ורביעית, כאשר מבוססת חובת ההשבה על תחושות של צדק ומצפון, אין כל אפשרות לקבל את טענות הנתבעים. התחושה הברורה הינה של טענה המועלית בחוסר תום לב וכאשר גם לנתבעים ברור שהתובעים לא קבלו בפועל מוצר בעל ערך מוחשי של ממש. שני הצדדים קיימו מגעים ושני הצדדים השקיעו בכך זמן. אינני סבור כי מי מהם צריך לפצות את משנהו על כך.
15.3.
בשיחה שקיים התובע 1 עם הנתבע 2 ובמהלכה הודיע האחרון על כוונת הנתבעת שלא להתקין המעלון, התחייב הנתבע 2 להשיב לתובעים את המקדמה ובמלואה. אין בעיני ספק כי התחייבות זו נבעה מתחושת הצדק האלמנטארית של הנתבע 2 ותחושה זו – אף תחושתי היא. משבוטל החוזה שומה על הנתבעת להשיב את המקדמה. אין ולא הייתה כל הצדקה לניסיון לקזז מהמקדמה סכומים כלשהם או לנסות ולכמת השקעת זמן של מי מהנתבעים. ברור כי טענה זו הועלתה בדיעבד בניסיון לבוא חשבון עם התובעים על שביטלו ההסכם וכאשר הנתבעים סבורים שלא הייתה לכך הצדקה.
15.4.
התובעים עותרים לפיצוי בגין ההפרש שבין שווי המעלון החדש אותו רכשו לשווי שאמורים היו לשלם לפי החוזה עם הנתבעת ובסך של 25,839 ₪. לו היו התובעים מזמינים לבסוף מעלון זהה לזה אשר הזמינו מהנתבעת אך במחיר יקר יותר, אפשר והיו זכאים להפרש הנתבע על ידם וזאת לנוכח הוראות סעיפים 10 ו- 11 לחוק התרופות. בפועל מאידך, הזמינו התובעים לבסוף מעלון מדגם שונה ומחברה שונה. בתצהירו, פרט הנתבע 2 את הבדלים שבין המעלון המקורי למעלון שרכשו התובעים ותיאר מדוע המעלון הנרכש כולל מפרט יקר יותר. התובע 1 בעדותו (עמ' 6 בפרוטוקול הדיון) לא הכחיש זאת ואף הסביר כי בחר במעלון המאפשר הכנסת כסא גלגלים. נראה איפה כי בסופו של יום רכשו התובעים מעלון בעל מפרט עשיר יותר שלכן גם יקר יותר ועל כל פנים, התובעים לא הוכיחו כי נגרם להם נזק בשיעור ההפרש ששילמו.
15.5.
התובעים עותרים לפיצוי בסך 2,310 ₪ בגין עלויות התאמת הפיר למעלון החדש. מהעובדות שנתבררו עולה כי מלכתחילה פנו התובעים לנתבעים זמן רב לפני מועד השלמת הדירה כדי לוודא התאמת הפיר למעלון. כאשר בסופו של יום נאלצו התובעים לרכוש מעלון אחר, אך הגיוני שגם ייאלצו להשקיע כספים בהתאמת הפיר בהתאם. הנתבעים לא טענו כלל כי התובעים יכלו להימנע מהתאמת הפיר ואף לא ביחס לסכום הנתבע בגין זאת. הוצאה זו הינה איפה בגדר נזק שנגרם עקב ההפרה.
15.6.
עוד עתרו התובעים לפיצוי בסך 20,000 ₪ בגין שינויים נוספים שעשו להתאמת המעלון החדש לדירה ועיכובים שנגרמו להם. התובעים לא הציגו כל פירוט לראש נזק זה ובתצהיר התובע 1 אף נטען כי מדובר "באומדנא שמרנית". לא די בכך להוכחת ראש הנזק. על התובעים הייתה חובה לפרט את התחשיב לנזק הנתבע ונראה כי בכלל מדובר בהוצאה שרובה נובעת מרכישת מעלון יקר יותר. בנוסף, טענה זו לא נטענה כלל בסיכומי התובעים וכמוה כטענה שנזנחה.
16.
אשר לתביעה האישית כלפי הנתבעים 2 ו- 3, מעיון בכתב התביעה מתברר כי הסיבה לצירופם האישי לתביעה הינה אך ורק היותם בעלי מניות ומנהלים בנתבעת. התובעים לא ייחסו למי מהנתבעים 2 ו- 3 כל מחויבות אישית כלפי התובעים ולא טענו לקשר חוזי ישיר כלשהו עם הנתבעים 2 ו-3. ברור איפה כי הגשת התביעה האישית כנגדם התבססה מראשיתה על טענה להרמת מסך וחיובם האישי בחבות הנתבעת. טענה שכזו, גם ביחס לחברה משפחתית דוגמת הנתבעת, לא ניתן לטעון בעלמא והתובעים לא הציגו ולא ראיה או טענה בודדה אשר תצדיק חיובם האישי של הנתבעים 2 ו- 3 בחובות הנתבעת כלפי התובעים. טענה לחוסר תום לב בהתנהגות הנתבעים 2 ו- 3 דווקא, לא זו בלבד שלא הוכחה אלא שאיננה מספקת להטלת חיוב אישי.
סיכום
17.
מכל האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה ביחס לנתבעת ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 25,860 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. כמו כן תישא הנתבעת באגרת בית משפט אשר שילמו התובעים וכן גם בשכר טרחת עו"ד בסך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ. התביעה כנגד הנתבעים 2 ו- 3 - נדחית.
ניתן היום,
י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.











תאמ בית משפט שלום 154464/09 חיים כץ, זוהרה כץ נ' ד. סדן תכנון ויצור בע"מ, דוב סדן, אריאל סדן (פורסם ב-ֽ 25/07/2010)