פסקי דין על מידרוג בע"מ | פסקי דין על עמוס הדר נכסים והשקעות בע"מ

1112/09 תאמ     19/08/2010




תאמ 1112/09 מידרוג בע"מ נ' עמוס הדר נכסים והשקעות בע"מ








בית משפט השלום בבית שמש



תא"מ 1112-09 מידרוג בע"מ
נ' עמוס הדר נכסים והשקעות בע"מ






בפני

כב' השופטת
חגית מאק-קלמנוביץ


התובעת

מידרוג בע"מ


נגד

הנתבעת

עמוס הדר נכסים והשקעות בע"מ


החלטה

העובדות וגדר המחלוקת
1.
התובעת הגישה נגד הנתבעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר. זוהי החלטה בבקשת רשות להגן שהגישה הנתבעת. עיקרי העובדות הן כדלקמן:
2.
התובעת היא חברה פרטית העוסקת במתן שירותי דירוג אשראי בישראל. התובעת והנתבעת התקשרו ביניהן בהסכם הזמנה לדירוג אגרות חוב. הנתבעת שילמה לתובעת תשלום ראשון בסך 60,000 ₪.
בנספח א' להסכם בין הצדדים שבו נקבעו תנאי ההתקשרות. סעיף 10 לנספח א' קבע הליך של ביצוע דירוג ביניים והעברתו למזמין. לאחר 3 ימי עסקים מיום העברת דירוג הביניים נקבעה "תחנת יציאה" שבה היה המזמין רשאי להודיע אם הוא מעוניין להמשיך בתהליך הדירוג אם לאו. נספח ב' להסכם ההתקשרות דן בתנאי התשלום עבור הדירוג. בנספח ב' נקבע כי תשלום שני בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולם תוך 7 ימים מיום מסירת דירוג הביניים או מיום הפסקת תהליך הדירוג על פי בקשת המזמין. סעיף 3 לנספח ב' קבע כי במקרה של הודעת המזמין על הפסקת ההתקשרות, יהיה המזמין חייב בתשלום בגין השלבים אליהם הגיע הדירוג.
3.
מן האמור עד כה עולה כי החוזה בין הצדדים קבע מועד לתשלום התשלום השני, כאשר תשלום זה אמור להיות משולם בסמוך לאחר קבלת דירוג הביניים. זאת בין אם החליט המזמין המשיך בתהליך הדירוג (ולשלם תשלומים נוספים בהמשך התהליך), בין אם החליט להפסיק את התהליך בשלב זה.
4.
כאמור, הנתבעת הגישה בקשת רשות להגן. בבקשה ובתצהיר נטען כי התובעת הסתירה עובדות מהותיות אשר עמדו בהתקשרות בין הצדדים. על פי האמור בתצהירו של מר עמוס הדר מטעם הנתבעת, עוד בטרם כריתת הסכם ההתקשרות בין הצדדים ביקשה התובעת מהנתבעת מסמכים שונים. על סמך מסמכים אלה שהועברו לה, וכן על בסיס תשקיף של הנתבעת ודו"חות תקופתיים שלה, העריכה התובעת כי הנתבעת תזכה לדירוג שבין
a3
לבין
baa1
. לטענת מר הדר בתצהירו, הוא שאל את מנכ"ל התובעת על אופי הדירוג הראשוני שיינתן לו ומידת האפשרות להסתמך עליו, ומנכ"ל התובעת השיב לו שיתכן הבדל של דרגה אחת בדירוג, אולם הפער לא יהיה גדול יותר כיון שרב החומר כבר גלוי בפני
התובעת.
5.
הנתבעת טוענת כי ההחלטה להתקשר עם התובעת בהסכם הדירוג התבססה על מצג זה שהוצג בפני
ה. אולם בהערכת ביניים שנשלחה אליה צנח הדירוג לרמה של
baa2
בלבד, דירוג הנמוך לטענת הנתבעת בשתי דרגות מהדירוג הצפוי. דירוג כזה עלול היה לפגוע קשות ביכולתה של הנתבעת לגייס אשראי נוסף ולפגוע במחיר אגרות החוב שלה ובמעמדה בשוק, ולפיכך החליטה להפסיק את הליך הדירוג.
דיון והכרעה
5.
כפי שציינתי לעיל, לטענת הנתבעת הבטיח לה מנהל התובעת כי הדירוג שייקבע ינוע בין
a3
לבין
baa1
, וכי תיתכן תנודה של דרגה אחת. בפועל, הדירוג שנקבע בהערכת הביניים היה
baa2
, דהיינו דרגה אחת מתחת ל-
baa1
. מדובר, איפוא, בדרגה שבתוך טווח הסטיה שעליו הוסכם מראש גם על פי טענות הנתבעת. על כן אין בדירוג שניתן משום הפרה או סטיה מתנאי ההסכם.
6.
זאת ועוד: אין מחלוקת על כך שבין הצדדים נחתם חוזה אשר נספחיו המפורטים קבעו את תנאי ההתקשרות ותנאי התשלום. ההבטחה בנוגע לדירוג שינתן אינה מופיעה כלל בהסכם זה. מדובר, איפוא, בטענה בעל פה נגד הסכם בכתב, שהנתבעת מנועה מלהעלותה על פי סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותומני.
ראוי לציין כי במקרה זה מדובר בהתקשרות מסודרת בין שתי חברות נכבדות, כשהנתבעת קיבלה מן הסתם את הייעוץ המקצועי והמשפטי שנזקקה לו לצורך ההתקשרות, כך שבעת ההתקשרות היה באפשרותה לכלול בהסכם ובנספחיו כל תנאי שהיה מהותי מבחינתה.
7.
הכניסה לתהליך של דירוג כוללת, מעצם טיבה, מידה רבה של חוסר וודאות לגבי התוצאה שתתקבל. אילו היתה התוצאה ידועה מראש, לא היה צורך בקיום ההליך. העובדה שנדרש הליך של בדיקה על מנת להגיע למסקנה ראשונית, ולאחר מכן המשך התהליך על מנת להגיע לדירוג סופי, ומעקב נוסף בהמשך, נובעת מכך ומעידה על כך שהתוצאות אינן ידועות מראש.

מובן שהנתבעת אינה מחוייבת להמשיך בהליך הדירוג ולפגוע בעצמה. על פי החוזה היא רשאית להחליט על הפסקת התהליך לאחר קבלת הדו"ח הראשוני. הצדדים יכולים היו להתקשר מלכתחילה בחוזה אחר, ולקבוע חובת תשלום המתגבשת רק לאחר שהנתבעת החליטה להמשיך בתהליך. אולם לא כך נעשה במקרה זה: על פי החוזה בין הצדדים, במקרה של הפסקת התהליך על הנתבעת לשלם לתובעת את התמורה בהתאם לשלב אליו הגיע התהליך. החוזה אינו קושר בין תוצאת תהליך הדירוג לבין חובת התשלום, והנתבעת אינה רשאית להוסיף תניה כזו, העומדת בסתירה לרוח החוזה, על סמך טענה בעל פה.
8.
די באמור עד כה כדי לדחות את טענות הנתבעת ואת בקשת הרשות להגן. אולם אני סבורה שדין טענות הנתבעת להידחות גם מטעם נוסף, שהוא המהותי ביותר:
התובעת היא חברה שעיסוקה בדירוג אשראי, דהיינו בביצוע הערכה כלכלית של שווי חברות וגופים שונים. הערכה כזו נעשית על פי מתודות מקצועיות וקבועות, כשעיקר הצורך בדירוג הוא על מנת לאפשר לצדדי ג' להעריך את הגוף המדורג ולכלכל את השקעותיהם בהתאם. על כן, ההתקשרות בהסכם לביצוע דירוג היא אמנם התקשרות בין הצדדים לחוזה, אולם תכליתו של החוזה הוא לקבוע דירוג אשראי שעליו יסתמכו צדדים שלישיים, משקיעים ומלווים פוטנציאליים.
9.
המשמעות המעשית של עמדת הנתבעת היא דרישה לכבול מראש את שיקול דעתה המקצועי של חברת הדירוג. לצפות ממנה לבצע את עבודתה המקצועית באופן שאיננו מבוסס על שיקול דעת ענייני אלא על מחוייבות קודמת שלה לבעלת העניין בדירוג, הנתבעת. על פי גישה זו, במקרה של קונפליקט בין ההערכה המקדמית לבין שיקול הדעת המקצועי, על המחוייבות לנתבעת לגבור, גם במחיר של מתן הערכה שאינה מדוייקת. ההתקשרות בין הצדדים לחוזה גוברת, על פי גישה זו, על הצורך למסור מידע נכון ולמעשה להגן על מלווים ומשקיעים המסתמכים על הדירוג. זהו מצב בלתי נסבל העומד בסתירה לתקנת הציבור.
10.
אני סבורה שבמטריה הנדונה כל אמירה המתייחסת לתוצאות ההליך הניתנת קודם ביצוע תהליך הבדיקה אינה יכולה להתפרש כהתחייבות להשגת תוצאה מסויימת, אלא כהערכה שאין עימה מחוייבות. שכן התניית התהליך בתוצאה כזו או אחרת עומדת בסתירה לביצוע חופשי ומקצועי של התהליך וגורמת לפגיעה בכלל הציבור.
יתכן שבנסיבות מסויימות תעמוד לגוף המדורג עילת תביעה הנובעת מהצגת מצג מטעה, או תביעה אחרת הנובעת מתהליך הדירוג. אולם במקרה זה עילת התביעה הנטענת היא מחוייבות של התובעת למצג שהציגה עובר להתקשרות בנוגע לתוצאת הדירוג (ראו דברי ב"כ הנתבעת – המבקשת בראשית הדיון בעמ' 1 לפרוטוקול, וכן סעיפים 13, 14 לתצהיר מטעם הנתבעת). קביעת דירוג שונה מהצפוי מהווה, לטענת הנתבעת, הפרה של החוזה ומצדיקה ביטול החוזה והשבת התשלומים. על פי טענה זו, על מנת לעמוד בחובתה החוזית על התובעת לפעול באופן בלתי מקצועי ולקבוע דירוג שאינו תואם את המציאות, ולמעשה להטעות גופים אחרים שאינם צדדים לחוזה ולגרום להם נזק. מעבר לעובדה שטענה כזו עומדת בניגוד למה שנקבע בחוזה בכתב, כמפורט לעיל, לא ניתן לקבלה גם משום שהיא נוגדת את תקנת הציבור.
11.
הנתבעת מבססת את טענותיה על כך שנתונים שונים היו ידועים לתובעת מראש, חלקם לאחר שנמסרו לתובעת עובר להתקשרות, וחלקם משום שמדובר בנתונים המתפרסמים וידועים לכל. אולם השוק הוא דינאמי. גם במהלך תקופת הבדיקה עשויים לחול שינויים קיצוניים בשווקים או בנתונים הכלכליים החיצוניים לגוף המוערך, והם שיגרמו לשינוי הדירוג לעומת הצפוי. ומה אז? האם גם במצב של קריסת הכלכלה העולמית תהיה חברת דירוג מחוייבת להתחייבות לדירוג מסויים שניתנה מראש בתחילת ההליך?
אמנם במקרה זה לא נטען שחלו שינויים קיצוניים שהשפיעו על ההערכה. אולם אינני סבורה שיש צורך בהתקיימות של עובדות ספציפיות. די בעובדה ששינויים קיצוניים כאלה הם אפשריים וצפויים כדי להביא למסקנה שלא ניתן להתחייב מראש לתוצאותיה של בדיקה שלא בוצעה עד תום.
12.
נוכח כל האמור אני דוחה את טענות הנתבעת ואת בקשת הרשות להגן.
התביעה מתקבלת, על הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום את סכום התביעה בסך 49,761 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בפועל (אגרה) וכן בשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום,
ט' אלול תש"ע, 19 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 1112/09 מידרוג בע"מ נ' עמוס הדר נכסים והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/08/2010)