פסקי דין על בניאס דוד טל | פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי

3877/07 בל     29/08/2010




בל 3877/07 בניאס דוד טל נ' המוסד לבטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 3877-07 בניאס דוד טל
נ' בטוח לאומי-סניף חיפה






בפני

כב' השופטת
עדנה קוטן
ונציגי הציבור: מר אפי רוזנר (נ. עובדים)

מר יצחק תומר (נ. מעבידים)


תובעת

בניאס דוד טל
ע"י ב"כ עו"ד שקמה עצמון-גמליאל
עפ"י מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי

נגד


נתבע

המוסד לבטוח לאומי
באמצעות הלשכה המשפטית, סניף חיפה





פסק דין


1.
תביעת התובעת לתשלום דמי לידה בגין לידה מתאריך 12.3.07 נדחתה ע"י המל"ל מן הנימוק, כי התובעת לא צברה תקופת תשלום דמי ביטוח מספקת לפני יום הפסקת עבודתה, כנדרש בסעיף 50 לחוק, משצברה 3 חודשי ביטוח בלבד
בטרם "המועד הקובע".

החלטה זאת היא מושא התביעה דנן.

2.
יצוין, כי בפתח ישיבת ההוכחות הבהירה באת כוחה של התובעת, כי התובעת מצמצמת תביעתה למחצית דמי הלידה בלבד , בהתבסס על
הוראות סעיף 50א(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 995, משצברה, לשיטתה, 6 חודשי ביטוח שדי בהם לזכאות לדמי לידה לפרק זמן של 7 שבועות.

3.
להלן העובדות הרלבנטיות:
א.
בתאריך 9.11.06 נרשמה התובעת במל"ל כעובדת עצמאית החל מתאריך 1.2.06.

ב.
עם קבלת הדיווח, שלח המל"ל לתובעת הודעת חיוב בתשלום דמי ביטוח ופנקס תשלומים (ראה מ/3 מתאריך 15.11.06 , כמו גם אישור התובעת בחקירתה הנגדית בביה"ד, עמ' 2 לפרוטוקול).

ג.
עפ"י ההודעה, נכון למועד הנ"ל, היה לתובעת חוב קודם בגין דמי ביטוח (לתקופת עבודה שאינה רלבנטית להליך זה), בסך של 197 ₪ .
באשר לתקופה הרלבנטית - הודע לתובעת, כי נכון למועד ההודעה, החוב למל"ל מסתכם
בסך של 3,108 ₪ (לפי: 2,988 ₪ בגין 9 מקדמות בסך 332 ₪ כ"א ובתוספת קנס פיגורים בסך 114 ₪ והצמדה בסך 6 ₪).
סך כל החיובים עליהם הודע לתובעת בהודעה הנ"ל, נכון למועד הנ"ל, מסתכם , אפוא, ב – 3,305 ₪ (3,108 ₪ + 197 ₪ בגין החוב הקודם).


ד.
עפ"י עדות פקיד התביעות , שלא נסתרה, שיעור המקדמות הועמד על סך של 332 ₪ לחודש, בהתאם להצהרת התובעת.

ה.
התובעת ילדה ביום 12.3.07.

ו.
עד מועד הלידה
שילמה התובעת למל"ל
3
תשלומים
סה"כ ע"ח החוב, בשיעור של 332 ₪ כל אחד. התשלומים בוצעו בתאריכים 15.12.06 , 15.1.07
ו -18.2.07.
בהתאם להוראות סעיף 354 לחוק זקף המל"ל את שלושת התשלומים הללו ע"ח החוב לחודשים הרלבנטיים לפי סדרם הכרונולוגי, קרי -לחודשים 2/06 – 5/06.
(במאמר מוסגר יצוין, כי בתאריך 15.12.06 שילמה התובעת גם את הסך 197 ₪ בגין החוב הקודם, תשלום שכאמור אינו רלבנטי לתביעתה דנן).

ז.
לאחר הלידה, משלא סולק החוב, ביצע המל"ל קיזוז מקצבת הילדים לה היתה התובעת זכאית, על חשבון חוב דמי הביטוח.
הקיזוז בוצע החל מתאריך 15.3.07.

ח.
בתאריך 7.9.07 התקבלה במל"ל השומה הסופית לשנת המס 2006, מאת שלטונות מס הכנסה. מן השומה עלה, כי בחישוב סה"כ
התשלומים אשר נגבו מאת התובעת מאז 11/06 ואילך , בגין דמי ביטוח לשנת המס 2006 ,בוצע תשלום יתר בסך כולל של
1,681 ₪.
עם קבלת השומה זיכה המל"ל את חשבון התובעת בסכום הנ"ל.

4.
לטענת ב"כ התובעת, חישוב 3 התשלומים שביצעה התובעת בטרם הלידה בצירוף "סכום היתר" בו זוכתה ב 9/07 (לאחר קבלת השומה לשנת המס 2006) מביא לתוצאה לפיה שילמה התובעת דמי ביטוח עבור 6 חודשים סה"כ ומשכך מתקיימים בה תנאי הזכאות לדמי לידה למחצית התקופה עפ"י סעיף 50א(2) לחוק.
לשיטתה, את הזיכוי בגין תשלומי היתר יש לזקוף "לזכות התובעת עבור החוב".

5.
לטענת ב"כ המל"ל, התובעת שילמה 3 מקדמות בלבד בטרם הלידה.
הקיזוז מקצבת הילדים בוצע רק החל מ 15.3.07, קרי – לאחר מועד הלידה ואינו רלבנטי אפוא. הוא הדין לגבי "הזיכוי" שקיבלה התובעת רק לאחר קבלת השומה הסופית לשנת המס 2006 (ב – 9/07)
ואין לו כל קשר לחוב דמי הביטוח לחודשים 2/06 – 10/06 אותם היה על התובעת לשלם במועד הנדרש.


התובעת לא צברה, אפוא, תקופת דמי ביטוח שיש בה כדי להקים זכאות אף למחצית דמי הלידה.

הכרעה
6.
תביעה זאת – דינה להדחות, כפי שיובהר להלן.
א.
בסעיף 50 לחוק , שעניינו "תנאי הזכאות" לדמי לידה נקבע, ככל הצריך לענייננו, בזו הלשון:
"(א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח) תהיה זכאית לדמי לידה:
(1) בעד פרק זמן של 14 שבועות – אם
שולמו
דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החדשים שקדמו
ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החדשים שקדמו
ליום הקובע.
(2) בעד פרק זמן של 7 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו
ליום הקובע".


(ההדגשות – לא במקור, ע.ק).

"היום הקובע" מוגדר בסעיף 48 לחוק כ"יום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה".

ב.
בשים לב להוראות החוק המפורשות, הזכאות לתשלום דמי לידה לעצמאית מותנית בתשלום דמי הביטוח לפני הלידה
(ראה לעניין זה גם פסק דינו המנחה של ביה"ד הארצי בעב"ל 393/97 ורדינה שומלה נגד המל"ל).
באשר ל"מועד הקובע" יצויין, במאמר מוסגר, כי התובעת לא טענה למועד אחר כלשהו להפסקת עבודתה ואין, אפוא, מחלוקת, כי לכל המאוחר, הפסיקה עבודתה ביום הלידה, קרי – 12.3.07, שהוא – אם כן - "המועד הקובע" לגביה.

ג.
עד "המועד הקובע" שילמה התובעת- בגין החוב הנ"ל (בשיעורו נכון לסוף 10/06, בשים לב למועד הדיווח) 3 מקדמות חודשיות בסך 332 ₪ כל אחת (במועדים כמפורט לעיל בפרק העובדתי) ובכך סולק החוב ל 3 חודשים בלבד, 2/06 ועד 5/06
.
אין מחלוקת, כי בכך לא הושלמה "תקופת דמי הביטוח" כנדרש בסעיף 50א(2) הנ"ל לצורך צבירת זכאות אף למחצית דמי הלידה.

ד.
טענת התובעת, לפיה יש לזקוף את הזיכוי מ 9/07 בסך של 1,681
₪ (בגין תשלום היתר) ע"ח החוב לחודשים 6/06 – 10/06 וכי בכך התקיימו בו תנאי סעיף 50א(2) הנ"ל – אינה מקובלת עלינו בשים לב לדרישה המפורשת עפ"י החוק , כי תשלום דמי הביטוח (בין לפרק זמן של 10 חודשים ובין ל 6 חודשים), כתנאי לזכאות, יסולק לפני המועד הקובע.

ה.
בענייננו, התובעת לא דאגה לשלם דמי ביטוח ולו לתקופה המינימאלית של 6 חודשים (לצורך צבירת זכאות למחצית דמי הלידה) – בטרם הלידה, אף לא טרחה לדווח למל"ל על עיסוקה כעצמאית אלא בחלוף 10 חודשים תמימים מאז נוסד העסק.
התשלומים שבוצעו על דרך הקיזוז מקצבת הילדים, בוצעו כולם לאחר הלידה, בשל סירוב התובעת לסלקם, תוך הפרת החובה המוטלת עליה עפ"י חוק ובניגוד לדרישת המל"ל שאין מחלוקת, כי הודעה לה, עוד ב 11/06.

ו.
"תשלומי היתר" וה"זיכוי" בגינם , שהתגלו ב 9/07 , מתייחסים לסה"כ התשלומים אשר בוצעו בפועל במהלך כל שנת המס 2006
ובכללם התשלומים אשר נגבו על דרך הקיזוז - לאחר הלידה (ראה הבהרת פקיד התביעות בחקירתו הנגדית).


להזכיר, על דרך הקיזוז סולק חלקו הארי של החוב, משחדלה התובעת לסלקו לאחר 3 תשלומים.
באין מחלוקת, כי בטרם המועד הקובע סולקו 3 תשלומים בלבד, ברי – כי
לא ניתן
לבסס את התביעה על זיכוי בגין תשלומי יתר אשר "טרם נולדו" במועדים הרלבנטיים
עפ"י חוק, לאורם בלבד תיבחן זכאותה לדמי הלידה.
נוסיף ולו בבחינת למעלה מן הצריך, כי אף לו קיבלנו את טענת התובעת (וכאמור – זו אינה מקובלת עלינו) הרי התובעת לא הוכיחה מה היה שיעורם היחסי של תשלומי היתר בהתייחס לשלושת התשלומים שבוצעו מטעמה בטרם המועד הקובע וממילא לא הוכיחה, כי יש בהם כדי לכסות חוב דמי ביטוח לשלושה חודשים תמימים נוספים ובסה"כ – 6 חודשי ביטוח, כטענתה.
הגם שהתובעת היתה מיוצגת, עד המל"ל אף
לא נחקר כלל בנושא זה.
ז.
הנה כי כן, בשים לב להוראותיו המפורשות של
החוק כמובהר לעיל, ל"זיכוי" שבוצע אף הוא, לכשעצמו,
לאחר הלידה (שנה תמימה לאחר שהועמדה התובעת על חובת התשלום עפ"י חוק) אין, אפוא, כל נפקות לצבירת "חודשי ביטוח" בטרם המועד הקובע, כנדרש עפ"י חוק לצורך הזכאות לדמי לידה, אף לא לתקופה המינימאלית של 6 חודשים.

7.
לסיכום ועל יסוד כל האמור לעיל במצטבר, התביעה נדחית.

8.
כמקובל בתביעות שהן בתחום הביטחון הסוציאלי , אין צו להוצאות.

9.
לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים , תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד.

ניתן היום, יט' באלול תש"ע, 29 באוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשגר עותק פס"ד זה לב"כ הצדדים.






אפי רוזנר
נציג ציבור עובדים

יצחק תומר
נציג ציבור מעבידים

עדנה קוטן
- שופטת










בל בית דין אזורי לעבודה 3877/07 בניאס דוד טל נ' המוסד לבטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/08/2010)